|
|
החלטה בדבר התנאים שלפיהם תימסר קרקע למטרת שימוש שאינו חקלאי בנחלות (755) 1
מודיעים בזאת כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, החליטה מועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה), בישיבתה ביום ז' באדר התשנ"ו (27 בפברואר 1996), לקבוע את התנאים לפיהם תימסר קרקע למטרת שימוש שאינו חקלאי בנחלות, כדלקמן:
1. בהחלטה זו -
1.1 מפעל - שימוש שאינו חקלאי המיועד לפרנסת החוכר, למעט שימוש למטרת קייט כפרי על פי החלטת המועצה מס' 653 מיום 6 ביוני 1994.
1.2 חוכר - מתיישב שהינו בעל זכויות בנחלה, בכל צורת התיישבות חקלאית.
1.3 חלקה א' - שטח רצוף של קרקע המהווה חלק מנחלה, המיועד למגורים ולמבני משק של החוכר, וכן לעיבוד חקלאי.
2. למרות האמור בהגדרת נחלה על פי החלטת המועצה מספר 9 מיום 5 ביולי 1966, רשאי יהיה מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) להתיר לחוכר לקיים בחלקה א' של נחלתו שימוש למטרת מפעל בתנאים המפורטים להלן.
3. השימוש למפעל יותר -
(א) על פי תכנית בנין ערים מאושרת, על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או
(ב) כשימוש חורג במבנה משקי קיים, על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
4. המבנה המשמש למפעל יהווה חלק בלתי נפרד מהנחלה, לכל דבר וענין, לרבות לצורך העברת הזכויות בה. לחוכר לא תהיינה טענות כלשהן, לרבות בקשר לגודל נחלתו, השלמתה וכיו"ב, עקב הסכמת המינהל לשימוש בחלק מהנחלה למטרת מפעל.
5. הזכויות בקרקע ובמבנה המפעל תהיינה של בעל הזכויות בנחלה בלבד, ללא זכות להעבירן בדרך כלשהי לאחר, וללא זכות לשותפות או להשכרה.
6. מבנה המפעל לא יפגע באפשרות להקמת יחידת מגורים בנחלה עבור דור המשך.
7. אם הנחלה מצויה בתחום ישוב המהווה אגודה חקלאית שיתופית, או שיש לה זיקה לאגודה כאמור, תידרש הסכמת האגודה לשימושו של החוכר בנחלתו, למטרת מפעל.
8. סוגי השימושים שיותרו למפעל יהיו:
(א) למטרת תעשיה חקלאית זעירה, הקשורה באופיה ובהיקפה במישרין לעיסוקו החקלאי של בעל הנחלה;
(ב) שירותי משרד, כגון הנהלת חשבונות, אדריכלות וכד';
(ג) שירותי אחסנה, מלאכה ותעשיה זעירה;
(ד) שירותי תיירות ונופש (נוסף למבני קייט כפרי).
9. גודל שטח הבניה לשימוש למפעל יהיה:
(א) במבנה חקלאי קיים המוסב למטרה הנ"ל - עד 500 מ"ר ברוטו;
(ב) במבנה חדש שיוקם למטרה הנ"ל - עד 300 מ"ר ברוטו (שטחים קיימים לשימוש למפעל, אם קיימים לפי סעיף קטן (א) לעיל, יובאו בחשבון לצורך זה).
(ג) המבנים יהיו בני קומה אחת. גובה תקרת המבנה לא יעלה על 2.80 מטרים; במקרה של גג משופע, לא יעלה גובה הגמלון על 5.20 מטרים; לא תותר קומת ביניים, למעט גלריית אחסנה מעל תקרת המבנה; יותר משרד שירות בתוך המבנה, עד 50 מ"ר.
10. הגבלות
(א) בנחלה ששטח חלקה א' שלה הינו עד 1,600 מ"ר לא תותר כל בניה לשימוש למפעל;
(ב) בנחלה ששטח חלקה א' שלה הינו בין 1,600 מ"ר ל-3,000 מ"ר תותר בניה לכל השימושים בהיקף כולל של 40% משטח החלקה המותר בבניה, ובכל מקרה לא יותר מ-1,200 מ"ר שטח מבונה;
(ג) בחישוב השטח המבונה לצורך סעיף קטן (ב) לעיל, יובאו בחשבון:
(1) מגורים. הקיים בפועל או המותר לפי התכנית המאושרת, הגבוה מבין השניים, ובכל מקרה לא פחות מ-375 מ"ר ברוטו (יחידת מגורים למתיישב, יחידת מגורים לדור המשך, כל אחת 160 מ"ר, ויחידת מגורים שלישית 55 מ"ר, על פי החלטות המועצה);
(2) מבני משק חקלאיים: לול, רפת, מחסן, סככה וכדו', וכן מבני משק שהוסבו למגורים לפי הוראת שעה על פי חוק התכנון והבניה; חממות לא יכללו בחישוב הנ"ל;
(3) מבני קייט כפרי;
(4) מבני שירות כפרי, מבני שירות שונים, סככת חניה, מבנים לשימוש למפעל, בריכת שחיה, חניות ודרכים סלולות ומצופות במצעים ואספלט, שטחי אחסנה גלויה קבועה;
(5) מבנים שונים קיימים בחלקה א', לרבות שנועדו להריסה ולא נהרסו.
(ד) בנחלה ששטח חלקה א' שלה עולה על 3,000 מ"ר לא יעלה השטח המבונה על 1,200 מ"ר ברוטו, כאמור לעיל, כולל מבני משק חקלאיים, או מבנים אחרים, הקיימים בכל שטח חלקה א'.
(ה) מבנים לשימוש למפעל שהוסבו למטרה זו או הוקמו בחלקה ב', יובאו בחשבון שטח הבניה הכולל של 1,200 מ"ר ברוטו.
(ו) מספר העובדים במפעל בנחלה לא יעלה על עשרה, בשעת השיא.
11. דמי חכירה
(א) עבור השימוש שיותר למפעל כאמור ישולמו למינהל דמי חכירה שנתיים או דמי שימוש שנתיים, או דמי חכירה מהוונים, בשיעורים הנהוגים במינהל, לפי הענין, ממלוא תוספת ערך הקרקע של השטח המשמש למפעל, על פי הערכת השמאי הממשלתי.
(ב) כדי לעודד מעבר מפעלים מחלקות א' לשטחים מרוכזים שיועדו ויפותחו למטרות תעשיה, מלאכה ומסחר, במשבצת המושב, או במסגרת איזורית (להלן - שטח התעשיה), תינתן הנחה למשך שלוש שנים בדמי החכירה המהוונים אשר ישולמו החל ב-1 בינואר 1996, לעסקים שיסגרו בחלקה א' ויעברו לשטח הנ"ל, ולעסקים חדשים שיפתחו בשטח התעשיה, במהלך שלוש השנים האמורות, כמפורט להלן:
(1) שיעור דמי חכירה מהוונים, שישולמו תוך תקופת שלוש השנים האמורה, יהיה:
במרכז הארץ - 34% מערך הקרקע.
באיזור עדיפות לאומית ב' - 17% מערך הקרקע.
באיזור עדיפות לאומית א' - 11% מערך הקרקע.
(2) הנחה כאמור תינתן בתנאים האלה:
גודלו של שטח התעשיה לא יעלה על 50 דונם נטו לכל מושב, והשטח הזה יגרע ממשבצת הישוב עם ההקצאה.
מנהל המינהלה לפעילות לא חקלאית (פל"ח) יאשר כי במסגרת שטח התעשיה ישנם פתרונות לכל העסקים המתנהלים בחלקות א' של המושב, הנעשים שלא על פי החוק, במועד המעבר.
חוזה החכירה יחתם עם חברי האגודה השיתופית ועמם בלבד.
למען הסר ספק, חתימת חוזה חכירה עם כל אחד מחברי האגודה אינה מותנית בחתימת יתר החברים.
(ג) בעד שימוש למפעל הנעשה בחלקה א' של נחלה ללא היתר, שאינו עומד בכללי החלטה זו, ישולמו דמי שימוש בשיעור 10% לשנה מערך הקרקע לאותו שימוש, על פי הערכת השמאי הממשלתי, כל עוד נעשה שימוש כזה בחלקה א'; תשלום זה לא יהווה הכרה בהפרה או בשימוש החריג.
12. המלצת משרד החקלאות.
בעל נחלה שיבקש אישור לשימוש למפעל, יתבקש להמציא המלצת מנהל מחוז משרד החקלאות שבתחומו נמצא הישוב.
13. הוראות מעבר.
(א) לגבי מבנים או שימושים למפעל העונים על תקנות איכות הסביבה, בריאות הציבור וכיבוי אש, אך אינם עומדים בכללים האחרים שבהחלטה זו (גודל, מיקום וכדו'), יתן המינהל הרשאה לשימוש חורג לתקופה של שלוש שנים, בכפוף למתן היתר לכך על פי חוק התכנון והבניה, והסכמת האגודה אם הנחלה מצויה בתחום ישוב המהווה אגודה חקלאית שיתופית.
(ב) הרשאת המינהל תינתן בתנאי שבעל הנחלה יחתום על מסמך משפטי לפיו יתחייב לפנות את המבנה או להתאימו לדרישות הנובעות מהחלטה זו, כולל טיפול בשינוי יעוד אם יש צורך בכך או לסגור את העסק, הכל ללא תנאי ועד לתום תקופת ההיתר.
14. הסכמת המינהל לשימוש למטרת מפעל לא תשנה את חובת החוכר להתגורר בנחלה, לעבדה ולקיים את שאר חיוביו הנובעים מההתקשרות הקיימת עם המינהל ביחס לנחלה.
15. המועצה מסמיכה את הועדה החקלאית לאשר, במקרים מיוחדים, שימוש למפעל, על פי תנאי החלטה זו, בשטח שהוא חלק מנחלה, אך אינו צמוד לחלקה א' של אותה נחלה.
16. החלטה זו מבטלת את החלטת המועצה מס' 426 מיום 3 באוגוסט 1989 ואת החלטת המועצה 703 מיום 29 במרס 1995 בענין זה.
_________________________________
1 י"פ תשנ"ו, 4633.
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|
