חוק הדיינים, תשט"ו-1955

חוק הדיינים, תשט"ו-1955 1
1. הגדרות (תיקון: תשס"ב, תשס"ד)
בחוק זה -
"דיין" - חבר בית-דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1947-1922, בחוק בתי-הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952, ובחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953;
"מועצת הרבנות הראשית" - כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 (בחוק זה - חוק הרבנות הראשית).
"השר" - שר המשפטים.
"הנציב" - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.
2. נושא החוק
חוק זה דן בדיינים של בית-הדין הרבני הגדול, המשמש בית-דין לערעורים, ושל בתי-הדין הרבניים האזוריים.
3. כשירותם של דיינים (תיקון: תשס"ד)
מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.
3א. אזרחות (תיקון: תשכ"ד)
(א) לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי.
(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
4. הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים (תיקון: תשמ"ד, מס' 25 תשע"ג)
הרבנים הראשיים לישראל, יהיו דיינים בתוקף תפקידם.
5. דרך המינוי (תיקון: תשס"ד, מס' 25 תשע"ג)
הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת דיינים (להלן הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר.
6. הוועדה לבחירת דיינים (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ח, תשס"ד, מס' 25 תשע"ג, מס' 26 תשע"ג )
(א)2 הוועדה תהיה של 11 חברים; שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; השר וחבר אחד של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי-כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי-דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; טוענת רבנית העובדת במקצועה שתיבחר על ידי שר המשפטים; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: