חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958

חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958 1
18-1. (בוטלו)2
פרק שלישי: חקירת סיבות מוות
19. בקשה לחקירה בסיבת מוות
מת אדם ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן מת אדם בהיותו נתון במעצר או במאסר או בהיותו מאושפז בבית-חולים לחולי-נפש או במוסד סגור לילדים מפגרים, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, קצין משטרה, רופא או כל אדם מעוניין, לבקש מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאת הגוויה (להלן שופט חוקר) לחקור בסיבת המוות.
בסעיף זה, "אדם מעונין" - בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
20. שמירת הגוויה
משהוגשה בקשה לפי סעיף 19, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
21. כי יימצא חלל
המוצא חלל חייב להודיע על כך מיד למשטרה.
22. מוות במוסד סגור
מת אדם בהיותו נתון במעצר או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש או במוסד סגור לילדים מפגרים, חייב הממונה על המקום שבו היה נתון או מאושפז להודיע על כך מיד למשטרה.
23. עונשין
העובר על הוראות הסעיפים 20, 21, או 22, דינו - מאסר שלושה חדשים.
24. פומביות
השופט החוקר יחקור בסיבת המוות, ורשאי הוא לערוך חקירה זו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
25. סמכויות עזר
לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וכסמכויותיו של בית משפט שלום בענין פלילי.
26. בדיקת הגוויה (תיקון: תשי"ח)
שופט חוקר רשאי, אם הדבר דרוש לבירור סיבת המוות בחקירה לפי סעיף 19, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: