חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 1
1. מטרה
חוק זה נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי.
2. הגדרות (תיקון:תשס"ח2)
בחוק זה
"בית דין צבאי מחוזי", בית הדין הצבאי לערעורים", "שופט עמית" ו"שופט צבאי-משפטאי" - כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי;
"בית הדין הצבאי לביקורת" - בית דין צבאי שהוקם לפי סעיף 10ג(א);
"בית הדין הצבאי לערעורי כלואים" - בית דין צבאי שהוקם לפי סעיף 10ד(א);
"חוק השיפוט הצבאי" - חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"יום הכליאה" - יום מתן הוראת כליאה זמנית או יום הוצאת צו כליאה, לפי סעיף 3, לפי המוקדם מביניהם;
"הממונה" - כל אחד מאלה:
(1) קצין צבא הגנה לישראל בדרגת אלוף משנה ומעלה, שהרמטכ"ל או ראש אגף המודיעין של צבא הגנה לישראל הסמיכו לכך;
(2) ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון הכללי הסמיכו לכך;
"מקום כליאה" - כל אחד מאלה:
(1) מקום שקבע שר הביטחון בצו, לפי הוראות סעיף 3א(ב) לצורך חוק זה;
(2) בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב-1971;
(3) מקום מעצר כמשמעותו בסעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996;
(4) בית סוהר צבאי כמשמעותו בסעיף 505 לחוק השיפוט הצבאי;
(5) מקום אחר שנקבע בצו הכליאה או בהוראת הכליאה הזמנית; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: