חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957

חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957 1
פרק ראשון: מבוא
1. הגדרות (תיקון: תשכ"א, תשס"ו, תשס"ט-2)
בחוק זה
"ניקוז" - כל פעולה שמטרתה לרכז, לאגור, להוביל או להרחיק מים עיליים או אחרים המזיקים או העלולים להזיק לחקלאות, לבריאות הציבור, לפיתוח הארץ או לקיום שירותים סדירים במדינה, לרבות ייבוש ביצות והגנה בפני שטפונות ומניעתם, אך למעט טיפול במי-ביוב וכן ניצול מרבי ויעיל של מים עיליים או אחרים, שנעשתה לגביהם פעולה כאמור, לשם הבטחת השימושים השונים בהם בתחום משק המים;
"עורק" - נהר, נחל, ערוץ, תעלה, שקע וכל אפיק אחר, בין טבעיים ובין מותקנים או מוסדרים, שבהם זורמים או עומדים מים, תמיד או לפרקים;
"מי ביוב" - לרבות מי-השופכין של מפעלי תעשיה ומלאכה ושל מבנים במשק של חקלאי;
"רצועת-מגן" - רצועות-קרקע לארכן של שתי גדות-עורק;
"מפעל ניקוז" - מפעל-ניקוז שהוקם באזור-ניקוז לפי הפרק הרביעי;
"בית-דין לעניני מים" - בית-דין לעניני מים שהוקם על פי חוק המים, תשי"ט-1959;
"הנציב" - נציב המים לענין חוק המים, תשי"ט-1959.
2. מועצה לעניני ניקוז (תיקון: תשס"ו-2)
(א) לענין חוק זה תהיה מועצה ארצית לעניני ניקוז (להלן המועצה) לייעץ לשר החקלאות בדבר -
(1) הכרזה על אזור-ניקוז;
(2) אישור תכניות-ניקוז על ידי רשויות-ניקוז;
(3) כל ענין אחר של מדיניות כללית הכרוך בביצוע חוק זה.
(ב) הרכב המועצה יהא -
(1) הנציב, והוא יושב-ראש המועצה;
(2) 8 נציגים שיתמנו על ידי הממשלה;
(3) 12 חברים שאינם נציגי הממשלה ושיתמנו על ידי שר החקלאות ובהם 8 נציגים של ארגונים חקלאיים יציגים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: