|
|
החקיקה באחריות "כתובים" הוצאה לאור, מעודכנת ל-01/06/2010
חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011
פרק א': מטרת החוק
מטרה
1.
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא לצמיחה כלכלית, באמצעות ניצול יתרונותיו היחסיים של המשק הישראלי ובשים לב לאתגרים העומדים בפניו, תוך הגברת התעסוקה וצמצום פערים כלכליים-חברתיים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית לכל אחת משנות התקציב 2011 ו-2012, הכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.
פרק ב': תקשורת
תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) [מס' 46]
2.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב 1982 (בפרק זה חוק התקשורת)
(1) בסעיף 4א(ד3), במקום "השר רשאי" יבוא "ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי", ואחרי "לסוגים מסוימים" יבוא "נוספים";
(2) אחרי סעיף 5א יבוא:
"שירותי נדידה
5ב.
(א) בסעיף זה
"בעל רישיון חדש" כל אחד מאלה:
(1) מי שקיבל לראשונה רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
(2) מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י"ז באייר התשס"ט (11 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
"בעל רישיון קיים" מי שקיבל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה "בעל רישיון חדש";
"שימוש" כהגדרתו בסעיף 5(א);
"שירותי נדידה" אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
"תשלום מרבי לקישור-גומלין" התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור-גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 5(ב)(2), ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
(ב) כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
(1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
(2) השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
(ג) בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי סעיף 13.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
(ה) השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
(ו) השר יקבע ברישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012).
(ז) עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור-גומלין בעד שירותי הנדידה.
(ח) גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961 , ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 5, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.";
(3) בסעיף 15א
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) נקבעו תשלומים לפי סעיף 15(א)(1) בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון (בסעיף זה שירותי הבזק), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בהתקיים כל אלה:
(1) בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
(2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
(3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק, החל במועד ההודעה כאמור.";
(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)";
(4) בסעיף 36א(א), אחרי "אישור סוג" יבוא "הנדרש לפי הוראות חוק זה";
(5) בסעיף 37ב(ב), בפסקה (2), אחרי "סעיף 5" יבוא "או 5ב" ובמקום "שנקבעו לפיו" יבוא "שנקבעו לפיהם";
(6) אחרי סעיף 51 יבוא:
"פרק י'1: הוראות לעניין שירותי רדיו טלפון נייד
הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד
51א.
(א) בפרק זה
"בעל רישיון" בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
"תקופת התחייבות" תקופה הקבועה בהסכם ההתקשרות שבין בעל רישיון לבין מנוי, שביטול ההסכם על ידי המנוי במהלכה, כרוך בתשלום או בהפסד הטבה;
"תשלום" לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
(ב) ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו במהלך תקופת ההתחייבות, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול, אם שיעורם הכולל עולה על סכום התקרה; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור בסעיף 51ב, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה
"מנוי" מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר;
"סכום התקרה" 8% מממוצע החשבון החודשי של המנוי בעבור שירותי בעל הרישיון שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, כשהוא מוכפל במספר החודשים שנותרו עד תום תקופת ההתחייבות.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.
עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד
51ב.
הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
איסור הגבלה או חסימה
51ג.
(א) בסעיף זה
"כוחות הביטחון" כהגדרתם בסעיף 13;
"סחר" כהגדרתו בסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב 1972 .
(ב) בעל רישיון ומי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה ציוד קצה רט"ן), לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
(1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
(2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה רט"ן;
(3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)
(1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת הבזק הציבורית של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
(2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון או ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא ניתן יהיה להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
(ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים בסעיף 4(ב), ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין.";
(7) בסעיף 53א
(א) בסעיף קטן (א)(4), במקום "ציוד" יבוא "ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או";
(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
(2) שיקולים שבטובת הציבור;
(3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.".
חוק התקשורת (בזק ושידורים) תחולה והוראת מעבר
3.
(א) הוראות סעיף 51א לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 2(6) לחוק זה, יחולו לגבי מנוי שביטל את הסכם ההתקשרות בינו לבין בעל רישיון, כאמור באותו סעיף, מיום כ"ז בשבט התשע"א (1 בפברואר 2011) ואילך; השר רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור עד יום כ"ה באדר התשע"א (1 במרס 2011); ואולם, לעניין הסכמי התקשרות שנכרתו ערב תחילתו של חוק זה, יראו כמנוי מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לחמישים קווי טלפון לכל היותר.
(ב) בעל רישיון ומי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה ציוד קצה רט"ן), שגרם להגבלה או לחסימה כאמור בסעיף 51ג, לפני תחילתו של חוק זה, לא יגבה מהמנוי תשלום כלשהו בעבור הסרת ההגבלה או החסימה האמורה, שתיעשה על ידו לבקשת המנוי; לעניין זה, "בעל רישיון" ו"סחר" כהגדרתם בסעיפים 51א ו-51ג לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 2(6) לחוק זה.
תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי
[מס' 5]
4.
בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב 1972 , בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן, העומד בתנאים שקבע שר התקשורת, פטור מרישיון לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהוא עומד בחובות רישום ודיווח שקבע שר התקשורת, ככל שקבע; לעניין זה
"סחר" קנייה, מכירה, תחזוקה, השכרה או השאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"ציוד קצה רט"ן" ציוד קצה, כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב 1982 , שהוא ציוד רדיו טלפון נייד."
תיקון חוק הדואר
[מס' 10]
5.
בחוק הדואר התשמ"ו 1986 , אחרי סעיף 88יא יבוא:
"גביית תשלום
88יב.
החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי סעיף 88א(א), רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי סעיף 88י(א)(1); בסעיף זה
"החברה הבת" כהגדרתה בסעיף 88יא;
"שירות כספי" למעט השירות האמור בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)."
פרק ג': תעסוקה
תיקון חוק שירות התעסוקה
[מס' 18]
6.
בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט 1959 (בפרק זה חוק שירות התעסוקה)
(1) בסעיף 62, בהגדרה "בעל תפקיד בכיר", אחרי "מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק" יבוא "או מי שמיועד למלא תפקיד כאמור";
(2) בסעיף 63א, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו)
(1) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:
(א) בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ב) בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ג) בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ד) בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות.
(2) על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השאר, להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו.
(3) על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין.
(4) בסעיף קטן זה
"התקופה המזערית" תקופה של שלוש שנים החל במועד שבו הופעלה סמכות;
"סמכות" כל אחת מאלה:
(1) סמכות בהתאם לסעיף קטן (א)(3);
(2) סמכות מהסמכויות המפורטות בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) של סעיף קטן (א)(4).";
(3) אחרי סעיף 66ב יבוא:
"חובת נאמנות והגינות
66ג.
לשכה פרטית חייבת לפעול בנאמנות ובהגינות, ותגלה למבקש העבודה ולמציע העבודה כל מידע שיש בידיה בעניין הנוגע לעבודה שבתיווכה היא עוסקת או שלגביה היא פועלת מכוח היתר שניתן לפי סעיף 65(א)(1).";
(4) בסעיף 80
(א) בסעיף קטן (ב), במקום "קנס כאמור בסעיף" יבוא "כפל הקנס כאמור בסעיף" ובמקום "שישה חודשים או קנס כאמור" יבוא "שלוש שנים או כפל הקנס כאמור";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "שישה חודשים" יבוא "שלוש שנים" ובמקום "קנס כאמור" יבוא "כפל הקנס כאמור".
חוק שירות התעסוקה תחילה
7.
תחילתו של סעיף 80 לחוק שירות התעסוקה, כנוסחו בסעיף 6(4) לחוק זה, 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
פרק ד': ביטוח לאומי
תיקון חוק הביטוח הלאומי
[מס' 124]
8.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995 (בפרק זה חוק הביטוח הלאומי)
(1) בסעיף 28ב, במקום "ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)" יבוא "ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)";
(2) בסעיף 32(ג1)(1)(א), במקום השיעור הנקוב בו יבוא "7.75%";
(3) בלוח י', שכותרתו "שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך" בטור ג' שכותרתו "אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי סעיפים 337(א) ו-340(א)", בכותרת המשנה "על חלק העולה על 60% מהשכר הממוצע", בטור המשנה "לעובד", במקום האחוזים המפורטים בו יבוא:
"1.11
-
2.08
0.9
0.1
0.28
0.03
2.28
0.23
5.89
12.90".
חוק הביטוח הלאומי תחילה ותחולה
9.
(א) תחילתו של סעיף 32(ג1)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 8(2) לחוק זה, ביום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011).
(ב) תחילתו של לוח י' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 8(3) לחוק זה, ביום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011) והוא יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמאותו יום ואילך.
חוק הביטוח הלאומי הוראות שעה לעניין לוח ב'
10.
(א) בתקופה שמיום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011) ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) ייקרא לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כך: בפרט 2, בפסקה (4), במקום השיעור הנקוב בו יקראו "200.5%" והלוח בנוסחו כאמור יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות בעד אותה תקופה.
(ב) בתקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) ועד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) ייקרא לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כך: בפרט 2, בפסקה (4), במקום השיעור הנקוב בו יקראו "204.5%" והלוח בנוסחו כאמור יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות בעד אותה תקופה.
חוק הביטוח הלאומי הוראות שעה לעניין לוח י"א
11.
(א) בתקופה שמיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011), ייקרא לוח י"א לחוק הביטוח הלאומי, בטור "הכנסה מרבית", כך:
(1) בפרט 1, במקום "כפול 5" יקראו "כפול 9";
(2) בפרט 2, במקום "לחמש פעמים" יקראו "לתשע פעמים".
(ב) בתקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) ועד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012), ייקרא לוח י"א לחוק הביטוח הלאומי בטור "הכנסה מרבית", כך:
(1) בפרט 1, במקום "כפול 5" יקראו "כפול 8";
(2) בפרט 2, במקום "לחמש פעמים" יקראו "לשמונה פעמים".
חוק הביטוח הלאומי תחולה לעניין הוראות השעה בלוח י"א
12.
לוח י"א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו
(1) בסעיף 11(א) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011);
(2) בסעיף 11(ב) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) ועד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012).
פרק ה': בריאות
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
[מס' 52]
13.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994
(1) אחרי סעיף 40 יבוא:
"דיווח על תרומות בתחום הבריאות
40א.
(א) תורם שנתן לגוף העוסק בתחום הבריאות תרומה בסכום כלשהו, או שנתן לרופא, לרוקח או לחוקר בתחום הרפואה או הבריאות, תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שנתן כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה למי ניתנה, את סכומה או את שוויה, וכן לגבי תרומה בכסף את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף את תיאורה.
(ב) גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שוויה, וכן, לגבי תרומה בכסף את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף את תיאורה.
(ג) רופא, רוקח או חוקר בתחום הרפואה או הבריאות, שקיבל מתורם תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים לשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שוויה, וכן, לגבי תרומה בכסף את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף את תיאורה.
(ד) עד 1 במאי, בכל שנה, יפרסם שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, באתר האינטרנט של משרד הבריאות את הרשימות שהועברו לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג).
(ה) שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של התרומות שקיבל המשרד מתורמים ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שוויה, וכן, לגבי תרומה בכסף את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף את תיאורה.
(ו) שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך ימסור את הרשימות כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה) ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ז) הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים; שר הבריאות יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים כפי שעודכנו כאמור.
(ח) בסעיף זה
"בעל רישום" מי שקיבל תעודת רישום של תכשיר בפנקס לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א 1981 (בחוק זה פקודת הרוקחים);
"גוף העוסק בתחום הבריאות" כל אחד מאלה, ובלבד שהגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) פועלים שלא למטרת רווח:
(1) גוף העוסק בהספקת שירותים, במחקר ובפיתוח בתחום הבריאות, ובכלל זה בביצוע ניסויים קליניים;
(2) גוף העוסק בייצוג חולים או עובדים בתחום הבריאות;
(3) גוף העוסק בקידום תחום הבריאות או בהגברת המודעות לנושאים בתחום הבריאות;
(4) קופת חולים;
(5) בית חולים ציבורי כהגדרתו בסעיף 4 לחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם 1979 ;
(6) גוף שקבע שר הבריאות בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"הפנקס" ו"תכשיר" כהגדרתם בפקודת הרוקחים;
"ציוד רפואי" לרבות מכשיר, תוכנת מחשב, אבזר, חומר כימי, מוצר ביולוגי או מוצר ביוטכנולוגי, המשמשים בטיפול רפואי או הנדרשים לצורך פעולתם של מכשיר, תוכנה, אבזר, חומר כימי, או מוצר כאמור במסגרת טיפול רפואי, ולמעט תכשיר;
"שליטה" כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968 ;
"תורם" תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהוא אחד המפורטים להלן, ולעניין דיווח על תרומות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ה) גם מי שאינו תושב ישראל וכן תאגיד הרשום מחוץ לישראל, שהוא אחד המפורטים להלן:
(1) יצרן, יבואן או משווק של ציוד רפואי;
(2) בעל רישום של תכשיר;
(3) יצרן, יבואן או משווק של תכשיר, אף אם אינו בעל הרישום;
(4) תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד הגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (3);
"תרומה" בכסף או בשווה כסף.";
(2) בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מי שביודעין לא מסר דיווח על תרומות בהתאם להוראות סעיף 40א(א) עד (ג), דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד כפל הקנס האמור.".
חוק ביטוח בריאות ממלכתי דיווחים ראשונים
14.
(א) דיווח ראשון לפי סעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה (בסעיף זה החוק המתקן), יימסר לשר הבריאות ביום ז' באדר התשע"ב (1 במרס 2012), והוא יחול על תרומות שניתנו או שהתקבלו מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיווח לפי סעיף 40א(א) לחוק המתקן יימסר לשר הבריאות ביום כ"ה באדר א' התשע"א (1 במרס 2011), והוא יחול על תרומות שניתנו לגופים העוסקים בתחום הבריאות כהגדרתם בחוק המתקן מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2010), ואולם, בדיווח כאמור תהא חובה למסור רק את רשימת הגופים שלהם ניתנו התרומות.
תיקון פקודת הרוקחים
[מס' 19]
15.
בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א 1981 (בפרק זה פקודת הרוקחים), בסעיף 26
(1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא וטרינרי" יבוא "רופא וטרינר, או בידי רוקח מורשה שהוא בעל ניסיון ברוקחות של חמש שנים לפחות בישראל וקיבל הרשאה אישית לכך מידי המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א1)";
(2) במקום סעיף קטן (א1) המובא בסעיף 15 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו 2006 , ובסעיף 14(2)(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט 2009 , יבוא:
"(א1)
(1) המנהל רשאי ליתן לרוקח מורשה הרשאה אישית למתן מרשם לאחר שעבר הכשרה שהמנהל הכיר בה לעניין זה (בסעיף קטן זה הרשאה אישית).
(2) הרשאה אישית תהיה לתקופה שיורה המנהל, ורשאי הוא להתנות את חידושה בהשתלמות שעבר הרוקח ושהמנהל הכיר בה.
(3) רוקח בעל הרשאה אישית רשאי לתת מרשם כאמור בסעיף קטן (א) בהתקיים אחד מאלה:
(א) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול כרוני, בהמשך לטיפול שתחילתו נעשתה לפי מרשם חתום בידי הרופא המטפל (בסעיף קטן זה טיפול המשכי) בלא סטייה מפרטי המרשם, ובכפוף להנחיות שנתן הרופא המטפל, ככל שנתן; מתן המרשם יהיה לתקופה מוגבלת שלא תעלה על שישה חודשים מיום שהסתיימה תקופת המרשם האחרון החתום בידי רופא שניתן לאותו אדם בעבור התכשיר, ואם לא צוין תוקף המרשם שישה חודשים מיום מתן המרשם;
(ב) התכשיר שלגביו ניתן המרשם נקבע לפי פסקה (5) כתכשיר שרוקח רשאי לתת לגביו מרשם, והמרשם ניתן בהתאם להוראות שנקבעו.
(4) לא יינתן מרשם לאדם אלא לאחר שהרוקח ערך עימו בירור לגבי מצבו הרפואי ולגבי תכשירים שהוא נוטל, וכן עיין במידע הרפואי הרלוונטי לגביו, כפי שקבע השר; בירור כאמור ייערך בעמדה או בחדר שיאפשרו את קיומו בצורה הולמת ונאותה, ובאופן שתישמר פרטיותו של האדם.
(5) שר הבריאות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית, ובהן יפורטו, בין היתר, כל אלה:
(א) תנאים למתן מרשם למטופל הנזקק לטיפול המשכי, סוגי תכשירים שרוקח רשאי לתת לגביהם מרשם לטיפול המשכי, וכן התנאים למתן מרשם לגבי כל אחד מסוגי התכשירים כאמור;
(ב) תכשירים שרוקח רשאי לתת לגביהם מרשם ותנאים למתן מרשם לתכשירים כאמור; בקביעת רשימה זו, יתחשב השר במאפייני התכשיר, בסיכונים הכרוכים בנטילתו, בהיקף שיקול הדעת הנדרש למתן מרשם לתכשיר ובהתאמתו של שיקול הדעת הנדרש להכשרת הרוקח;
(ג) הבירור שעל הרוקח לערוך לפי פסקה (4) לפני מתן המרשם, המידע הרפואי שבו עליו לעיין טרם מתן המרשם, והדרך שבה יקבל הרוקח מידע כאמור, ויכול השר לקבוע הוראות לעניין חובת הרוקח לעיין במידע הרלוונטי שבתיק הרפואי של מקבל המרשם;
(ד) שמירה על המידע הרפואי של מקבל המרשם ועל סודיות רפואית, וכן חובת הרוקח לקבל את אישורו של מקבל המרשם לעיון במידע הרפואי הנוגע לו לפני העיון;
(ה) מתן דף הסבר למקבל המרשם אודות מתן מרשם על ידי רוקח, בשפה המובנת לו, מבין שפות אלה: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית;
(ו) תיעוד ודיווח בידי הרוקח בדבר מרשמים שנתן והבירור שערך לפני מתן המרשם, הוראות לעניין חובתו של הרוקח למסור הודעה לרופא המטפל סמוך לאחר מתן המרשם, וכן הוראות נוספות הנוגעות לניפוק תכשירים לפי מרשם שנתן;
(ז) ההכשרה הנדרשת כתנאי לקבלת הרשאה אישית, ויכול השר לקבוע כחלק מתכנית ההכשרה חובת בחינה שיקיים עורך ההכשרה; ההכשרה תתקיים בבית ספר לרוקחות או לרפואה של מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1958 .".
פקודת הרוקחים תחילה ותקנות ראשונות
16.
תחילתו של סעיף 26 לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 26(א1)(5) לפקודת הרוקחים; תקנות ראשונות לפי הסעיף האמור יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
פרק ו': מחקר ופיתוח
תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה
[מס' 5]
17.
בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (בפרק זה חוק לעידוד מו"פ)
(1) בסעיף 17, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) ועדת המחקר תאשר תכנית רק אם המבקש התחייב כי הידע שנובע ממחקר ופיתוח על פי התכנית המאושרת וכל זכות הנובעת ממנו, יהיו בבעלותו מרגע היווצרם.";
(2) בסעיף 18, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א2) הוגשה נגד מקבל אישור בקשה לפירוק, בקשה לכינוס נכסים או בקשה לפשרה או להסדר, או שהתקבלה החלטה על פירוקו מרצון, ידווח מקבל האישור לראש המינהל על הבקשה או על ההחלטה כאמור בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבעה ימים לאחר הגשת הבקשה או לאחר המועד שבו נודע לו על הגשתה, לפי המוקדם, או לאחר מועד קבלת ההחלטה, לפי העניין; מונה למקבל האישור בעל תפקיד, תחול חובת הדיווח האמורה גם עליו; לעניין סעיף קטן זה
"בעל תפקיד" מפרק, מפרק זמני, כונס נכסים, כונס נכסים זמני, או בעל תפקיד שמונה לפי סעיף 350 לחוק החברות;
"בקשה לכינוס נכסים" בקשה לכינוס נכסים לפי פקודת החברות;
"בקשה לפירוק" בקשה לפירוק לפי פקודת החברות, לפי פקודת האגודות השיתופיות , או לפי חוק העמותות, התש"ם 1980 ;
"בקשה לפשרה או להסדר" בקשה לפשרה או להסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות;
"חוק החברות" חוק החברות, התשנ"ט 1999 ;
"פקודת החברות" פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג 1983 .";
(3) בסעיף 19, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:
"(ב2) מקבל האישור יבטיח כי הידע הנובע ממחקר ופיתוח על פי התכנית המאושרת וכל זכות הנובעת ממנו, יהיו בבעלותו מרגע היווצרם, אלא אם כן ניתן לו אישור להעברתם בהתאם להוראות חוק זה.
(ב3) הוראות סעיף 17(ב1) וסעיף קטן (ב2) לא יחולו לעניין בקשה לאישור תכנית או לעניין תכנית מאושרת, שיש במסגרתן הרשאה לשימוש בתוצרי פעילות השכלה גבוהה שבידי מוסד להשכלה גבוהה, או שיוצרו במסגרת תכנית כאמור; השרים, בהתייעצות עם שר החינוך לאחר שנועץ עם יושב ראש הוועדה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין בעלות על ידע הנובע ממחקר ופיתוח על פי תכנית מאושרת או כל זכות אחרת שתוקנה בידע האמור; הוראות כאמור יכול שיהיו זהות להוראות סעיף 17(ב1) וסעיף קטן (ב2) או שונות מהן; בסעיף קטן זה
"הרשאה" רישיון או כל שימוש מורשה אחר;
"השכלה גבוהה" כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"הוועדה" הוועדה שהוסמכה לפי סעיפים 3ו ו-17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1958 ;
"מוסד להשכלה גבוהה" מוסד שהוא אחד מאלה:
(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.";
(4) בסעיף 19א
(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) כללה ההצהרה בדבר מקום ייצור ושיעור הערך המוסף, פרטים בדבר ייצור המוצר או חלק ממנו מחוץ לישראל, ישלם מקבל האישור תמלוגים בשל הייצור מחוץ לישראל, בשיעורים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 21(ג).";
(ב) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "הועבר ייצור אל מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן זה, ישלם מקבל האישור תמלוגים בשל העברת הייצור כאמור, בשיעורים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 21(ג).";
(5) בסעיף 19ב
(א) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2)
(1) במקום "לבין סך ההשקעות הכספיות שהושקעו בו" יבוא "לבין סך הוצאות המחקר והפיתוח של מקבל האישור";
(2) בסופה יבוא "בפסקה זו, "הוצאות המחקר והפיתוח של מקבל האישור" הוצאות שהוציא מקבל האישור בביצוע מחקר ופיתוח, וועדת המחקר קבעה, בכללים שפרסמה ברשומות, שניתן להביאן בחשבון לעניין זה.";
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין הסכום המרבי שישלם מקבל האישור על פי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2).";
(ג) במקום סעיף קטן (ז) יבוא
"(ז) מהסכום הבסיסי לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2) יופחתו ההפרש כשהוא מוקטן בהתאם להוראות שיקבעו השרים והתמלוגים ששילם מקבל האישור בשל הידע; בהוראות כאמור יקבעו השרים את התקופה שבמהלכה יוקטן ההפרש לפי סעיף קטן זה ואת המועדים והשיעורים להקטנתו, ובלבד שתחילת התקופה תהיה שנתיים לפחות אחרי תום התקופה לביצוע התכנית המאושרת, ושסיומה יהיה לא מאוחר מ-12 שנים מתום התקופה כאמור; בסעיף קטן זה, "ההפרש" ההפרש שבין הסכום הבסיסי לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2) לבין סך המענקים שקיבל מקבל האישור, בתוספת ריבית שנתית.";
(ד) בסעיף קטן (י)(2), אחרי "לרבות תשלום למדינה מאת מקבל האישור" יבוא "בתשלום אחד או לשיעורין";
(6) במקום סעיף 42 יבוא:
"קרנות משותפות והסכמים הדדיים
42.
(א) על פי המלצת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, רשאית הממשלה להתקשר עם ממשלות של מדינות אחרות, או בהתאם לכללים שיקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה עם ערים שיש להן יכולת בתחום הכלכלי ותשתיות בתחומי המחקר והפיתוח וכן יכולת בתחום הטכנולוגי, ושיתוף פעולה איתן יסייע לקידום מחקר ופיתוח של תאגידים תעשייתיים ישראליים, בהסכמים הדדיים לעידוד מיזמי מחקר ופיתוח משותפים או להקמת קרנות משותפות, במטרה לעודד את שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח בין תאגידים תעשייתיים שהתאגדו בישראל לבין גורמים במדינות אחרות, לקידומן של מטרות חוק זה.
(ב) ראש המינהל, באישור ועדת המחקר, יקבע כללים לעניין אופן יישומם של הסכמים לפי סעיף קטן (א).";
(7) בסעיף 42א, במקום "הוראות סעיפים" יבוא "הוראות סעיפים 17(ב1) ו-19(ב2) ו-(ב3), לעניין זכויות הנובעות מהידע, וסעיפים";
(8) בסעיף 42ב, במקום "הוראות סעיפים" יבוא "הוראות סעיפים 17(ב1) ו-19(ב2) ו-(ב3), לעניין זכויות הנובעות מהידע, וסעיפים".
חוק המו"פ תחילה
18.
תחילתו של סעיף 19ב לחוק לעידוד מו"פ, כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק זה, למעט סעיפים קטנים (ב1) ו-(י)(2) שבו, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 19ב(ב1) האמור.
פרק ז': תעשייה עתירת ידע הוראת שעה
הגדרות
19.
(א) בפרק זה
"חוק לעידוד השקעות הון" חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959 ;
"חוק לעידוד מו"פ" חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 ;
"מחקר" ו"פיתוח" כהגדרתם בחוק לעידוד מו"פ, ובלבד שהמדען הראשי אישר כי המחקר והפיתוח הם כהגדרתם בחוק האמור;
"הפקודה" פקודת מס הכנסה .
(ב) לכל מונח אחר שאינו מפורש בפרק זה, תהיה המשמעות הנודעת לו בסעיפים 1 ו-88 לפקודה, לפי העניין.
התרת השקעה במניות כהוצאה
20.
(א) בסעיף זה
"השקעה מזכה" השקעה של יחיד בחברת מטרה בשנת מס כלשהי, אשר בשלה הוקצו לו מניות בחברת המטרה באותה שנה;
"חברת מטרה" חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהתקיימו לגביה ולגבי ההשקעה המזכה בה כל אלה:
(1) במהלך כל תקופת ההטבה לא רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
(2) 75 אחוזים לפחות מסכום ההשקעה של היחיד בה, אשר בשלו הוקצו לו מניות בחברה, משמשים להוצאות מחקר ופיתוח, לא יאוחר מתום תקופת ההטבה;
(3) 75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה הוצאו בישראל;
(4) הן בשנה שבה שולם סכום ההשקעה המזכה והן בשנה שלאחריה, לא עלו הכנסותיה של החברה על 50 אחוזים מסכום הוצאות מחקר ופיתוח;
(5) במהלך כל תקופת ההטבה הוצאות המחקר והפיתוח הוצאו לשם קידומו או פיתוחו של מפעל שבבעלות החברה;
(6) עד לשנת המס שבה התקיים התנאי האמור בפסקה (2), בכל אחת משנות המס במהלך תקופת ההטבה, לרבות שנת המס שבה התקיים התנאי האמור, הוצאות המחקר והפיתוח מהוות 70 אחוזים לפחות, מכלל הוצאות החברה;
"קרוב" מי שמנוי בפסקאות (1) ו-(2) בהגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה;
"תקופת ההטבה" שלוש שנות מס החל בשנת המס שבה סכום ההשקעה המזכה שולם לחברת המטרה.
(ב) על אף האמור בכל דין, סכום השקעה מזכה במניות של חברת מטרה, עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים (בפרק זה סכום ההשקעה המרבי), יותר ליחיד ניכויו מכלל הכנסתו בשנת המס, במשך תקופת ההטבה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) סכום ההשקעה שולם בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) לבין יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015);
(2) היחיד החזיק במניות שהוקצו לו בתמורה להשקעתו המזכה בחברת המטרה במשך כל תקופת ההטבה;
(3) הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההשקעה.
(ג) בחישוב סכום ההשקעה המרבי יובאו בחשבון כלל השקעותיו המזכות של היחיד בחברת המטרה, במישרין, וכן השקעות כאמור שביצע קרובו בחברה.
(ד) לעניין חישוב רווח הון במכירת מניות של חברת המטרה בידי יחיד שסכום ההשקעה המזכה הותר לו בניכוי לפי סעיף זה, יוקטן המחיר המקורי של המניות בכל סכום ההשקעה שהותר בניכוי כאמור.
הפחתת רכישת מניות כהוצאה
21.
(א) בסעיף זה
"חברה מוטבת", "חברה מועדפת" כהגדרתן בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון;
"חברה מזכה" חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שמתקיימים לגביה כל אלה:
(1) בשנת הרכישה לא רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
(2) בשנת הרכישה היא חברה מוטבת או חברה מועדפת, לפי העניין;
(3) בשנת הרכישה הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל שבבעלותה באותה שנת מס, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו"פ, לא פחתו מ-25 אחוזים ממחזורו בשנת המס, או שהוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס ובשנה שקדמה לה, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו"פ, לא פחתו מ-25 אחוזים מסך מחזורו בשנת המס ובשנה שקדמה לה;
(4) בשנת הרכישה 40 אחוזים לפחות מכלל העובדים בה בשנת המס או בממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה, הם עובדים אקדמאים; לעניין זה, בחישוב האחוזים יובא בחשבון עובד במשרה חלקית או עובד שעבד בחלק משנת המס בלבד לפי היקף משרתו או תקופת עבודתו באותה שנה, לפי העניין, וחישוב הממוצע ייעשה לפי חלוקת סך העובדים האקדמאים באותן שתי שנים, בסך כל העובדים בחברה בשנים האמורות;
(5) כל הוצאות המחקר והפיתוח שמוציאה החברה בכל אחת משלוש שנות המס הראשונות של תקופת ההפחתה, בוצעו לשם קידומו או פיתוחו של המפעל שבבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת, ו-75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח האמורות, בכל שנה כאמור, הוצאו בישראל;
(6) בשנת הרכישה אין לה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 , בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
(7) בשנת הרכישה היא אינה מחזיקה באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם אחר, או, אם היא מחזיקה באמצעי שליטה כאמור פעילותו של חבר בני האדם האחר טפלה לפעילותה והיא כרוכה ושלובה בפעילותה;
"חברה רוכשת" חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שבשנת הרכישה מתקיימים לגביה כל אלה:
(1) היא חברה מוטבת או חברה מועדפת, לפי העניין;
(2) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל שבבעלותה בשנת מס, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו"פ, לא פחתו מ-7 אחוזים ממחזורו בשנת המס, או שהוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס ובשנה שקדמה לה, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו"פ, לא פחתו מ-7 אחוזים מסך מחזורו בשנת המס ובשנה שקדמה לה;
(3) 20 אחוזים לפחות מכלל העובדים בה, בשנת המס או בממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה, הם עובדים אקדמאים; לעניין זה, בחישוב האחוזים יובא בחשבון עובד במשרה חלקית או עובד שעבד בחלק משנת המס בלבד לפי היקף משרתו או תקופת עבודתו באותה שנה, לפי העניין, וחישוב הממוצע ייעשה לפי חלוקת סך העובדים האקדמאים באותן שתי שנים, בסך כל העובדים בחברה בשנים האמורות;
(4) ב-12 החודשים שקדמו לשנת הרכישה לא היו לה יותר מ-25 אחוזים באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה המזכה;
"סכום הרכישה הנקי" הסכום שהוציאה החברה הרוכשת לרכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, שלא בדרך של הקצאה, בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה; לעניין זה, "סכום ההון העצמי" הסכום המתקבל מצירוף הסכומים של כל אלה: עודפים ורווחים, הון מניות, פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה;
"עובד אקדמאי" עובד בעל תואר אקדמי בתחומי ההנדסה, המחשבים, מדעי הטבע או המדעים המדויקים, העובד במפעל שבבעלות החברה בתחום השכלתו האקדמית כאמור;
"קרוב" מי שמנוי בפסקה (3) בהגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה;
"שנת הרכישה" השנה שבה חברה רוכשת רכשה אמצעי שליטה בחברת מטרה;
"תקופת ההפחתה" חמש שנות מס החל בשנה שלאחר שנת הרכישה.
(ב) על אף האמור בכל דין, סכום הרכישה הנקי ששולם בידי חברה רוכשת לרכישת אמצעי השליטה בחברה מזכה, יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מכלל הכנסתה בשנת המס, במשך תקופת ההפחתה, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים להלן:
(1) יום הרכישה הוא בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) לבין יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015);
(2) הרכישה היא בשיעור של 80 אחוזים לפחות בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה המזכה;
(3) ביום שלפני יום הרכישה, החברה הרוכשת והחברה המזכה אינן קרובות זו לזו;
(4) הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה, וניתן אישור המנהל על כך;
(5) בכל שנת מס שבתקופת ההפחתה
(א) השליטה על עסקיה של החברה הרוכשת וניהולם מופעלים בישראל ומתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה "חברה רוכשת";
(ב) השליטה על עסקיה של החברה המזכה וניהולם מופעלים בישראל, מתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2) בהגדרה "חברה מזכה" וכן התנאים האמורים בפסקאות (3) ו-(4) בהגדרה "חברה מזכה", בשינויים אלה: בפסקה (3), בכל מקום, במקום "לא פחתו מ-25 אחוזים", יקראו "לא פחתו מ-7 אחוזים", ובפסקה (4), במקום "40 אחוזים לפחות" יקראו "20 אחוזים לפחות";
(ג) הוצאות המחקר והפיתוח שמוציאה החברה המזכה מבוצעות לשם קידומו או פיתוחו של המפעל שבבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת, ו-75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח האמורות הוצאו בישראל.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם בשנת מס כלשהי במהלך תקופת ההפחתה (בסעיף זה שנת ההפרה) לא התקיימו בחברה הרוכשת התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5)(א), או לא התקיימו בחברה המזכה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5)(ב) ו-(ג), לא תהיה החברה הרוכשת זכאית, בשנת ההפרה, לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה בשנה שאחרי שנת ההפרה או לפניה, אם באותה שנה יתקיימו התנאים לזכאות, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת ההפחתה ושסכום שלא נוכה בשנת ההפרה לא ינוכה בשנה שלאחריה.
(ד) לעניין חישוב רווח הון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, יוקטן המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו הותר כאמור.
פטור ממס על הכנסה מתמלוגים בידי תושב מוטב
22.
(א) בסעיף זה
"הכנסה מתמלוגים שמשלמת חברת יישום" הכנסה מתמלוגים שמשלמת חברת יישום בשנת מס כלשהי, שמקורה במתן זכות שימוש במוצר שבבעלותה ושפותח או התגלה לפי ההסכם, שהיא מוכפלת בשיעור הכנסות החוץ של חברת היישום באותה שנה;
"הסכם" הסכם בין תושב מוטב לבין חברת יישום, לפיתוח מוצר, שלפיו, בין השאר, יהיה התושב המוטב זכאי לתמלוגים מאת חברת היישום שמקורם במתן זכות שימוש באותו מוצר;
"חברת יישום" תאגיד בת של מוסד, העוסק בפיתוח מוצרים שפותחו או התגלו במסגרת פעילות של מחקר ופיתוח של המוסד;
"מוסד" כל אחד מאלה:
(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1958 ;
(2) בית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם, 1940 ;
"מוצר" נכס מוחשי או ידע, לרבות תהליך ייצור ותוכנת מחשבים, הנובע ממחקר ופיתוח, על פי תכנית שהמדען הראשי אישר לפי הוראות חוק לעידוד מו"פ;
"שיעור הכנסות החוץ של חברת היישום" השיעור המתקבל מחלוקת סכום ההכנסות הנובעות לחברת היישום ממתן זכות שימוש במוצר שבבעלותה ושפותח או התגלה לפי ההסכם, לתושב חוץ, למעט הכנסות כאמור שתשלומם מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב חוץ בישראל, בכלל ההכנסות הנובעות ממתן זכות שימוש על ידי חברת היישום באותו מוצר, הכל לפי אישור רואה חשבון שצורף לדוח השנתי של חברת היישום; לא צורף אישור כאמור, יראו את שיעור הכנסות החוץ של חברת היישום אפס;
"תושב מוטב" תושב ישראל שהיה לראשונה לתושב כאמור בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) לבין יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015) או תושב חוזר;
"תושב חוזר" יחיד ששב והיה לתושב ישראל בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) לבין יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015), לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.
(ב) תושב מוטב שמוסד הזמינו, בהיותו תושב חוץ, לעבוד בו, יהיה זכאי לפטור ממס על הכנסתו מתמלוגים שמשלמת לו חברת יישום של אותו מוסד, במשך חמש שנות מס שתחילתן בשנה הראשונה שבה החל לקבל מאת חברת היישום הכנסה כאמור, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1) התושב המוטב התקשר בהסכם עם חברת יישום בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה עלה או חזר לישראל, לפי העניין;
(2) הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההסכם, וניתן אישור המנהל על כך.
פרק ח': רשויות מקומיות
תיקון חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)
[מס' 4]
23.
בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה 1995 , בסעיף 5, במקום "י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010)" יבוא "י"ד בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015)".
חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה) תחילה
24.
תחילתו של סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה 1995, כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, ביום י"ח בתמוז התש"ע (30 ביוני 2010).
פרק ט': מסים
סימן א': מסים (גבייה)
תיקון פקודת המסים (גבייה)
[מס' 8]
25.
בפקודת המסים (גבייה) (בפרק זה פקודת הגבייה)
(1) בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (4) יבוא:
"(5) הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
(א) לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
(ב) לגבי נכס אחר יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, ניתן יהיה להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו מספר נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.";
(2) בסעיף 7ב(1), האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "לאחר מכן" יבוא "(בפקודה זו צו מסירה) כמפורט בסעיף זה", הסיפה החל במילים "היו הנכסים" תסומן "(ב)", ואחריה יבוא:
"(ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(5)(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור.
(ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א).
(ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין היתר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.";
(3) אחרי סעיף 7ב יבוא:
"צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי
7ג.
(א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א 1981 , שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת
7ד.
(א) חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה 2005 , רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.";
(4) אחרי סעיף 12ב יבוא:
"מסמכים אלקטרוניים והמצאתם
12ב1.
(א) בסעיף זה
"חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית" כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א 2001 ;
"מנגנון הזדהות" מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
"מסמך אלקטרוני" מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה 1995 ;
"השרים" שר האוצר ושר המשפטים.
(ב) הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
(ג) על אף האמור בסעיף 12ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית
(1) מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי סעיף 7ג(א) או צו מסירה של נכס שעוקל לפי הסעיף האמור, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
(2) מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין היתר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
(ד)
(1) הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית.
(2) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
(ה) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין היתר לקבוע כי התנאים לזכאות הם
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ו) מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי להכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
(ז) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות על ידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו."
פקודת המסים (גבייה) תחילה
26.
תחילתם של סעיפים 7א, 7ב, 7ג, 7ד ו-12ב1 לפקודת הגבייה, כנוסחם בסעיף 25 לחוק זה, 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
פקודת המסים (גבייה) הוראת שעה
27.
(א) בסעיף זה
"חתימה אלקטרונית מאושרת" כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א 2001 ;
"מנגנון הזדהות" מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
"מערכת" מערכת המחשב שבה מופק צו אלקטרוני;
"צו אלקטרוני" צו עיקול או צו מסירה בהתאם להוראות סעיף 7ב(1) לפקודת הגבייה שנערך בדרך אלקטרונית;
"השרים" שר האוצר ושר המשפטים.
(ב) על אף הוראות סעיף 12ב1(ב) לפקודת הגבייה, כנוסחו בסעיף 25(4) לחוק זה, עד תום תקופה של שנתיים מיום התחילה כאמור בסעיף 26, יראו צו אלקטרוני כמסמך אלקטרוני לעניין סעיף 12ב1 לפקודת הגבייה, אף אם אינו חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, ובלבד שהתקיימו לגבי המערכת כל אלה:
(1) ביחס לכל צו אלקטרוני אפשר לזהות את פקיד הגבייה שנתן אותו;
(2) המערכת היא מערכת מהימנה, המעניקה הגנה סבירה מפני חדירה אליה ומפני שיבוש או הפרעה לעבודתה ומאפשרת גישה אליה רק באמצעות מנגנון הזדהות;
(3) המערכת עורכת תיעוד אוטומטי בדבר פעילות המשתמשים בה, והתיעוד האמור נשמר באופן מאובטח ובנפרד מהמערכת;
(4) ממונה אבטחת המידע של המערכת הכין נוהל להוספה ולהסרה של משתמשים מורשים, כדי למנוע שימוש לרעה במערכת;
(5) המערכת מונעת עריכה של שינויים בצו האלקטרוני לאחר שהופק.
(ג) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), אם מצאו כי הדבר נדרש מטעמים תפעוליים; הארכת תקופה כאמור יכול שתהיה דרך כלל או לסוגים מסוימים של מסמכים או לממונה על גבייה מסוים.
סימן ב': מס הכנסה
תיקון פקודת מס הכנסה
[מס' 179]
28.
בפקודת מס הכנסה (בפרק זה הפקודה)
(1) בסעיף 9, פסקה (15ב) תימחק;
(2) בסעיף 32(1), אחרי "הוצאות פרטיות" יבוא "הוצאות אש"ל" ובסופו יבוא:
""הוצאות אש"ל" הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו, שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו, ולמעט הוצאות בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי;";
(3) בסעיף 121(ב)(1)
(א) בפסקת משנה (א), במקום "מ-55,080" יבוא "מ-59,520";
(ב) בפסקת משנה (ב), במקום "מ-55,081" יבוא "מ-59,521".
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) [מס' 5]
29.
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט 2009 , בסעיף 167, בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), בסעיף 121(ב)(1) לפקודה המובא בהם
(1) בפסקת משנה (א), במקום "מ-55,080" יבוא "מ-59,520";
(2) בפסקת משנה (ב), במקום "מ-55,081" יבוא "מ-59,521".
פקודת מס הכנסה תחילה, תחולה והוראות מעבר
30.
(א) תחילתו של סעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיף 28(3) לחוק זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
(ב) לעניין סעיף 120ב לפקודה, יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיפים 28(3) ו-29 לחוק זה, כאילו תואמו לאחרונה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) [מס' 4]
31.
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח 2007 , בסעיף 1, בהגדרה "חודש עבודה בפועל", אחרי "תקופת מחלה" יבוא "תקופת חופשת לידה שבעדה משתלמים דמי לידה לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי,".
סימן ג': הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס
תיקון חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס
[מס' 2]
32.
בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה 2005
(1) בסעיף 10(א), במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) הוא בעל תעודת בגרות או תעודה אחרת שאושרה בידי משרד החינוך כמקבילה לתעודת בגרות, או שהוא בעל תואר אקדמי, או שהוא סיים שתים עשרה שנות לימוד ועמד בבחינות שהן אחת מאלה:
(א) בחינות המזכות בתעודה המעידה על סיום לימודים של מכינה קדם-אקדמית במסגרת מוסד, המאפשרת הגשת מועמדות ללימודים לקראת תואר אקדמי במוסד; בפסקת משנה זו, "מוסד" כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "מוסד" בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז 2007 ;
(ב) בחינות שעורכת המועצה במבוא למשפט ומשטר מדינת ישראל ובחשיבה כמותית, בנושאים המפורטים בחלק א' ו-ב לתוספת, ובלבד שקיבל ציון עובר (60 ומעלה);
(ג) בחינות בגרות בשלושת המקצועות האלה: לשון עברית, מתמטיקה ואנגלית, ובלבד שקיבל ציון עובר (60 ומעלה);
(ד) בחינות בשלושת המקצועות האמורים בפסקת משנה (ג) שערך תאגיד שמתמחה בעריכה ובכתיבה של בחינות, למעט מוסד חינוך ולמעט תאגיד המפעיל מוסד חינוך, שהמנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך אישר, לעניין זה, כי הן דומות בתוכנן, ברמתן ובהיקפן לבחינות בגרות במקצועות האמורים, ובלבד שקיבל ציון עובר (60 ומעלה); בפסקת משנה זו, "מוסד חינוך" כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949 , או בית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט 1969 ;";
(2) בסופו יבוא:
"תוספת
(סעיף 10(א)(2)(ב))
חלק א': מבוא למשפט ומשטר מדינת ישראל
יסודות המשפט הציבורי, החוקתי והמינהלי, לרבות חוקי יסוד וזכויות האדם בישראל, עקרונות שלטון החוק, חקיקה ראשית וחקיקת משנה, עקרונות יסוד במשפט מינהלי ותקינות הליכים מינהליים; כללי הפרשנות המשפטית ועקרון התקדים המחייב במערכת המשפט בישראל.
חלק ב': חשיבה כמותית
ידע בסיסי במתמטיקה, בדומה לחומר הנדרש בפרק החשיבה הכמותית של הבחינה הפסיכומטרית שעורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר) מיסודן של האוניברסיטאות בישראל."
סימן ד': מס ערך מוסף
תיקון חוק מס ערך מוסף
[מס' 40]
33.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 (בפרק זה חוק מס ערך מוסף)
(1) בסעיף 1, בהגדרה "עסקת אקראי", בסופה יבוא:
"(3) מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, "זכות במקרקעין" ו-"קבוצת רכישה" כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 ;";
(2) בסעיף 21, אחרי "סוגי עוסקים או סוגי עסקאות" יבוא "למעט לגבי עסקת אקראי כאמור בפסקה (3) בהגדרה "עסקת אקראי"".
חוק מס ערך מוסף תחולה
34.
סעיפים 1 ו-21 לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 33(1) ו-(2) לחוק זה, יחולו לגבי עסקת אקראי שנעשתה ביום תחילתו של חוק זה ואילך, למעט לגבי עסקת אקראי של מכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין או מימוש אופציה לפי פרק חמישי 2 לחוק מיסוי מקרקעין שדווחה למנהל עד יום י' בחשוון התשע"א (18 באוקטובר 2010); בסעיף זה "עסקת אקראי" כאמור בפסקה (3) להגדרה "עסקת אקראי" בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, כנוסחה בסעיף 33(1) לחוק זה.
סימן ה': מיסוי מקרקעין
תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
[מס' 69]
35.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (בפרק זה חוק מיסוי מקרקעין)
(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "דירת מגורים" יבוא:
""קבוצת רכישה" קבוצת רוכשים המתארגנת לרכישת זכות במקרקעין ולבנייה על הקרקע של נכס שהוא אחד המפורטים להלן, באמצעות גורם מארגן, ובלבד שהרוכשים בקבוצה מחויבים למסגרת חוזית:
(1) נכס שאינו דירת מגורים;
(2) נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;
לעניין הגדרה זו
"גורם מארגן" מי שפועל בעצמו או באמצעות אחר לארגון קבוצת הרוכשים לצורך הרכישה והבנייה, לרבות הכנת המסגרת החוזית, והכל בתמורה עבור פעולות הארגון כאמור;
"מסגרת חוזית" מערכת חוזים הקשורים זה בזה שבאמצעותם תפעל הקבוצה לקבלת נכס בנוי;
"תמורה" במישרין או בעקיפין, לרבות בשווה כסף;";
(2) בסעיף 9
(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שלגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה לגבי נכס שאינו דירת מגורים יהא שווי המכירה שווי המכירה של הנכס הבנוי שאינו דירת מגורים.";
(ב) בסעיף קטן (ג), בהגדרה "דירת מגורים", בתחילתה יבוא "כל אחת מאלה:", האמור בה יסומן "(1)", ואחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) זכות במקרקעין שנמכרה לקבוצת רכישה לגבי נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;";
(ג) בסעיף קטן (ג1א), בסופו יבוא:
"(3) לעניין סעיף קטן זה, שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהא שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, "קבוצת רכישה" כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה "דירת מגורים" שבסעיף קטן (ג).";
(3) בסעיף 16(א), במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא אם כן המנהל אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי הוראות סעיף 78(ב)(1) או (2); לא נעשתה שומה כאמור, תירשם המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת להנחת דעתו של המנהל, לגבי ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית כמשמעותה בסעיף 78(א) או (ב)(3), להבטחת תשלום המס שיגיע; תוקפה של ערבות או ערובה כאמור יהיה לתקופה שיקבע המנהל, ובלבד שלא תעלה על תשעה חודשים מיום שנמסרה למנהל ההצהרה כאמור בסעיף 73, ולגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה ובלבד שהומצא גם אישור מהמנהל, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, לפי סעיף 136 לחוק האמור, שהמס המגיע לפי אותו חוק בשל אותה מכירה שולם או שניתנה ערובה לתשלומו במועדו.";
(4) בסעיף 19, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף יום אישור התכנית.";
(5) בסעיף 74, במקום "רשאי להודיע למנהל" יבוא "יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל";
(6) אחרי סעיף 75 יבוא:
"הודעה על עסקה המותנית בתנאי עתידי
75א.
נעשתה עסקה שיום המכירה שלה נקבע לפי הוראות סעיף 19(3א), ימסרו הצדדים למנהל, בתוך 30 ימים מהיום שהיה נקבע כיום המכירה אילולא היו חלות הוראות סעיף 19(3א), הודעה על ביצוע העסקה, בטופס שקבע המנהל.";
(7) אחרי סעיף 95 יבוא:
"גביית מס בנסיבות מיוחדות
95א.
(א) בסעיף זה, "חוב מס סופי" חוב מס כמשמעותו בסעיף 94ד שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
(ב) היה לאדם חוב מס סופי, ולאחר מכן העביר את נכסיו למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, או העבירם לאחר בלא תמורה, ולא נותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו האמור, אפשר לגבות את חוב המס הסופי
(1) אם המעביר הוא איגוד ממי שקיבל את הנכסים מאותו איגוד בנסיבות האמורות;
(2) אם המעביר הוא יחיד ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור, או מתום השנה שבה היה חוב המס לסופי, לפי המאוחר.
(ג) לא ייגבה ממי שקיבל את הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) יותר משווי הנכסים שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים, לפי העניין, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
(ד) על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גבייה).
(ה) החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר; על החלטת המנהל אפשר להשיג לפני המנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה; על החלטת המנהל בהשגה אפשר לערור, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, לפני ועדת הערר כמשמעותה בסעיף 89.".
חוק מיסוי מקרקעין תחולה
36.
חוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 35 לחוק זה, יחול לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, לפי העניין, שנעשתה החל ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
פרק י': עידוד השקעות הון
תיקון חוק לעידוד השקעות הון
[מס' 68]
37.
בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959 (בפרק זה חוק לעידוד השקעות הון)
(1) במקום סעיף 1 יבוא:
"מטרה
1.
מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם
(1) פיתוח כושר הייצור של משק המדינה;
(2) שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים;
(3) יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא.";
(2) בסעיף 1א
(א) אחרי "בחוק זה " יבוא:
""חברה בבעלות ממשלתית מלאה" כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;
"חוק החברות הממשלתיות" חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975 ;
"חוק לעידוד מחקר ופיתוח" חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 ;
"חוק מיסוי מקרקעין" חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 ;
"חוק מס ערך מוסף" חוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 ;";
(ב) ההגדרה "מועצת מרכז ההשקעות" תימחק;
(ג) אחרי ההגדרה "המנהל" יבוא:
""הפקודה" פקודת מס הכנסה ;
"פקודת השותפויות" פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה 1975 ;";
(3) בסעיף 3
(א) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "או של נכס" תימחק;
(ב) במקום פסקה (3) יבוא:
"(3) השקעה של מפעל תעשייתי שמגשימה את מטרות החוק, לפי מסלולים שקבעו השרים לפי סעיף 18ג;";
(ג) פסקה (4) תימחק;
(4) בסעיף 6, פסקה (3) תימחק;
(5) בסעיף 7, במקום "ומועצת מרכז ההשקעות ויושב ראש שלהן" יבוא "והיושב ראש שלה";
(6) בסעיף 8
(א) בסעיף קטן (א), המילים "ומועצת מרכז ההשקעות" יימחקו, ובמקום "בשמן" יבוא "בשמה";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלת מרכז ההשקעות, למועצת מרכז ההשקעות" יבוא "למינהלת מרכז ההשקעות";
(7) בסעיף 9
(א) בסעיף קטן (א)
(1) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) נציג רשות המסים, שימנה שר האוצר;";
(2) בפסקה (2), במקום "משרד האוצר" יבוא "אגף התקציבים במשרד האוצר";
(3) במקום פסקה (6) יבוא:
"(6) נציג משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה;
(7) נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין מי שארגונים שעניינם התעשייה בישראל המליצו עליהם;";
(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
(ד) חבר המינהלה יודיע ליושב הראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר המינהלה שהוא עובד המדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה.
(ה) בסעיף זה
"עניין אישי" לרבות עניין אישי של קרובו של חבר המינהלה או של גוף שחבר המינהלה או קרובו הם בעלי עניין בו;
"קרוב" בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן שותפו, מעבידו או עובדו;
"בעל עניין" מנהל, עובד אחראי או מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או ברווחים של גוף כאמור.";
(8) בסעיף 10
(א) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) ליזום ולארגן פעולות למען עידוד השקעות הון בישראל;";
(ב) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) להציע לשרים מסלולי תמיכה וכללים להפעלתם, לפי הוראות סעיף 18ג;
(6) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לתעשייה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.";
(9) סעיפים 12 עד 14 בטלים;
(10) בסעיף 15
(א) במקום כותרת השוליים יבוא "תשלומים לנציג ציבור במינהלת מרכז השקעות";
(ב) בכל מקום, במקום "מועצת" יבוא "מינהלת";
(11) בסעיף 16, במקום "דיוניהן" יבוא "דיוניה", המילים "או של מועצת מרכז ההשקעות" יימחקו, ובמקום "להן" יבוא "לה";
(12) במקום סעיף 16ה יבוא:
"תפקידי מינהלת השקעות בתיירות
16ה.
תפקידי מינהלת השקעות בתיירות, בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים, יהיו
(1) התפקידים המנויים בסעיף 10(1) עד (4);
(2) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.";
(13) בסעיף 18(א)
(א) בפסקה (1), במקום "ובהתאם לסכומים שתוקצבו למטרה זו בתקציב המדינה לאשר את התכנית שהוגשה לה או חלק ממנה" יבוא "במסגרת התקציב שאושר לכך בחוק התקציב לאותה שנת תקציב, לאשר תכנית או חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה";
(ב) פסקה (2) תימחק;
(14) בסעיף 18א
(א) בסעיף קטן (א)
(1) ההגדרות "הפקודה", "חוק לעידוד מחקר ופיתוח", "מפעל מוטב" ו"תקופת ההטבות" יימחקו;
(2) במקום ההגדרה "מפעל תעשייתי" יבוא:
""מפעל מועדף", "מפעל תעשייתי" כהגדרתם בסעיף 51;";
(ב) בסעיף קטן (ג)
(1) בפסקה (1), ברישה, במקום "בתקופת ההטבות" יבוא "לגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18 בתקופה שנקבעה בכתב האישור, ובלבד שלא תפחת משבע שנים מהשנה הקובעת, ולגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18ג בתקופה שנקבעה בכללים לפי הסעיף האמור";
(2) בפסקה (2), במקום "מפעל מוטב או מפעל מאושר" יבוא "מפעל מוטב, מפעל מועדף, מפעל תעשייתי שבבעלות חברה בבעלות ממשלתית מלאה שמתקיימות בו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לעניין היותו מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, או מפעל מאושר";
(ג) בסעיף קטן (ד)
(1) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:
"(ה) הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי;";
(2) בפסקה (2), במקום "בשוק המסוים על פי" יבוא "בשוק המסוים, לצורך הוראות פרק זה בלבד, על פי";
(3) בפסקה (3), אחרי "בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו-(ג)" יבוא "לצורך הוראות פרק שלישי זה בלבד";
(15) אחרי סעיף 18א יבוא:
"מענק באזור פיתוח א'
18ב.
נוסף על האמור בסעיף 18א, המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי, אלא אם כן הוא נמצא באזור פיתוח א'.";
(16) אחרי סעיף 18ב יבוא:
"מסלולים נוספים
18ג.
(א) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים, לפי הצעת המינהלה או לאחר התייעצות עמה, להורות על סוגי השקעות של מפעלים תעשייתיים, שיקדמו את מטרת החוק, אשר בשלהם יינתנו מענקים או הלוואות, ובלבד שהמפעלים נמצאים באזור פיתוח א' ומתקיימות בהם הוראות סעיף 18א (בסעיף זה מסלולים); לגבי כל אחד מהמסלולים יכללו ההוראות, בין השאר, את אלה:
(1) יעדי המסלול לרבות הכשרת עובדים, פיתוחם והגדלת תפוקתם;
(2) שיעור המענק וההלוואה באחוזים מההשקעה של המפעל בהתאם לתכנית המאושרת, ובלבד שלא יעלה על האחוזים הקבועים בתוספת הראשונה, ואולם רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, לגבי מסלול שבנוגע אליו מצאו טעם מיוחד לכך, אחוזי מענק והלוואה נוספים, עד 10%;
(3) תנאים לאישור תכניות;
(4) דרכים ומועדים להגשת תכניות לאישור;
(5) התנאים והמועדים לתשלום המענק או ההלוואה.
(ב) כל מסלול יתוקצב בתכנית נפרדת כמשמעה בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה 1985 .
(ג) הוראות השרים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.";
(17) בסעיף 25, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) הערר יוגש לוועדה שימנו השרים, אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל ותחווה את דעתה לשרים; הוועדה תמנה חמישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה.";
(18) בסעיף 40א, במקום ההגדרה "מפעל תעשייתי" יבוא:
""מפעל תעשייתי" כהגדרתו בסעיף 51;";
(19) בסעיף 40ב, במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שאם המפעל הוא מכרה" יבוא "ואולם
(1) חברה בבעלות ממשלתית מלאה, אגודה שיתופית שכל החברים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ושותפות שכל השותפים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, לא יהיו זכאיות למענק;
(2) אגודה שיתופית שבין החברים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, או שותפות שבין השותפים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה זכאית למענק חלקי לפי חלקם של החברים או השותפים, לפי העניין, שאינם חברה בבעלות ממשלתית מלאה;";
(20) בסעיף 40ג
(א) בסעיף קטן (א)(1), ברישה, אחרי "בתוספת" יבוא " הראשונה", ואחרי פסקת משנה (ה) יבוא:
"(ו) ההוצאות שהוציא בעל מפעל מאושר לביצוע השקעה בהתאם לתכנית מאושרת לפי סעיף 3(3); לעניין זה יחולו ההוראות לפי סעיף 18ג(א)(2) לגבי שיעור המענק.";
(ב) בסעיף קטן (ג)(2), במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) מפעל לעיבוד מחצבים;";
(21) במקום סעיף 40ד יבוא:
"תחומי האזורים
40ד.
(א) תחומי האזורים יהיו לפי הקבוע בתוספת השנייה; השרים האמורים בפסקה (1) להגדרה "השרים" (בסעיף זה השרים) יפרסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, מעת לעת, את רשימת היישובים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בתוספת השנייה.
(ב) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת השנייה או לקבעה מחדש, ואולם לא תיקבע תוספת כאמור לתקופה שתפחת משנתיים.
(ג) יישוב או אזור שנכלל בתחומי האזורים הקבועים בתוספת השנייה, והוצא ממנה עקב ביטולה, פקיעתה, אי-תחולתה או שינויה, או מאחר שאינו עומד עוד בתנאים הקבועים בה, יראו מפעל שנכלל בתחום אותו יישוב או אזור טרם הוצאתו מתחום התוספת כאמור, ועקב כך הורע מעמדו, כאילו התוספת בנוסחה הקודם ממשיכה לחול עליו או כאילו הוא ממשיך לעמוד בתנאים הקבועים בה, לפי העניין, למשך שנה נוספת.
(ד) השרים האמורים בפסקה (2) להגדרה "השרים" רשאים לקבוע תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלים תיירותיים.";
(22) בסעיף 40ח(א)(1), אחרי "או הציוד להשכרה או לייצורם" יבוא "או את ההוצאות כאמור בסעיף 40ג(א)(1)(ו)";
(23) במקום סעיף 40יא יבוא:
"ויתור של מפעל תיירותי על מענק
40יא.
מענק השקעה לא ישולם למפעל תיירותי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סימן ב' לפרק השביעי.";
(24) בפרק השביעי, בכותרת סימן א', בסופה יבוא "שהוא מפעל תיירותי";
(25) בסעיף 41
(א) במקום כותרת השוליים יבוא "תחולה והגדרות";
(ב) האמור בו יסומן "(ב)" ובו, במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) לכל מונח תהיה המשמעות שיש לו בפקודה;";
(ג) לפני סעיף קטן (ב) יבוא:
"(א) הוראות סימן זה יחולו רק על מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף 40א.";
(26) בסעיפים 42 ו-43, בכל מקום, במקום "סעיף 11(1)(ט) לפקודה" יבוא "סעיף 21 לפקודה";
(27) בסעיף 51
(א) ברישה, אחרי "בסימן זה" יבוא "ובסימנים ב1 ו-ב2";
(ב) בהגדרה ""אזור", "מתקן תיירותי ללינה", "חוק לעידוד מחקר ופיתוח", "ראש המינהל לפיתוח תעשייתי"", המילים ""מתקן תיירותי ללינה", "חוק לעידוד מחקר ופיתוח"" יימחקו;
(ג) במקום ההגדרה "הכנסה מוטבת" יבוא:
""הכנסה מוטבת" ההכנסה ממפעל מוטב, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה ממתן שירותי תיירות במהלך עסקיו הרגיל;";
(ד) אחרי ההגדרה "הכנסה מוטבת" יבוא:
""הכנסה מועדפת" הכנסה ממפעל מועדף, כמפורט להלן, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל:
(1) הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר, והכל למעט רכיביהם שמקורם במכרה, במפעל אחר להפקת מחצבים או במפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב 1952 ;
(2) הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר, שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח במפעל;
(3) הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל, וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור שהמנהל אישר שהיא נלווית לפעילות הייצורית של המפעל המועדף בישראל;
(4) הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה (3);
(5) הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש המחקר למינהל ופיתוח תעשייתי;
ובלבד שלגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, ולגבי חברה מועדפת שהיא אגודה שיתופית שמחילה עליה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ושבין חבריה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה כאמור המיוחס לחברות שאינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה;";
(ה) בהגדרה "הרחבה"
(1) ברישה, אחרי "של מפעל" יבוא "תיירותי";
(2) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) הרחבה או הוספה של בניין, לשם הגדלת מספר הלינות במפעל התיירותי;";
(ו) בהגדרה "השקעה מזערית מזכה"
(1) ברישה, המילים "ובמפעל תעשייתי למעט השקעה בבניינים," יימחקו;
(2) בפסקה (2)(ב), המילים "ולענין מפעל תעשייתי למעט משווים של בניינים," יימחקו;
(ז) ההגדרה "חברה בהשקעת חוץ" תימחק;
(ח) אחרי ההגדרה "חברה מוטבת" יבוא:
""חברה מועדפת" חברה שהתאגדה בישראל, שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, וכן שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל, שאינה שותפות שכל החברות ששותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ומתקיימים בחברה או בשותפות, לפי העניין, כל אלה:
(1) היא בעלת מפעל מועדף;
(2) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל;
(3) סעיפים 64א ו-64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה;
(4) היא מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;
(5) היא ובעל תפקיד בה כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת המס שלגביה מתבקשות ההטבות, בעבירה כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו-224א לפקודה;
(ב) עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף;
(ג) עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו-99 לחוק מיסוי מקרקעין;";
(ט) בהגדרה "מפעל מוטב", במקום "מפעל תעשייתי או מפעל תיירותי ללינה" יבוא "מפעל תיירותי", במקום "סעיף 18א(ב) ו-(ג)" יבוא "סעיף 18א(ב) ו-(ג)(3)" והמילים "או מפעל בר-תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת" יימחקו;
(י) אחרי ההגדרה "מפעל מוטב" יבוא:
""מפעל מועדף" מפעל תעשייתי שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו-(ג) לעניין היותו מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר-תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת;";
(יא) בהגדרה "מפעל קשור", במקום הסיפה החל במילים "ואולם לא יראו כמפעל קשור" יבוא "ואולם לא יראו כמפעל קשור מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר וש-60% או יותר מעובדיו, אך לא פחות מעשרה עובדים, הם עובדים חדשים;";
(יב) אחרי ההגדרה "מפעל קשור" יבוא:
""מפעל תיירותי" מתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א);";
(יג) בהגדרה "מפעל תעשייתי", במקום "למעט מפעל חקלאי" יבוא "למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר להפקת מחצבים, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב 1952, ומפעל חקלאי";
(28) בסעיף 51א
(א) בסעיף קטן (א), פסקה (4) תימחק;
(ב) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בטלים;
(29) בסעיף 51ב
(א) בסעיף קטן (ג), פסקה (3) תימחק;
(ב) בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום "הכנסה מועדפת" יבוא "הכנסה מדיבידנד מוטב" ובמקום "שהכנסתה מועדפת" יבוא "שהכנסתה מדיבידנד מוטב";
(30) בסעיף 51ח, המילים "ובסעיף 51א(4)," יימחקו;
(31) בסעיף 51ט
(א) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סימן זה" יבוא "לפי סימן זה, לפי סימן ב1 או לפי סימן ב2", אחרי "מתום שנת הבחירה" יבוא "או מתום שנת המס שלגביה החילה את הוראות סימן ב1, לפי העניין," ובמקום הסיפה החל במילים "או הסייגים האמורים" יבוא "או הסייג האמור בהגדרה "מפעל קשור" שבסעיף 51.";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים";
(32) אחרי סעיף 51יד יבוא:
"הכרה באישורים לעניין סיווג מפעל תעשייתי
51טו.
(א) מפעל שקיבל ממנהל רשות המסים אישור לפי סעיף 51ט כי הוא ממלא אחר התנאים האמורים בהגדרה "מפעל תעשייתי", תראה אותו המינהלה כמפעל תעשייתי גם לעניין קבלת הלוואה או מענק לפי חוק זה.
(ב) מפעל תעשייתי שהמינהלה אישרה לו תכנית ושקיבל מענק או הלוואה לפי חוק זה בשיעור שאינו נמוך מ-10% מגובה המענק או ההלוואה על פי התכנית, יראה אותו מנהל רשות המסים כמפעל תעשייתי גם לעניין קבלת הטבות במס לפי סימן ב1 לפרק זה.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) חלפו חמש שנים מיום מתן האישור;
(2) השתנו הנסיבות המהותיות הנוגעות לאישור;
(3) נמצא כי לגורם המאשר לא נמסר פרט מהותי מהפרטים שנדרשו לאישור או מסמך מהותי מהמסמכים שנדרשו לאישור;
(4) נמצא כי לגורם המאשר נמסר פרט כוזב, שגוי או מטעה.
סימן ב1: הטבות במס בשל מפעל מועדף
הטבות במס
51טז.
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן:
(1) נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' 6%;
(2) נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' 12%.
פחת מואץ
51יז.
חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המועדף, ובלבד שסך כל הפחת שינוכה לא יעלה על המחיר המקורי של הנכס.
חלוקת דיבידנד
51יח.
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מועדפת יחול שיעור מס של 15%.
סימן ב2: הטבות במס חברות בשל מפעל מועדף מיוחד
הגדרות
51יט.
בסימן זה
"המנהלים" המנהל הכללי של משרד האוצר, המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ומנהל רשות המסים;
"תקופת הזכאות להטבות" כמשמעותה בסעיף 51כב.
מפעל מועדף מיוחד
51כ.
(א) מפעל מועדף שהתקיימו בו, לגבי שנת מס כלשהי, כל התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3), יהא מפעל מועדף מיוחד ויחולו עליו הוראות סעיפים 51כא עד 51כג
(1) סך ההכנסה המועדפת של המפעל היה 1.5 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(2) סך ההכנסות של החברה המועדפת היה 20 מיליארד שקלים חדשים או יותר, או שסך הכנסתה הכלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים יחד עם הכנסתה של חברה ממפעל בבעלותה הפועל באותו תחום שבו פועל המפעל התעשייתי שבבעלות החברה המועדפת, היה 20 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(3) המנהלים אישרו שהוכח להנחת דעתם, כי לפי התכנית העסקית שהוגשה להם והעומדת בתנאי סעיף קטן (ב), המפעל המועדף יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה, בין השאר, בהתחשב במיקום הגיאוגרפי של המפעל המועדף וברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו (בסימן זה אישור המנהלים); אישור המנהלים יינתן בכתב ונימוקיו יכללו את התרומה הצפויה לפעילות הכלכלית ולקידום היעדים הלאומיים כאמור.
(ב) תכנית עסקית של מפעל מועדף תכלול אחת מהחלופות האלה לפחות:
(1) השקעה ברכישת נכסים יצרניים, למעט בניינים, בהיקף של 400 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח א' ו-800 מיליון שקלים חדשים באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', בתוך שלוש שנות מס מתחילת תקופת הזכאות להטבות (בסימן זה חלופת ההשקעה בנכסים);
(2) השקעה במחקר ופיתוח בהיקף של 100 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח א' ו-150 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', בכל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות (בסימן זה חלופת ההשקעה במו"פ);
(3) העסקה של 250 עובדים חדשים לפחות באזור פיתוח א' ו-500 עובדים חדשים לפחות באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', בכל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות, והכל ביחס למספר העובדים בשנה שקדמה לשנת האפס כמשמעותה בסעיף 51כב (בסימן זה חלופת העובדים).
הטבות במס
51כא.
(א) על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת מהמפעל המועדף המיוחד, יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן, לגבי כל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ובלבד שהתקיימו בה, בכל שנת מס כאמור, כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ג)
(1) נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור פיתוח א' 5%;
(2) נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור שאינו אזור פיתוח א' 8%.
(ב) חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המועדף המיוחד שבבעלותה, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ובלבד שהתקיימו בה, בכל שנת מס כאמור, כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) ושסך כל הפחת שינוכה לא יעלה על המחיר המקורי של הנכס.
(ג) ואלה התנאים להטבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב):
(1) סך ההכנסה המועדפת של המפעל המועדף המיוחד היה 1.5 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(2) סך ההכנסות של החברה המועדפת היה 15 מיליארד שקלים חדשים או יותר או שסך הכנסתה הכלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים, יחד עם הכנסתה של חברה ממפעל בבעלותה הפועל באותו תחום שבו פועל המפעל התעשייתי שבבעלות החברה המועדפת, היה 15 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(3) אישור המנהלים לא בוטל לפי הוראות סעיף 51כג.
(ד) לא התקיימו בחברה המועדפת בעלת המפעל המועדף המיוחד או במפעל המועדף המיוחד, בשנת מס כלשהי במהלך תקופת הזכאות להטבות, התנאים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, לא תהיה החברה המועדפת זכאית, באותה שנה, לשיעורי המס כאמור בסעיף קטן (א) ולפחת מואץ לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסימן זה הטבות המס המיוחדות), ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה בשנה שלאחריה או שלפניה, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת הזכאות להטבות ואישור המנהלים לא בוטל לפי הוראות סעיף 51כג.
(ה) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), תנאי לזכאות להטבות המס המיוחדות הוא שבמפעל המועדף יתקיים אחד מאלה:
(1) בתום השנה השלישית של תקופת הזכאות להטבות נמצא כי התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה בנכסים;
(2) לגבי כל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות נמצא כי התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה במו"פ או חלופת העובדים.
(ו) לא התקיימה במפעל המועדף אף אחת מהחלופות שבסעיף 51כ(ב), תישלל הזכאות להטבות המס המיוחדות, החל מהשנה הראשונה שבתקופת הזכאות להטבות; ואולם אם בשנת מס כלשהי בתקופת הזכאות להטבות התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה במו"פ או חלופת העובדים, תהיה החברה המועדפת בעלת המפעל המועדף המיוחד זכאית להטבות המס המיוחדות באותה השנה שבה התקיימה החלופה.
(ז) אין באמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה) בעניין הפחת המואץ, כדי לפגוע בזכאותה של החברה המועדפת לפחת לפי הוראות סעיף 51יז, אם היא זכאית לו.
תקופת הזכאות להטבות
51כב.
(א) חברה מועדפת בעלת מפעל מועדף מיוחד שהתקיים בהם כל האמור בסעיף 51כ, תהיה רשאית לבחור את שנת המס הראשונה שבה תחל תקופת הזכאות להטבות, בהודעה שתוגש לפקיד השומה יחד עם הדוח השנתי המוגש לאותה שנה לפי הוראות סעיף 131 לפקודה, ובלבד שמתקיימים בהם באותה שנה התנאים האמורים בסעיף 51כ(א)(1) ו-(2) והיא צירפה לדוח השנתי את אישור המנהלים (בסימן זה שנת האפס).
(ב) תקופת הזכאות להטבות תהיה עשר שנות מס שתחילתן בשנת האפס.
ביטול אישור המנהלים
51כג.
(א) עד תום תקופת הזכאות להטבות יבחן מנהל רשות המסים, מעת לעת, את התאמת פעילות המפעל המועדף המיוחד והישגיו לתנאי אישור המנהלים כאמור בסעיף 51כ(א)(3) (בסימן זה בדיקת התאמה).
(ב) מצא מנהל רשות המסים כי פעילות המפעל המועדף המיוחד והישגיו אינם תואמים את התנאים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע כי המפעל המועדף אינו מפעל מועדף מיוחד.
(ג) קביעה כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לחברה המועדפת בעלת המפעל המועדף הזדמנות סבירה לטעון את טענותיה; תוקפה של קביעה כאמור, הוא החל בשנת המס שלאחר השנה שבה בוצעה בדיקת ההתאמה עד תום תקופת הזכאות להטבות.";
(33) פרק שביעי 3 בטל;
(34) בסעיף 74
(א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "מחזור", בסופה יבוא:
"(5) הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי;";
(ב) בסעיף קטן (ו)(1), במקום הסיפה החל במילים "או של מי שפועל באזור פיתוח" יבוא "של מי שפועל באזור פיתוח ובאזור אחר או של מי שפועל בישראל ומחוץ לישראל, בין אזורי הפעילות השונים";
(35) בסעיף 75ב(א), במקום הסיפה החל במילים "החזרת המענק תיעשה" יבוא "המנהל יודיע לבעל המפעל או הבניין על חובתו להחזיר את המענק (בסעיף זה ההודעה), ויחולו הוראות אלה:
(1) לעניין סעיף 25 יראו את ההודעה כהחלטת המינהלה לדרוש את החזרת המענק;
(2) החזרת המענק תיעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בתוך תשעים ימים מהיום שבו נשלחה ההודעה; המינהלה רשאית לקבוע כי התקופה האמורה תוארך בשלושים ימים נוספים; הוגש ערר, רשאים השרים לקבוע מועד מאוחר יותר להחזרת המענק, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים מיום מתן החלטה בערר;
(3) לא הוחזר המענק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור (בסעיף זה החוב) בתוך המועד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תיתוסף לסכום החוב ריבית כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי לגבי איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית מתום אותו מועד.";
(36) בסעיף 78א, המילה "והמועצה" תימחק, ובמקום "שלהן" יבוא "שלה";
(37) בסעיף 94(א), פסקה (7) תימחק;
(38) במקום הכותרת "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה" ואחריה יבוא:
"תוספת שנייה
(סעיף 40ד)
בתוספת זו
"אזור תעשייה" שטח המיועד לתעשייה לפי תכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 ;
"אזור תעשייה מרחבי" אזור תעשייה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשייה, 100 דונם לכל הפחות;
"אשכול" דירוג הרמה החברתית-כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מפעל עתיר טכנולוגיה" מפעל אשר 13% לפחות מעובדיו הם מהנדסים או בעלי תואר אקדמי במדעי הטבע, החברה או הרוח;
"שיעור אבטלה" השיעור הממוצע העדכני, לפי פרסומי שירות התעסוקה.
חלק א': תחומי אזור פיתוח א'
תחומי אזור פיתוח א' יהיו כמפורט להלן:
(1) תחומי רשויות מקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים בהם שני אלה:
(א) רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
(ב) שיעור אבטלה שנתי ממוצע של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
(2) העיר ירושלים לגבי מפעלים עתירי טכנולוגיה;
(3) אזורי תעשייה מרחביים בתחומי מחוז הצפון, מחוז הדרום והעיר ירושלים; ואולם בנפת אשקלון רק אזורי תעשייה מרחביים בתחומי הרשויות המקומיות שבהן רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4;
(4) אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים; בפסקה זו, "יישוב מיעוטים" יישוב ש-80% מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(5) שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, "יישובי עוטף עזה" היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה וכן אזור תעשייה מרחבי שמבניו, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מהגדר האמורה.
חלק ב': תחומי אזור פיתוח ב'
תחומי אזור פיתוח ב' יהיו כמפורט להלן:
(1) תחומי הרשויות המקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים בהם שני אלה:
(א) רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 4;
(ב) שיעור אבטלה שנתי ממוצע של 8% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית.
חלק ג': הוראות מעבר ותוקף
1. מי שנכלל באזור עדיפות לאומית א' או ב', לפי העניין, כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לענין התוספת לחוק), התשנ"ח 1998 (בסעיף קטן זה הצו הקודם), והורע מעמדו לפי הוראות תוספת זו, יחולו עליו הוראות הצו הקודם בנוסח שהיה בתוקף מיום י"ח בניסן התשס"ב (31 במרס 2002) לעניין אחד משני אלה:
(1) תכנית השקעה בהרחבת מפעל קיים באזור כאמור;
(2) ההשקעה המזערית המזכה לשם הרחבתו של מפעל מוטב אשר נעשתה, כולה או חלקה, עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), בתנאי שהמפעל בחר בשנת בחירה שאינה מאוחרת לשנת המס 2012.
2. הוראות תוספת זו יחולו במשך שנתיים מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011).
חוק לעידוד השקעות הון הוראות שעה
38.
(א) בשנות המס 2011 ו-2012, לגבי הכנסה מועדפת שהופקה ממפעל מועדף בידי חברה מועדפת יקראו את סעיף 51טז לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה, כך:
"הטבות במס
51טז.
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן:
(1) נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' 10%;
(2) נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' 15%."
(ב) בשנות המס 2013 ו-2014, לגבי הכנסה מועדפת שהופקה ממפעל מועדף בידי חברה מועדפת יקראו את סעיף 51טז לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה, כך:
"הטבות במס
51טז.
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן:
(1) נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' 7%;
(2) נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' 12.5%."
חוק לעידוד השקעות הון תחולה והוראות מעבר
39.
(א) חוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37 לחוק זה, יחול לגבי הכנסה מועדפת שהופקה או נצמחה בידי חברה מועדפת החל ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה יום התחילה).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נכלל מפעל, שאינו מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי, בתכנית שהמינהלה אישרה לפי חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, וטרם חלפה תקופת הצינון מתחילת שנת ההפעלה של התכנית שבשלה התקבל מענק, יחולו עליו הוראות אלה:
(1) עד תום תקופת הצינון יחולו עליו הוראות חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, ובלבד שעל ההכנסה מהמפעל המאושר בתקופת הצינון, יקראו את סעיף 47 לחוק האמור, כאילו בכל מקום, במקום "25%", במקום "בשיעור 25%" או במקום "בשיעור של 25%" בא "השיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודה";
(2) בתום תקופת הצינון, רשאי המפעל לבחור כי ימשיך לחול עליו החוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, עד תום תקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45 לחוק האמור;
לעניין סעיף קטן זה
"מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי" מפעל שחלו עליו הוראות סעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו לפני תחילתו של חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה 2005 ;
"תקופת הצינון" לגבי מפעל שנכלל בתכנית שאושרה לפני יום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005) שלוש שנים מיום תחילת שנת ההפעלה של התכנית, ולגבי מפעל בתכנית שאושרה לאחר המועד האמור חמש שנים.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מפעל כאמור באותו סעיף קטן שביקש, עד יום כ"ח בסיוון התשע"א (30 ביוני 2011), כי הוראות סימן ב1 או ב2 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה, לפי העניין, יחולו לגבי הכנסתו שהופקה או נצמחה ביום התחילה ואילך; בקשה כאמור תימסר בטופס שקבע מנהל רשות המסים והיא תחול לגבי שנת המס 2011 ואילך, בלא זכות חזרה ממנה.
(ד) הוראות סעיף 51טו לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה (בסעיף זה סעיף 51טו), יחולו
(1) לגבי אישור מנהל רשות המסים כאמור בסעיף 51טו(א), שניתן למפעל החל ביום התחילה, לצורך תחולתן של הוראות סימן ב1 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32), לחוק זה לגביו;
(2) לגבי תכנית שהמינהלה אישרה החל ביום התחילה והמענק או ההלוואה לפיה ניתנו ביום האמור ואילך, כאמור בסעיף 51טו(ב), הכל לפי הוראות חוק לעידוד השקעות הון כנוסחן בסעיף 37 לחוק זה.
(ה) על הכנסתה של חברה מוטבת ממפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב, אשר ההשקעה המזערית המזכה לשם הקמתו או הרחבתו נעשתה, כולה או חלקה, עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), יחולו הוראות אלה:
(1) הוראות סעיפים 40יא ו-51א עד 51יד לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחן לפני יום התחילה, ובלבד שהחברה הודיעה על שנת מס שעד לשנת המס 2012 כשנת בחירה, לפי הוראות סעיף 51ד לחוק לעידוד השקעות הון בתנאים האמורים בו; בסעיף קטן זה, "חברה מוטבת", "מפעל מוטב", "הרחבה", "השקעה מזערית מזכה" כהגדרתן בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו לפני יום התחילה;
(2) על אף האמור בפסקה (1)
(א) החברה רשאית לבקש כי הוראות סימן ב1 או ב2 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחן בסעיף 37(32) לחוק זה, לפי העניין, יחולו לגבי הכנסתה שהופקה או נצמחה החל ביום התחילה, ובלבד שבמסגרת הבקשה כאמור הודיעה כי היא מוותרת על תחולת הוראות סעיפים 40יא ו-51א עד 51יד לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחם לפני יום התחילה, לגבי הכנסתה כאמור (בפסקה זו הודעת ויתור);
(ב) הודעת ויתור תימסר, בטופס שקבע מנהל רשות המסים, לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת הדוח השנתי לפי הוראות סעיפים 131 ו-132 לפקודת מס הכנסה, והיא תחול לגבי שנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך, בלא זכות חזרה ממנה;
(ג) על אף האמור בסעיפים 47 ו-51ב לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, קיבל חבר בני אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת לאחר שנוכה ממנה מס החברות החל עליה בשיעורים הקבועים בסעיפים 47 ו-51א לחוק לעידוד השקעות הון, מחברה בעלת מפעל מאושר או מפעל מוטב שמסרה הודעת ויתור עד יום י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), לא יחולו לגבי חבר בני אדם תושב ישראל המקבל דיבידנד כאמור (בפסקה זו חבר בני האדם המקבל), הוראות סעיפים 47(ב)(2) ו-51ב(ג)(1) ו-(ד) לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, לפי העניין, ויחולו, בחישוב הכנסתו החייבת של חבר בני האדם המקבל, לגבי דיבידנד כאמור, הוראות סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה.
(ו) הוראות סעיף קטן (ה) יחולו גם על חברה בעלת מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי, כהגדרתו בסעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים.
תיקון חוק הרשות לפיתוח ירושלים
[מס' 5]
40.
בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח 1988 , במקום סעיף 22ג יבוא:
"הטבות למפעלים עתירי ידע, למפעלים עתירי טכנולוגיה ולמפעלים באזור תעשייה גדול
22ג.
(א) לעניין מתן הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, יראו, החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), מפעל תעשייתי שהוא מפעל עתיר ידע, מפעל עתיר טכנולוגיה, מפעל שנמצא באזור תעשייה גדול, וכן בניין תעשייתי ובניין תעשייתי משופץ שהושכרו למפעל כאמור, אשר נמצאים בירושלים, כאילו הם נמצאים באזור פיתוח א', כמשמעותו בחוק האמור.
(ב) בסעיף זה
"בניין תעשייתי" כהגדרתו בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, ויראו כאילו בפסקה (2) שבה, אחרי "בשיעור שנקבע בכתב האישור" נאמר "ושאינו פחות מ-70%";
"בניין תעשייתי משופץ" כהגדרתו בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון;
"חוק לעידוד השקעות הון" חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959;
"מפעל עתיר ידע", "מפעל עתיר טכנולוגיה" מפעל שהמדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה אישר אותו לעניין סעיף זה בהתאם לכללים שקבעו השרים בתקנות;
"מפעל באזור תעשייה גדול" מפעל שנמצא באזור תעשייה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשייה, מאה דונם לפחות."
פרק י"א: בינוי ושיכון
תיקון חוק פינוי ובינוי (פיצויים)
[מס' 2]
41.
בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו 2006 (בפרק זה חוק פינוי ובינוי)
(1) בסעיף 1
(א) ההגדרה "בניין לפינוי ובינוי" תימחק;
(ב) אחרי ההגדרה ""דירה", "בעל דירה", "רכוש משותף"" יבוא:
""הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי" הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי שמונתה לפי סעיף 33א(ג) לחוק התכנון והבנייה;";
(ג) אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" יבוא:
""מקבץ פינוי ובינוי" או "מקבץ" בית משותף או מקבץ בתים משותפים שיש לפנות כדי להקים מבנה חדש במתחם פינוי ובינוי לפי תכנית מפורטת;
"מתחם פינוי ובינוי" שטח שהוכרז מתחם לפינוי לשם בינוי לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה, או שטח שהממשלה הכריזה עליו בצו כמתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי לפי הוראות סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 ;";
(ד) במקום ההגדרה "רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" יבוא:
""רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי, שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבמקבץ, ושלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף בבתים המשותפים שבמקבץ צמודים לדירותיהם, וכן מתקיימים בהם שני אלה:
(1) בבעלותם שני שלישים לפחות מהדירות בכל בית משותף שבאותו מקבץ, ואולם לעניין בית משותף שיש בו ארבע או חמש דירות בלבד בבעלותם שני שלישים כאמור, ויש בבית המשותף יותר משני בעלי דירות;
(2) שני שלישים לפחות מהרכוש המשותף בכל בית משותף שבאותו מקבץ צמודים לדירותיהם;";
(ה) אחרי ההגדרה "רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" יבוא:
""רוב מיוחס מבין בעלי הדירות לעניין קביעת כדאיות כלכלית" בעלי הדירות במקבץ פינוי ובינוי, שבבעלותם שני שלישים לפחות מתוך כלל הדירות שבמקבץ ושני שלישים לפחות מהרכוש המשותף בבתים המשותפים שבמקבץ צמודים לדירותיהם, וכן מתקיימים בהם שני אלה:
(1) בבעלותם למעלה ממחצית מהדירות בכל בית משותף שבאותו מקבץ;
(2) למעלה ממחצית הרכוש המשותף בכל בית משותף שבאותו מקבץ צמוד לדירותיהם;
"רשימת השמאים" רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאי פינוי ובינוי כאמור בסעיף 2ב;
"שמאי פינוי ובינוי" שמאי שמונה לפי הוראות סעיף 2א(ב);
"תכנית מפורטת" תכנית שאפשר להוציא מכוחה היתר בנייה; לעניין זה, "תכנית" ו-"היתר בנייה" כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה.";
(2) בסעיף 2
(א) בסעיף קטן (א), במקום "בבניין" יבוא "במקבץ", ובכל מקום, במקום "בניין" יבוא "מקבץ";
(ב) בסעיף קטן (ב)
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור לעניין בחינת סבירותו של הסירוב, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה תהיה כדאית כלכלית בהתקיים תנאים שקבע, חזקה כי היא כדאית כאמור בהתקיים התנאים שקבע, אלא אם כן הוכח אחרת;";
(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "ואם נקבעו תנאים על ידי שמאי פינוי ובינוי לעניין כדאיות כלכלית לא ניתנו ערבויות הולמות להתקיימות התנאים;";
(3) אחרי סעיף 2 יבוא:
"שמאי פינוי ובינוי
2א.
(א) רוב מיוחס של בעלי הדירות לעניין קביעת כדאיות כלכלית רשאי לפנות ליושב ראש הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי בבקשה למנות שמאי פינוי ובינוי לעניין סעיף 2(ב)(1), כדי שיחליט אם עסקת הפינוי ובינוי המוצעת כדאית כלכלית, ואם אינה כדאית באילו תנאים תיחשב כדאית.
(ב) יושב ראש הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי ימנה שמאי פינוי ובינוי מתוך רשימת השמאים, ויודיע לפונים ולבעלי הדירות שאינם מבין הרוב המיוחס לעניין קביעת כדאיות כלכלית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהות השמאי שמינה.
(ג) שמאי פינוי ובינוי ידון ויקבע אם עסקת פינוי ובינוי מוצעת כדאית כלכלית, ואם אינה כדאית באילו תנאים תיחשב כדאית.
(ד) שמאי פינוי ובינוי לא ימונה, ואם מונה לא יטפל בעניין שהועבר לטיפולו, אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, בניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי פינוי ובינוי באותו עניין, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; לעניין זה
"עניין אישי" לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו או של מי שמועסק על ידו;
"קרוב" כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה.
(ה) שמאי פינוי ובינוי, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, ממי שעניינו נדון בפניו או ממי שהיה צד לדיון שהתקיים בפניו, זולת שכר והחזר הוצאות שקיבל לפי סעיף קטן זה, אם טרם חלפו שנתיים מיום שקיבל החלטה בעניינו, ולא יקבל טובת הנאה בקשר עם עניין שנדון או הובא בפניו בתפקידו כשמאי פינוי ובינוי, זולת שכר והחזר הוצאות כאמור; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה.
(ו) שמאי פינוי ובינוי לא יטפל בעסקאות פינוי ובינוי ובעניינו של מי שעיקר עיסוקו גם בעסקאות כאמור, שלא מכוח מינוי כאמור בסעיף קטן (ב), אם טרם חלפו שישה חודשים מהמועד שבו חדל להיות רשום ברשימת השמאים או אם טרם חלפה שנה ממועד מתן חוות דעתו האחרונה מכוח מינוי כאמור; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה.
(ז) שמאי פינוי ובינוי העושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים:
(1) מטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד);
(2) מקבל טובת הנאה בניגוד להוראות לפי סעיף (ה);
(3) מטפל בעסקת פינוי ובינוי או בעניינו של מי שעיקר עיסוקו גם בעסקאות פינוי ובינוי, בניגוד להוראות לפי סעיף קטן (ו).
רשימת השמאים
2ב.
(א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאי פינוי ובינוי; לא תיקבע רשימה כאמור אלא אם כן נעשתה פנייה לשמאי מקרקעין, בדרך של פרסום בעיתון ובאתרי האינטרנט של משרד המשפטים ושל משרד הבינוי והשיכון, לצורך הגשת מועמדות להיכלל ברשימת השמאים; לעניין זה
"הוועדה המייעצת" הוועדה שהוקמה לפי סעיף 202ד לחוק התכנון והבנייה;
"פרסום בעיתון" כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה.
(ב) שמאי פינוי ובינוי ייכלל ברשימת השמאים לתקופה של חמש שנים, או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
(ג) רשימת השמאים תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד המשפטים ושל משרד הבינוי והשיכון.
(ד) מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי פינוי ובינוי:
(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים שקדמו למינויו לפחות, מהן עסק בפועל במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין, ומתוכן שנתיים רצופות לפחות בסמוך למועד הגשת המועמדות;
(3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי פינוי ובינוי, ובית המשפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
(4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים שלפני הגשת המועמדות, ואם הותלה חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
(5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
(6) הוא אינו עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי פינוי ובינוי לבין עניין אישי כמשמעותו בסעיף 2א(ד) או תפקיד אחר שלו.";
(4) אחרי סעיף 5 יבוא:
"חובות גילוי ושקיפות
6.
(א) כל אחד מהמנויים להלן יציין באופן ברור בפנייה הראשונה לבעלי הדירות, לפני חתימה על הסכם התקשרות וכן בנוסח הסכם ההתקשרות, אם הוא אחד מאלה:
(1) מי שפועל מטעמו של יזם המעוניין בביצוע עסקת פינוי ובינוי;
(2) מי שמקבל או עתיד לקבל תמורה מהיזם או מהקבלן שעתיד לבצע את הבנייה;
(3) מי ששכרו תלוי בהתקיימותה של עסקת פינוי ובינוי.
(ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) ידווח מיוזמתו לבעלי דירות במקבץ על כל שינוי בתמורה, שאינו זניח, שיקבל בעל דירה במקבץ, בהשוואה לבעלי דירות אחרים באותו מקבץ.
(ג) הפר אדם כאמור בסעיף קטן (א) הוראה מהוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), תהא בכך עילה לחזרתו של דייר מהסכמה שנתן לעסקת פינוי ובינוי, אף אם חתם על הסכם התקשרות מחייב.
ביצוע ותקנות
7.
(א) שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר הבינוי והשיכון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל העניין הנוגע לביצועו, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ג).
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, יקבע כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי ובינוי.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע סדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי, ובכלל זה לעניין דרך הגשת הבקשות כאמור והמועדים להגשתן, לדיון בהן ולקבלת החלטה בהן."
חוק פינוי ובינוי (פיצויים) תחילה
42.
תחילתם של סעיפים 2(ב) ו-2א לחוק פינוי ובינוי, כנוסחם בסעיף 41(2) ו-(3) לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור בסעיף 7(ב) ו-(ג) לחוק פינוי ובינוי כנוסחו בסעיף 41(4) לחוק זה, ובלבד שעד אותו מועד נקבעה רשימת שמאי פינוי ובינוי בת חמישה שמאים לפחות.
חוק התכנון והבנייה הוראת שעה ותקנות ראשונות
43.
(א) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016), יקראו את סעיף 147 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965 (בסעיף זה חוק התכנון והבנייה), כך שהאמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבעה בתכנית למגורים שנכנסה לתוקפה לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), הוראה לעניין מספר דירות מרבי, רשאית הוועדה המחוזית, לבקשת משרד ממשרדי הממשלה, ליתן הקלה ממספר הדירות הקבוע בתכנית כאמור, לצורך תוספת דירות קטנות; לעניין זה
"תכנית למגורים" תכנית הכוללת מספר יחידות דיור למגורים, ו-"דירה" הכל כפי שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
(ג) אפשר להגיש בקשה להקלה כאמור בסעיף קטן (ב), אף בלא הגשת הבקשה להיתר שלפיו יוקמו הבניינים, שההקלה מתבקשת לגביהם.
(ד) הוועדה המחוזית לא תיתן הקלה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכח, להנחת דעתה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית.
(ה) לדיוני הוועדה המחוזית בבקשה להקלה כאמור בסעיף קטן (ב), יוזמן ראש הרשות המקומית שבמרחב התכנון שלה כלולה התכנית שההקלה מתבקשת לגביה.
(ו) הקלה כאמור בסעיף קטן (ב) תפקע בתום שנה ממועד נתינתה, אם במהלך התקופה האמורה לא הוגשה בקשה להיתר שיאפשר את מימוש ההקלה.
(ז) לעניין הקלה כאמור בסעיף קטן (ב), בסעיף 149, בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" יקראו "ועדה מחוזית"."
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 147(ב) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף קטן (א), יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך שישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
פרק י"ב: גמלאות
תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)
[מס' 24]
44.
בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה 1985 (בפרק זה חוק שירות הקבע)
(1) בסעיף 10
(א) בסעיף קטן (א)
(1) בפסקה (4), במקום "כשהוא בגיל" יבוא "מחמת אי-מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל", והמילים "או יותר" יימחקו;
(2) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר תום עשר שנות שירות קבע, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו בחלק א'1 בתוספת, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); ואולם אם מתקיימים בו תנאים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה תנאים מיוחדים) לאחר שהגיע לגיל 42.";
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
(1) שר הביטחון, באישור הממשלה, יקבע לגבי סוגי השירות המפורטים בחלק א'1 ובחלק ד' בתוספת, את התנאים שבהתקיימם ישויך חייל לאחד מאותם סוגי שירות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, יהיה גיל הזכאות
(א) לעניין סעיף קטן (א)(5), לגבי מי שלא מתקיימים בו תנאים מיוחדים, ולעניין סעיף 13 הגיל הקבוע לגבי חייל אחר בחלק א'1 בתוספת;
(ב) לעניין סעיף 54(ב) הגיל הקבוע לגבי חייל אחר בחלק ד' בתוספת.
(2) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את התנאים שנקבעו לפי פסקה (1) רישה.";
(2) בסעיף 13, במקום "בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת" יבוא "בחלק א'1 בתוספת, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)";
(3) בסעיף 15, במקום "פסקאות (2), (3) או (4)" יבוא "פסקאות (2) עד (5)";
(4) בסעיף 54(ב), במקום "חמישים, והרמטכ"ל לא הסכים בכתב לפרישתו" יבוא "הקבוע לגביו בחלק ד' בתוספת, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)" ובמקום "יגיע לגיל חמישים" יבוא "יגיע לגיל האמור";
(5) בתוספת
(א) בכותרת, במקום "(סעיפים 10(א)(4), 12(2), 13, 23א(ג), 33, 34(ה)(1))" יבוא "(סעיפים 10(א)(4) ו-(5) ו-(ג), 12(2), 13, 23א(ג), 33, 34(ה)(1), 54(ב))";
(ב) בחלק א', בכותרת, במקום "(סעיפים 10(א)(4), 13)" יבוא "(סעיף 10(א)(4))";
(ג) אחרי חלק א' יבוא:
"חלק א'1
(סעיפים 10(א)(5) ו-(ג), 13)
סוג שירות
חייל לוחם
חייל תומך לחימה
חייל המשרת במקצוע נדרש
חייל אחר
גיל הזכאות (בשנים)
שנת הלידה
גיל הזכאות (בשנים)
שנת הלידה
גיל הזכאות (בשנים)
שנת הלידה
גיל הזכאות (בשנים)
42
עד 1971
42
עד 1971
42
עד 1971
42
1972
43
1972
43
1972
43
1973
44
1973
44
1973
44
1974 ואילך
45
1974
45
1974
45
1975 ואילך
46
1975
45 ו-8 חודשים
1976
46 ו-4 חודשים
1977
47
1978 ואילך
48";
(ד) אחרי חלק ג' יבוא:
"חלק ד'
(סעיפים 10(ג) ו-54(ב))
סוג שירות
חייל לוחם וחייל תומך לחימה
חייל המשרת במקצוע נדרש
חייל אחר
גיל הזכאות (בשנים)
שנת הלידה
גיל הזכאות (בשנים)
שנת הלידה
גיל הזכאות (בשנים)
50
עד 1971
50
עד 1971
50
1972
51
1972
51
1973
51
1973
52
1974
52
1974
53
1975
52
1975
54
1976
53
1976 ואילך
55
1977 ואילך
54
"
חוק שירות הקבע דיווח לוועדה
45.
שר הביטחון ושר האוצר יגישו יחד לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דיווח בדבר גיבוש הסדר שכר לחיילים בשירות קבע הנלווה ליישום תיקון חוק שירות הקבע, כנוסחו בסעיף 44 לחוק זה; דיווח כאמור יוגש אחת לשלושה חודשים, החל מיום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011) ועד להשלמת גיבושו של הסדר כאמור.
פרק י"ג: הוראות שונות
תיקון חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) [מס' 3] והוראת שעה
46.
בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א 1981 (בסעיף זה חוק מקרקעי ציבור)
(1) בשם החוק, במקום "סילוק פולשים" יבוא "פינוי קרקע";
(2) בסעיף 1, בהגדרה "הממונה"
(א) בפסקה (1), במקום "סעיף 4" יבוא "סעיפים 4 ו-4א";
(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לענין סעיף 4א מנהל הרשות יחד עם היועץ המשפטי של הרשות;";
(3) בסעיף 4(א), אחרי "לעניין הזכויות במקרקעי הציבור" יבוא "ולאחר שנתן לתופס הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו";
(4) בסעיף 4א
(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
(1) לעניין חוק זה, יראו תפיסה של מקרקעי ציבור שלא כדין, גם אם אותו אדם החזיק בהם לאחר מועד סיומו או פקיעתו של חוזה שהתיר את החזקתם, והתקיימו כל אלה:
(א) ייעוד הקרקע שונה מייעוד חקלאי לייעוד של מגורים, תעשייה, מסחר או דרך, ואין לאותו אדם זכות להמשיך ולהחזיק בקרקע לאחר שנדרשה השבתה על ידי הרשות;
(ב) נשלחה הודעה לתופס ולפיה הסתיים החוזה עקב שינוי הייעוד ואין כוונה להאריכו וכי על התופס לפנות את מקרקעי הציבור;
(ג) לתופס הוצע פיצוי מלא בהתאם להחלטה בתוקף של מועצת מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך 1960 , הנוגעת לפיצוי בשל קרקע ששינתה את ייעודה החקלאי לאחד הייעודים המנויים בפסקת משנה (א).
(2) הוראות פסקה (1) יחולו עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); שר האוצר ושר הבינוי והשיכון רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי תחולתו של הסעיף האמור תהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, ואולם לא יקבעו כאמור יותר מפעמיים.";
(ב) בסעיף קטן (ב)
(1) בכל מקום, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיפים קטנים (א) או (א1)";
(2) בפסקה (2), לפני "מועד" יבוא "לעניין סעיף קטן (א),", ובסופה יבוא "ולעניין צו בשל תפיסה לפי סעיף קטן (א1) תשעים ימים.";
(5) בסעיף 5ב(ג), במקום "עשרה" יבוא "שלושים".
תיקון חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה
[מס' 5]
47.
בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א 1991
(1) בסעיף 2
(א) בסעיף קטן (א), ברישה, המילים "ולענין פסקאות (1), (2), (6) ו-(7) ביחד עם שר האוצר," יימחקו;
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) החליט השר להטיל היטל בטחה לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור, ולעניין החלטה כאמור למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1), (2), (6) או (7) של סעיף קטן (א) אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל בטחה.";
(2) בסעיף 3א
(א) בסעיף קטן (א), במקום "יחד עם שר האוצר רשאים" יבוא "רשאי";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) החליט השר להטיל היטל יבוא לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל יבוא.";
(3) בסעיף 3ב, אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא:
""המנהל הכללי" המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ולעניין טובין שהם מוצרי חקלאות לא מעובדים המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;";
(4) בסעיף 3ח
(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לעניין זה ישקול הממונה גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה.";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית כאמור בסעיף קטן (א), יעבירה לאישור המנהל הכללי וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.";
(5) בסעיף 28
(א) בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "לעניין זה, ישקול הממונה גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית בעניין כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעבירה לאישור המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה המנהל הכללי) וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.";
(6) במקום סעיף 56 יבוא:
"אישור ועדת הכספים של הכנסת להטלת היטל
56.
החלטת השרים, לפי העניין, להטיל היטל לפי חוק זה טעונה אישורה של ועדת הכספים של הכנסת; הוגשה בקשה לאישור כאמור תחל ועדת הכספים לדון בה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה; סיום הדיונים כאמור ייעשה בהתחשב בהתחייבויותיה של מדינת ישראל בהסכמים בינלאומיים.".
תיקון חוק ההגבלים העסקיים
[מס' 11]
48.
בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988 (להלן חוק ההגבלים העסקיים), בסעיף 3(7)
(1) ברישה, המילים "בים או" והמילה "בים," יימחקו;
(2) בפסקת משנה (1), המילים "בים או" יימחקו;
(3) בפסקת משנה (2), המילים "בים או" והמילים "או ספנות" יימחקו.
חוק ההגבלים העסקיים תחילה ותחולה
49.
(א) תחילתו של סעיף 3(7) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, בתום חודשיים ממועד פרסומו ברשומות של פטור סוג, שיקבע הממונה בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק האמור, לגבי הסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים, או ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), לפי המוקדם.
(ב) לא נקבע פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) עד יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), וכל עוד לא נקבע פטור הסוג, ידחה שר האוצר, בצו, את תחילתו של סעיף 3(7) האמור באותו סעיף קטן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם (בסעיף זה תקופת דחייה).
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר האוצר להימנע מדחייה כאמור באותו סעיף קטן מטעמים מיוחדים, לאחר שנתן למובילים ימיים ישראלים ולמובילים ימיים שמקיימים פעילות בישראל, הזדמנות להשמיע את עמדותיהם.
(ד) על החלטת שר האוצר בדבר כוונת דחייה או כוונה להימנע מדחייה, לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, תפורסם הודעה באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל רשות ההגבלים העסקיים לא יאוחר מיום ג' בתשרי התשע"ב (1 באוקטובר 2011) או חודשיים לפני תום כל תקופת דחייה, לפי העניין.
(ה) פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי הסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים שלא מתקיים בהם עניין המנוי באחת הפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים ושאין בהם או בחלקם של הצדדים להסדר בשוק כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות.
(ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הממונה לקבוע כי פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי הסדר תפעולי שעניינו תובלה בין-לאומית בים, והוא נוגע לאחד מאלה:
(1) התאמה של קיבולת התובלה המוצעת על גבי כלי שיט בתגובה לתנודות בהיצע וביקוש בשוק;
(2) תפעול משותף של שירותי תובלה או של נמלים ושירותים קשורים לתפעול כאמור;
(3) פעילות נלווית הנחוצה למימוש הפעילויות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף 15א לחוק ההגבלים העסקיים, לכלול בפטור סוג גם סוגים נוספים של הסדרים שעניינם תובלה בין-לאומית בים.
(ח) בסעיף זה, "הסדר תפעולי" הסדר, או מקבץ הסדרים, בין לפחות שני מובילים בים, שמטרתו שיתוף פעולה בהספקת שירות להובלת מטענים בים המביא לשיפור השירות שהיה ניתן על ידי כל אחד מהמובילים בנפרד אלמלא ההסדר, והוא מוצדק מטעמים טכניים, תפעוליים או מסחריים.
תיקון חוק משק הגז הטבעי
[מס' 5]
50.
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב 2002 , בסעיף 24, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין
(1) אגרה בעד הגשת מפרט או שינויים למפרט;
(2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקביעת ריבית פיגורים."
תיקון חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה
[מס' 7]
51.
בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז 1997 , בסעיף 4(א), במקום "התשע"ד" יבוא "התשע"ו".
תיקון חוק לימוד חובה (תיקון מס' 28)
[מס' 2]
52.
בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 28), התשס"ז 2007 , בסעיף 2
(1) בפסקה (2), במקום "על כיתות א', בעשר שעות לימוד" יבוא "על כיתות ב', בחמש שעות לימוד";
(2) בפסקה (3), במקום "התשע"ב על כיתות ב', בחמש שעות לימוד" יבוא "התשע"ג על כיתות א', בעשר שעות לימוד";
(3) בפסקה (4), במקום "התשע"ג" יבוא "התשע"ד".
תיקון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) [מס' 5]
53.
בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט 1998 , בסעיף 21, במקום "ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011)" יבוא "ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013)".
תיקון חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים
54.
בחוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו 2005 , בסעיף 24, במקום "בתום שלושה חודשים מיום פרסומו" יבוא "ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016)".
תחילה
55.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א 2011*
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|