חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985

חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985 1
פרק א' : הוראות יסוד
1. המטרה
חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים אחרים, להגדיל את הכנסות המדינה, ולהשיג יעדים כלכליים נוספים.
2. תוקף
(א) ענין שלגביו נקבעה הוראה בחוק זה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
(ב) פעולה לפי חוק זה לא תיחשב עבירה על הוראת דין, הוראת מינהל או תקנון או הפרתם, אי ציות לפסק דין או לפסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם או התחייבות אחרת, ולא תהווה עילה לתביעה משפטית, בין פלילית ובין אזרחית, או לתביעה אחרת.
(ג) בסעיף זה "הסכם" - לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.
פרק ב': שכר ותנאי עבודה
סימן א': פרשנות
3. הגדרות
בפרק זה -
"גוף ציבורי" -
(1) כל משרד ממשרדי הממשלה;
(2) כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג' - גם למעט בנק ישראל;
(2)3 תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
"מעביד" - כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
"עובד" - לרבות חייל בשירות קבע בצבא-הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
"שכר" - הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;
"תשלום נילווה" - כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: