חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל"ב-1972

חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל"ב-1972 1
1. פרשנות (תיקון: תשנ"ח, תש"ע)
בחוק זה -
"שוטר" - כמשמעותו בפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן - פקודת המשטרה), לרבות המשרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל לפי סעיף 24 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או ביחידות אחרות של משטרת ישראל לפי סעיף 24א לחוק האמור;
"פקודת קבע" - פקודות, הוראות ונהלים שהתקין בשם זה המפקח הכללי של המשטרה (להלן - המפכ"ל) לפי סעיף 95 לפקודת המשטרה;
"סוהר" - הנמנה עם שירות בתי הסוהר על פי גיוס לפי פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971, לרבות סוהר מוסף זמני ולרבות המשרת בשירות בתי הסוהר לפי סעיף 24ב לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;
"פקודות הנציבות" - פקודות, הוראות ונהלים שפרסם בשם זה נציב בתי הסוהר (להלן - הנציב) לפי סעיף 114 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971.
2. תחולה על סוהרים
חוק זה חל על שוטרים ועל סוהרים כאחד, ובכל מקום שבו נאמר "המפכ"ל", "שוטר", "פקודות קבע", "המשטרה" - קרי כסדרם לגבי סוהרים "הנציב", "סוהר", "פקודות הנציבות", "שירות בתי הסוהר".
3. העיטורים (תיקון: תש"ע)
אלה העיטורים הבאים לציין מעשי גבורה ואומץ של שוטרים או של יחידות משטרתיות שעשו בזמן שירותם ושירות מעולה, שלהם:
(1) עיטור הגבורה;
(2) עיטור האומץ;
(3) עיטור המופת.
4. עיטור הגבורה
שר המשטרה, בהמלצת המפכ"ל, רשאי להעניק עיטור הגבורה על מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת מילוי תפקיד תוך חירוף נפש.
5. עיטור האומץ
המפכ"ל רשאי להעניק עיטור האומץ על מעשה גבורה אחר, שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך חירוף נפש, ושיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל.
6. עיטור המופת
המפכ"ל רשאי להעניק עיטור המופת על מעשה שנעשה באומץ לב וראוי לשמש מופת. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: