חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992

חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 1
פרק א': הוראות כלליות
1. הגדרות
בחוק זה -
"בית דין מינהלי", "בית דין" - ערכאה המוקמת בידי שר או רשות מינהלית אחרת ויש לה סמכות שפיטה, בין אם היא מכונה בית דין, ועדת ערר או ועדת ערעור ובין אם היא מכונה בשם אחר;
"המועצה" - המועצה לבתי דין מינהליים המוקמת לפי חוק זה;
"חבר בית דין" - לרבות יושב ראש מותב של בית דין;
"סמכות שפיטה" - סמכות להחליט בריב שרשות מינהלית צד לו;
"ערר" - פניה אל בית דין לפי הוראת חיקוק כדי שיפעיל סמכות שפיטה;
"רשות ממנה" - שר או רשות מינהלית אחרת שהוסמכה בחיקוק למנות חבר בית-דין;
"שופט" - לרבות מי שכיהן כשופט בבית משפט על פי חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, או בבית דין לעבודה על פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
2. הקמת בית דין
בית דין מינהלי יוקם בחוק.
3. אי תלות
בעניני שפיטה אין מרות על חבר בית דין זולת מרותו של הדין.
4. תחולה
(א) הוראות חוק זה יחולו על בית דין המנוי בתוספת וכן על כל ערכאה אחרת שהוראה בחוק קבעה כי יחולו עליה הוראות חוק זה.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חיקוק שמכוחו מוקם בית דין ועם המועצה, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו עניין החלה על אותו בית דין.
פרק ב': בתי דין מינהליים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: