אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק התקנים, תשי"ג-1953

חוק התקנים, תשי"ג-1953

חוק התקנים, תשי"ג-1953 1
פרק א': הגדרות (תיקון מס' 10 תשע"ד)
1. הגדרות (תיקונים: תשי"ח, תשל"א, תשנ"ח, מס' 10 תשע"ד)
בחוק זה -
"מצרך" - מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
"מיפרט" - תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה, כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו ושל חמריו שידרוש אותן המכון;
"מכירה" - לרבות שיווק גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה;
החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי, זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיק לשם מכירה;
"המשרד" משרד הכלכלה;
"עוסק" מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיף 9(א) ו- (א1);
"חוק זה" - לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
"השר" - שר הכלכלה.
פרק ב': מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה (תיקון מס' 10 תשע"ד)
2. מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר (תיקון: תשל"א)
מכון התקנים הישראלי (בחוק זה המכון), הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.
2א. מטרות המכון (תיקון: תשל"א, תשל"ט)
מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.
3. מוסדות המכון
ואלה מוסדות המכון:
(1) ראש המכון ושני סגניו;
(2) הועד הפועל;
(3) המועצה הכללית.
4. תקנון המכון (תיקון: תשס"ח)
(א) הועד הפועל של המכון, באישור המועצה הכללית, יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן - התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי באישור כאמור, להכניס בו שינויים ותיקונים.
(א1) השר, לאחר התייעצות עם ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א); על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות אותו סעיף קטן.
(ב) בתקנון ייקבעו -
(1) סמכויותיהם של מוסדות המכון;
(2) הרכבה של המועצה הכללית וסדרי כינוסה;
(3) הרכב הועד הפועל, אופן בחירתו ותקופת כהונתו, ובלבד שיהיו בין חבריו שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
(4) תנאי החברות במכון, זכויותיהם וחובותיהם של החברים לסוגיהם, סדרי קבלת חברים והדרכים להפסקת החברות;
(5) סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
(6) דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
(7) כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון ששר המסחר והתעשיה הורה לקבעו בתקנון.
(ג) התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של שר המסחר והתעשיה ויפורסמו ברשומות.
(ד) לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו שר המסחר והתעשיה, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן(א).
5. הממונה על התקינה
שר המסחר והתעשיה ימנה את הממונה על התקינה (להלן הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.
פרק ג': עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי (תיקון מס' 10 תשע"ד)
6. תקן (תיקון: תשל"א)
(א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן -תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
(ב) הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.
7. כללים לעיבוד תקנים (תיקון: תש"ס, תשס"ג, תשס"ח, תיקון מס' 10 תשע"ד)
(א) המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור שר המסחר והתעשיה ופורסמו ברשומות, הכללים יכילו הוראות בדבר השתתפותם של רשויות המדינה ושל נציגי היצרנים והצרכנים, המעוניינים בתקן מסויים, בעיבוד של אותו תקן.
(ב) (1) בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין-לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן- תקנים בין-לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם;
(2) כאשר קיימים תקנים בין-לאומיים שונים , רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין-לאומי קיים;
(3) בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), או לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם בסעיף 13 לחוק התקשורת.
(ד) השר, לאחר התייעצות עם ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
7א. תקן זמני (תיקון: תשל"א)
(א) המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם לסעיף 7 (להלן - תקן זמני) ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת שר המסחר והתעשיה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורטו ברשומות.
(ב) קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם לסעיף 7.
(ג) תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חודשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד בתקן לפי סעיף קטן (א).
(ד) משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
(ה) זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
8. תקן רשמי (תיקון: תשי"ח, תשל"ט, תשנ"ח)
(א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראל רשמי (להלן - תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין-לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין-לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
(1) שמירה על בריאות הציבור;
(2) שמירה על בטיחות הציבור;
(3) הגנה על איכות הסביבה;
(4) הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
(5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
(6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן - חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
(אא) תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע שר המסחר והתעשיה באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
(ב) בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצויינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
(ג) תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר ששר המסחר והתעשיה קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור שבסעיפים 9 ו-9א.
(ד) היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז שר המסחר והתעשיה אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק; אולם משהסכים אותו שר לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
(ה) הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של שר התעשיה, המסחר והתיירות ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
(ו) תקנים או חלקים מתקנים שההכרזה עליהם כתקנים רשמיים פורסמה ברשומות לפני יום ב' בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 1997), ושהעילה להכרזתם אינה עולה בקנה אחד עם המטרות שנקבעו בסעיף קטן (א), הכרזתם כתקנים רשמיים תמשיך לעמוד בתוקפה עד יום י"א בחשון התשנ"ט (31 באוקטובר 1998); הממונה יפרסם ברשומות את רשימת התקנים או ההוראות שבהם, אשר תוקף הכרזתם פקע, לפי הוראות סעיף קטן זה, ביום י"ב בחשון התשנ"ט (1 בנובמבר 1998).
פרק ד': שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק (תיקון מס' 10 תשע"ד)
8א. שינוי בתקן בין-לאומי שאומץ כתקן רשמי (תיקון 10 תשע"ד)
השתנה תקן ביו-לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
המכון יביא את השינוי בתקן הבין-לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הביו-לאומי;
השר יאשר את השינוי בתקן הבין -לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף 8, אלא אם כן ביקשו השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות סעיף 8ב (להלן-ועדת האימוץ);
ביקשו השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
(א) ועדת האימוץ תבחן את השינוי בתקן הבין-לאומי ותמליץ למכון על אימוצו, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אימוצו בהתאמות שעליהן תמליץ;
(ב) ועדת האימוץ תמנע, ככל האפשר מהמלצה למכון על ביצוע התאמות לא הכרחיות או על דחיית השינוי שנעשה בתקן הבין-לאומי, כולו או חלקו;
(ג) ועדת האימוץ תמסור את המלצתה למכון בתוך שלושה חודשים מיום פניית השר או המכון, לפי העניין, ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את המלצתה והנימוקים לה; ועדת האימוץ לא תפרסם בהמלצתה ובנימוקים לה מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן-חוק הגנת הפרטיות);
(א) דחה המכון את המלצת ועדת האימוץ, כולה או חלקה, יודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההמלצה, על החלטת המכון ונימוקיה, בצירוף המלצת ועדת האימוץ.
(ב) קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, ימשיך בעיבוד התקן בהתאם להוראות חוק זה ויעביר לשר את השינוי בתקן בתוך 30 ימים מיום מסירת ההמלצה;
הדיע המכון לשר על החלטתו כאמור בפסקה 4(א), יפרסם את ההחלטה ואת הנימוקים לה באתר האינטרנט של המכון; המכון לא יפרסם בהחלטה ובנימוקים לה כל מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.
8ב. ועדת האימוץ (תיקון 10 תשע"ד)
(א) השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין-לאומיים לפי סעיף 8א.
(ב) ועדת האימוץ תהיה בת שלושה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
(1) הממונה;
(2) נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
(3) נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 , המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק האמור, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
(4) נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
(5) נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
(ג) לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה-
"עניין אישי" לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"קרוב" בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת האימוץ או משקיף בה, לפי העניין, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
(ד) הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה ואת המשקיפים , יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
(ה) חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב למנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.8ג. סדרי הדיון (תיקון 10 תשע"ד)
(א) המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת חברים.
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
(ג) לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
8ד. ישיבות ועדת האימוץ (תיקון 10 תשע"ד)
ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה-
"מסמך" לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995 (להלן- חוק המחשבים);
"מידע" למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.
8ה. ניגוד עניינים (תיקון 10 תשע"ד)
חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
בסעיף זה, "עניין אישי" ו"קרוב" כהגדרתם בסעיף 8ב(ג)(3).
8ו. פקיעת כהונה (תיקון 10 תשע"ד)
חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי סעיף 8ב(ג)(2);
הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
8ז. העברה מכהונה (תיקון 10 תשע"ד)
השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.
8ח. תוקף פעולות (תיקון 10 תשע"ד)
קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.
8ט. החלת דינים (תיקון 10 תשע"ד)
חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם- 1979 ;
חוק העונשין, התשל"ז 1977 , לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט- 1969 ;
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 ;
8י. גמול או החזר הוצאות (תיקון 10 תשע"ד)
חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבת ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
בסעיף זה "עובד מדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 .
9. חובת שמירה על תקן רשמי (תיקון: תשל"ט, תשס"ה, מס' 10 תשע"ד )
(א) לא ייצר אדם מצרך, שמיפרט שלו נקבע בתקן רשמי, ולא ימכרנו, ולא ייבאו ולא ייצאו, ולא ישתמש בו בכל עבודה שהיא, ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי, אם נקבעה הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי.
(א1) נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
(א2) (1) עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
(א) נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, לא עומד בדרישות התקן הרשמי החל על המצרך, או שקיימת הסתברות גבוהה לאי עמידתו של המצרך כאמור בדרישות התקן הרשמי החל עליו; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק לעניין התאמת המצרך לתקן רשמי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1);
(ב) נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
(2) בהודעה לממונה לפי הורואת פסקה (1)(א), יודיע העוסק לממונה גם על הפעולות שנקט, ככל שנקט, למניעת השימוש במצרך או מניעת ייבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו, אחסנתו או מניעת השימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין.
(3) עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בהתליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשיה, המסחר והתיירות לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר; המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
(ג) תחילתו של צו לפי סעיף קטן(ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.
9א. (בוטל) (תיקון: תשס"ה)
פרק ה': ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון מס' 10 תשע"ד)
10. הבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשי"ח)
(א) הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה.
(א1) הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ב) בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח -
(1) להיכנס בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; (2) להורות כי דוגמה שבחר, ולא ניטלה לבדיקה, תישמר במקום הימצאה, בדרך שקבע, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
(3) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(4) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מועסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת סעיף 9(א2)(1)(א), ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה-
"מסמך" לרבות תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;
"מידע" לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת סעיף 9(א2)(3), ולמעט מידע כהגדתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.
(ב1) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח-
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) , בשינויים המחוייבים;
(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (בסעיף זה- פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחוייבים;
(3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24 (א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחוייבים.
(ב2) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו-(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(5) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(ג) בוטל;
10א. הודעה בדבר מסוכנות מצרך (תיקון 10 תשע"ד )
הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
(1)להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
(2) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא-
(א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
(ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה 1995 ;
(3) להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
10ב. הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה (תיקון 10 תשע"ד )
הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שקיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכל באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
10ג. שיקול דעת הממונה במתן הוראות (תיקון 10 תשע"ד)
הוראות הממונה לפי סעיפים 10א ו-10ב יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.
פרק ו': תו תקן (תיקון מס' 10 תשע"ד)

11. תו תקן
(א) שר המסחר והתעשיה יקבע בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה ייקרא "תו תקן".
(ב) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה.
(ג) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב), או לפי צו על פי סעיף 9(ב).
(ד) דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו יוסדרו בתקנות.
11א. הסכמים עם מוסדות חוץ (תיקון: תשל"ט)
המכון רשאי, באישור שר התעשיה, והמסחר והתיירות, להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.
פרק ז': תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים (תיקון מס' 10 תשע"ד)
12. תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן (תיקון: תשל"א, תשל"ט)
(א) המכון וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך.
(ב) תעודת בדיקה שניתנה כאמור בסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ג) מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
12א. בדיקת מצרכים (תיקון: תשי"ח)
מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור שר המסחר והתעשיה, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
12ב. סימן השגחה (תיקון: תשל"א, תשל"ט)
(א) מצרך שמיפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למיפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן - סימן השגחה) ולקבוע תנאים לסימונו.
(ב) המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
(ג) לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד) היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא ההגנה לישראל לשמושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
12ג. קבלת שכר (תיקון: תשל"ט, מס' 10 תשע"ד )
(א) המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
(ב) השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
(ב1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי סעיף 9(ב), ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר תוקף- לאשרו, לאשר בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
(2) השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
(3) הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
(4) לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
(5) קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 (בחוק זה- הפרשי הצמדה וריבית), מיום התשלום ועד ליום ההשבה.
(ג) המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.
פרק ח': איסורים פטורים (תיקון מס' 10 תשע"ד)
13. איסורים (תיקון: תשל"ט)
(א) אסור לאדם -
(1) להשתמש במלים תקן, סטנדרט ונורמה, או במלים קרובות לאלה, על כל נטיותיהן (להלן - מלים מוגנות), לתיאור מיפרט, או כללים טכניים, שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי;
(2) להשתמש במלה מהמלים המוגנות כשם לעסקו, או לפעולות עסקו, ללא היתר מאת שר המסחר והתעשיה; הוראה זו לא תחול על אדם שהשתמש כאמור לפני תחילת תקפו של חוק זה;
(3) לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
(4) לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המצרך מתאים לתקן או לתקן רשמי, פרט לסימון כחוק בתו תקן.
(5) לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו.
(ב) בסעיף זה "מצרך", לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק, המחובר להם או למצרך.
14. הגבלה ברישום סימני מסחר (תיקון: תשי"ח, תשל"ט)
על אף האמור בפקודת סימני המסחר, 1938, לא יירשם לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה; סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות אלא בהיתר מאת שר המסחר והתעשיה.
15. דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא
מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום של היצרן.
16. פטור (מס' 9 תשע"ב)
(א) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, בקשתו לפטור ממילוי אחרי דרישות תקן רשמי -
(1) בדרך כלל ולתקופה מוגבלת; או
(2) לצרכי ביצוע עבודה מסויימת על ידי מוסד ציבורי או למען מוסד ציבורי, לפי בקשתו.
(ב) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, להתיר את ייצורו לשם יצוא ואת יצואו של מצרך שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי.
(ג) השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות חוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012 , לפטור ציוד רפואי כהגדרתו בחוק האמור מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו לש הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 7(ב); אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף 10.
פרק ט': אמצעי אכיפה מנהליים (תיקון מס' 10 תשע"ד )
סימן א': הטלת עיצום כספי

16א. עיצום כספי (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
(1) ייצר, מכר, או ייצא מצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות סעיף 9(א1);
(3) לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות סעיף 9(א2)(1)(ב);
(4) ייצר, מכר, ייבא או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי סעיף 9(ב);
(5) לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף 10א(1);
(6) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת סעיף 10ב(א);
(7) לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת סעיף 10ב(ב);
(8) סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות סעיף 11(ג).
(ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום של 5,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 15,000 שקלים חדשים:
(1) ייצר, מכר, ייבא או ייצא מצרך שלא עומד בדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף 9 (א1);
(3) לא הודיע לממונה כי המצרך אינו עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף 9 (א2) (1)(א);
(4) לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א2)(3).
(ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים א(1) ו-(ב)(1), החזיק עוסק שאינו יצרן, יבואן או יצואן של המצרך שחל עליו תקן רשמי באישור מאת היצרן, היבואן או היצואן כאמור, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם סומן המצרך בתו תקן, לא יטיל הממונה על העוסק עיצום כספי לפי הוראות אותם סעיפים קטנים.
(2) הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
16ב. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 16א.
בסעיף זה "נסיבות מחמירות" הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.
16ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: מס' 10 תשע"ד )
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א (בפרק זה- המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 16א או 16ב, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה הודעה על כוונת חיוב).
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
המעשה או המחדל (בפרק זה המעשה), המהווה את ההפרה;
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 16ד;
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת סעיף 16 ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
16ד. זכות טיעון (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 16ג, רשאי לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
16ה. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 16ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 16ז.
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א)
להטיל על המפר עיצום כספי ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
שלא להטיל על המפר עיצום כספי ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת סעיף 16ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי אותו סעיף, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
16ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה; לעניין זה "הפרה נמשכת" הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
16ז. סכומים מופחתים (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.
16ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 16ד ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 16טז(א) ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 16א יתעדכנו ב- 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה "מדד" מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
16ט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 16ה.
16י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
לא ישלם המפר עיצום כספי במועד, יווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה עד לתשלומו.
16יא. גבייה (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות , אגרות והוצאות, התשנ"ה 1995.
סימן ב': התראה מינהלית (תיקון מס' 10 תשע"ד)
16יב. התרעה מינהלית (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 16א, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה (בפרק זה התראה מנהלית); בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה"- לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
(ב) בהתראה מנהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 16ו, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 16יג.
(ג) נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועת המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
16יג. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
המפר לא ביצע את ההפרה;
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות ת סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
16יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נסמרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 16ו(א); מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 16ד ו-16ה בשינויים המחוייבים.
(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 16ו(ב), והמחונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 16ד ו-16ה בשינויים המחוייבים.
סימן ג': הוראות כלליות (תיקון מס' 10 תשע"ד)
16טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויוית בסעיף 16א ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
16טז. ערעור (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
(ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
16יז. פרסום (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4) אם הופחת סכום העיצום הכספי- הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6) שמו של המפר אם הוא תאגיד.
(ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 16 טז, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג) על אך האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של המפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות הציבור מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע , התשנ"ח- 1998 , וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה) פרסום באתור האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד- שנתיים: השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
16יח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: מס' 10 תשע"ד)
(א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגעו מאחריותו הפלילת של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 16יא, המהווה עבירה.
(ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגד הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרק י': עונשין (תיקון מס' 10 תשע"ד)

17. עונשים (תיקון: תשי"ח, תשל"ט, תשס"ה)
(א) (בוטל)
(א1) העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
(ב)-(ג) (בוטלו)
17א. עבירות ועונשין (תיקון: תשס"ה)
(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) -
(1) מייצר, מוכר, מייבא, או מייצא מצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, או מבצע עבודה שתהליכיה לא עומדים בדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א);
(2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א1);
(3) מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות סעיף 10(ב)(1), ((ב1)(1) או (2) או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות סעיף 10(ב)(2) או (ב)(4);
(4) מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות סעיף 11(ג);
(5) לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד לסעיף 17ג.
(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין -
(1) מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא עומד בדרישות הקבועות בתקן הרשמי לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א1);
(3) מייצר או מוכר מצרך שעומד בדרישות תקן רשמי לפי הוראות סעיף 9(א) והחייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי סעיף 9(ב);
(4) משתמש באחת או יותר מהמילים המוגנות, בניגוד להוראות סעיף 13 (א)(1) או (2);
(5) מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות סעיף 13(א)(3), (4) או (5).
(ג)(1) היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
(2) על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.
(ה) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
17ב. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ה)
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17א על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין; לענין סעיף זה "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי פסקאות (1), (2) ו-(5) של סעיף 17א(א), גם דירקטור.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 17 א על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
פרק י"א: צווים והתחייבות (תיקון מס' 10 תשע"ד)
17ג. צו מינהלי (תיקון: תשס"ה)
(א) נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות סעיף 9(א) או (א1) נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה - צו מינהלי).
(א1) לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו הזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם פגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שהיה במתן הזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ב) תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17ד.
(ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו (ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
(ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות סעיף 10.
17ד. צו זמני (תיקון: תשס"ה)
(א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה- צו זמני).
(ב) תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
(ג) לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
(ד) הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
17ה. התחייבות (תיקון: תשס"ה)
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה ובסעיף 17ו - העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי החוק האמור, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה ובסעיף 17ו - כתב התחייבות):
(1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
(2) להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
(3) לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
(ב) לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה ובסעיף 17ו, "ערובה" - עירבון כספי או ערבות עצמית.
17ו. תוצאות הפרת ההתחייבות (תיקון: תשס"ה)
(א) מסר אדם התחייבות לפי הוראות סעיף 17ה(א)(1), לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
(ב) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף 17ה(א)(1), רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
(ג) הפר אדם את התחייבותו האמורה בסעיף 17ה(א)(2) או (3), רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
(ד) השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).
פרק י"ב: הוראות שונות (תיקון מס' 10 תשע"ד)
18. הוראות חוק אחר
האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.
19. דין המדינה
לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.
20. דין המכון כדין המדינה (תיקון: תשל"ט)
לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.
21. דין עובדי המכון (תיקון: תשל"ט)
דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
(1) פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971;
(2) פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
22. מצרכים המיועדים לצבא (תיקון: תשל"ט)
הוראות סעיף 9 לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא-הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות הסעיף האמור, והודיע על כך בכתב לשר המסחר והתעשיה.
23. העברת סמכויות (תיקון: תשל"ט)
שר הכלכלה רשאי, בכתב העברה שהודעה עליה פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.
24. הוראות מעבר (תיקון: תשל"ט)
(א) בסעיף זה -
"החברה הקיימת" פירושו - החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם "מכון התקנים הישראלי";
"זכויות של חברה" פירושו - כל הנכסים שבבעלותה או בהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
"והתחייבויות של חברה" פירושו - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
"תקנות ההתאגדות" - לרבות תזכיר ההתאגדות.
(ב) ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
(ג) עד שייקבע התקנון -
(1) ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
(2) ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
(ד) כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
(ה) מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים כתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו כתקנים כאמור בסעיפים 6 ו-7.
25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ט)
שר המסחר והתעשיה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.
_________________________________
1 ס"ח תשי"ג, 30; תשי"ח, 2; תשכ"ו, 47; תשל"א, 22, תשל"ט, 34; תשנ"ח, 52; תש"ס, 99; תשס"ג, 414; תשס"ה, 722; תשס"ח, 430. תשע"ב, 402;התקבל בכנסת ביום כ"ד בחשוון התשע"ד (28 באוקטובר 2013); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק המממשלה 768, מיום ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), עמ' 586- תחילתו של תיקון זה חודשיים מיום פרסומו.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ