אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981

חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981

חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 1
פרק א' : פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ד3, תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה5, מס' 17- תשע"א, מס' 19 תשע"ב)
בחוק זה -
"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחת מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
(א) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
(ב) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו לאחר סילוק חבויותיו;
"אשראי" - לרבות ערבות, קיבול שטרות, נכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים, פתיחת אשראי תעודות או אישורו, והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת;
"אשראי לזמן ארוך" - אשראי שלפי תנאיו התקופה הממוצעת לפרעון הקרן היא שנתיים או יותר;
"בעל ענין" - מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה;
"הועדה המייעצת" - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6 לפקודה;
"החזקה" או "רכישה" - בין לבד, בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי תאגיד נשלט;
"יחד עם אחרים" - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; מבלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע, לענין יחיד - אותו, את קרובו, ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
"המפקח" - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודה;
"הנגיד" - נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;
"הפקודה" - פקודת הבנקאות, 1941;
"התחייבות חיתומית" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"חוק בנק ישראל" חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 ;
"חוק החברות" חוק החברות, התשנ"ט-1999 ;
"חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005;
"חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות" - חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;
"ייעוץ השקעות" ו"שיווק השקעות" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;
"ייעוץ פנסיוני" ו"שיווק פנסיוני" - כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
"מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(ביטוח), התשמ"א-1981;
"מקרקעין" - כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לרבות זכות במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין;
"ניהול תיקי השקעות" - כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, וכל עובד אחר הכפוף לו במישרין;
"סניף" - כל מקום שבו תאגיד בנקאי מקבל פקדונות כספיים או מנהל עסקים עם לקוחותיו, לרבות סניף נייד, אך למעט מיתקן שבאמצעותו יכול לקוח לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי;
"פקדונות כספיים" - לרבות הלוואות;
"קופת גמל" ו"חברה מנהלת" כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"קרוב" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה;
"קרן להשקעות משותפות בנאמנות" - קרן כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"שליטה" - היכולת - בין לבד ובין יחד עם אחרים - לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה:
(1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה, או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
"תאגיד בנקאי" - בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת;
"תאגיד החזקה בנקאית" - תאגיד שמתקיימות בו שתי אלה:
(1) הוא שולט בתאגיד בנקאי;
(2) יותר מחמישה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בתאגידים בנקאים שבשליטתו והלוואות לתאגידים כאלה;
"תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד במדינת חוץ;
"תאגיד עזר" - תאגיד שאינו עצמו תאגיד בנקאי ושעיסוקיו הם רק בתחום הפעולה המותר לתאגיד בנקאי השולט בו, למעט עיסוקים שנתייחדו לתאגידים בנקאיים לפי סעיף 13 או 21.
"תאגיד ריאלי" - תאגיד שעל פי הוראות פרק ג' אסור לתאגיד בנקאי לשלוט בו או להיות בעל ענין בו.
2. תנאים ברשיונות
המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו, לפי השיקולים המפורטים בחוק זה.
פרק ב': רישוי תאגידים בנקאיים
3. חובת רשיון
לא יהא תאגיד בנקאי אלא ברשיון לפי חוק זה.
4. רשיונות (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות שנתמנתה לפי סעיף 5, לתת -
(1) לחברה כהגדרתה בחוק החברות -
(א) רשיון בנק;
(ב) רשיון בנק למשכנתאות;
(ג) רשיון בנק למימון השקעות;
(ד) רשיון בנק לקידום עסקים;
(ה) רשיון מוסד כספי;
(ו) רשיון חברת שירותים משותפת;
(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ - רשיון בנק חוץ.
(ב) רשיון שאינו ניתן להעברה.
5. ועדת רשיונות
(א) הנגיד ימנה חמישה מבין חברי הועדה המייעצת להיות ועדת הרשיונות.
(ב) לא יכהן כחבר בועדת הרשיונות מי שהוא בעל שליטה, דירקטור, או עובד של תאגיד בנקאי או של תאגיד השולט בתאגיד בנקאי.
(ג) מי שחדל להיות חבר בועדה המייעצת יחדל לכהן כחבר ועדת הרשיונות.
(ד) החלטות ועדת הרשיונות יתקבלו ברוב חבריה.
(ה) ועדת הרשיונות רשאית לקבוע את נוהל עבודתה ודיוניה.
6. שיקולים במתן רשיונות (תיקון: תשס"ד)
במתן רשיונות לפי חוק זה יובאו בחשבון ענינים אלה:
(1) תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה;
(2) התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, הדירקטורים והמנהלים של המבקש לתפקידם;
(3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון ובמיוחד לתרומתו ולתחרות במערכת הבנקאות ולרמת השירותים בה;
(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
(5) טובת הציבור;
(6) לגבי בנק חוץ - הדדיות בדבר רישוי תאגידים בנקאיים בין ישראל לבין המדינה שבה מרכז עסקיו של המבקש.
7. הון מינימלי (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ו)
(א) לא יינתן רשיון אלא אם הון המניות המונפק והנפרע של המבקש אינו פחות מן הנקוב בתוספת הראשונה.
(ב) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל בצו את הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.
(ג) הוגדלו הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, יגדיל כל תאגיד בנקאי תוך שנה אחת, את הונו המונפק והנפרע לסכום המוגדל; המפקח רשאי להאריך לתאגיד בנקאי פלוני את תקופת השנה.
8. ביטול רשיון (תיקון: תשמ"ז)
הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות, לבטל רשיון, בכל אחד מן המקרים שלהלן, לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
(1) התאגיד ביקש ביטול רשיונו;
(2) התאגיד לא החל בניהול עסקים או חדל לנהל אותם;
(3) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
(4) הונו של התאגיד פחת מן הסכום הנקוב בתוספת, או שהתאגיד הבנקאי לא הגדיל את הונו כאמור בסעיף 7(ג);
(5) התאגיד הפר הוראת חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
(6) ניתן צו לפירוק התאגיד או למינוי כונס נכסים עליו, למעט כונס נכסים שנתמנה לפי סעיפים 27, 33 או 35;
(7) התאגיד החליט על פירוקו מרצון;
(8) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את הרשיון.
9. המשך הפיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין הפקודה וחוק בנק ישראל, כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול.
(ב) הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו.
פרק ג' : תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם
10. תחומי פעולה של בנק (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ט, תשס"ה5, תשס"ו)
לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה:
(1) קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
(2) קבלת פקדונות כספיים אחרים;
(3) הנפקת ניירות ערך;
(4) ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
(4א) קניה ומכירה של מטבע חוץ;
(5) מתן אשראי;
(6) השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים;
(7) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות;
(8) השכרת כספות;
(9) קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן;
(10) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;
(11) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין;
(11א) ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות סעיפים 11 ו-52 (ב) ו-(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
(11ב) ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;
(11ג) שיווק השקעות בהתאם להוראות סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;
(11ד) ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו;
(12) עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק;
(13) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.
11. שליטה והחזרת אמצעי שליטה בידי בנק (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו-4, תשס"ד, תשס"ה5, תשס"ו)
(א) לא ישלוט בנק ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:
(1) (בוטלה)
(2) תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה;
(3) (בוטלה)
(3א) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10;
(3ב) תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות;
(3ג) (4) (בוטלו);
(5) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.
(ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה:
(1) תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים;
(2) תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו - סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א) כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו;
(ב) הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו;
(ג) הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח;
ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת +משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, "הלוואה לדיור" - הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים.
11א. החזקות על ידי תאגידים נשלטים (תיקון: תשנ"ו)
לענין פרק זה ולענין סעיף 47 לא יימנו אמצעי שליטה המוחזקים בידי -
(1) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה;
(2) תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל.
12. תחומי פעולה של בנק חוץ (תיקון: תשמ"ז)
(א) לא יעסוק בנק חוץ בישראל אלא בעיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10.
(ב) לא ישלוט בנק חוץ ולא יהיה בעל ענין בתאגיד המנהל עסקים בישראל אלא אם כן מותר היה לבנק לשלוט בו או להיות בעל ענין בו לפי סעיף 11.
12א. הוראות מיוחדות לבנק ולבנק חוץ מסוימים (תיקון: תשס"ה5)
על אף הוראות סעיפים 10 עד 12 -
(1) בנק ובנק חוץ שהוראות פרק ג'2 אינן חלות לגביהם, לפי סעיף 27ט, רשאים לשלוט ולהיות בעלי ענין גם בחברה מנהלת ובמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;
(2) בנק ובנק חוץ כאמור בפסקה (1) שאינם רשאים, לפי הוראות סעיפים 10 או 12, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בייעוץ השקעות, רשאים לעסוק גם בעיסוקים אלה:
(א) שיווק פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהשיווק הפנסיוני ובהמשך לו, ובלבד שמתקיים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, התנאי האמור בסעיף 3(1) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
(ב) שיווק השקעות.
13. ייחוד פעולות לבנק ולבנק חוץ
מי שאיננו בנק או בנק חוץ לא יעסוק בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה בשיק.
14. תחומי פעולה של בנק למשכנתאות (תיקון: תשמ"ז, תש"ן)2
לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה:
(1) הנפקת ניירות ערך;
(2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח;
(3) מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר;
(4) מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;
(5) מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974;
(6) השקעות בניירות ערך;
(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;
(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;
(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;
(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק;
(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות.
15. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למשכנתאות (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה5)
לא ישלוט בנק למשכנתאות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:
(1) (בוטלה)
(2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);
(2א) תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(2);
(3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.
16 . תחומי פעולה של בנק למימון השקעות (תיקון: תשמ"ז)
לא יעסוק בנק למימון השקעות אלא בעיסוקים אלה:
(1) הנפקת ניירות ערך;
(2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח;
(3) מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות, למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה אשראי לזמן ארוך מהבנק;
(4) מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;
(5) מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף.
(6) השקעה בניירות ערך;
(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;
(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;
(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;
(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות לפי חוק;
(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למימון השקעות.
17. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למימון השקעות (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה)
לא ישלוט בנק למימון השקעות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:
(1) (בוטלה)
(2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);
(3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.
18. תחום פעולה של בנק לקידום עסקים
לא יעסוק בנק לקידום עסקים אלא בעיסוק מן המנויים בסעיף 10, למעט פסקה (1).
19. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק לקידום עסקים (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ד, תשנ"ו, מס' 19 תשע"ב)4,3
(א) לא ישלוט בנק לקידום עסקים ולא יהיה בעל ענין, אלא בתאגידים מן המנויים בסעיף 11.
(ב) לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:
(1) השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת פעילותו בתחומים אלה:
(א) ייזום או הקמה של תאגידים, למעט תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית;
(ב) הבראת תאגידים בקשיים אשר הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או כחלק מהסכמה כאמור;
(2) סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים המעודכנים תפורסם ברשומות;
(ד) לענין פרק זה לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בסעיף קטן (ג), אל אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד האחר.
(ה) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -
(1) שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;
(2) שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;
(3) שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית.
(ו) בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם.
20. תחום פעולה של מוסד כספי (תיקון: תשמ"ז)
(א) לא יעסוק מוסד כספי אלא בעיסוק מן המנויים בסעיף 10, למעט פסקה (1) שנקבע ברשיונו.
(ב) לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגיד מן המנויים בסעיף 11, שנקבע ברשיונו.
(ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו.
20א. החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשס"ד)
(א) על אף הוראות פרק זה, לא יחזיק תאגיד בנקאי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה אינו עולה על אחוז אחד, וסך החזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים ובתאגידי החזקה בנקאית אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו כמשמעותו לפי סעיף 23א; לענין זה לא תובא בחשבון החזקה של מי ששולט בתאגיד הבנקאי המחזיק, ואינו תאגיד בנקאי בעצמו;
(2) הוא שולט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית לבדו ומחזיק לבדו יותר ממחצית מכל סוג של אמצעי השליטה, על פי היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 34.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
21. ייחוד פעילות לתאגידים בנקאיים (תיקון: תשמ"ז, תש"ן)
(א) מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק -
(1) בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת;
(2) בהנפקת ניירות ערך החייבות בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ובמתן אשראי כאחת.
(ב) לענין סעיף זה -
"קבלת פקדונות כספיים" - משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט -
(1) קבלת אשראי מתאגיד בנקאי;
(2) קבלת אשראי מספקים;
(3) קבלת דמי קדימה מקונים;
(4) קבלת פקדון כספי כערובה לחיוב;
"ניירות-ערך" - למעט מניות, ניירות ערך בני-המרה למניות וניירות ערך המקנים זכות לרכוש מניות;
"מתן אשראי" - למעט -
(1) הפקדת פקדון כספי בתאגיד בנקאי;
(2) מתן אשראי לספקים או לקונים כפעולה נלווית לעיסוקיו האחרים של נותן האשראי;
(3) מתן אשראי לעובדים של נותן האשראי;
(4) השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה;
(5) מתן אשראי לתאגיד השולט בנותן האשראי או לתאגיד, אשר יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי נותן האשראי או בידי אדם השולט בנותן האשראי.
(6) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו באיגרות חוב שהונפקו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק ניירות ערך), אם נתקיימו כל אלה:
(א) נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובאיגרות החוב כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה:
(1) ענין מקצועי או ארגוני (להלן - זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה;
(2) יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי.
(ב) יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו באיגרות חוב שהנפיקה הממשלה;
(ג) נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח;
(ד) בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; ולא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור;
(ה) מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של איגרות החוב שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי.
(7) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו באיגרות חוב שהונפקו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, אם בתשקיף שעל פיו הוצעו איגרות החוב לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים.
22. חברות ביטוח וקופות גמל (תיקון: תשנ"ו, תשס"ה)
לענין סעיף 21, לא ייחשבו כקבלת פקדונות כספיים, קבלת כספים בידי מבטח, ובידי חברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה.
23. תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת
חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לתאגידים בנקאיים או ללקוחותיהם.
23א. סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ו4, תש"ע)
(א) סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בהוראות ניהול בנקאי תקין שייתן המפקח בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 5(ג1) לפקודה, לעניין מדידה והלימות הון -
(1) עד חמישה עשר אחוזים מהונו - בתאגידים ריאליים כלשהם;
(2) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור;
(3) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל,
הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו;
(ב) לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה:
(1) תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי סעיף 47;
(2) התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות סעיפים 26 ו-27;
(3)-(4) (בוטלו).
24. החזקת אמצעי שליטה בחברת שירותים משותפת
(א) לא יחזיקו מספר תאגידים בנקאיים, שאינם נשלטים בידי אדם אחד, ביותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד העוסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם ואין לו רשיון של חברת שירותים משותפת.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה לניירות ערך בעלת רשיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
24א. החזקת אמצעי שליטה בתאגידי החזקה ריאליים (תיקון: תשנ"ו4, תש"ע)
(א) תאגיד בנקאי רשאי להחזיק, ככל שהדבר מותר לו לפי פרק זה ולפי פרק ג'2, יותר מ-1% מסוג מסוים של אמצעי השליטה, בתאגיד החזקה ריאלי אחד בלבד; לענין זה, "תאגיד החזקה ריאלי" - תאגיד שהונו כמשמעותו בסעיף 23א עולה על 2,000 מיליון שקלים חדשים, הפועל במישרין או בעקיפין ביותר משלושה ענפי משק שונים המנויים בתוספת השניה וששווי סך כל השקעותיו בכל אחד מהם עולה על 20 מיליון שקלים חדשים; לעניין הגדרה זו-
(1) "פועל בעקיפין" מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2) יראו תאגיד שהוא מבטח כפועל בענף הביטוח בלבד, אף אם הוא פועל בענפי משק נוספים.
(א1) תאגיד בנקאי רשאי להחזיק, ככל שהדבר מותר לו לפי פרק זה ולפי פרק ג'2, יותר מ-1% מסוג מסוים של אמצעי השליטה, במבטח אחד בלבד שהונו העצמי על פי הוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, עולה על 2,000 מיליון שקלים חדשים.
(ב) הנגיד רשאי, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, בצו, לשנות את התוספת השניה ולעדכן את הסכומים האמורים בסעיף זה.
24ב. הגבלות על מינויים בתאגיד ריאלי (תיקון: תשנ"ו)4
(א) תאגיד בנקאי לא יחזיק בזכות למנות דירקטור בתאגיד ריאלי הנשלט על ידי תאגיד ריאלי אחר שבו מחזיק התאגיד הבנקאי אמצעי שליטה, אם התאגיד הבנקאי אינו מחזיק אמצעי שליטה אחרים בתאגיד הריאלי.
(ב) תאגיד בנקאי לא ימנה בתאגיד ריאלי, בין לבד ובין יחד עם אחרים, יושב ראש דירקטוריון, מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל לו, או את נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי, וחזקה על תאגיד בנקאי שמינה כאמור אם מי שהוא מינה הינו נושא משרה בתאגיד הבנקאי.
25. הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים
הנגיד, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, באישור שר האוצר ובאישור הכנסת, בדרך החלטה, רשאי לקבוע עיסוק נוסף לעיסוקים המותרים לתאגידים בנקאיים לפי פרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסויים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסויים של תאגידים בנקאיים.
26. משכון על אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
על אף הוראות פרק זה, תאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש ערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי המניות של אותו תאגיד, אלא בהחלטות לפי סעיף 350 לחוק החברות, בהחלטות הנוגעות לפירוק מרצון של התאגיד או בהחלטות העלולות לפגוע בזכויותיו כנושה.
26א. תאגיד בנקאי כנושה (תיקון: תשנ"ו)
(א) על אף הוראות פרק זה, תאגיד בנקאי אשר נתן אשראי לתאגיד, רשאי בהסכם למתן האשראי, לקבל את היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד במידה הנדרשת להבטחת זכויותיו כנושה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב, הינו סביר בנסיבות הענין ושהתאגיד הבנקאי אינו מחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי התאגיד הבנקאי לקבל את היכולת למנוע מינוי נושא משרה בתאגיד, רק אם אותו תאגיד הינו בקשיים והסכים על הסדר של מרבית חובותיו, והכל בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולתקופה שאינה עולה על ארבע שנים.
27. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ו)
(א) תאגיד בנקאי שבניגוד להוראות פרק זה הוא שולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק שלא כדין בתאגיד האחר.
(ב) תאגיד בנקאי שעקב מימוש אמצעי שליטה שהיו ערובה לחיוב כאמור בסעיף 26, הפך לשולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, בניגוד להוראות בפרק זה, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בתאגיד האחר.
(ג) לא מכר התאגיד הבנקאי את אמצעי השליטה כאמור בהוראת המפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה.
פרק ג1': החזקת אמצעי שליטה בידי משקיעים מוסדיים (תיקון: תשנ"ד)3
27א. הגדרות (תיקון: תשנ"ד, תשס"ה)
בפרק זה -
"משקיע מוסדי" - כל אחד מאלה:
(1) חברה מנהלת - לגבי כל קופות הגמל שבניהולה;
(2) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, לגבי כל הקרנות שבניהולו;
(3) תאגיד אחר המחזיק או המנהל כספי אחרים ואשר שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנגיד, קבע כי הוראות פרק זה יחולו עליו;
"משקיעים מוסדיים קשורים" - משקיעים מוסדיים הנשלטים בידי אותו תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית של אותו תאגיד בנקאי, וכן משקיעים מוסדיים שאינם נשלטים בידי תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית כאמור אך מתנהלים בידי תאגיד כאמור ושבועדת ההשקעות שלהם יש חבר שהוא עובד או דירקטור בתאגיד כאמור;
"מניות" - מניות וניירות ערך המירים למניות, הנסחרים בבורסה כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
27ב. הגבלות על משקיע מוסדי (תיקון: תשנ"ד)
משקיע מוסדי לא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי השולט בו או בתאגיד בנקאי הנשלט בידי תאגיד החזקה בנקאית השולט גם במשקיע המוסדי.
27ג. החזקה של משקיעים מוסדיים בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשנ"ד, תשס"ד)
(א) משקיעים מוסדיים קשורים לא יחזיקו, כולם ביחד, באמצעי שליטה של תאגיד בנקאי אחר בשיעור העולה על חמישה אחוזים מכל סוג של אמצעי שליטה.
(ב) חלקו של כל אחד מן המשקיעים המוסדיים הקשורים בשיעור ההחזקה המותר באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע אחת לרבעון לפי החלק היחסי של שווי השקעותיו במניות מתוך שווי סך כל ההשקעות במניות של כל המשקיעים המוסדיים הקשורים.
(ג) לא יאוחר מהיום ה14- לחודשים דצמבר, מרס, יוני וספטמבר של כל שנה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי הענין, על שווי החזקותיו במניות בתום החודש שקדם ליום הדיווח; התאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את החלק היחסי שמותר לכל משקיע מוסדי קשור להחזיק באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (ב), ויודיע על שיעורים אלה למשקיע המוסדי ולמפקח, עד היום ה20- של החודשים האמורים; שיעורים אלה יחייבו את המשקיע המוסדי לגבי הרבעון המתחיל ב-1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר, לפי הענין.
(ד) עלתה החזקתו של משקיע מוסדי קשור באמצעי שליטה על השיעור המותר לו לפי סעיף קטן (ב) כתוצאה משינוי שיעור ההחזקה המותר לו כפי שנקבע בהודעה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (ג), יפחית את החזקתו האמורה עד השיעור המותר לו, תוך חודש מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ג).
27ד. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ד)
החזיק משקיע מוסדי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בניגוד לאמור בפרק זה, וניתנה לו התראה בכתב 14 ימים מראש, יפנה המפקח לבית משפט מחוזי, בבקשה למתן הוראות בענין מכירת אמצעי השליטה העודפים.
פרק ג'2: שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות ובתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות (תיקון: תשס"ה5)
27ה. החזקת אמצעי שליטה בידי תאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה, תשס"ו)
(א) על אף האמור בחוק זה -
(1) לא יחזיק תאגיד בנקאי באמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;
(2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בחברה מנהלת או השולט במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה או במנהל קרן כאמור.
(ב) על אף האמור בחוק זה -
(1) לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות הכוללים נכסי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, נכסי קופת גמל או נכסי מבטח הנזקפים לזכות מבוטחיו;
(2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בפסקה (1) או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו כאמור.
27ו. החזקת אמצעי שליטה בידי השולט בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה5, תשס"ו)
(א) השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד אחר השולט באחד מאלה או המחזיק בו יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה.
(ב) השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) ולא יחזיק יותר מעשרים אחוזים בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות כאמור או המחזיק בתאגיד שעיסוקו כאמור יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה.
27ז. שעבוד כהחזקה (תיקון: תשס"ה)
הוראות סעיפים 27ה ו-27ו יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ובלבד שיחולו על התאגיד הבנקאי הוראות סעיף 26; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, ומהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
27ח. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשס"ה5)
על תאגיד בנקאי ועל מי ששולט בו, השולטים או המחזיקים אמצעי שליטה בניגוד להוראות פרק זה, יחולו הוראות סעיף 27, בשינויים המחויבים.
27ט. אי תחולה על בנק ובנק חוץ מסוימים (תיקון: תשס"ה, מס' 19 תשע"ב)
הוראות פרק זה לא יחולו על בנק, על בנק חוץ ועל השולט באחד מהם, אם מספר לקוחותיו בסניפיו שבישראל, שמתקיים בהם אחד מאלה, אינו עולה על 5,000 -
(1) סך נכסי הלקוח המוחזקים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים;
(2) סך התחייבויות הלקוח כלפי הבנק או בנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים.
פרק ד': פעולות טעונות היתר
28. סניפים (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) לא יפתח תאגיד בנקאי סניף ולא ינהל עסקים בו אלא לפי היתר שנתן המפקח או עובד בנק ישראל שהוא הסמיכו לכך לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
(ב) לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים בישראל.
(ג) החובה לקבל היתר סניף במדינת חוץ לא תחול על בנק חוץ.
29. שיקולים במתן היתר סניף
במתן היתר סניף יובאו בחשבון ענינים אלה:
(1) תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי או להתפתחות עסקיו;
(2) היקף עסקי התאגיד הבנקאי, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את הסניף;
(3) לגבי סניף מחוץ לישראל - יכולתו של המפקח לפקח על פעילותו;
(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
(5) טובת הציבור.
30. ביטול היתר סניף (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) המפקח רשאי לבטל היתר סניף, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם;
(2) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
(3) התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בניהול הסניף;
(4) לגבי סניף מחוץ לישראל - המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד;
(5) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.
(ב) בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח.
31. החזקת אמצעי שליטה בתאגיד חוץ
(א) לא יחזיק תאגיד בנקאי או תאגיד החזקה בנקאית יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק חוץ ולא על תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגידים בנקאיים אחרים.
32. שיקולים במתן היתר לפי סעיף 31
במתן היתר לפי סעיף 31, יובאו בחשבון ענינים אלה:
(1) תרומת תאגיד החוץ לשירותים הניתנים ללקוחותיהם של מבקש ההיתר או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו או להתפתחות עסקיו של מבקש ההיתר;
(2) היקף עסקי מבקש ההיתר, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את תאגיד החוץ;
(3) יכולתו של המפקח לקבל מידע על הפעילות של תאגיד החוץ;
(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
(5) טובת הציבור.
33. ביטול היתר לפי סעיף 31 (תיקון: תשמ"ז, מס' 19 תשע"ב)
(א) הנגיד רשאי לבטל היתר לפי סעיף 31, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
(2) בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בקשר עם תאגיד החוץ;
(3) המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;
(4) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.
(ב) בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
34. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
(א) לא יחזיק אדם - יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
(א1) לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
(ב) לא ישלוט אדם - שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
(ב-1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 6 בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית.
(ג) מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לא יעביר אותם לאחר שיודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר.
(ד) (בוטל)
(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו (ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין.
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
34א. ביטול היתר או שינויו לפי סעיף 34 (תיקון: תשס"ד, תשס"ה5)
(א) הנגיד רשאי לבטל או לשנות היתר לפי סעיף 34 לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
(1א) בעל ההיתר הפר הוראה מהוראות סעיף 27ו;
(2) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
(3) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
(4) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הבנקאי או חשש לפגיעה בטובת הציבור, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר;
(ב) הנגיד לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה של 30 ימים.
(ג) (1) הוגש כתב אישום, נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר
הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע.
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהנגיד התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה באשר לחקירה הפלילית.
35. הוראות הנגיד למי שפעל בלא היתר לפי סעיף 34 (תיקון: תשס"ד)
(א) סבר הנגיד שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 34, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות -
(1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34;
(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34;
(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
(4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 34, רשאי הנגיד, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34.
(ג) הורה הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הנגיד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
(ה) תאגיד בנקאי יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגיד להוראות סעיף 34.
35א. מינוי דירקטור במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
(א) לא מונה דירקטור בתאגיד בנקאי או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי לרבות אי קבלת היתר לפי סעיף 34(א1), ביטול מינוי כאמור בסעיף 35(א)(4), התנגדות המפקח למינוי לפי סעיף 11א(א) לפקודה או הפסקת כהונה לפי סעיף 11א(ג) לפקודה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר שקבע המפקח כמספר הראוי של דירקטורים באותו תאגיד בנקאי (בסעיף זה - מספר הדירקטורים הראוי), או בשל כך לא עמד הרכב הדירקטוריון בתאגיד הבנקאי בכל דרישות הדין, יורה המפקח על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה המפקח, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים הראוי או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
(ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א (בסעיף זה הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
(ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה שנתית" כהגדרתה בחוק החברות.
(ד) התנאים הקבועים בסעיף 11ה(ב) לפקודה יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב).
36. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
(א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית הנשלט בידי מי שקיבל היתר לפי סעיף 34(ב), ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח, לרבות פרטים אלה:
(1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
(2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
(ב) (1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 34(ב), ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח לרבות פרטים אלה:
(א) השולטים בו ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
(ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו;
(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי.
(2) (בוטל)
(3) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
(ב1) המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בפסקה (1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף לפחות שישה חודשים ממועד מתן ההוראה לתאגיד הבנקאי המסוים.
(ג) המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
פרק ד1: ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (תיקון: תשס"ד, מס' 19- תשע"ב)
36א. הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (תיקון: תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
(א) הנגיד ימנה ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (בפרק זה - הועדה).
(ב) הועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 , או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו-(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, "דירקטור חיצוני" כהגדרתו בחוק החברות, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 5(ג1) לפקודה.
(ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור.
(ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] .
36ב. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום הכהונה (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) בסעיף זה
"גוף קשור" מי ששולט בתאגיד בנקאי או תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי או הנשלט בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי;
"זיקה" כהגדרתה בסעיף 11ה(ה) לפקודה;
"מחזיק מהותי" מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה, מי ששולט בחבר בחבר-מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
"קשר קרוב" יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין, וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
(ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד בנקאי, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
(2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה לתאגיד בנקאי, לגוף קשור, לנושא משרה בתאגיד בנקאי או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד בנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3) לא תיחשב זיקה;
(3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
(4) לדעת הנגיד אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם תאגיד בנקאי, עם גוף קשור, עם נושא משרה בתאגיד בנקאי, או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
(ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה כדירקטור בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו או בגוף קשור לתאגיד הבנקאי כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי.
36ג. תקופת כהונה (תיקון: תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
חבר ועדה האמור בסעיף 36א(ב)(1) ו-(2) יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
חבר ועדה האמור בסעיף 36א(ב)(3) יתמנה לתקופה של שנתיים, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן ברציפות במשך תקופה העולה על שלוש שנים.
36ד. הפסקת כהונה (תיקון: תשס"ד)
חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
(2) הנגיד החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
(א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
(ב) נתקיימה בו אחת העילות הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.
36ה. סדרי עבודה (תיקון: תשס"ד, מס' 19 תשע"ב)
(א) רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי סעיף 36א(ב)(3) .
(ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
(ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 35א(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 11ד לפקודה; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.
36ו. תוקפן של פעולות (תיקון: תשס"ד)
סמכויות הועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.
36ז. גמול (תיקון: תשס"ד)
חברי הועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הועדה בשיעור שיקבע הנגיד ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
36ח. (בוטל) (תיקון מס' 19 תשע"ב)
פרק ד2': סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון מס' 18- תשע"א)
36ט. הגדרות (תיקון מס 19 תשע"ב)
בפרק זה
"חברה" כהגדרתה בחוק החברות;
"חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו-"עסקה" כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב;
"חוק כרטיסי חיוב" חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ;
"כרטיס חיוב" כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;
"סולק" בעל רישיון סליקה;
"סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב - תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח;
"סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיס חיוב סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו בוצעה העסקה;
"רישיון סליקה" רישיון כמשמעותו בסעיף 36יא;.
36י. חובת רישוי
לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא ברישיון לפי סעיף 36יא.
36יא. רישיון סליקה
(א) הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה.
(ב) לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 7(ג), בשינויים המחויבים.
(ג) על רישיון סליקה יחולו הוראות סעיפים 6 ו-8, בשינויים המחויבים.
(ד) סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין סולק במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 9(ב), בשינויים המחויבים.
36יב. סולק בעל היקף פעילות רחב
(א) בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (ב); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק:
(1) חברה שהסולק הוא בעל עניין בה;
(2) חברה השולטת בסולק;
(3) חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה.
(ב) סבר המפקח כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים, להורות כי סולק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם מנפיק לשם סליקת עסקאות בכרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה
(1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
(2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.
36יג. מנפיק בעל היקף פעילות רחב
(א) בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" מנפיק שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על הגבלים עסקיים להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים:
(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו;
(2) תאגיד השולט במנפיק;
(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו.
(ב) מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
(ג) שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על הגבלים עסקיים, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים.
(ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, אחת לשנה, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויודיע על כך למנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלא נכללו ברשימה כאמור בשנה שקדמה לשנת הפרסום.
(ה) (1) על אף הוראות סעיף 15א לפקודה, המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר או למי מטעמו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיף זה יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך.
(2) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 15א(ג) לפקודה.


פרק ה': תיאומים ותיקונים בחקיקה
37. (הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941).
38. (הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954).
39. (הנוסח שולב בפקודת האגודות השיתופיות, 1933).
40. ביטול פקודת הבנקאים לאשראי
פקודת הבנקאים לאשראי - בטלה.
פרק ו' : הוראות מעבר
41. מוסדות קיימים
(א) תאגיד שהואגד בישראל ואשר ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) (להלן - היום הקובע) ניהל כדין עסקי בנק כמשמעותם בפקודה - זכאי לרשיון בנק.
(ב) תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל - זכאי לרשיון בנק חוץ.
(ג) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקאים לאשראי - זכאי לרשיון בנק למשכנתאות.
(ד) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו - זכאי לרשיון בנק למימון השקעות.
(ה) תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי סעיף 3א לפקודה - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.
(ו) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.
(ז) תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם - זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת.
(ח) תאגיד לא יקבל אלא רשיון אחד לפי סעיף זה, ואם הוא זכאי לרשיון משני סוגים או יותר - יבחר אחד מביניהם.
42. היתרי סניפים
הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי זכאי גם להיתר סניף בעד כל מקום שבו ניהל עסקים כדין דרך קבע עם לקוחותיו ביום הקובע.
43. החזקת תאגיד חוץ
תאגיד החזקה בנקאית או תאגיד הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי, אשר ביום הקובע החזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד חוץ שסעיף 31 חל עליו, זכאי להיתר לפי סעיף 31 לגבי תאגיד החוץ.
44. מתן רשיונות והיתרים לזכאים
(א) הזכאי לרשיון או להיתר לפי סעיפים 41 או 43 שלא הגיש לנגיד בקשה לכך עד תום ששה חדשים לאחר היום הקובע - רואים אותו כאילו ויתר עליו.
(ב) הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי סעיפים 41 עד 43 בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח הפקודה.
45. תקופה להשלמת הון
תאגיד בנקאי שקיבל רשיון לפי סעיף 41 והונו קטן מהסכום הנקוב בתוספת לאותו סוג של תאגיד בנקאי, חייב להגדיל את הונו לסכום האמור עד תום שלוש שנים מהיום הקובע.
46. עיסוק אסור
(א) תאגיד בנקאי אשר ביום הקובע עסק כדין בעיסוק שאסור לו לעסוק בו לפי הוראות פרק ג', רשאי להמשיך באותו עיסוק עד תום שלוש שנים מהיום הקובע.
(ב) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) ושאינו רוצה לקבל רשיון כמוסד כספי כאמור בסעיף 41(ו), לא ייחשב כמפר הוראות סעיף 21(א)(2) אם יקיים את שתי אלה:
(1) הוא יודיע לנגיד תוך ששה חדשים מהיום הקובע כי הוא מוותר על זכותו לקבל רשיון מוסד כספי;
(2) כל עוד לא נפדו כל ניירות הערך שהנפיק כאמור בסעיף 21, הוא לא יעסוק במתן אשראי חדש כמשמעותו בסעיף 21, פרט לאשראי הבא להחליף אשראי שנפרע, כדי לשמור על כיסוי לניירות ערך שהנפיק עד היום הקובע.
47. שליטה מותרת בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ו)3
(א) תאגיד בנקאי, אשר ביום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989), שלט או היה בעל ענין בתאגיד ריאלי, רשאי להמשיך לשלוט בו או להיות בעל ענין בו, עד המועדים ובכפוף לתנאים הבאים:
(1) התאגיד הבנקאי לא יהיה בעל ענין בתאגיד הריאלי אחרי יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996);
(2) התאגיד הבנקאי לא ישלוט בתאגיד הריאלי אחרי יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998);
(3) התאגיד הבנקאי לא יתן לתאגיד הריאלי אשראי אלא במהלך העסקים הרגיל ובתנאים דומים לאשראי שניתן ללקוחות מאותו סוג; המפקח רשאי לקבוע שיעור מרבי לאשראי כאמור, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני;
(4) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו לא יהיו רוב מכלל הדירקטורים בתאגיד הריאלי.
(ב) הוראות פרק ג' לא יחולו על שליטה ובעלות ענין בתאגיד (להלן - תאגיד נכד), הנובעות מהחזקה באמצעות תאגיד ריאלי הנשלט לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:
(1) התאגיד הבנקאי לא יסייע לתאגיד הריאלי, במישרין או בעקיפין, במימון רכישת אמצעי שליטה בתאגיד נכד;
(2) הוראות פסקה (3) שבסעיף קטן (א), יחולו גם על תאגיד נכד;
(3) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, לא יהיו נושאי משרה בתאגיד נכד.
(ג) לא פחתו החזקותיו של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים נשלטים, כנדרש ממנו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה העודפים.
47א. הפחתת סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ט)
תאגיד בנקאי שביום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989) החזיק אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים בסכום העולה על המותר על פי הוראות סעיף 23א, יהא חייב להפחיתם עד לסכום המותר, בשיעורים הבאים:
(1) חמישית עד יום י"ד בטבת התשנ"א (31 בדצמבר 1990);
(2) חמישית בכל אחת מן השנים 1991 עד 1994.
47ב. הגדרות (תיקון: תשס"ד)
בסעיפים 47ג, 47ד ו-47ה -
"תיקון מס' 13" - חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), התשס"ד-2004;
"תחילתן של תיקון מס' 13" - ט"ו באלול התשס"ד (1 בספטמבר 2004).
47ג. החזקות של תאגיד בנקאי בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשס"ד תשס"ה5)
(א) תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר, ערב תחילתו של תיקון מס' 13, הם בניגוד להוראות סעיף 20א, רשאי להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכוש מתחילתו של תיקון מס' 13 אמצעי שליטה כלשהו בתאגיד הבנקאי האחר, אלא בהתאם להוראות הסעיף האמור.
(ב) על אף האמור בסעיף 20א(א), תאגיד בנקאי יהיה רשאי לשלוט יחד עם אחרים בתאגיד בנקאי אחר, אם התקיימו כל אלה:
(1) התאגיד הבנקאי רכש את השליטה ואת אמצעי השליטה מתאגיד בנקאי (בסעיף זה - התאגיד הבנקאי המוכר);
(2) התאגיד הבנקאי המוכר שלט ערב תחילתו של תיקון מס' 13 יחד עם אחרים בתאגיד הבנקאי האחר;
(3) התאגיד הבנקאי המוכר התחייב לפני תחילתו של תיקון מס' 13 כלפי אחרים כי בעת מכירת השליטה ואמצעי השליטה בתאגיד הבנקאי האחר, הרוכש ישלוט בו יחד עם אותם אחרים.
47ד. החזקות של משקיעים מוסדיים קשורים (תיקון: תשס"ד)
(א) משקיעים מוסדיים קשורים כהגדרתם בסעיף 27א, המחזיקים יחד, כדין, ערב תחילתו של תיקון מס' 13, יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי אחר, רשאים להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכשו מתחילתו של תיקון מס' 13 אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתם על חמישה אחוזים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), משקיע מוסדי קשור, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי הוראות סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס' 13, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד הבנקאי, כאמור בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1.
47ה. שליטה ואחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ד)
(א) השולט, ערב תחילתו של תיקון מס' 13, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, או המחזיק במועד האמור יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לפי היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 34 כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 13, או בלא שהיה חייב בהיתר כאמור, לא ייחשב לענין חוק זה כמי שפועל בלא היתר לפי הוראות סעיף 34 כנוסחו מתחילתו של תיקון מס' 13, ויחולו עליו הוראות אלה, לפי הענין:
(1) מי שיש בידיו היתר שניתן לפני תחילתו של תיקון מס' 13 - ימשיכו לחול עליו הוראות ההיתר שניתן לו;
(2) מי שלא היה חייב בהיתר לפני תחילתו של תיקון מס' 13 - לא ירכוש החל מתחילתו של תיקון מס' 13, בלא היתר לפי סעיף 34, אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי או באותו תאגיד החזקה בנקאית, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) מי שהחזיק ערב תחילתו של תיקון מס' 13 עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס' 13, להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
47ו. קופות גמל מיוחדות (תיקון: תשס"ה5)
על אף האמור בסעיפים 10, 11 ו-27ה -
(1) בנק רשאי לשלוט ולהיות בעל ענין בחברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים אשר העמית היחיד בה הוא הבנק ולעסוק בניהולה;
(2) בנק רשאי לעסוק בניהול קופת גמל אשר כל עמיתיה הם עובדי הבנק או עובדי תאגיד שבשליטתו ואשר ביום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) לא היו עמיתים חדשים יכולים להצטרף אליה על פי תקנונה.
47ז. הוראת מעבר לעניין היתר סניף שנתן הנגיד (תיקון מס' 19 תשע"ב)
היתר סניף שנתן הנגיד לפי הוראות סעיף 28(א), לפני תחילתו של חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 , שעמד בתוקפו ערב תחילתו של החוק האמור, יראו אותו כהיתר שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 28(א), כנוסחו אחרי תחילתו של החוק האמור.
48. (בוטל) (תיקון: תשנ"ד)3
פרק ז': שונות
49. עונשין (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו-3, תשס"ד, תשס"ה5, מס' 18- תשע"א)
(א) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 13, 21, 34, 36י או 47ה, דינו מאסר חמש שנים או קנס כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).
(ב) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 14, 12 עד 20א, 23, 23א, 24, 24א, 24ב, 27ב, 27ג, 27ה, 27ו, 28, 31, 35א,36יג, 47ג או 47ד, 36, או הוראות הנגיד לפי סעיפים 9(ב), 35, או 36יא(ד), או הוראות המפקח לפי סעיף 36יב, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור בסעיף 21(א)(2) והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי סעיף 21.
50. אחריות דירקטור ומנהל כללי לעבירות של תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ד)3
מי שהיה דירקטור או מנהל כללי של תאגיד בנקאי ולענין עבירה לפי סעיף 49(ב) - של משקיע מוסדי, שעה שהתאגיד הבנקאי או המשקיע המוסדי, לפי הענין עבר עבירה על חוק זה, ייחשב כשותף לעבירה וניתן להרשיעו בה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
(2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.
50א. אישור היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשנ"ו)
לא קיים תאגיד בנקאי חובה שהוטלה עליו לפי הוראות חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 11), התשנ"ו-1996, בדבר הקטנת החזקותיו בתאגיד ריאלי, שהיו בידיו כדין ביום י"ב באייר התשנ"ו (1 במאי 1996), לא יוגש כתב אישום לפי סעיפים 49 או 50 אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
50ב. קנס אזרחי (תיקון: תשס"ה, מס' 18 תשע"א)
(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל המהווה הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 12, 14 עד 18, 19(א) או (ב), 20א(א), 23, 23א(א), 24(א) או (ב), 24א(א), 24ב, 28(א) או (ב) או 31(א) או 36יג או מהווה הפרה של הוראה מהוראות המפקח לפי סעיף 36יב, רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור מחצית הקנס הקבוע בסעיף 49(ב).
(ב) המפקח אינו רשאי להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג).
(ג) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בסעיף קטן (א), בשיעורים שיקבע.
(ד) הקנס האזרחי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ה) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה.
(ו) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ז) על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941 , בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין סעיף 14י יקראו את ההגדרה "הפרה חוזרת" כך:
"הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע.
51. אגודה שיתופית כתאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ו)
הוראות חוק זה יחולו על אגודה שיתופית כאילו היתה חברה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
52. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
הוראות פרק ה' לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה בשינויים המחוייבים.
53. ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
54. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981).
55. פרסום
חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת ראשונה (תיקון: תשנ"ו)
(סעיף 7)
הון מינימלי
סוג התאגיד הסכום
בנק 10,000,000 שקלים
בנק חוץ סכום במטבע חוץ השווה
ל-10,000,000 שקלים
בנק למשכנתאות 6,000,000 שקלים
בנק למימון השקעות 6,000,000 שקלים
בנק לקידום עסקים 6,000,000 שקלים
מוסד כספי 3,000,000 שקלים
חברת שירותים משותפת 100,000 שקלים
תוספת שניה (תיקון: תשנ"ו)
סיווג ענפי המשק
(סעיף 24א(א))
בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993 כפי שפרסמה, לפי מספרי הענפים המופיעים בסוגריים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרסום טכני מס' 63)
1. חקלאות, ייעור ודיג (01, 02, 03, 09)
2. כריית פחם ונפט, מתכות וחציבה, ומינרלים אל מתכתיים (10 עד 13 וכן 26)
3. מזון (15-14)
4. משקאות וטבק (16)
5. טקסטיל, הלבשה והנעלה (17 עד 19)
6. עץ ורהיטים, נייר והו"ל ודפוס (20 עד 22, 36)
7. מוצרים כימיים, זיקוק נפט ופלסטיק (23 עד 25)
8. מתכת בסיסית ומוצרי מתכת, ומכונות (27 עד 31)
9. רכיבים אלקטרוניים וחשמליים (32 עד 34)
10. כלי הובלה (35)
11. יהלומים תכשיטים ותעשיה אחרת (37 עד 39)
12. חשמל וחלוקתו (40)
13. מים וחלוקתם (41)
14. בינוי (45, 46)
15. מסחר סיטונאי (51)
16. מסחר קימעונאי (50, 52, 53)
17. בתי מלון ושירותי אירוח ומסעדות (55, 56)
18. הובלה יבשתית (60, 63)
19. הובלה ימית (61)
20. הובלה אוירית (62)
21. אחסנה, דואר ותקשורת (64 עד 66)
22. בנקאות ומוסדות פיננסים, למעט ביטוח (67, 68)
23. ביטוח (68)
24. נכסי דלא ניידי (השכרה ושירותים) (70 עד 76)
25. שירותי חינוך, בריאות, ניקיון ושירותים אישיים (6, 80 עד 85, 90 עד 97).
_________________________________
1 ס"ח תשמ"א, 232, 320; תשמ"ז, 11, 170, 168, 20; תשמ"ח, 26; תשמ"ט, 61, 96; תש"ן, 118; תשנ"ד, 106; תשנ"ה, 428; תשנ"ו, 318; תשנ"ט, 24; תשס"ד, 508; תשס"ה, 830; תשס"ו, 18; תש"ע, 411. תיקון מס' 18- תשע"א, 1100. התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"א (3 באוגוסט 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 566, מיום ה' באדר א' התשע"א (9 בפברואר 2011), עמ' 468.. תיקון מס' 19 תשע"ב, 206. התקבל בכנסת ביום י"ח באדר התשע"ב (12 במרס 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 557, מיום כ"ט בטבת התשע"א (5 בינואר 2011), עמ' 360; תשע"ב, 508;
2 פורסמה הודעה (י"פ תש"ן 470) הקובעת כי בנק למשכנתאות יהא רשאי לעסוק במתן אשראי לזמן ארוך אף למטרות שלא צוינו בסעיף 14(3) לחוק, אם הערובה העיקרית לאשראי היא משכנתה או שעבוד זכות במקרקעין.
3 סעיף 8 לחוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 9), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 107) קובע:
"8. הוראת מעבר
(א) תוך 15 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו על שווי החזקותיו במניות ליום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993), כאמור בסעיף 27(ג) לחוק העיקרי, והתאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את חלקו היחסי של כל משקיע מוסדי קשור ויודיע לו על כך כמפורט בסעיף 27ג(ג) האמור, תוך 15 ימים נוספים.
(ב) משקיע מוסדי שביום תחילתו של חוק זה החזיק באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בשיעורים העולים על המותר לו לפי פרק ג'1 לחוק העיקרי, ימכור אמצעי שליטה מהחזקותיו כאמור עד השיעור המותר לו, תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה".
4 סעיפים 23, 24, 25, 26, 27 ו-28 לחוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 11), התשנ"ו-1996 (ס"ח תשנ"ו, 325) קובעים לענין תיקון סעיפים: 1, 11, 19, 23א, 24א ו-24ב:
"23. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן - יום התחילה), ואולם -
(1) תחילתם של סעיף 1(1) לחוק זה (החלפת פיסקה (2) בהגדרת "אמצעי שליטה" בסעיף 1 לחוק העיקרי) ושל סעיף 24ב(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, לענין תאגידים הנשלטים כדין לפי סעיף 47 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, ביום יב' בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998);.
(2) תחילתו של סעיף 1(2) לחוק זה (תיקון הגדרת "בעל ענין" בסעיף 1 לחוק העיקרי) ביום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999).
"24. הוראות מעבר לענין סעיף 3 (סעיף 11 לחוק העיקרי)
תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד עזר ערב יום התחילה, הם בניגוד להוראות סעיף 11(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, רשאי להמשיך ולהחזיקם לתקופה שלא תעלה על שנתיים."
"25. הוראות מעבר לענין סעיף 5 (סעיף 19 לחוק העיקרי)
בנק לקידום עסקים, אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד אחר, ערב יום התחילה, הם בניגוד להוראות סעיף 19(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, רשאי להמשיך ולהחזיקם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים."
"26. הוראות מעבר לענין סעיף 9 (סעיף 23א לחוק העיקרי)
(א) על תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים, ערב יום התחילה, עלו על עשרים אחוזים מהונו, יחולו ההוראות הבאות:
(1) הוא רשאי להמשיך ולהחזיקן עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), אך אינו רשאי להוסיף עליהן;
(2) סך כל החזקותיו בתאגידים ריאליים יפחתו כך שבתאריכים הנקובים להלן הוא לא יחזיק יותר מהשיעורים מההון הנקובים לצידם:
(א) ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) - 20%;
(ב) ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) - 18%;
(ג) ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) - 16%;
(3) בנוסף להוראות פסקה (2), הוא רשאי להחזיק החזקות כאמור בסעיף 23א(א)(2) לחוק העיקרי, החל ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) - בשיעור שלא יעלה על שני אחוזים מהונו, והחל ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) - בשיעור שלא יעלה על ארבעה אחוזים מהונו.
(ב) על תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים, ערב יום התחילה, היו בין חמישה עשר אחוזים לעשרים מהונו, יחולו ההוראות הבאות:
(1) הוא רשאי להמשיך ולהחזיק בהחזקותיו עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000) וכן רשאי הוא בתקופה זו להחזיק החזקות נוספות כאמור בסעיף 23א(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ובלבד שסך כל החזקותיו אלה לא יעלה על עשרים אחוזים מהונו;
(2) החל ביום ו' בטבת התשס"א (1 יבנואר 2001) יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3).
(ג) בנוסף להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תאגיד בנקאי, כאמור בהם, רשאי להחזיק החזקות כאמור בסעיף 23א(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ובלבד שסך כל החזקותיו בתאגידים ריאליים לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מהונו.
(ד) החל ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) יחולו הוראות סעיף 23א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, על תאגיד בנקאי כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)."
"27. הוראות מעבר לענין סעיף 10 (סעיף 24א לחוק העיקרי)
(א) תאגיד בנקאי אשר לפני יום התחילה החזיק באמצעי שליטה כדין ביותר מתאגיד החזקה ריאלי אחד, רשאי להמשיך ולהחזיק בהם, ככל שהדבר מותר לפי הוראות החוק העיקרי, עד יום ט"ז בסיון התשנ"ט (31 במאי 1999).
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, להחליט על מועד מוקדם יותר למכירה או להעברה של אמצעי השליטה; החליטה הממשלה כאמור - לא תחול הוראת סעיף 49(ב) לחוק העיקרי על הפרת הוראות סעיף 24א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, לגבי המועד שהחליטה עליו.
(ג) מכירת אמצעי שליטה הנעשית בידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) תהיה טעונה אישור הממשלה; הממשלה לא תאשר את המכירה או תתנה אותה בתנאים, לרבות תנאים למכירת אמצעי השליטה בידי הרוכש לצד שלישי, אם לדעתה הדבר דרוש לטובת המשק או להקטנת הריכוזיות בו."
"28. הוראות מעבר לענין סעיף 10 (סעיף 24ב לחוק העיקרי)
(א) תאגיד בנקאי אשר לפני יום התחילה החזיק כדין בזכות למנות דירקטור בתאגיד ריאלי, בניגוד להוראות סעיף 24ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק בה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
(ב) דירקטורים או עובדים של תאגיד בנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, אשר היו לפני יום התחילה נושאי משרה כדין בתאגיד נכד, בניגוד להוראת סעיף 47(ב)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, יהיו רשאים להמשיך ולכהן כאמור לתקופה שלא תעלה על שנה."
3 סעיף 3 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 835; תשע"ב, 508) קובע לגבי סעיפים 1, 10, 11, 12א, 15, פרק ג'2, 34א, 47ג, 47ו, 49, 50ב:
3. חוק הבנקאות (רישוי) - הוראות מעבר
(א) בסעיף זה -
"יום התחילה" - יום פרסומו של חוק זה;
"נתח שוק", של תאגיד בנקאי לענין קרנות משותפות בנאמנות - סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת התאגיד הבנקאי, ולענין תאגיד בנקאי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס כל נתח השוק של מנהל הקרן לתאגיד הבנקאי; לענין זה, "נתח שוק של מנהל קרן" - כהגדרתו בסעיף 23א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, כנוסחו בסעיף 10(6) לחוק זה;
"נתח שוק", של תאגיד בנקאי לענין קופות גמל - סך כל נתח השוק של חברות מנהלות שבשליטת התאגיד הבנקאי, ולענין תאגיד בנקאי ששולט בחברות מנהלות יחד עם אחרים ייוחס כל נתח השוק של החברה המנהלת לתאגיד הבנקאי; לענין זה, "קופת גמל" - למעט קופת גמל לקצבה וקופת גמל שהיא קופת ביטוח, ו"נתח שוק של חברה מנהלת" - שיעור השווי הנקי של נכסי קופות הגמל המנוהלות על ידי אותה חברה מהשווי הנקי של כלל נכסי קופות הגמל המנוהלות בידי כל החברות המנהלות בישראל,
כפי שחושב בהתאם לכללים שקבע הממונה, כהגדרתם של כל אלה בחוק הפיקוח של שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
(ב) תאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה החזיק כדין אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, והחזקותיו כאמור הן בניגוד להוראת סעיף 27ה(א)(1) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה, יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק כאמור עד המועד בו נתח השוק שלו לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל, לפי הענין, חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט), ובלבד שנתחי השוק המרביים שלו לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל יהיו כמפורט בסעיף קטן (ט) ובתנאיו.
(ג) תאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה שלט כדין בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ושליטה כאמור היא בניגוד להוראות סעיף 11(א) לחוק בנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, רשאי להמשיך ולשלוט כאמור עד המועד שבו נתח השוק שלו לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל, לפי הענין, חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט), ובלבד שמתקיים לגביו כל האמור בסעיף קטן (ט) לענין נתח השוק המרבי.
(ד) תאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה שלט כדין או החזיק כדין יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט או המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ושליטתו והחזקותיו כאמור הן בניגוד להוראות סעיפים 11(א) ו-27ה(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחם בסעיף 2(3) ו-(9) לחוק זה, יהיה רשאי להמשיך לשלוט או להחזיק כאמור עד המועד שבו נתח השוק של התאגיד הבנקאי לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל, לפי הענין, חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט).
(ה) (1) שולט בתאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה החזיק כדין יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות שלא באמצעות התאגיד הבנקאי הנשלט, או שהחזיק כדין יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד אחר השולט בחברה מנהלת או במנהל קרן כאמור או בתאגיד המחזיק באחד מאלה יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, והחזקותיו כאמור הינן בניגוד להוראות סעיף 27 ו(א) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה, יהיה רשאי להמשיך ולהחזיקם עד המועד שבו נתח השוק של התאגיד הבנקאי הנשלט על ידיו לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל, לפי הענין, חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט).
(2) שולט בתאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה החזיק כדין יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות באמצעות התאגיד הבנקאי הנשלט, ולאחר יום התחילה קיבל את אמצעי השליטה כאמור להחזקתו שלא באמצעות התאגיד הנשלט, והחזקותיו כאמור הן בניגוד להוראות סעיף 27ו(א) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה, יהיה רשאי להמשיך ולהחזיקם בתנאים אלה:
(א) במועד שבו נתח השוק של התאגיד הבנקאי הנשלט על ידיו לענין קרנות משותפות בנאמנות ולענין קופות גמל, לפי הענין, חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט), יעמוד השולט בהוראות סעיף 27ו(א) האמור;
(ב) בתום מחצית התקופה שמיום התחילה ועד המועד האמור בסעיף קטן (א), לא יחזיק השולט יותר ממחצית אמצעי השליטה אשר קיבל להחזקתו
כאמור.
(ו) תאגיד בנקאי אשר ערב יום התחילה שלט כדין או החזיק כדין, יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות או אשר ערב יום התחילה החזיק כדין יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט או מחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות, ושליטה או החזקה כאמור היא בניגוד להוראות סעיף 27ה(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה, רשאי להמשיך לשלוט ולהחזיק כאמור, עד המועד שבו נתח השוק שלו לענין קופות גמל חייב להיות 0% כקבוע בסעיף קטן (ט).
(ז) שולט בתאגיד בנקאי המחזיק כדין, ערב יום התחילה, יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות או המחזיק כדין, ערב יום התחילה, יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט או המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות, והחזקת אמצעי השליטה כאמור היא בניגוד להוראות סעיף 27ו(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה, רשאי להמשיך ולהחזיקם עד המועד האמור בסעיף קטן (ו) לענין התאגיד הבנקאי שבו הוא שולט.
(ח) (1) נקבע בתקנון קופות גמל כי תאגיד בנקאי השולט בחברה מנהלת מתחייב לשלם סכומים מסוימים לעמיתי הקופה המנוהלת על ידה או ערב לתשלומם (בסעיף זה - | הערבות), לא תידרש הסכמת העמית להחלפת הערבות או המחאתה בשל העברת השליטה בחברה המנהלת או העברת ניהול הקופה לחברה מנהלת אחרת במסגרת הנדרש מתאגיד בנקאי לפי סעיף 2 ולפי סעיף זה, ובלבד שהתקבלה בטוחה דומה מבנק או ממבטח בנוסח שאושר בידי הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר או מגורם אחר שאושר על ידו לענין זה.
(2) לא תידרש הסכמת העמיתים לפיצול או למיזוג של חברה מנהלת לפי הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ככל שהיא נדרשת על פי כל דין, הנעשים במסגרת הנדרש מתאגיד בנקאי לפי סעיף 2 ולפי סעיף זה, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 41 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, לענין העברת ניהול קופת גמל לחברה מנהלת אחרת, בשינויים המחויבים.
(ט) לענין הוראות סעיף זה, נתחי השוק המרביים הם:


התקופה מיום פרסום
חוק זה עד לתקופה
כאמור להלן
נתחי השוק לתאגיד בנקאי אשר ההון העצמי שלו ושל תאגידים בנקאים אחרים
השולטים בו ונשלטים על ידיו עולה על 10 מיליארד שקלים חדשים


נתחי השוק לתאגיד בנקאי אחר


קופות גמל
קרנות משותפות
בנאמנות
קופות גמל
קרנות משותפות
בנאמנות

תום שנתיים
18%
25%
18%
25%

תום שלוש שנים
0%
12.5%
10%
12.5%

תום ארבע שנים

0%
6%
6%

תום שש שנים


0%
6%





0%

4 תחילה ופרסום ראשון של רשימת מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב (תיקון מס' 18-תשע"א)
(א) תחילתו של סעיף 36יג לחוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו של תיקון זה (להלן יום תחילת הסעיף).
(ב) המפקח על הבנקים יפרסם פרסום ראשון של הרשימה כאמור בסעיף 36יג לחוק זה עד יום תחילת הסעיף, על בסיס נתונים שנאספו על ידיו עד אותו מועד.
5 הוראות מעבר (תיקון מס' 18- תשע"א)
(א) חברה אשר ערב יום תחילתו של תיקון זה עסקה בישראל ברציפות, במשך תקופה של שלוש שנים לפחות, בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, יראו אותה כסולק למשך תקופה של שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון זה; המפקח על הבנקים רשאי להאריך את תקופת ששת החודשים כאמור, לגבי חברה מסוימת, ובלבד שאותה חברה הגישה בקשה לקבלת רישיון סולק לפי סעיף 36יא לחוק זה, בתוך התקופה האמורה.
(ב) על אף הוראות סעיף 6 לחוק זה, כפי שהוחל בסעיף 36יא(ג) לחוק זה במתן רישיון סולק לחברה שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון האמור בסעיף 6(2) לחוק זה, בלבד.
6. הוראות מעבר (תיקון מס' 19 תשע"ב)
(א) עד להקמת ועדה כאמור בסעיף 36א לחוק זה, יהיו הסמכויות שניתנו לה בתיקון זה, נתונות בידי ועדה שאלה חבריה:
(1) יושב ראש הוועד הציבורי לפי חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993 (להלן חוק המניות שבהסדר), והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברים שימנה יושב ראש הוועדה מתוך החברים הנוספים שבוועד הציבורי לפי חוק המניות שבהסדר;
(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו-(2), בהתייעצות עם המפקח על הבנקים; בסעיף זה, "דירקטור חיצוני" כהגדרתו בסעיף 36א(ב)(3) לחוק זה.
(ב) ההוראות החלות על ועדה כאמור בסעיף 36א לחוק זה יחולו על הוועדה האמורה בסעיף קטן (א) , בשינויים המחויבים.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ