אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק יסוד הממשלה

חוק יסוד הממשלה

חוק יסוד הממשלה 1
1. המהות
הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.
2. מקום המושב
מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים.
3. מקור הסמכות והרכב (תיקון: תשנ"ח)
(א) הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים.
(ב) ראש הממשלה מכהן מכוח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות, לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה.
(ג) השרים ימונו על-ידי ראש הממשלה; מינוים טעון אישור הכנסת.
(ד) דחתה הכנסת את הצעת ראש הממשלה בדבר הרכב הממשלה, רואים כאילו הביעה הכנסת אי-אימון בראש הממשלה והוראות סעיף 19(ב) יחולו.
4. מועד הבחירות
כל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו מועד גם בחירות לראש הממשלה, למעט בחירות חוזרות לכנסת כתוצאה מערעור בחירות.
5. בחירות מיוחדות
במקרים שנקבעו בחוק-יסוד זה, ייערכו בחירות נפרדות לראש הממשלה (להלן - בחירות מיוחדות)
6. הזכות לבחור
זכאי לבחור בבחירות לראש הממשלה מי שזכאי לבחור בבחירות לכנסת.
7. תקופת הכהונה
כהונתם של ראש הממשלה ושל השרים תהיה לתקופת כהונתה של הכנסת שעמה נבחרו, ובבחירות מיוחדות - לתקופת כהונתה של הכנסת המכהנת אותה שעה, והכל זולת אם נקבע אחרת בחוק-יסוד זה.
8. כשירותם של מועמדים לראש הממשלה (תיקון: תשס"א)
(א) כשיר להיות מועמד לראש הממשלה מי שנתקיימו בו אלה:
(1) הוא כשיר להיות מועמד לכנסת וביום הגשת מועמדותו הוא בן שלושים שנה ומעלה;
(2) נערכות הבחירות לראש הממשלה במועד שבו נערכות הבחירות לכנסת - הוא עומד בראש רשימת מועמדים לאותה כנסת;
(3) נערכות בחירות מיוחדות - הוא חבר הכנסת או שהוא נקבע על ידי מפלגה המיוצגת בכנסת כמועמדה לראש הממשלה;
(ב) מי שכיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות לא יהיה מועמד בבחירות לראש הממשלה שבסמוך לאחר מכן.
9. הזכות להציע מועמד (תיקון: תשנ"ו)
(א) אלה רשאים להציע מועמד בבחירות לראש הממשלה:
(1) מפלגה שהגישה רשימת מועמדים לכנסת, המיוצגת על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, ושמספר חבריה או המספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;
(2) מפלגות אחדות שהגישו רשימת מועמדים או רשימות מועמדים, המיוצגות על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;
(3) מפלגה שהגישה רשימת מועמדים לכנסת, ושחמישים אלף בעלי זכות בחירה הודיעו בכתב על תמיכתם במועמד המוצע על ידיה.
(ב) בבחירות מיוחדות רשאים להציע מועמד -
(1) מפלגה המיוצגת על ידי סיעה או סיעות של הכנסת, ושמספר חבריה או המספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;
(2) מפלגות אחדות המיוצגות על ידי סיעה או סיעות של הכנסת, ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה.
10. המועד לעריכת בחירות מיוחדות (תיקון: תשנ"ט)
(א) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, ייערכו אותן בחירות ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן.
(ב) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל שנה או פחות לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד זה, בחוק-יסוד: הכנסת, או בחוק על התפזרות הכנסת, יוקדמו הבחירות לכנסת, וייערכו בחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לעריכתן, ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המיוחדות, מועד בחירות מוקדם יותר.
(ג) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל בתוך 120 ימים לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד זה, בחוק-יסוד: הכנסת, או בחוק על התפזרות הכנסת (בחוק-יסוד זה - מועד הבחירות המקורי), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיף קטן (ב), במועד הבחירות המקורי.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.
11. דחיית מועד הבחירות בשל ימי מנוחה
חל על פי חוק-יסוד זה מועד לעריכת בחירות לכנסת או לראש הממשלה ביום מנוחה, בערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה, ייערכו הבחירות ביום ג' הראשון שלאחריו שאיננו יום מנוחה, ערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה.
12. מועמד שנפטר או שחדל להיות מועמד (תיקון: תשס"א)
(א) נפטר מועמד לראש הממשלה או נבצר ממנו מטעמי בריאות להיות מועמד לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים, יידחו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה או הבחירות המיוחדות, לפי הענין, והן ייערכו ביום ג' כעבור ארבעה שבועות; נפטר מועמד או נבצר ממנו להיות מועמד לפני המועד האמור, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.
(ב) התפטר מועמד לראש, בין לפני המועד האמור בסעיף קטן (א) ובין לאחריו, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.
(ג) חדל אדם שמועמדותו הוגשה כדין להיות מועמד, רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, אך לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, להציע מועמד אחר תחתיו, ואולם בבחירות שאינן בחירות מיוחדות -
(1) היה המועמד מי שהוצע על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, יהיה המועמד החדש - מי שהסיעה או הסיעות הציעו אותו מבין הכלולים ברשימות המועמדים שלהן לכנסת, ורואים אותו לכל דבר כראשון ברשימת המועמדים שבה היה כלול;
(2) היה המועמד מי שהוצע על ידי חמישים אלף בעלי זכות בחירה, יהיה המועמד החדש מי שנמצא במקום השני ברשימת המועמדים לכנסת שבראשה עמד המועמד שחדל.
13. בחירת ראש הממשלה (תיקון: תשנ"ו, תשס"א)
(א) לראש הממשלה ייבחר המועמד שקיבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.
(ב) לא קיבל שום מועמד מספר קולות כאמור בסעיף קטן (א), יקויימו בחירות חוזרות ביום ג' בשבוע שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות הראשונות; המועד לבחירות חוזרות בכלי שיט ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל ייקבע בחוק.
(ג) בבחירות החוזרות יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.
(ד) נפטר אחד מן המועמדים לפי קיום הבחירות החוזרות, או שנבצר ממנו מטעמי בריאות לעמוד לבחירה בהן, רשאי מי שהציעו להציע מועמד אחר תחתיו לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, והוראות סעיף 12(ג) יחולו בשינויים המחוייבים; התפטר מועמד בבחירות החוזרות, יבוא תחתיו המועמד שקיבל בבחירות הראשונות את המספר הגדול הבא בתור של קולות כשרים.
(ה) היה מועמד יחידי, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות החוזרות, יקויימו הבחירות בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.
(ו) לא נבחר שום מועמד כאמור בסעיף זה, ייערכו בחירות מיוחדות.
(ז) תוצאות הבחירות לראש הממשלה יפורסמו ברשומות תוך 8 ימים מיום הבחירות.
14. תחילת הכהונה
(א) תוך 45 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות יתייצב הנבחר לראש הממשלה לפני הכנסת, יציג את שרי הממשלה, יודיע על חלוקת התפקידים ביניהם ועל קווי היסוד של מדיניות הממשלה, וראש הממשלה והשרים יכנסו לכהונתם, ובלבד שקוימו הוראות סעיף 33(א) ו-(ב); סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהירו ראש הממשלה והשרים בפני הכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף קטן (ג).
(ב) ראש הממשלה הנבחר ימסור ליושב ראש הכנסת הודעה מוקדמת על נכונותו להתייצב לפני הכנסת לא יאוחר משבעה ימים לפני תום המועד האמור בסעיף קטן (א); נמסרה הודעה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לענין זה.
(ג) וזו לשון הצהרת האמונים של ראש הממשלה:
"אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."
וזו לשון הצהרת האמונים של השרים:
"אני (השם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."
15. אי-הצגת הממשלה במועד
(א) לא הוצגה הממשלה לפני הכנסת כאמור בסעיף 14, ייערכו בחירות מיוחדות.
(ב) מי שנבחר לראש הממשלה ולא הציג ממשלה כאמור, וחזר ונבחר, ושוב לא הציג ממשלה כאמור, לא יהיה מועמד לראש הממשלה בבחירות המיוחדות שייערכו בסמוך לאחר מכן.
16. כשירותם של השרים (תיקון: תשנ"ו)
(א) לא יתמנה לשר מי שאינו כשיר להיות מועמד לכנסת; ואולם מי שכיהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, יכול שיתמנה לשר, ובלבד שחדל לכהן באותם משרה או תפקיד לפני מינויו.
(ב) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.
(ג) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יתמנה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.
(ד) לא יתמנה לשר מי שהינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
17. פרסום הסכמים (תיקון: תשנ"ח)
(א) נעשה הסכם בכתב בקשר לבחירות לראש הממשלה או לכינונה של ממשלה, או בקשר להבעת אי-אימון בראש הממשלה, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה, או בקשר למינויו של סגן שר, ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת תוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ-48 שעות לפני יום הבחירות או 24 שעות לפני הצגת הממשלה או הצבעת אי-האימון, לפי הענין; במנין הימים והשעות לא יבואו בחשבון ימי מנוחה או שבתון על-פי חיקוק; נעשה הסכם מטעם רשימת מועמדים לכנסת, ימסרו אותו הצדדים להסכם מיד למזכיר הכנסת.
(ב) מזכיר הכנסת יביא מיד לידיעת חברי הכנסת, ובתקופה של בחירות לכנסת - גם לידיעת באי כוח רשימות המועמדים, כל הסכם שנמסר לו לפי סעיף זה.
(ג) לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) לא ייחתם הסכם בקשר לענינים האמורים בו, אלא אם כן נקבע מועד חדש לאותו ענין, המאפשר פרסום ההסכם כאמור בסעיף זה.
18. סייג להסכם
(א) מקום שעל-פי חוק נתונה סמכות להעביר אדם מתפקידו בכנסת, בממשלה, בשירות המדינה, בתאגיד שהוקם בחוק, בחברה ממשלתית או בכל גוף ציבורי אחר - לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות בענין אי-העברתו של אותו אדם מתפקידו.
(ב) לא תינתן ערבות במישרין או בעקיפין, בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל טובת הנאה אחרת, להבטחת ביצועם של הסכם או של התחייבות כאמור בסעיף זה, ולא יהיה תוקף לערבות כאמור.
19. הבעת אי-אמון (תיקון: תשנ"ח)
(א) הכנסת רשאית, ברוב של חבריה, להביע אי-אמון בראש הממשלה.
(ב) הבעת אי-אמון של הכנסת בראש הממשלה, יראוה כהחלטת הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.
20. התפזרות מפאת אי-קבלת חוק התקציב
לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חדשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.
21. בחירות מוקדמות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט)
(א) הביעה הכנסת אי-אמון בראש הממשלה, לא נתקבל חוק התקציב כאמור בסעיף 20 או שראש הממשלה פיזר את הכנסת לפי סעיף 22, ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.
(ב) הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו לענין התפזרות הכנסת לפי סעיפים 19 ו-20 ולענין פיזור הכנסת לפי סעיף 22; ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות, מועד בחירות מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א).
(ג) נוצרה עילה לקיום בחירות מוקדמות כאמור בסעיף זה בתוך 120 ימים לפני מועד הבחירות המקורי כאמור בסעיף 10(ג), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במועד הבחירות המקורי.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.
22. פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה (תיקון: תשנ"ט)
(א) נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות ויתקיימו בחירות מוקדמות כאמור בסעיף 21.
(ב) ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף זה -
(1) מתחילת כהונתה של כנסת חדשה ועד לכינון הממשלה החדשה;
(2) מהיום שבו החליטה ועדת הכנסת של הכנסת להמליץ על העברתו מכהונתו עד היום שבו החליטה מליאת הכנסת בענין, כאמור בסעיפים 26 ו-27.
23. התפטרות ראש הממשלה
(א) ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על-ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; ההתפטרות תיכנס לתוקף כעבור 48 שעות לאחר שהגיע כתב ההתפטרות לידי הנשיא, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.
(ב) ראש הממשלה שהתפטר, יודיע על כך ליושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.
(ג) התפטר ראש הממשלה, ייערכו בחירות מיוחדות.
24. ראש הממשלה שחדל לכהן כחבר הכנסת (תיקון: תשס"א)
(א) ראש הממשלה שחדל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין ראש הממשלה שהתפטר.
(ב) סעיף זה לא יחול על ראש הממשלה שלא היה חבר הכנסת בעת היבחרו בבחירות מיוחדות.
25. חקירת ראש הממשלה ואישומו
(א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש ויתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שיישב בהרכב של שלושה שופטים.
(ג) בית המשפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון.
26. העברה מכהונה מחמת עבירה
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(ב) תוך שלושים ימים מהיום שבו פסק הדין נעשה סופי, תחליט ועדת הכנסת של הכנסת בדבר המלצתה לענין העברת ראש הממשלה מכהונתו; לא תחליט הועדה להמליץ על העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא ברוב חבריה; החליטה ועדת הכנסת להמליץ על העברת ראש הממשלה מכהונתו, תביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה תוך המועד האמור, יעלה יושב-ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת במועד הקרוב האפשרי.
(ג) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לפניהן.
(ד) החליטה הכנסת להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ייערכו בחירות מיוחדות.
(ה) הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק יסוד: הכנסת לא יחולו על ראש הממשלה.
27. העברה מכהונה שלא מחמת עבירה
(א) הכנסת רשאית ברוב של שמונים מחבריה, להעביר את ראש הממשלה מכהונתו.
(ב) הצעה להעביר את ראש הממשלה מכהונתו תוגש על ידי ארבעים חברי הכנסת לפחות ליושב-ראש הכנסת, והוא יעבירנה לדיון בועדת הכנסת של הכנסת.
(ג) ועדת הכנסת תחליט בענין ההצעה ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת תוך שלושים ימים מיום שההצעה הועברה אליה; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה תוך המועד האמור, יעלה יושב-ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת במועד הקרוב האפשרי.
(ד) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לפניהן.
(ה) החליטה הכנסת להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ייערכו בחירות מיוחדות.
28. פטירת ראש הממשלה
נפטר ראש הממשלה או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ייערכו בחירות מיוחדות.
29. ראש הממשלה בפועל
(א) נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, או שהועבר מכהונתו, תקבע הממשלה אחד השרים, שהוא חבר הכנסת, לכהן כראש הממשלה בפועל, עד שייכנס לכהונתו ראש הממשלה החדש.
(ב) לראש הממשלה בפועל יהיו כל הסמכויות של ראש הממשלה זולת הסמכות לפזר את הכנסת.
30. אי יכולת תפקוד
(א) נעדר ראש הממשלה מן הארץ, יזמן את ישיבות הממשלה וינהל אותן אחד השרים שמינה ראש הממשלה.
(ב) נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו לתקופה שאינה עולה על מאה ימים רצופים, ימלא את מקומו אחד השרים שהוא חבר הכנסת ושראש הממשלה קבעו; לא נקבע ממלא מקום או שנקבע, אך נבצר ממנו למלא את תפקידו - יכהן כממלא מקום ראש הממשלה אחד השרים שהוא חבר הכנסת ושבחרה לכך הממשלה, עד שיחזור למלא את תפקידו ראש הממשלה או ממלא מקומו הקבוע.
(ג) הוראת סעיף קטן (א) תחול על ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שבה הוא ממלא את מקומו.
(ד) חלפו מאה ימים רצופים שבהם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו והוא לא חזר למלאו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ויחולו הוראות סעיפים 28 ו-29.
31. המשך כהונת ראש הממשלה והשרים (תיקון: תשנ"ח)
(א) ראש הממשלה שהתפטר או שהכנסת הביעה בו אי-אמון, ימשיך במילוי תפקידו עד שייכנס לכהונתו ראש הממשלה החדש שנבחר.
(ב) נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, התפטר, או הועבר מכהונתו, או שהכנסת הביעה בו אי-אמון - יוסיפו השרים לכהן בתפקידם עד שייכנס לתפקידו ראש הממשלה החדש שנבחר.
32. רציפות הממשלה
נערכות בחירות לכנסת ולראש הממשלה או בחירות מיוחדות, ימשיכו ראש הממשלה והשרים של הממשלה היוצאת במילוי תפקידם עד שייכנסו לכהונתם ראש הממשלה והשרים של הממשלה החדשה.
33. השרים (תיקון: תשנ"ט)
(א) מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יפחת משמונה.
(ב) לפחות מחצית השרים יהיו חברי הכנסת.
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, אולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
(ד) ראש הממשלה יכול שיכהן גם כשר הממונה על משרד.
(ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) רשאי ראש הממשלה לצרף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה; תחילת כהונתו של שר שצורף תהא עם מסירת הודעה מאת ראש הממשלה לכנסת על מינויו; סמוך לאחר מכן ימסור השר בכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף 14(ג).
(ו) שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הוא ממונה, והוא חייב במתן דין וחשבון לכנסת על מילוי תפקידו.
34. מספר השרים פחת מהדרוש
(א) בממשלה שמספר חבריה, לרבות ראש הממשלה, אינו עולה על שמונה, אין להעביר שר מכהונתו.
(ב) פחת מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, משמונה, ימנה ראש הממשלה תוך 72 שעות, שר או שרים להשלמת המספר הדרוש, ועד אז הוא לא יהא רשאי להעביר שר מכהונתו; לא הושלם המספר כאמור ייערכו בחירות מיוחדות.
35. הפסקת כהונתו של שר
(א) שר רשאי להתפטר מהממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה; כהונתו בממשלה נפסקת כעבור 48 שעת לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לראש הממשלה, זולת אם חזר בו השר מהתפטרותו לפני כן.
(ב) ראש הממשלה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר שר מכהונתו; כהונתו של השר נפסקת 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.
(ג) הכנסת רשאית להעביר שר מכהונתו בהחלטה ברוב של שבעים מחבריה; הכנסת לא תדון בהעברת שר מכהונתו אלא על פי המלצת רוב חברי ועדת הכנסת ולאחר שניתנה לשר הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועדה ובפני מליאת הכנסת.
(ד) על הפסקת כהונתו של שר יודיע ראש הממשלה לממשלה ולכנסת, בישיבתן או בדרך אחרת.
36. מילוי מקום שר (תיקון: תשנ"ו)
(א) חדל שר לכהן, נעדר מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד - ראש הממשלה או שר שיקבע ראש הממשלה, עד שיחזור השר למלא את תפקידו או עד שיתמנה מחליפו; על מילוי מקומו של שר ימסור ראש הממשלה הודעה לממשלה וליושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.
(ב) תקופת מילוי המקום של שר שחדל לכהן כאמור בסעיף קטן (א), לא תעלה על שלושה חודשים; בסיומה רשאי ראש הממשלה, באישור הממשלה, למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקידו של השר שחדל לכהן כאמור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ומינויו אינו טעון אישור הכנסת.
37. סגני שרים (תיקון: תשנ"ט)
(א) שר הממונה על משרד רשאי, באישור ראש הממשלה, למנות לאותו משרד מבין חברי הכנסת סגן שר, וכן רשאי ראש הממשלה למנות למשרדו סגן שר כאמור; סגן שר ייכנס לתפקידו משהודיעה הממשלה בכנסת על מינויו; לסגן שר שמונה על ידי ראש הממשלה ייקרא "סגן שר במשרד ראש הממשלה";
(ב) סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם חבר הממשלה שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו.
(ג) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.
38. הפסקת כהונתו של סגן שר
כהונתו של סגן שר נפסקת בכל אחת מאלה:
(1) סגן השר התפטר בהגשת כתב התפטרות לחבר הממשלה שמינה אותו;
(2) אותו שר חדל להיות שר או להיות ממונה על אותו משרד, ובסגן שר במשרד ראש הממשלה - ראש הממשלה חדל לכהן;
(3) ראש הממשלה או אותו שר החליטו להפסיק כהונתו של סגן השר;
(4) סגן השר חדל להיות חבר הכנסת.
39. ראש הממשלה ותפקוד הממשלה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט)
(א) ראש הממשלה רשאי -
(1) לקבוע את תפקידי השרים;
(2) לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים;
(3) להעביר סמכויות וחובות שלא נקבעו בחוק משר אחד לשר אחר;
(4) להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד;
(5) לקבוע את משרדי הממשלה וכן לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים, ומשעשה כן, ימסור הודעה לכנסת;
(6) למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לענינים מסויימים; מונתה ועדה, רשאית הממשלה לפעול באמצעותה.
(א1) בממשלה תפעל ועדת שרים לעניני בטחון לאומי שהרכבה: ראש הממשלה - יושב ראש, שר הבטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לבטחון פנים ושר האוצר; הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לועדה, ובלבד שמספר חברי הועדה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.
(ב) סמכות הנתונה על פי חוק לשר אחד, רשאי ראש הממשלה להעבירה, כולה או מקצתה, לשר אחר; החלטה לפי הוראה זו טעונה אישור הכנסת.
(ג) ראש הממשלה ינהל את עבודת הממשלה ויקבע בתקנון את סדרי העבודה וסדרי ההצבעה בממשלה ובועדותיה.
(ד) החלטות הממשלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה לראש הממשלה קול נוסף.
(ה) לממשלה יהיה צוות, שיקים ויפעיל ראש הממשלה, לייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הבטחון הלאומי; ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים.
40. סמכויות הממשלה
הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.
41. אצילת סמכויות (תיקון: תשנ"ו)
(א) סמכות הנתונה על פי דין לממשלה, למעט סמכויות לפי חוק-יסוד זה, רשאית הממשלה לאצול לאחד השרים.
(ב)5 סמכות הנתונה לאחד השרים על פי חוק או שהועברה לו על פי סעיף 39(ב), למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצול, כולה, מקצתה, או בסייגים, לעובד ציבור.
(ג) סמכות שהממשלה אצלה לשר, למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצלה, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור אם הסמיכה אותו הממשלה לכך.
(ד) לענין סעיף זה ולענין סעיף 39(ב) -
(1) סמכות הנתונה לממשלה או לשר, אף חובה המוטלת עליהם במשמע;
(2) שר - לרבות ראש ממשלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק המקנה את הסמכות או מטיל את החובה.
42. נטילת סמכויות5
שר, לרבות ראש הממשלה, הממונה על ביצועו של חוק, רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק; השר רשאי לעשות כאמור לעניין מסויים או לתקופה מסויימת.
43. ייחוד תפקידים
ראש הממשלה, השרים וסגני השרים ימלאו את תפקידם בנאמנות, ולא יעסקו בפעילות כלכלית או ציבורית אלא בתחומים ולפי כללים שקבעה הממשלה.
44. סודיות
(א) הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בענינים הבאים הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור; ואלה הענינים:
(1) בטחון המדינה;
(2) יחסי חוץ של המדינה;
(3) סוג ענינים אחר שהממשלה ראתה את סודיותו כחיונית למדינה והכריזה עליו, בצו, לצורך סעיף זה;
(4) ענין שהממשלה החליטה לשמור בסוד, ובלבד שגילויו ופרסומו של ענין כזה אינו אסור אלא על מי שידע על ההחלטה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה, או מי שהממשלה או ראש הממשלה הסמיכוהו לכך, התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש על פי דין.
45. משכורת וגימלאות
משכורתם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת, או של ועדה ציבורית שהכנסת מינתה לכך.
46. מזכיר הממשלה
הממשלה, על פי הצעת ראש הממשלה, תמנה את מזכיר הממשלה, ותקבע את תפקידיו.
47. תקנות
(א) ראש הממשלה או שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו.
(ב) חוק יכול שיסמיך את ראש הממשלה או שר להתקין תקנות בענין שנקבע בהסמכה.
48. פיקוח הכנסת על חקיקת המשנה
(א) תקנות שהתקינו ראש הממשלה או שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על ידי ועדה מועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך שלושים ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.
(ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות חוק-יסוד או חוק אחר הדנות בתקנות.
49. הכרזת מצב חירום3
(א) ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום, רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.
(ב) תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
(ג) ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות הענין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.
(ד) הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ה) הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.
50. תקנות שעת-חירום
(א) במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת-חירום כדי להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת-חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והבטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.
(ב) ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת-חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.
(ג) תקנות שעת-חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
(ד) אין בכוחן של תקנות שעת-חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
(ה) לא יותקנו תקנות שעת-חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.
(ו) תוקפן של תקנות שעת-חירום יפקע כעבור שלושה חדשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על-ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
(ז) תקנות שעת-חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ח) חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת-חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ-60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת-חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
51. הכרזת מלחמה
(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור.
(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.
52. הממשלה וועדות הכנסת
(א) הממשלה תמסור לכנסת ולועדותיה מידע על פי דרישתן ותסייע להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ להגנה על בטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין.
(ב) הכנסת רשאית, לפי דרישה של לפחות ארבעים מחבריה, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו; דרישה כאמור יכול שתוגש לא יותר מאחת לחודש.
(ג) הכנסת רשאית לחייב שר להופיע לפניה, וכן רשאית ועדה מועדות הכנסת במסגרת מילוי תפקידיה.
(ד) ועדה מועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב לפניה.
(ה) ראש הממשלה וכל שר רשאים להשמיע את דבריהם לפני הכנסת וועדותיה.
(ו) פרטים לעניין ביצוע סעיף זה יכול שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.
53. אי תחולה של תקנות שעת-חירום
על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
54. הודעות לכנסת
(א) על אלה תודיע הממשלה לכנסת:
(1) מינוי ממלא מקום לראש הממשלה או מינוי ראש הממשלה בפועל;
(2) התפטרות ראש הממשלה או פטירתו;
(3) התפטרות שר או פטירתו;
(4) העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד;
(5) פקיעת כהונתו של סגן שר.
(ב) ההודעה תינתן בכנסת, ובימי פגרת הכנסת - ליושב-ראש הכנסת, והוא יביא אותה לידיעת חברי הכנסת.
55. פרסום ברשומות (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט)4
(א) על אלה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:
(1) הבעת אי-אמון מאת הכנסת בראש הממשלה;
(2) העברת ראש הממשלה מכהונתו;
(3) העברת שר מכהונתו על-ידי הכנסת;
(4) אישור הכנסת לפי סעיף 39(ב);
(5) החלטה לפי סעיף 45;
(6) אי קבלת חוק התקציב כאמור בסעיף 20.
(ב) על אלה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הממשלה:
(1) התייצבות הממשלה לפני הכנסת, השרים וחלוקת התפקידים ביניהם;
(2) צירוף שר לממשלה;
(3) נטילת סמכות לפי סעיף 42;
(4) החלטות ראש הממשלה לפי סעיף 39(א)(1) עד (5);
(5) מינוי סגן שר או פקיעת כהונתו;
(6) מינוי מזכיר הממשלה;
(7) העברת שר מכהונתו על ידי ראש הממשלה.
56. יציבות החוק
(א) אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב חברי הכנסת; ואולם הוראה הקובעת כי החלטת הכנסת תתקבל ברוב של מספר נקוב של חברי הכנסת, לא תשונה אלא באותו מספר לפחות של חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; "שינוי", לענין סעיף זה - בין מפורש ובין משתמע.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על סעיפים 57 עד 63.
57. (שולב בחוק-יסוד: הכנסת)
58. (שולב בחוק-יסוד: משק המדינה)
59. (שולב בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948)
60. (שולב בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971)
61. ביטול חוק-יסוד: הממשלה2
חוק-יסוד: הממשלה - בטל.
62. (שולב בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969)
63. תחילה ותחולה
(א) הוראות חוק-יסוד זה יחולו על בחירת ראש הממשלה ועל כינון הממשלה, החל מהבחירות לכנסת הארבע-עשרה ואילך.
(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), תהא תחילתו של חוק-יסוד זה ביום שייכנס לכהונתו ראש הממשלה שנבחר כאמור בסעיף קטן (א).
64. הוראות מעבר
(א) ביום תחילתו של חוק-יסוד זה רואים כאילו הוכרז מצב חירום על פי סעיף 49(א) לחוק-יסוד זה.
(ב) כל חיקוק שנקבע בו כי תוקפו יהיה כל עוד קיים מצב חירום שהוכרז לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, יעמוד בתוקפו כל עוד קיים מצב החירום כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) כל חיקוק שמדובר בו במצב חירום שהוכרז לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, יראו כאילו מדובר במצב חירום שהוכרז על פי סעיף 49(א) לחוק-יסוד זה.
65. פרסום
חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מקבלתו.
_________________________________
1 (א) ס"ח תשנ"ב, 214; תשנ"ו, 30, 52, 104, 113, 114, 386; תשנ"ח, 104; תשנ"ט, 52, 258; תשס"א, 48.
(ב) ראה סעיף 47 לחוק יסוד: הממשלה (ס"ח תשס"א, 167) שחוק זה בטל החל בבחירות לכנסת השש עשרה.
2 הביטול מתייחס לחוק יסוד: הממשלה משנת תשכ"ח.
3 פורסמה הכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 49 לחוק - ראה פרק יד. 4.1.1 מצב חירום
4 על פי סעיף 55(א)(4) ולפי סעיף 39(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, פורסמו הודעות (י"פ תש"ס, 1088; תשס"ג, 102) על העברת סמכויות משר לשר ועל העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד על חלוקת משרד ועל שינוי חלוקת התפקידים בין שרים, לפי סעיף 55(ב)(4) ולפי סעיף 39(א)(2), (4) ו-(5) לחוק.
5 (א) לפי סעיף 41(ג), פורסמה הודעה (י"פ תש"ס, 2068) על אצילת סמכות למנהל כללי של משרד הביטחון, לפטר עובדים במשרד הביטחון שדרגתם נמוכה לפחות בשתי דרגות מדרגתו.
(ב) לפי סעיף 41(ב), פורסמה הודעה (י"פ תשס"א, 3841) על אצילת סמכויות לממונה על התקציבים במשרד האוצר לאשר מילווה שתקבל הרשות, בסכום של עד 215 מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, וכן את תנאי המילווה.
6 פורסמה הודעה (י"פ תשס"ב, 805) על נטילת סמכויות, לפי סעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ