חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ח2, תשס"ב, תשס"ג3)
בחוק זה -
"פסק דין למזונות" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו;
"זוכה" - מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב, לרבות הורה שאינו מתגורר עם החייב שפסק-דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו;
"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;
"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;
"חייב" - יחיד שפסק-דין למזונות ניתן לחובתו;
"ילד קטין" - לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו;
"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי.
פרק ב': תשלום לזוכה מאת המוסד
2. הזכות לתשלום לפי חוק זה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח2, תשס"ב)
(א) זוכה שהוא תושב ישראל זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי לפי הוראות חוק זה ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות.
(ב) בסעיף זה -
"יום מתן פסק הדין", לענין פסק חוץ, פסק חוץ זמני וצו ביניים - היום שבו הוכרזו אכיפים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958;
"תושב ישראל" - מי שהוא תושב לענין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור.
3. שיעורי התשלום
שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכל לפי השיעור הקטן יותר.
4. בקשה לתשלום ואישורה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: