אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985

חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985

חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985 1
פרק א' : הוראות יסוד
1. המטרה
חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים אחרים, להגדיל את הכנסות המדינה, ולהשיג יעדים כלכליים נוספים.
2. תוקף
(א) ענין שלגביו נקבעה הוראה בחוק זה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
(ב) פעולה לפי חוק זה לא תיחשב עבירה על הוראת דין, הוראת מינהל או תקנון או הפרתם, אי ציות לפסק דין או לפסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם או התחייבות אחרת, ולא תהווה עילה לתביעה משפטית, בין פלילית ובין אזרחית, או לתביעה אחרת.
(ג) בסעיף זה "הסכם" - לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.
פרק ב': שכר ותנאי עבודה
סימן א': פרשנות
3. הגדרות
בפרק זה -
"גוף ציבורי" -
(1) כל משרד ממשרדי הממשלה;
(2) כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג' - גם למעט בנק ישראל;
(2)3 תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
"מעביד" - כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
"עובד" - לרבות חייל בשירות קבע בצבא-הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
"שכר" - הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;
"תשלום נילווה" - כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;
"הרשות המוסמכת" - שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין פרק זה, דרך כלל או לענין מסויים;
"התקופה הראשונה" - החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1985;
"התקופה השניה" - התקופה שמיום 1 באוקטובר 1985 עד יום 31 במרס 1986.
סימן ב': תנאי עבודה
4. שכר בתקופה הראשונה
כל עובד, וכן כל מי שמקבל שכר מאת המדינה, לא יהיו זכאים לשכר או לתשלום נילווה בעד התקופה הראשונה בסכום העולה על השכר או התשלום הנילווה ששולם להם באותה תקופה, או שהיו זכאים להם כדין לפני התקופה הראשונה ולא שולמו להם.
5. פיצוי התייקרות
(א) בתקופה הראשונה ובתקופה השניה ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי התייקרות, פיצוי חד-פעמי, תוספת התייקרות ותוספת יוקר כמשמעותם בהסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר בתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985 (להלן - ההסכם) רק בהתאם להסכם, ולא ישלמו תוספת יוקר לפי הסכם קיבוצי אחר לפי צו הרחבה שניתן לגביו.
(ב) הפיצויים והתוספות לפי ההסכם לא ישולמו לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וסעיפים 2(א) ו-(ב) להסכם לא יחולו גם לגבי עובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם הוא מחושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הראשונה או אחריו.
6. חישוב שכר בעתיד3 (תיקון: תשמ"ו)
השכר כפי שחושב בתקופה הראשונה על פי סעיפים 4 ו-5 יהיה החל מיום 1 באוקטובר 1985 הבסיס לחישוב תוספת היוקר או לכל חישוב אחר לצורך קביעת שכר, רכיב שלו או תוספת לו המשתנים לפי השינויים בתוספת היוקר בשכר הממוצע, במדד המחירים לצרכן או במדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או בשער מטבע חוץ; השינויים האמורים יהוו חלק מן השכר לצורך חישובי שכר, רכיב שלו או תוספת לו בעתיד.
7. מענק לבעלי הכנסות נמוכות (תיקון: תשמ"ו)
(א) בסעיף זה -
"תקרת ההכנסה" -
(1) לגבי עובד לענין החדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, ולגבי יחיד אחר לענין החדשים אוגוסט 1985 עד מרס 1986 - תקרת ההכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, שהמס החל עליה הוא בשיעור של 20%;
(2) לגבי עובד במשרה מלאה, או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור, לענין החדשים מאי עד יולי 1986, ולגבי יחיד אחר שאיננו בגדר עובד, לענין החדשים אפריל עד יולי 1986 - הכנסה עד לסכום של 555 שקלים חדשים לחודש;
"הכנסה שולית" - חלק שכרו של עובד וחלק הכנסתו של יחיד אחר, העולה על תקרת ההכנסה אך אינו עולה על תשלומי הביטוח הלאומי שלו;
"עובד" - יחיד שעבד במקום עבודה אחד ושמעבידו חייב לנכות משכרו תשלומי ביטוח לאומי, וכן מקבל קיצבה בשל פרישה מעבודה שאיננה צמודה למדד שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה;
"בסיס המענק" -
(1) לגבי עובד -
(א) סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, עד תקרת ההכנסה;
(ב) ולגבי עובד במשרה מלאה או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור - סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים מאי עד יולי 1986, עד תקרת ההכנסה;
(2) לגבי יחיד אחר -
(א) 8/12 מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1985, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 - הבסיס כאמור לשנת המס 1986, והכל עד לסכום תקרת ההכנסה;
(ב) 1/12 מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1986, לכל אחד מהחדשים אפריל עד יולי 1986, עד לסכום תקרת ההכנסה;
"תשלומי ביטוח לאומי" -
(1) לגבי עובד -
(א) דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968;
(ב) היטל חינוך והיטל חינוך על-יסודי המשתלמים לפי סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס' 11), התשל"ח-1978;
(ג) היטל לפי סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
(2) לגבי יחיד אחר - סכום השווה ל- 5.35% מבסיס המענק או שיעור תשלומי הביטוח הלאומי שאותו יחיד חייב בו, מבסיס המענק - לפי הנמוך שביניהם;
"מס" - כמשמעותו בפקודת מס הכנסה.
"משרה מלאה" - משרה שהמשכורת המשתלמת בשלה איננה משכורת חלקית שתקנה 5(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש"ם-1980, חלה עליה, ואיננה שכר עבודה כמשמעותו בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התש"ם-1980;
(ב) (1) יחיד שהכנסתו אינה עולה על בסיס המענק, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי הביטוח הלאומי שלו;
(2) יחיד שהכנסתו עולה על בסיס המענק בסכום שאינו עולה על הכנסתו השולית, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש שבין תשלומי הביטוח הלאומי שלו לבין -
(א) סכום השווה ל-70% מהכנסתו השולית - לגבי החדשים אוגוסט וספטמבר 1985;
(ב) סכום השווה ל-20% מהכנסתו השולית - לגבי החדשים אוקטובר 1985 עד אפריל 1986;
(ג) סכום השווה לסכום המענק שעל פי פסקה (1) פחות הסכום שבו עולה הכנסתו על בסיס המענק, ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על 30 שקלים חדשים - לגבי החדשים מאי עד יולי 1986, אם הוא יחיד שאינו עובד במשרה מלאה, ולגבי החדשים אפריל עד יולי 1986, אם הוא יחיד אחר שאינו בגדר עובד.
(ג) המענק ישתלם לעובד בדרך הבאה:
(1) המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר למעביד את הסכום ששילם כאמור;
(2) המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (1), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי פקודת מס הכנסה ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי חוק מס מעסיקים, התשל"ה-1975; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזיר עד יום התשלום.
(ד) המענק ישתלם ליחיד שאינו בגדר עובד דרך קיזוז סכום המענק המתואם, שייעשה עם תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1985 או לשנת המס 1986, לפי הענין, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 - מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1986; לא היה ליחיד האחר מס שניתן לקזז כנגדו את סכום המענק, כולו או חלקו, יראו את הסכום שלא קוזז כמס ששולם ביתר; לענין זה, "מענק מתואם" -
(1) לגבי שנת המס 1985 - כל שמינית מסכום המענק כשהיא מיוחסת לחודש אחר החל בחודש אוגוסט;
(2) לגבי שנת המס 1986 - כל 1/12 מסכום המענק כשהוא מיוחס לחודש אחר מהחדשים אפריל עד יולי 1986; כשכל חלק כאמור בפסקאות (1) ו-(2) מתואם לפי שיעור עליית המדד על פי האמור בסעיף 159א לפקודה, ותקופת התיאום היא מהחודש שאליו מיוחס החלק ועד תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת.
(ה) המענק לא ייחשב כהכנסה לכל דבר וענין.
8. דחיית חיובים קיבוציים (תיקון: תשמ"ו)3
(א) כל שינוי בשיעורי שכר, לרבות הגדלה או הצמדה, שנקבע לפני תחילתו של חוק זה או בתקופה הראשונה או השניה לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או גוף ציבורי אחר, על פי הסכם קיבוצי כללי או מיוחד או הסדר קיבוצי אחר, או לפי דין, הוראת מינהל, צו הרחבה, פסק דין או פסק בוררות, ואשר תחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה, לא יבוצע בתקופה הראשונה והשניה ומועד תחילת ביצועו יידחה עד לתום התקופה השניה בשל שינוי כאמור לא ישולם תשלום כלשהו בעד תקופה שקדמה לתום התקופה השניה; לענין סעיף קטן זה, "שינוי שתחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה" - כל שינוי שתחילת תשלומו בפועל חלה במועד כאמור או נקבעה למועד כאמור, אף אם הוא מתייחס לתקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה;
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
(1) שינויים בשכרם של אחיות, של חיילים בשירות הקבע בצבא-הגנה לישראל, של שוטרים ושל סוהרים;
(2) שינויים הנובעים מהצטרפות להסכם קיבוצי (מסגרת) לשנים -19861984, מס' 7128/84, שנחתם ביום 24 ביוני 1984 בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
(3) שינויים שלגביהם נקבעו הוראות בהסכמים קיבוציים שנחתמו ביום 23 בספטמבר 1985 בין מדינת ישראל ומעסיקים ציבוריים אחרים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; שינויים אלה יבוצע במועדים ובתנאים שנקבעו בהסכמים האמורים, ההסכמים האמורים יפורסמו ברשומות.
8א. שכר של נושא משרה שיפוטית3 (תיקון: תשמ"ו)
(א) משכורת היסוד ותוספת הותק השיפוטי של נושא משרה שיפוטית כהגדרתו בהחלטת המשכורת יוגדלו ביום 1 באוקטובר 1985 וביום 1 בינואר 1986 בשיעורים שנקבעו על פי סעיף 6 להחלטת המשכורת, ובלבד שלענין זה יראו כאילו השכר הממוצע היה ביום 1 באוקטובר 1985 707.80.- שקלים חדשים, וביום 1 בינואר 1986 - 840.00 שקלים חדשים, וכאילו בסעיף 6(ב) להחלטת המשכורת, במקום "ב-1 באפריל 1983" נאמר "ב-1 ביולי 1985"; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
(ב) החל ביום 1 באפריל 1986 ייקרא סעיף 6 (ב) להחלטת המשכורת כאילו במקום "ב-1 באפריל 1983" נאמר "ב-1 באפריל 1985"; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
(ג) הוראות סעיף זה עדיפות לכל דבר וענין על האמור בסעיפים 6 ו-8 (א) ועל כל הוראה אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר, אך אינן גורעות מן האמור בסעיף 5(א).
(ד) בסעיף זה, "החלטת המשכורת" - החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981.
8ב. משכורת מתמחה בעריכת דין3 (תיקון: תשמ"ו)
(א) מתמחה העובד במשרה מלאה לא תקטן משכורתו הכוללת לחודש פברואר 1986 מסכום 342.00 שקלים חדשים; מתמחה שמשרתו חלקית, יחול לגביו סעיף זה בשינוי המחוייב מחלקיות משרתו.
(ב) המשכורת לפי סעיף קטן (א) תעודכן אחרי חודש פברואר האמור לפי תוספות יוקר ותוספות שכר כלליות שישולמו בשירות הציבורי.
(ג) עדיפותו של סעיף זה כעדיפותו של סעיף 8א.
(ד) בסעיף זה, "מתמחה" - מי שמתמחה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.
סימן ג': הגבלה על קבלת עובדים חדשים
9. הגבלה על קבלת עובדים חדשים
עד תום שנת הכספים 1985 לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים, בין על פי מכרז ובין על פי חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על המפורט להלן, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות:
(1) לגבי שירות המדינה - על מספר המשרות כמפורט בתוספת הראשונה;
(2) לגבי הרשויות המקומיות - על מספר הקטן ב-4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב-31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות;
(3) לגבי כל גוף ציבורי שפסקאות (1) או (2) אינן חלות עליו - על מספר עובדים הקטן ב-3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני 1 ביולי 1985;
בסעיף זה, "עובד" - למעט חייל בשירות הקבע בצבא-הגנה לישראל.
סימן ד' - הוראות שונות
10. החלה על לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה
לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד המדינה לא יקבלו עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור בסעיף 9 באופן שמספר עובדיהם יעלה על המפורט בתוספת השניה, אלא אם כן התירו זאת מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת או מבקר המדינה, לפי הענין, בנסיבות מיוחדות.
11. החלה על בנק ישראל
בנק ישראל לא יקבל עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור בסעיף 9, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר הקטן ב-3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן התיר זאת, בנסיבות מיוחדות, המזכיר הכללי של הבנק באישור הרשות המוסמכת.
12. החלה על המוסדות הלאומיים3 (תיקון: תשמ"ו)
הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לשר האוצר, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע חוק זה, יחולו עליהן הוראות חוק זה כאילו היו גוף ציבורי וסעיף 9 ייקרא לענין זה, כאילו במקום "הרשות המוסמכת" נאמר "גזבר הסוכנות היהודית לארץ ישראל"; ולענין סעיף 2(ב) דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי חוק זה.
13. הוראות הרשות המוסמכת
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע סימנים ב' וג' לפרק זה.
(ב) הוראה של הרשות המוסמכת על פי פרק זה, יכול שתהיה מותנית בתנאים או מוגבלת בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שתחול על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, או שתקבע הוראות שונות לפי סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
14. מסירת מידע
(א) כל מעביד חייב למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע פרק זה.
(ב) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו כרשות מוסמכת אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.
15. סייג
לענין חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של חוק זה חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או כי נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנה שימשיך בעבודתו.
פרק ג': מס יסף
16. פרשנות
בסימן זה -
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה;
(2) "בסיס המס" - הכנסה חייבת, למעט הכנסת עבודה והכנסה מהשקעות ציבור כמשמעותן בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל מנכסים פיננסים, התשמ"ד-1984;
(3) "הכנסת עבודה" - הכנסה לפי סעיף 2(2) או 2(5) לפקודת מס הכנסה, למעט תשלומים לבעלי שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה, בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו בסעיף 76 לפקודה.
17. הטלת המס ושיעורו
אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס לגבי שנת המס 1985 ישלם מס יסף בשיעור של 81/3% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס, ואולם מי ששיעור המס הגבוה ביותר שהוא חייב בו על פי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה הוא 30%, יראו את סכומי מס היסף ששילם כמקדמה על חשבון מס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס 1985.
18. מקדמות
מי שחייב בתשלום מקדמות על חשבון מס הכנסה לשנת המס 1985, יהא חייב בתשלום על חשבון מס יסף (להלן - מקדמות מס יסף) בשיעור ממקדמות מס ההכנסה האמורות, כמפורט להלן:
(1) נישום שיש לו שנת מס רגילה - מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 10%, שתשולם יחד עם מקדמת מס ההכנסה המשתלמת החל בחודש יולי 1985 ועד תום שנת המס 1985;
(2) נישום שיש לו תקופת שומה מיוחדת שטרם נסתיימה ביום 1 ביולי 1985 - מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 81/3% מסכום המקדמה החדשית שהוא חייב בתשלומה החל בחודש יולי 1985, כפול ב-12 ומחולק במספר החדשים שנותרו עד תום תקופת השומה המיוחדת; מקדמות מס יסף ישולמו יחד עם מקדמות מס הכנסה.
19. ניכוי במקור
מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום כלשהו הנכלל בבסיס המס ינכה בנוסף לסכום מס ההכנסה מס יסף בשיעור של 10% מסכום מס ההכנסה שהוא מנכה ויעבירנו לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שניכה.
20. יתרת מס
על כל תשלום מס הכנסה לשנת המס 1985 שסעיפים 18 או 19 אינם חלים עליו יווסף תשלום מס יסף בשיעור של 81/3% ממס ההכנסה.
21. החלת הוראות פקודת מס הכנסה
הוראות פקודת מס הכנסה יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.
פרק ד': חברות ממשלתיות
22. דיבידנד מחברות ממשלתיות (תיקון: תשמ"ו)
(א) בתקופה שמיום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985) עד יום א' בניסן התשמ"ז (31 במרס 1987) רשאים השרים כמשמעותם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי חברה שמחמת החלטה לפי סעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אין הוראות סעיף 73(א) לחוק האמור חלות עליה.
פרק ד'1: היטל על רכב (תיקון: תשמ"ו)
22א. (נוסח הסעיף שולב בחוק היטל על רכוש (הוראת שעה). התשמ"ה-1985).
פרק ה': מס הכנסה
23. הוראות שעה לענין פקודת מס הכנסה (תיקון: תשמ"ו)
פקודת מס הכנסה תיקרא כאילו -
(1) בסעיף 9, פסקה (20)(ב) הותלתה מיום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985) עד יום כ"ג בסיון התשמ"ו (30 ביוני 1986);
(2) בסעיף 45א(א), בפסקה (2), בסופה נאמר, מיום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985) עד יום א' בניסן התשמ"ז (31 במרס 1987), "ולמעט קופת גמל שהיא קרן השתלמות".
24. הוראת שעה לענין נקודות קיצבה בעד ילדים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג)
בתקופה שמיום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985) עד יום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993), ייקרא סעיף 40(א) לפקודת מס הכנסה כאילו במקום הרישה עד המלים "בשל כל ילד נוסף" נאמר: "יחיד תושב ישראל שיש לו פחות מארבעה ילדים זכאי לנקודת קיצבה ורבע בעד הילד השלישי במנין ילדיו; יחיד תושב ישראל שיש לו ארבעה ילדים או יותר זכאי לנקודת קיצבה בעד כל אחד משני הילדים הראשונים שבמנין ילדיו ולנקודת קיצבה ורבע בעד כל ילד שמעל לשני הילדים הראשונים שבמנין ילדיו".
24א. הוראת שעה לענין זיכוי לתושב ישראל (תיקון: תשמ"ו)
(א) בסעיף זה, "ילד" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים.
(ב) יחיד שבכל שנת המס 1986 לא היה לו ילד שכלכלתו עליו יהא זכאי בשנת המס האמורה ל- ( 1 נקודות זיכוי במקום שתי נקודות הזיכוי שעל פי סעיף 34 לפקודת מס הכנסה.
24ב. שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרת שניה ושלישית (תיקון: תשמ"ו)
(א) בסעיף זה -
"משמרת שניה" - מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00;
"משמרת שלישית" - מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחות משש שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השניה;
"תוספת משמרות" - תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
(ב) בתקופה שמיום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986) עד יום כ"ד בתמוז התשמ"ו (31 ביולי 1986) יינתן זיכוי מהמס בשיעור של 10% מהכנסה בעבודה במשמרת שניה או שלישית של העובדים המפורטים להלן, העובדים במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת המס 1986 היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969, אם המעביד משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרות שניה או שלישית; ואלה הם:
(1) העובדים בייצור;
(2) עובדי המינהלה ועובדי השירותים שבעל המפעל הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי עבודתם במשמרת השניה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.
(ג) סכום זיכוי לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על 1380 שקלים חדשים לשנה; סכום זה יותאם לפי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל ל-60 השקלים החדשים הקרובים.
24ג. השעיה של מתן אישורים להשקעה במחקר ופיתוח (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז)
בתקופה שמיום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986) עד יום י"ג בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988) לא יינתנו אישורים לביצוע מחקר מדעי ופיתוח מדעי ולהנפקה מזכה, על פי חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ"ד-1984.
פרק ו' : ביטוח לאומי
25. הוראת שעה לענין השכר הממוצע
לגבי החדשים יולי; אוגוסט וספטמבר 1985 ייקרא חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) כאילו בהגדרת "פיצוי" שבסעיף 1, בסופה נאמר: "וכן פיצוי או תוספת כאמור בסעיף 5 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985.
26. הוראות שעה לענין קיצבות ילדים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג)
בתקופה שמיום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985) עד יום ט' בניסן התשנ"ג (31 במרס 1993) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כאילו -
(1) אחרי כותרת פרק ה' נאמר:
"סימן א': פרשנות"
(2) בסעיף 104(א), בסופו נאמר:
"נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;
(3) אחרי סעיף 104 נאמר:
"סימן ב': קיצבת ילדים";
(4) במקום סעיף 105 נאמר:
"105. זכות לקיצבת ילדים
הורה מבוטח זכאי לקיצבת ילדים חדשית לפי סימן זה כמפורט להלן:
(1) אם יש לו פחות מארבעה ילדים - בעד הילד השלישי שבמנין ילדיו;
(2) אם יש לו ארבעה ילדים או יותר - בעד כל ילד."
(5) בסעיף 109, במקום סעיף קטן (א) נאמר:
"(א) (1) קיצבת הילדים לחודש למי שיש לו פחות מארבעה ילדים תהיה - לפי ערך נקודת קיצבה ורבע - בעד הילד השלישי שבמנין ילדיו של ההורה;
(2) קיצבת הילדים לחודש למי שיש לו ארבעה ילדים או יותר תהיה -
(א) לפי ערך נקודת קיצבה - בעד כל אחד משני הילדים הראשונים שבמנין ילדיו של ההורה;
(ב) לפי ערך נקודת קיצבה ורבע - בעד כל ילד מעל לשני הילדים הראשונים שבמנין ילדיו של ההורה.";
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) למבוטח שיש לו ארבעה ילדים ולמבוגר שבהם מלאו, אחרי יום ט"ז בניסן התשנ"א (31 במרס 1991), 18 שנים ומתקיים בו האמור בפסקה (2) או (3) להגדרת ילד שבסעיף 5, תשולם קיצבת ילדים בעד כל אחד מילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים.
(6) אחרי סעיף 116 נאמר:
"סימן ג': תשלום בעד ילד ראשון ושני למבוטחים מסויימים"
117. תחולה
(א) סימן זה יחול על מבוטח שיש לו לא יותר משלושה ילדים.
(ב) סעיפים 119 עד 121 לא יחולו על סוגי מבוטחים שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
118. תשלום למבוטחים מסויימים
(א) לענין סעיף זה -
"קיצבה" - קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים לפי פרק ג' או פרק ט' 2 או קיצבת נכות או קיצבה בעד ילד נכה לפי פרק ו' 2 או הענקה המשתלמת כקיצבה חדשית לפי פרק ט'1, או גימלת זיקנה מיוחדת או גימלת שאירים מיוחדת המשולמות על פי הסכם לפי סעיף 200.
(ב) המוסד ישלם למפורטים להלן תשלום לפי ערך נקודת קיצבה אחת בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים:
(1) לזכאי שמשולמת לו קיצבה;
(2) לזכאי לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
(3) לזכאי הגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.
בפסקאות (1) ו-(3), "זכאי" - מבוטח, למעט אשה נשואה.
119. תשלום על ידי מעביד
(א) לענין סעיף זה -
"עובד" - לרבות חייל בשירות קבע בצבא-הגנה לישראל, שוטר וסוהר, והוא הורה מבוטח, למעט אשה נשואה, שעובד אצל מעביד אחד ועבד אצלו לפחות חמישה עשר ימים, שבעדם קיבל שכר, ולא פחות משמונים שעות עבודה בפועל בחודש;
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ולגבי עובד שהתשלום משולם לו בידי המוסד ובמקום המעביד - הכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח.
(ב) עובד שיש לו בחודש פלוני הכנסה שאינה עולה על 95% מהשכר הממוצע, ישלם לו מעבידו בעד אותו חודש סכום השווה לערך נקודת קיצבה אחת בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים.
(ג) התשלום לפי סעיף קטן (ב) בעד חודש פלוני ישולם יחד עם השכר בעד אותו חודש; לא שולם בזמן, יראוהו כשכר מולן לענין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
(ד) המוסד יחזיר למעביד את הסכומים ששילם כאמור בסעיף קטן (ב).
(ה) הסכום ששולם לעובד לפי סעיף קטן (ב) והוחזר למעביד על ידי המוסד לפי סעיף קטן (ד), לא יובא בחשבון לצורך קביעת הכנסתו של המעביד.
120. תשלום לשאינו עובד
(א) מי שאינו עובד כמשמעותו בסעיף 119 והכנסתו בחישובה החדשי בעד חודש פלוני אינה עולה על 95% מהשכר הממוצע, למעט אשה נשואה שבעלה מבוטח, יהיה זכאי בעד אותו חודש לתשלום מאת המוסד לפי ערך נקודת קיצבה אחת בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים;
(ב) בסעיף זה, "הכנסה" - הכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח.
121. תשלום לאשה החיה בנפרד מבעלה
על אף האמור בסימן זה, ישלם המוסד תשלום לפי ערך נקודת קיצבה אחת לאשה נשואה החיה בנפרד מבעלה, שעמה נמצאים לא יותר משלושה ילדים בעד כל אחד משני ילדיה הראשונים, אם היא זכאית לקיצבה כמשמעותה בסעיף 118(א) או לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או אם הכנסתה בחודש פלוני, כמשמעותה בסעיף 120, אינה עולה על 95% מהשכר הממוצע.
122. הוראות מיוחדות
(א) זכאי אדם בעד חודש פלוני לתשלום לפי סעיף 118 ולתשלום לפי סעיפים 119, 120 או 121, יהיה זכאי רק לתשלום לפי ערך נקודת קיצבה אחת בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים.
(ב) דין תשלום לפי סימן זה כדין קיצבת ילדים, אולם סעיף 110 לא יחול על תשלום לפי סעיף 119.
123. תקנות
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
(1) חובת מעביד למסור למוסד דין וחשבון על הסכומים ששילם כאמור בסעיף 119 ועל העובדים שלהם שולמו;
(2) החזר הסכומים כאמור בסעיף 119(ד), לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה עליהם;
(3) סוגי מקרים שבהם תשלום לפי סימן זה ישולם בידי המוסד במקום המעביד או בידי גוף אחר שהסכים לכך במקום המוסד."
(7) בלוח י"ד, בפרט 2, במקום "100% נאמר 80%".
פרק ז': רשויות מקומיות - ביטול פטורים מארנונה
27. תיקון חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון: תשמ"ו)3
(א) בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953, פסקאות (1), (8), (9) ו-(11) - בטלות.
(ב) מי שהיו פטורים לפי הפסקאות האמורות בסעיף קטן (א) יהיו חייבים בשנת הכספים 1985 בתשלום שלושה רבעים מסכום הארנונה שהיו פטורים מתשלומו כאמור (להלן - הסכום הנוסף) וזאת בנוסף לסכום הארנונה שממנו לא היו פטורים כאמור; הסכום הנוסף ישולם בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בפסקה (1) להגדרת "הפרשי הצמדה" שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, אלא שלגבי שני שלישים מן הסכום הנוסף תיקרא ההגדרה האמורה כאילו במקום "פברואר" נאמר בה "ספטמבר"; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום הסכום הנוסף כאמור.
(ג) רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע לעצמה כללים לעיגול סכומים ולחישובם והוראות נוהל, העשויים לפשט את ביצועו של סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יהיה בהם כדי להגדיל את סכום הארנונה שאדם חייב בה.
27א. סייג לגביית ארנונות3 (תיקון: תשמ"ו)
לא תגבה רשות מקומית ארנונה כללית לשנת הכספים 1986 בסכומים שיש בהם העלאה של יותר מ-170% מעל שיעורי הארנונות לשנת הכספים 1985, אלא באישור שר הפנים ושר האוצר; הוראה זו תחול רק על רשות מקומית שהשרים סירבו לתת לגביה אישור כאמור לפני כ"ד בסיון התשמ"ו (1 ביולי 1986), ולענין זה יראו כל רשות שלא ביקשה אישור כאמור עד יום כ"ג באייר התשמ"ו (1 ביוני 1986) כאילו ויתרה עליו.
פרק ח': אגרת לימוד
28. תיקון חוק אגרת לימוד במוסדות להשכלה גבוהה
אחרי סעיף 9 לחוק אגרת לימוד במוסדות להשכלה גבוהה (הוראת שעה), התשמ"ה -1985, יבוא:
"9א. תחולה על בתי מדרש למורים
מי שלומד בבית מדרש למורים ישלם לאוצר המדינה, באמצעות בית המדרש שבו הוא לומד, אגרה לכל אחת משנות הלימודים התשמ"ו והתשמ"ז, והוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים."
פרק ט': הוראות שונות
29. דין המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
30. עונשין
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה, צו או הוראת מינהל שניתנו לפיו, דינו - מאסר שנה.
31. אחריות מנהל
תאגיד שעבר על הוראה מהוראות חוק זה רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:
(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.
32. תוקף (תיקון: תשמ"ו)3
(א) כל פעולה שנעשתה בהתאם לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ"ה-1985 (להלן - התקנות), יראוה כפעולה שנעשתה כדין, וכל זכות או חיוב שנבעו מן התקנות יעמדו בתקפם, ואולם תקנה 28(א)(1) לתקנות בטלה מיום התקנתה.
(ב) על אף האמור בסעיפים 4 ו-8 (א), סעיף 2 להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשמ"ו-1985, אשר פורסמה ביום ו' בכסלו התשמ"ו (19 בנובמבר 1985) תקף לכל דין ולכל דבר וענין.
33. קביעת הוראות לפי חוק בנק ישראל 3 (תיקון: תשמ"ו)
בתקופה שעד יום כ' באדר ב' התשמ"ו (31 במרס 1986) או עד מינוי מועצה מייעצת וועדה מייעצת לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, לפי המוקדם, יהיה נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הוועדה המייעצת. שטרי כסף שינפיק בנק ישראל בתקופה שמיום כ' בטבת התשמ"ו (1 בינואר 1986) עד יום כ' באדר ב' התשמ"ו (31 במרס 1986) ישאו את דמות חתימתו של נגיד בנק ישראל לבדו.
34. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985).
35. ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תוספת ראשונה
(סעיף 9(1))
שיא כוח
סעיף התקציב המשרד אדם חדש
03 ראש הממשלה 603
ראש הממשלה 189
סטטיסטיקה 414
05 אוצר 5890
אוצר (ראשי) 1036
מס הכנסה ורכוש 3195
מכס ומס ערך מוסף 1659
06 פנים 661
07 משטרה 18578
משרד המשטרה 47
משטרת ישראל 15572
שירות בתי הסוהר 2898
רזרבה למשטרה 61
08 משפטים 1570
משרד המשפטים 806
הנהלת בתי המשפט 764
(לא כולל שופטים)
09 חוץ 830
10 כלכלה ותכנון 52
15 בטחון 2344
17 מינהל האזרחי 819
19 מדע ופיתוח 55
20 חינוך ותרבות 2281
חינוך ותרבות 1871
טלוויזיה לימודית 191
חינוך התיישבותי 219
22 דתות 372
23 עבודה ורווחה 4100
24 בריאות 19080
25 תגמולים לנכים 64
29 בינוי ושיכון 1794
בינוי ושיכון 698
מינהל לבניה כפרית 130
מחלקת עבודות ציבוריות 966
30 קליטה ועליה 403
33 חקלאות 2235
חקלאות 1289
מינהל המחקר החקלאי 946
34 אנרגיה ותשתית 252
36 תעשיה ומסחר 646
37 תיירות 198
40 תחבורה 795
43 מחלקת המדידות 348
89 מפעלי אוצר-המדפיס 153
91 מכון לפריון העבודה 159
92 מכון לאמצעי הוראה 0
93 רכבת ישראל 1345
95 נמל יפו וחדרה 6
96 מפעלי תקשורת 4268
98 מינהל מקרקעי ישראל 485
תוספת שניה
(סעיף 10)
סעיף התקציב המשרד שיא כוח
אדם חדש
01 נשיא המדינה 39
02 כנסת 325.5
11 מבקר המדינה 501
_________________________________
1 ס"ח תשמ"ו, 15, 128, 144, 145, 162, 168, 202; תשמ"ז, 8, 93, 159; תשמ"ח, 72; תשמ"ט, 28; תש"ן, 4, 131, 188; תשנ"א, 125; תשנ"ב, 41; תשנ"ג, 26.
ק"ת תשנ"ג, 534.
2 הודעה על תאגידים שהממשלה משתתפת בתקציבם פורסמה בי"פ תשמ"ו, 748.
3 סעיף 9 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון מס' 4), התשמ"ו-1986 (ס"ח תשמ"ו, 147) קובע תחילת תיקון סעיפים 6, 8, 8א, 8ב, 12, 27, 27א, 32, 33 ביום תחילתו של החוק העיקרי; ואולם לא יועמד אדם לדין פלילי בשל מעשה שעשה בתקופה שבין היום האמור לבין יום פרסום חוק זה אם המעשה לא היה עבירה בשעת עשייתו.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ