חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חוק-יסוד: מבקר המדינה

חוק-יסוד: מבקר המדינה 1
1. מהות
ביקורת המדינה נתונה בידי מבקר המדינה
2. ביקורת המדינה
(א) מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.
(ב) מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחסכון של הגופים המבוקרים, וכל ענין אחר שיראה בו צורך.
3. חובה להמציא ידיעות
גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצרכי הביקורת.
4. תלונות הציבור
מבקר המדינה יברר תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או לפיו; בתפקידו זה יכהן מבקר המדינה בתואר "נציב תלונות הציבור".
5. תפקידים נוספים
מבקר המדינה ימלא תפקידים נוספים כפי שייקבע בחוק.
6. אחריות בפני הכנסת
במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה.
7. בחירה ותקופת כהונה (תיקון: תשנ"ח)
(א) מבקר המדינה ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית; סדרי הבחירה ייקבעו בחוק.
(ב) תקופת כהונתו של מבקר המדינה תהיה שבע שנים.
(ג) מבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
8. כשירות (תיקון: תשנ"ח)
כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונת מבקר המדינה; חוק יכול שיקבע תנאי כשירות נוספים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לצפייה הורד קובץ לרכישה הזדהה

חזרה לתוצאות חיפוש >>