חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989

חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989 1
פרק א': פרשנות (תיקון: תשנ"ו)
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"ד, מס' 11- תשע"א)
"אזרח ותיק" - תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן - הגיל הקובע);
"המשרד"- המשרד לאזרחים ותיקים;
"השכר הממוצע" - השכר הממוצע, לעובדים ישראליים בלבד, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"תחומי הנחות" -
(1) אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה;
(2) תשלומי ארנונה כללית כמשמעותה לפי חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, המשולמת לפי כל דין (להלן - תשלומי ארנונה);
(3) דמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית (להלן - תחבורה ציבורית);
(4) דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992, ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן - דמי כניסה לגנים ולאתרים);
(5) דמי כניסה לתערוכות, למוזיאונים ולמופעי תרבות ואמנות (להלן - דמי כניסה למופעים);
(6) תשלומים בעד תרופות.
"השר" - השר לאזרחים ותיקים.
פרק ב': תעודת אזרח ותיק והמועצה (תיקון: תשנ"ו)
2. תעודה לאזרח ותיק (תיקון: תשנ"ו)
משרד העבודה והרווחה יתן תעודת אזרח ותיק לכל תושב ישראל בהגיעו לגיל הקובע.
3. יועץ (תיקון: תשנ"ו)
השר, באישור הממשלה, ימנה יועץ לענייני האזרחים הותיקים (להלן - היועץ); היועץ יהיה כפוף לשר.
4. מינוי מועצה והרכבה (תיקון: תשנ"ו) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: