חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997 1
1. הגדרות (תיקון מס' 3- תשע"א, תיקון מס' 4- תשע"א)
בחוק זה -
"חוף הים" -
(1) רצועת קרקע, ברוחב של 100 מטרים, לאורך הים מנקודת גאות המים שבחוף;
(2) ברצועת קרקע, כאמור בפסקה (1), שבה מצוי מקום רחצה מוכרז, כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964 - כל תחום מקום הרחצה המוכרז, אף אם הוא חורג מרוחב של 100 מטרים,
למעט דרכים שהוסדרו על פי חיקוק ובכלל זה תחום שרשות מקומית פרסמה הודעה כי הוא מיועד להורדת כלי שיט לים, תחומים שהוכרזו כנמל לפי פקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971, תחום מעגן, בתחום שיועד לו בתכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, המשמש בפועל למטרה זו, וחניונים;
"ים" - ים התיכון, ים סוף, ים המלח, ים כנרת;
"מפקח"- מי שמונה לפי סעיף 4;
"מפקח הגנת הסביבה" עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א 2011 (בחוק זה- חוק הגנת הסביבה);
"נהיגה" לרבות העמדת רכב או חנייתו;
"רכב" - כהגדרתו בפקודת התעבורה , למעט אופניים ותלת-אופן;
"השר" - שר הפנים.
2. איסור נהיגה בחוף הים
לא ינהג אדם ברכב בחוף הים.
3. סייגים לנהיגה בחוף הים
על אף הוראות סעיף 2, רשאי אדם שהורשה לכך לנהוג ברכב בחוף הים לאחת ממטרות אלה:
(1) שמירה על בטחון הציבור ועל בטחון המדינה;
(2) ביצוע משימות שיטור על פי דין;
(3) פיקוח והצלה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: