אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 1
פרק א': מטרת החוק
1. מטרה
חוק זה בא לתקן, לבטל או להאריך את תקפם של חוקים שונים, ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לצמצם את הוצאות המדינה ולהגדיל את הכנסותיה באופן שיאפשר השגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1989 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.
פרק ב': תיקוני חקיקה
2. (שולב בחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985).
3. (שולב בחוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה), התשמ"ה-1984).
4. (שולב בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985).
5. (שולב בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988).
6. (שולב בפקודת התעבורה).
7. (שולב בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957).
8. (שולב בפקודת הפיקוח על פרי הדר, 1940).
9. (שולב בפקודת שיווק פרי הדר, 1947).
10. (שולב בחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951).
11. (שולב בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968).
פרק ג': תשלומים של רשויות למדינה
12. תשלום רשות השידור למדינה
בשנת הכספים 1989 תשלם רשות השידור לאוצר המדינה סכום של 50 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור ישולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים ורצופים וישמש להקטנת חובות המדינה.
13. תשלום רשות הדואר למדינה
בשנת הכספים 1989 תשלם רשות הדואר לאוצר המדינה סכום של 7 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור ישולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים ורצופים; כל תשלום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) מן המדד שפורסם לחודש פברואר 1989 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; שר התקשורת ושר האוצר רשאים לשנות את הסכום האמור בהתחשב בריבית התחשיבית הנזקפת במאזן וביכולתה הכלכלית של הרשות.
פרק ד': משק הגז
14. הגדרות (תיקון : תשס"ח4)
בפרק זה -
"בעל זיקה" - כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב -2002;
"גז" - גז פחממני מעובה;
"מכל נייח" - לרבות האבזרים שעל פתחי המכל, וכן שאר אבזרי המכל והמערכת המשמשת להגנה קטודית, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158;
"המנהל" - מי שמונה לפי סעיף 3(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989;
"ספק גז" - מי שעוסק במכירה או בשיווק של גז;
"ספק גז יוצא" - ספק גז שצרכן גז הודיע לו על החלטתו לסיים חוזה להספקת גז עמו, בהתאם להוראות לפי חוק זה;
"ספק גז נכנס" - ספק גז שצרכן גז הודיע לו על החלטתו להתקשר עמו בחוזה להספקת גז;
"צרכן גז" - מי שרוכש גז לצריכה עצמית;
"צרכן גז ביתי" - צרכן גז הרוכש גז לשימוש ביתי, גם אם מערכת הספקת הגז המשמשת אותו, משמשת צרכן גז הרוכש גז שלא לשימוש ביתי;
"המועד הקובע" - המועד שיקבע שר האנרגיה והתשתית בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, ומותר בצו כאמור לקבוע מועדים קבועים שונים לענין הוראות שונות בפרק זה.
15. ביטול הסדר מבנה המחיר
כל הסדר, מפורש או מכללא, שהיה נהוג עובר למועד הקובע בין מינהל הדלק לבין ספק גז, הקשור, במישרין או בעקיפין, במבנה מחיר הגז ובקביעת מחיר הגז לצרכן ובדרכי עדכונם, יהיה בטל לגבי גז שיימכר אחרי המועד הקובע.
16. ספקי גז נוספים
החל במועד הקובע יהיה כל אדם רשאי לעסוק ביבוא, במכירה או בשיווק של גז, בכפוף להוראות כל דין; בתי הזיקוק יהיו חייבים למכור גז לכל ספק גז כאמור, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות.
17. רכישת גז בידי צרכנים
צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו.
17א. איסור התקשרות - הוראת שעה (תיקון : תשס"ח4)
(א) מסר צרכן גז ביתי לספק גז יוצא הודעה, לא יתקשר ספק הגז היוצא או כל ספק גז אחר שהוא בעל זיקה אליו, או מי מטעמם, עם צרכן הגז הביתי ולא יציע לו הטבות כלשהן, בקשר עם הספקת גז, במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה; בסעיף זה, "הודעה" - הודעה בכתב של צרכן גז ביתי לספק גז יוצא על החלטתו לסיים חוזה להספקת גז עמו ובה מצוינים תאריך ההודעה ופרטיו המזהים של הצרכן, לרבות שם הצרכן וכתובתו.
(ב) תחילתו של סעיף קטן (א) ביום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008), והוא יעמוד בתוקפו שלוש שנים מהמועד האמור; הוראות הסעיף הקטן האמור יחולו לגבי הודעה שהתאריך המצוין בה הוא בתקופת תוקפו של סעיף זה.
17ב. איסור סירוב בלתי סביר - הוראת שעה(תיקון : תשס"ח4)
(א) ספק גז העוסק בשיווק גז בפריסה ארצית, לא יסרב לתת שירות הספקת גז לצרכן גז ביתי שאינו מקבל את שירותיו כאמור ומבקש לקבלם, באותו אזור שבו הוא מספק גז, בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, זולת אם הראה כי קיימים טעמים המצדיקים אי-מתן השירות בתנאים דומים (להלן - סירוב בלתי סביר); שר התשתיות הלאומיות רשאי לקבוע, אם מצא לנכון, נסיבות ותנאים, אשר ייחשבו לסירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי-מתן שירות, וכן תנאים אשר ייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
(ב) תחילתו של סעיף קטן (א) ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), והוא יעמוד בתוקפו שלוש שנים מהמועד האמור.
(ג) בסעיף זה, "שיווק גז בפריסה ארצית" - שיווק גז בשלושה מחוזות או יותר ממחוזות המדינה, כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם 4, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח -1948.
17ג. הארכת הוראות שעה (תיקון : תשס"ח4)
שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, רשאי להאריך, בצו, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים 17 א(ב) ו- 17 ב(ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך תקופות ההארכה לפי כל אחד מהסעיפים לא יעלה על שלוש שנים.
17ד. איסור קביעת תנאים הפוגעים בתחרות (תיקון : תשס"ח4)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 17 א ו- 17 ב, ספק גז לא יכלול בחוזה להספקת גז תנאים שיש בהם כדי להכביד על יכולתו של צרכן גז ביתי להחליף ספק גז או שיש בהם כדי לפגוע בתחרות במשק הגז, לרבות תנאי של דרישת תשלום בשל החלפת ספק גז.
17ה. סמכות דרישת מסמכים (תיקון : תשס"ח4)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיפים 17 א ו- 17 ב, רשאי המנהל או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך, לדרוש מספק גז, לרבות לאחר תקופת תוקפם של הסעיפים האמורים, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעניין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים, תעודות ופלט כמשמעותו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
18. הסדרים ודינים אחרים
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בחוק הרשות הלאומית לאנרגיה, התשל"ז-1977, ובהחלטות שקיבלה הרשות על פיו, אך אין בו כדי לגרוע מסמכות לפי כל דין שעניינו פיקוח על מצרכים ושירותים ויציבות מחירים.
18א. עיצום כספי (תיקון : תשס"ח4)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק גז יוצא, ספק גז שהוא בעל זיקה אליו, או מי מטעמם, עשה אחד מהמפורטים להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי, בשל הפרה כלפי כל צרכן גז, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
(1) התקשר עם צרכן גז או הציע לו הטבות, בניגוד להוראות סעיף 17 א(א);
(2) סירב סירוב בלתי סביר לתת לצרכן גז שירות הספקת גז, בניגוד להוראות לפי סעיף 17ב(א), ששר התשתיות הלאומיות ושר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבעו שניתן להטיל עיצום כספי לפי סעיף זה בשל הפרתן; קביעה כאמור, לרבות שינויה, תיעשה בתוספת החמישית.
18ב. הפרה חוזרת (תיקון : תשס"ח4)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; בסעיף זה, "הפרה חוזרת" - הפרה כאמור בסעיף 18א שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
18ג. דרישת העיצום הכספי (תיקון : תשס"ח4)
עיצום כספי לפי סעיף זה ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך 30 ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
18ד. עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים (תיקון : תשס"ח4)
(א) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בחוק זה - הפרשי הצמדה וריבית), מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
18ה. סכום עיצום כספי מעודכן (תיקון : תשס"ח4)
(א) עיצום כספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום הדרישה לתשלום, ואם הוגשה עתירה ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו - לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 18 א יתעדכן ב- 1 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2008 .
18ו. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון : תשס"ח4)
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.
18ז. גבייה (תיקון : תשס"ח4)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
19. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ד, תשס"ח4)
(א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע הוראות פרק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות הוראות משלימות, ובכלל זה בהתחשב, בין השאר, בשיקולים של קידום התחרות במשק הגז, הוראות בעניינים אלה:
(1) חובת ספק גז יוצא למכור מכלים נייחים שלו המשמשים להספקת גז לצרכן ביתי, לספק גז נכנס המעוניין בכך, במחיר שייקבע בהתאם להוראות לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, לפי אמות מידה שקבעו השר ושר האוצר;
(2) פיצוי שישלם ספק גז יוצא אם לא פרק את המכלים הנייחים והציוד המושאל שלו או לא החזיר את דמי הפקדון במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
(3) הגבלות לעניין המספר המרבי של צרכני גז ביתיים או של בתים משותפים שניתן לחברם למערכת הספקת גז אחת, וכן נפח מרבי של מכלים נייחים שניתן לחברם למערכת הספקת גז אחת;
(4) תנאים לחיבור שני מכלים נייחים או יותר למערכת הספקת גז אחת;
(5) חובת ספק גז למסור לצרכן הגז מידע כפי שייקבע בנוגע להספקת הגז.
(ב) תקנות וצווים לפי פרק זה, למעט תקנות לפי סעיף קטן (א) (4) ו-(5), טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
פרק ה': ארנונה כללית
20. סייג להעלאת ארנונה כללית
(א) לא תגבה רשות מקומית בשל נכס ארנונה כללית לשנת הכספים 1989 בסכום שיש בו העלאה מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1988.
(ב) לשנת הכספים 1989 לא תשנה רשות מקומית הנחות כלליות מארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי-תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1988, אלא לטובת החייבים בארנונה.
(ג) שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים להתיר לרשות מקומית העלאת ארנונה, או שינוי הנחה או תנאי תשלום או תוצאות של אי-תשלום במועד שלא כמותר לפי סעיף קטן (ב).
21. מקדמה
(א) רשות מקומית שביום כ"ד באדר א' התשמ"ט (1 במרס 1989) טרם החליטה על היטל הארנונות, רשאית לגבות מקדמה על חשבון הארנונה הכללית לשנת הכספים 1989, בשיעור שלא יעלה על ששית מסכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1988, לאחר הנחה כללית, אם ניתנה כזו, בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם לחודש ינואר 1988 עד המדד שפורסם לחודש דצמבר 1988.
(ב) דין המקדמה כדין הארנונה לכל דבר וענין, לרבות תשלומי פיגורים וגביה.
(ג) המקדמה תקוזז מתוך התשלום הראשון שישולם בשל הנכס כארנונה לשנת הכספים 1989.
פרק ו': היטל על רכוש
22. הגדרות
בפרק זה -
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה או בפקודת התעבורה או בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, לפי הענין, זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת;
(2) "היום הקובע" - כ"ז באייר התשמ"ט (1 ביוני 1989);
(3) "התקופה הקובעת" - התקופה מן היום הקובע עד יום ז' בסיון התש"ן (31 במאי 1990);
(4) "הפקודה" - פקודת מס הכנסה;
(5) "רכב" - כל אחד מכלי התעבורה המפורטים בתוספות הראשונה והשניה;
(6) "כלי טיס פרטי" - כלי טיס כמשמעותו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1982, למעט כלי טיס המשמש לייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה שעליה דיווח בעל כלי הטיס בדו"ח שהגיש על פי סעיף 131 לפקודה לשנת המס 1988;
(7) "כלי שיט פרטי" - כלי שיט כשיר לרישום לפי סעיף 2 לחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960, בין שנרשם במרשם הישראלי ובין שלא נרשם, וכן כלי שיט שאיננו כשיר לרישום על פי החוק האמור, אך מוחזק בידי תושב ישראל, אך למעט אלה:
כלי שיט ללא מנוע שארכו פחות מ-7 מטרים, כלי שיט המשמש ללימוד שיט בבית ספר לשיט וכלי שיט המשמש לבעלו לייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, שעליה דיווח בעל כלי השיט בדו"ח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס 1988;
(8) "בעל" -
(א) לענין רכב - מי שביום חידוש רשיון הרכב בתקופה הקובעת היה רשום ברשיון הרכב כבעלו, ולגבי רכב שניתן לו רשיון לראשונה בתקופה הקובעת - מי שנרשם כבעלו בעת מתן הרשיון, וכן מי שבתקופה הקובעת רכש רכב מבעל פטור;
(ב) לענין כלי טיס פרטי - מי שביום הקובע היה רשום כבעלו בפנקס המתנהל על פי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973 (להלן - הפנקס), וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי טיס כאמור שנרשם לראשונה בפנקס האמור בתקופה הקובעת, ובכלי טיס פרטי שאינו רשום כאמור - מי שהחזיק בו ביום מן הימים בתקופה הקובעת;
(ג) לענין כלי שיט פרטי - מי שביום הקובע היה רשום כבעלו במרשם הישראלי וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי שיט כאמור שנרשם במרשם הישראלי לראשונה בתקופה הקובעת, ובכלי שיט פרטי שאינו רשום כאמור - מי שהחזיק בו ביום מן הימים בתקופה הקובעת;
(9) "בעל פטור" - מי שפטור מתשלום היטל על פי סעיף 32;
(10) "נכה" - כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה.
23. היטל בשל רכב
בעל רכב הרשום בישראל חייב בהיטל בשלו, לפי נפח המנוע ולפי שנת ייצורו, כמפורט בתוספות הראשונה והשניה.
24. היטל בשל כלי טיס
בעל כלי טיס פרטי חייב בהיטל בשלו לפי סוג כלי הטיס ושנת ייצורו, כמפורט בתוספת השלישית.
25. היטל בשל כלי שיט
בעל כלי שיט פרטי חייב בהיטל בשלו לפי סוג כלי השיט, כמפורט בתוספת הרביעית.
26. מניעת כפל היטל
לא ישולם היטל בשל רכב, כלי טיס פרטי או כלי שיט פרטי מסויים, יותר מפעם אחת.
27. התאמת סכומי ההיטל
(א) בסעיף זה, "יום התיאום" - היום הראשון בחודש שקדם ליום התשלום.
(ב) סכומי ההיטל הנקובים בתוספות יתואמו על פי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש מרס 1989 עד המדד שפורסם בחודש שקדם ליום התיאום.
28. מועד התשלום
(א) היטל הרכב ישולם במועד הקבוע לחידוש רשיון הרכב או בעת רישום הרכב לראשונה, לפי הענין, ולגבי רכב שהיה בידי בעל פטור והועבר למי שאינו בעל פטור ישולם ההיטל ביום רישום העברת הבעלות.
(ב) ההיטל בשל כלי טיס פרטי או בשל כלי שיט פרטי ישולם לא יאוחר מיום כ"ז בסיון התשמ"ט (30 ביוני 1989); ואולם אם בעל כלי הטיס או כלי השיט קיבל אותו אחרי היום האמור ממי שלא היה חייב בשלו בהיטל או אם כלי הטיס או כלי השיט נרשם לראשונה בפנקס או במרשם הישראלי אחרי היום האמור - ישולם ההיטל תוך 7 ימים מיום שהיה לבעלו או מיום שנרשם לראשונה בישראל במרשם כלי הטיס או השיט, לפי המוקדם.
29. ריבית וקנס פיגורים
על סכום היטל שלא שולם במועד תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 159א לפקודה, ממועד התשלום עד ליום התשלום בפועל, וכן קנס פיגורים לפי סעיף 2(א) לחוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980.
30. תשלום היטל תנאי לרישוי ורישום
(א) לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב אם לא שולם היטל בשל הרכב, אלא אם כן הוכח שבעל הרכב פטור מההיטל; נרכש רכב מבעל פטור, לא יירשם שינוי הבעלות בו, אלא לאחר ששולם בשלו היטל.
(ב) החל מיום כ"ח בסיון התשמ"ט (1 ביולי 1989) לא תינתן ולא תחודש תעודת כושר לכלי טיס פרטי או לכלי שיט פרטי ולא יירשם שינוי בעלות בהם, ולכלי טיס פרטי לא יינתן אישור טיסה, ולכלי שיט פרטי לא יינתן אישור הפלגה, אלא אם כן הוכח כי שולם ההיטל בשלהם.
31. הצהרה
(א) בעלו של כלי טיס פרטי או כלי שיט שחייבים בשלו בהיטל לפי פרק זה, ימסור לפקיד השומה או למי שהנציב הסמיך לענין זה, עד היום שבו יש לשלם את ההיטל לפי סעיף 28(ב), הצהרה ובה יפורטו הפרטים בדבר כלי הטיס או כלי השיט והפרטים הדרושים לקביעת שוויו, בטופס שיקבע הנציב.
(ב) לא מסר אדם הצהרה, או שמסר הצהרה ולפקיד השומה או למי שהנציב הסמיך לענין זה יש טעם סביר להניח שהפרטים שנמסרו או שסכום ההיטל הרשום בהצהרה אינם מדוייקים, רשאי הוא לקבוע את סכום ההיטל המגיע לפי פרק זה.
32. פטורים
אלה פטורים מתשלום ההיטל בשל רכב:
(1) נכה - בשל רכב כאמור בתקנה 272א לתקנות התעבורה;
(2) בעל רכב כמפורט בפרט 15 לחלק ג' בתוספת הראשונה לתקנות התעבורה;
(3) מי שפטור מאגרת רישום ומאגרת רישום לפי סעיף 17 לפקודת התעבורה, ומי שפטור מאגרה כאמור לפי תקנה 276ב לתקנות התעבורה;
(4) בעל רכב שהוכיח להנחת דעתו של פקיד רשות הרישוי כי במשך כל התקופה הקובעת הרכב הרשום בבעלותו לא היה בר שימוש ורשיונו לא היה בר תוקף בשל ביטולו או הפקדתו במשרד הרישוי;
(5) בעל רכב שהוכיח להנחת דעתו של פקיד רשות הרישוי כי במשך כל התקופה הקובעת הרכב שבבעלותו לא היה בישראל או באזור.
33. תחולת הוראות הפקודה
(א) לענין דו"ח, שומה, השגה, ערעור, גביה - לרבות סדר זקיפת תשלומים, ביצוע, עונשין והוראות כלליות אחרות, יחולו הוראות הפקודה על היטל לפי פרק זה כאילו היה ההיטל מס הכנסה, זולת אם יש בפרק זה הוראה מפורשת אחרת.
(ב) הוראות סעיף 192 לפקודה לא יחולו על ריבית שהוטלה לפי פרק זה.
34. שינוי סכומים וקביעת היטל
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי -
(1) לשנות את סכומי ההיטל;
(2) לקבוע את סכומי ההיטל שישולמו בשל רכב ששנת ייצורו 1990.
35. היטל על עובד שהועמד לרשותו רכב
(א) עובד שמעבידו העמיד לרשותו רכב וחלות עליו תקנות שהותקנו לפי סעיף 2(2)(ב) לפקודה יהיה חייב בהיטל בשיעור של 20% מסכום ההיטל הקבוע בתוספת הראשונה, ובלבד שעובד לא ישלם היטל לפי סעיף זה בשל יותר מרכב אחד; חובת תשלום ההיטל לפי סעיף זה תחול על אף האמור בסעיף 26.
(ב) הוראות הפקודה יחולו על היטל לפי סעיף קטן (א) כאילו היה מס על הכנסת עבודה והוא ינוכה מן המשכורת המשתלמת לעובד בעד עבודה בחודש שבו חל המועד הקבוע לחידוש רשיון הרכב או שבו נרשם הרכב לראשונה.
36. אי התרת ההיטל בניכוי
(א) על אף האמור בכל דין, סכום היטל ששולם לפי פרק זה לא יותר בניכוי לענין חישוב ההכנסה החייבת.
(ב) בתקופה הקובעת ייקרא סעיף 181ב (א) לפקודה כאילו אחרי המלים "לפי סעיף 32(11)" נאמר "או ששילם היטל לפי פרק ו' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989".
37. החזר סכום ששולם ביתר
התברר לפקיד השומה כי אדם שילם היטל יתר על הסכום שהוא חייב בו, יוחזר לו הסכום שביתר כשהוא צמוד למדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום היתר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו.
38. ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו.
פרק ז': הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים
39. (שולב בפקודת מס הכנסה סעיף 102)
פרק ח': הקלות במס בקשר להסדרי סיוע לחקלאים
40. הגדרות (תיקון: תש"ן)
בפרק זה -
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) זולת אם נאמר במפורש אחרת;
(2) "ההסדר" - הסכם בדבר הסדר הסיוע למושבים שנחתם ביום ט' בשבט התשמ"ח (28 בינואר 1988) בין ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית וארבעה בנקים, וכן כל הסכם אחר שענינו סיוע למושבים, לחבריהם, או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו שהוא מהווה חלק מן ההסדר לענין פרק זה;
(3) "הסכם הקיבוצים" - ההסכמים שנחתמו במרס 1987 ובאפריל 1988 בין ממשלת ישראל, התנועה הקיבוצית המאוחדת - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (תק"ם), קרן התנועה הקיבוצית המאוחדת בע"מ, תק"ם - קרן מימון ואשראי בע"מ ושני בנקים, וכן כל הסכם אחר שענינו סיוע לקיבוצים, לחבריהם, או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו שהוא מהווה חלק מהסכם הקיבוצים לענין פרק זה;
(4) "הסכם נוסף" - הסכם שענינו תכנית הבראה או סיוע לחקלאים או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו כהסכם לענין פרק זה;
(5) "מינהלת ההסדר" - כמשמעותה בהסדר;
(6) "נישום" - כל אחד מאלה, ובלבד שאיננו תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981:
(א) יחיד או חבר-בני-אדם שחתם על הסכם הצטרפות להסדר ובידו אישור על כך מאת מינהלת ההסדר;
(ב) יחיד הנמנה על חבר-בני-אדם שחתם על הסכם הצטרפות כאמור בפסקת משנה (א);
(ג) אדם הנזכר בנספח להסכם הקיבוצים או בהסכם נוסף ושהוראותיהם חלות עליו, כולן או מקצתן;
(ד) אדם אחר שביצע את הוראות ההסדר או הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החיל עליו בצו את הוראות פרק זה, כולן או מקצתן;
(ה) חבר-בני-אדם שהוא בשליטה של אדם כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) והוכיח להנחת דעתו של הנציב כי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, כולן או מקצתן, חלות לגביו; לענין זה, "שליטה" - החזקה של יותר מ- 50% בכל אחד מסוגי הזכויות בחבר-בני-אדם;
(7) "הקלה במס" - כל אחת מאלה:
(א) התרה בניכוי לצרכי חישוב ההכנסה החייבת של סכום שהוציא נישום, כולו או מקצתו, לפי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;
(ב) התרה בניכוי לצרכי חישוב ההכנסה החייבת של חוב שמחל נישום או של חלק מחוב כאמור, אם החוב נזקף קודם לכן לנישום כהכנסה ואם מחילת החוב היא לפי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;
(ג) מתן פטור ממס הכנסה שנצמחה לנישום לפי סעיפים 3(ב), 3(ט) או 3(י) לפקודה, כתוצאה מביצוע הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;
(ד) מתן פטור, הקלה או דחייה, לפי הענין, לגבי מס הכנסה, וכן לגבי מס שבח מקרקעין ומס רכישה כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, והכל בשל מכירה, עסקה או פעולה שנעשו בין נישומים במסגרת ביצוע הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;
(ה) מתן פטור, הקלה או דחיה, לפי הענין, לגבי מס ריווח הון או מס שבח מקרקעין, בשל מכירת נכס מאת נישום למי שאינו נישום המתחייבת מכוח ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, כאשר דמי המכר הועברו ישירות במלואם לכיסוי חובות הנישום במסגרת כאמור.
(8) "המנהל" - מנהל המכס ומע"מ.
41. מתן הקלות במס הכנסה ובמס שבח מקרקעין
(א) שר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כללים למתן הקלות במס לנישומים.
(ב) הנציב רשאי להתנות מתן הקלה במס בתנאים, לסייגה בסייגים, להגבילה בסכומים או בשיעורים ולקבוע כל הוראה אחרת לענין זה, לרבות הוראות לענין עריכת שומה ותיקונה ולענין גביית המס.
42. הגשת בקשה
(א) נישום הטוען להקלה במס יגיש לנציב, או למי שהוא יורה, דו"ח בטופס שיקבע הנציב, ויצרף לו מסמכים ואישורים כפי שיקבע הנציב; דו"ח המתייחס להקלה בשנה פלונית יוגש לא יאוחר מן המועד שבו היה על הנישום להגיש לאותה שנה דו"ח לפי סעיף 131 או סעיף 133 לפקודה, לפי המאוחר.
(ב) נישום הטוען להקלה במס לשנת המס 1987 והגיש דו"ח על הכנסתו לשנת המס האמורה, יגיש את הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) במועד הקבוע להגשת דו"ח לשנת המס 1988.
43. מתן הקלות במס ערך מוסף
(א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כללים לפיהם מענק או מחילת חוב שניתנו או שנעשו במסגרת ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף לא ייחשבו כחלק ממחיר העסקאות של עוסק.
(ב) המבקש לקבוע כי הכללים יחולו לגביו יגיש בקשה למנהל; המנהל רשאי להתנות את קביעתו בתנאים, לסייגה בסייגים, להגבילה בסכומים או בשיעורים, ולקבוע כל הוראה אחרת לענין זה, לרבות הוראות לענין עריכת שומה ותיקונה ולענין גביית המס.
44. קביעת כללי ביצוע
(א) הנציב רשאי לקבוע כללים לביצוע סעיפים 41 ו-42.
(ב) המנהל רשאי לקבוע כללים לביצוע סעיף 43.
45. תחולה (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה3, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"א, תשס"ג, ת שס"ד, תשס"ה, תשס"ז)
תחולתו של פרק זה והכללים והתקנות שהותקנו על פיו בשנות המס 1987 עד 2012.
פרק ט': מס חלוקה צודקת של הנטל
46. מס חלוקה צודקת של הנטל
(א) יחיד שהיתה לו בשנת המס 1989 הכנסה חייבת בסכום העולה על 96,000 שקלים חדשים, יהיה חייב בשנת המס 1989, בנוסף על המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה, במס בשיעור של 3% על שלושה רבעים מסכום ההכנסה שמעל להכנסה האמורה; לענין זה, "הכנסה חייבת" - למעט הכנסה החייבת בשיעור מס מוגבל לפי כל דין.
(ב) תואמו תקרות ההכנסה לפי סעיף 120ב(ב) לפקודה בתקופה שבין כ"ה באדר ב' התשמ"ט (1 באפריל 1989) לבין ג' בטבת התש"ן (31 בדצמבר 1989), יתואם הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) כאילו היה תקרת הכנסה, ונציב מס הכנסה יקבע את הממוצע השנתי של הסכום האמור.
(ג) הנציב יקבע בכללים את הדרך לחישוב הניכוי במקור של המס האמור בסעיף קטן (א).
תוספת ראשונה (תיקון: תשמ"ט, תש"ן)2
(סעיפים 22 ו-23)
ההיטל על רכב פרטי, לרבות רכב דו-שימושי, ולמעט ג'יפ, רכב להשכרה ורכב ללימוד נהיגה:
סכום ההיטל בשקלים חדשים לפי שנת הייצור
נפח המנוע 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990
-19991800 420 510 550 600 660
2499-2000 1,020 1,108 1,290 1,470 1,700 1,870
2500 ומעלה 1,620 1,950 2,220 2,550 2,910 3,330 3,660
מרצדס (2500 ומעלה
3,675 4,095 4,550 5,075 5,600 ,300 6 7,525 8,750 9,620
1. (בוטלה)
2. היה סכום ההיטל פחות מ-100 שקלים חדשים - לא ייגבה היטל.
תוספת שניה (תיקון: תשמ"ט, תש"ן)
(סעיפים 22 ו-23)
ההיטל על אופנוע שנפח מנועו 601 סמ"ק או יותר:
שנת 1982 1983 1984 1985 1986 1988 1987 1989 1990
הייצור
סכום 260 300 340 380 440 480 540 600 660
ההיטל
בשקלים חדשים
תוספת שלישית (תיקון: תשמ"ט)
(סעיף 24)
ההיטל על כלי טיס:
סוג כלי הטיס סכום ההיטל
בשקלים חדשים
כלי טיס ששנת ייצורו 1980 ומעלה 6,000
כלי טיס ששנת ייצורו 1970 עד 1979 4,000
כלי טיס ששנת ייצורו עד 1969 2,000
כלי טיס שמשקלו כשהוא ריק אינו עולה על 180 ק"ג 500
כלי טיס שמשקלו כשהוא ריק הוא 181 ק"ג - 350 ק"ג 750
כלי טיס המונע על ידי מנוע סילון 15,000
תוספת רביעית
(סעיף 25)
סוג כלי השיט סכום ההיטל
בשקלים חדשים
1. כלי שיט שארכו מעל 7 מטרים ועד 10 מטרים
ושנת ייצורו 1986 ומעלה 600
סוג כלי השיט סכום ההיטל
בשקלים חדשים
2. כלי שיט שארכו מעל 10 מטרים והספק מנועו
עד 150 קילווט 2,000
3. כלי שיט שארכו מעל 12 מטרים והספק מנועו
עד 150 קילווט 3,000
4. כלי שיט שארכו מעל 10 מטרים והספק מנועו
עולה על 150 קילווט 5,000
______________________________
1 ס"ח תשמ"ט, 28; תש"ן, 53, 136; תשנ"ג, 20; תשנ"ד, 51; תשנ"ה, 340; תשנ"ו, 27; תשנ"ט, 120; תשס"א, 221; תשס"ג, 198; תשס"ד, 287; תשס"ה, 366; תשס"ז, 85;תשס"ח, 124 .
ק"ת תשמ"ט, 1434, 1325.
2 סעיף 18(ו) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התש"ן-1990 (ס"ח תש"ן, 137) קובעת תחילת תיקון התוספת הראשונה לחוק העיקרי ביום 1.6.89.
3 סעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשנ"ה-1995 (ס"ח תשנ"ה, 340) קובע:
"2. תחילה וקיום תוקף
תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995); ניתן בזה קיום תוקף להוראות החוק, לתקנות החוק, לתקנות ולכללים הנזכרים בסעיף 1, החל ביום התחילה."
4 סעיפים 5 ו-6 לחוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008 קובעים לגבי סעיפים 14, 17א - 17ה, 18א - 18ז, 19 כי:
" 5. תחילה
(א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008)(להלן - יום התחילה).
(ב) תחילתם של סעיפים 17 א ו 18 א(1) לחוק הסדרים 1989 , כנוסחם בסעיף 1(2) ו-(3) לחוק זה, ביום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008).
(ג) תחילתם של סעיף 19 (א)(1) לחוק הסדרים 1989 , כנוסחו בסעיף 1(4) לחוק זה ושל סעיפים 3א, ו- 1א לתוספת לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991 , כנוסחם בסעיף 2(3) ו-(5) לחוק זה, ביום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008);
לא נקבעו עד אותו מועד הוראות בדבר מחיר מכלים נייחים כאמור בסעיף 19 (א)(1) לחוק הסדרים 1989 , רשאי שר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את תחילתם של הסעיפים האמורים בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
(ד) תחילתה של התוספת השנייה לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט -1989 , כנוסחה בסעיף 3(6) לחוק זה ביום כ"ז באייר התשס"ח (1 ביוני 2008), ואולם בתקופה שמיום התחילה ועד המועד האמור, ביטוח שיערוך ספק גז לכיסוי חבותו ייעשה אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א -1981 .
6. הוראות מעבר
סעיף 2 לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א -1991 , כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיך לחול על התקשרות בחוזה להתקנת מערכת גז מרכזית או להספקת גז שנעשתה לפני יום התחילה, ובלבד שהפעלת מערכת הגז המרכזית מכוח ההתקשרות האמורה החלה לא יאוחר מיום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010)."
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ