אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> הודעה על פקודת משטרה

הודעה על פקודת משטרה

הודעה על פקודת משטרה 1
בהתאם לסעיף 9ב(ב) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971, ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה, קבע שיש בדבר נגיעה לציבור, מתפרסמת בזה פקודת המשטרה כמפורט להלן:
14.01.34 - עיכוב, מעצר ושחרור

1. הגדרות
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצדם:
א. בן משפחה - אחד מאלה:
1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
2) מי שאחראי לצורכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו.
קטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו, כאמור.
ב. הממונה המקצועי - כל בעל תפקיד מן המצוינים להלן, ביחס לתחומי החקירה שהוא אחראי להם:
1) ביחידות הארציות - ראשי המפלגים או ראש היחידה או סגנו.
2) במחוז - ראשי המפלגים, מפקדי יחידות החקירות או סגניהם או קצין אח"ק.
3) במרחב - קצין אח"ק או ראש לשכת חקירות.
ג. הפקודה - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969.
ד. הקצין האחראי על החקירה - כל קצין שמונה לנהל חקירה.
ה. הקצין הממונה - על החקירות בתחנה, בהיעדרו - מפקד התחנה, ובהיעדרם - הקצין הממונה על התחנה, באותה עת.
ו. הקצין הממונה על החקירות בתחנה - כל קצין הממלא תפקיד מן המפורטים להלן, ביחס לתחומי החקירות שהוא אחראי להם, לרבות קצין שמונה לשמש ממלא מקומו בהיעדרו:
1) בתחנה - ראש משרד חקירות או ראש משרד סיור; ובתחנות גדולות גם קצינים שמונו כאחראים לתחומי חקירה ייחודיים, כגון ראש יחידת נוער, ראש יחידת רכוש, ראש יחידת פשעים וראש יחידה כללית.
2) במרחב - קצין אח"ק מרחבי, ראש לשכת חקירות, ראש לשכת תנועה, ראש מאגר חוקרים, ראש צח"ם מרחבי, ראש מחלק חקירות, ראש מחלק נוער, ראש מחלק תאונות דרכים, ראש מחלק בילוש.
3) במחוז - קצין אח"ק מחוזי, ראש ענף חקירות, ראש ענף תנועה, ראש יחידת חקירות מחוזית, ראשי מפלגים וראשי מחלקים ביחידות חקירות מחוזיות ובימ"ר.
4) ביחידה ארצית - ראש היחידה, ראשי מפלגים.
ז. חג - מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18.א. (א) בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח - 1948.
ח. חסד"פ - חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982.
ט. חסד"פ - מעצרים - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996.
י. כליאה - החזקת עצור במקום מעצר.
יא. מעצר - הסמכות הנתונה לאיש משטרה לעצור אדם ללא צו על פי כל דין או על פי צו מעצר שיפוטי.
יב. מקום מעצר - מתקן המצוי באחריות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, אשר השר לביטחון פנים הכריז עליו מקום מעצר.
יג. עבירה בת מעצר - עבירה שאינה חטא.
יד. עיכוב - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש, בזמן ובתכלית.
טו. עירבון כספי - סכום כסף, שנקבע על ידי בית המשפט או קצין ממונה ומופקד בקופת בית המשפט או בחשבון בנק שהנהלת בתי המשפט תקבע לכך, במסגרת החלטה בדבר שחרור בערובה של חשוד או נאשם.
טז. עצור בעבירת ביטחון - אדם שנעצר בעקבות חשד לביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 35. (ב) לחסד"פ - מעצרים, דהיינו עצור החשוד בעבירה לפי:
1) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143., 144., 146. ו-147. לחוק האמור.
2) תקנות 58., 59.. 62., 64., 66., 67., 84. ו-85., לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
3) סעיפים 2. או 3. לפקודת מניעת טרור, תש"ח - 1948.
4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.
5) מי שעצור לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בסעיפים 1) - 4) לעיל.
יז. ערבות - התחייבות בכתב לתשלום סכום נקוב, אם לא ימולאו התנאים שנקבעו בכתב השחרור בערובה, שנקבעה על ידי בית המשפט או הקצין הממונה.
יח. ערובה - עירבון כספי או ערבות עצמית של חשוד או של נאשם, בין לבדם ובין בצרוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים.
יט. תובע - כהגדרתו בסעיף 12. לחסד"פ.
כ. תחנת משטרה - כמוגדר בצו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה), תשל"ו-1976: כל מקום שהוא נקודת משטרה, מקום מעצר משטרתי וכן כל מקום המצוי במטה משטרתי, ארצי, מחוזי, מרחבי ופלוגתי על שלוחותיהם או בתחנת משטרה, שבה פועלת יחידת משטרה כלשהי בתפקידי משטרה רגילים, ועליה ממונה אותה שעה קצין משטרה, שדרגתו מפקח משנה, לפחות.
2. עקרונות בביצוע עיכוב או מעצר
א. סמכותו של איש משטרה לעכב או לעצור אדם, היא אך ורק על פי חוק או מכוח הסמכה מפורשת בו.
ב. אי לעצור חשוד, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות עיכוב או שחרור בערובה.
ג. עיכובו או מעצרו של אדם יהיה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.
ד. ההוראות לגבי ביצוע מעצר ועיכוב יהיו על פי הוראות חסד"פ - מעצרים, אלא אם חוק אחר קבע הוראות אחרות. נקבע בחוק אחר הסדר מיוחד, יחולו אותן הוראות בהתייחס לאותו הסדר.
אין הוראות פקודה זו מתייחסות לביצוע מאסרים על פי פקודות מאסר, צווי מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל וצווי הבאה.
ה. מילוי חובות איש המשטרה, בעת העיכוב או המעצר, כמפורט בסעיף 24. וסעיף 72. לחסד"פ - מעצרים, הוא תנאי לחוקיות העיכוב או המעצר. אם לא מולאו חובות אלו על ידי איש המשטרה העוצר, העצור אינו נחשב נתון במשמורת חוקית, וקמה לו הזכות להימלט ולהגן על עצמו מפני איש המשטרה, כמפני תוקף.
ו. יש להעדיף מעצר בצו שופט, ככל שהדבר ניתן, על פני מעצר בלא צו, גם כשיש בחוק סמכות מעצר בלא צו.
ז. תחילת מעצרו של אדם היא באחד מאלה:
1) במעצר על פי צו שופט שניתן בנוכחות האדם - עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם קבע השופט מועד אחר.
2) במעצר על פי צו שופט שניתן בהיעדרו של האדם או במעצר שלא על פי צו שופט - עם מסירת הודעה כדין, מאת העוצר לאדם שעומדים לעוצרו, כאמור בסעיף 24. לחסד"פ - מעצרים, או עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, בנסיבות שבהן פוטר הדין ממתן הודעה, כאמור בסעיף 24. (ב) לחסד"פ - מעצרים.
ח. נעצר אדם - יש להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה, למעט אם נתקיימו הנסיבות המפורטות בחוק, המאפשרות השהיית הבאתו לתחנת המשטרה. נסתיימו נסיבות אלה, יש להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה.
ט. מעצרו של אדם יסתיים באחד מאלה:
1) בתום תקופת המעצר שנקבעה לו.
2) בהודעה לעצור על החלטת שופט או אדם מוסמך, על סיום מעצרו.
3) הותנה סיום המעצר בתנאים - בהתמלא התנאים.
י. לעניין מעצר בעבירות של בגידה וריגול על פי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין התשל"ז-1977, חלות הוראות מיוחדות, הקבועות בסעיפים 124 ו-125 בסימן ז' בפרק ז' בחוק העונשין, וכן הוראות פקודה זו, בשינויים המתחייבים.
יא. לפי סעיף 38. לחסד"פ - מעצרים, בסמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי לאדם, אם לא היה יסוד למעצרו או שראה נסיבות אחרות המצדיקות את הפיצוי.
יב. הטיפול בעצור חולה או פצוע שטרם הובא ליחידת משטרה והטיפול בכלוא הזקוק לטפול רפואי במקום המעצר יהא כמותווה בפקודת המטה הארצי 12.03.02 - "הטיפול בכלואים הזקוקים לשירות רפואי".
3. עיכוב
א. עקרונות סמכות העיכוב
1) כל עוד ניתן להסתפק בעיכוב, יפעיל איש משטרה סמכות זו, גם אם לאור נסיבות המקרה קיימת סמכות מעצר.
2) עיכוב אדם מוגבל מראש בזמן ובתכלית.
אין לעכב אדם מעל הזמן הדרוש בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב, ובכפוף לאמור בסעיף 3. ג. 4) להלן.
3) הסמכות לעכב אדם על פי ההוראות בסעיף זה, כוללת סמכות לעכב כלי רכב שבו הוא נוסע.
4) אם אדם אינו מציית להוראות איש משטרה שניתנו על פי סמכויות העיכוב או אם הוא מפריע לאיש המשטרה להשתמש בסמכות העיכוב - מוסמך איש המשטרה לעצור אותו אדם ולהביאו לתחנת המשטרה, לתכלית שלשמה ביקש לעכבו; גם אם מדובר בעבירת חטא וגם אם מדובר
באדם שאינו חשוד בביצוע עבירה.
ב. עילות העיכוב
1) עיכוב חשוד
א) איש משטרה רשאי לעכב חשוד, כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו במקום הימצאו או כדי למסור לו מסמכים כגון: דוח תנועה, הזמנה לדין - אם נתקיים אחד מאלה:
(1) יש לו יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה, לרבות חטא.
(2) יש לו יסוד סביר לחשד שאדם עומד לעבור עבירה, העלולה לסכן את שלומו או את ביטחונו של אדם או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.
ב) איש משטרה רשאי לדרוש מחשוד שעוכב כאמור, להילוות אליו לתחנת המשטרה, או רשאי לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שייקבע, אם נתקיימו סעיפים (1) ו-(2) להלן:
(1) יש לו יסוד סביר לחשד שהחשוד עבר עבירה
או
יש הסתברות גבוהה (קרובה לוודאות), שהחשוד עומד לעבור עבירה, כאמור בסעיף 3. ב. 1) א) (2) לעיל.
(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, כגון: לא היה אימות על ידי תעודה מזהה או היה חשש שהתעודה מזויפת או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.
ג) ככלל, במקום שאין בכך כדי להפריע להמשך הטיפול המשטרתי, יש להעדיף זימונו של אדם לתחנת המשטרה, על פני הדרישה להילוות לאיש המשטרה.
2) עיכוב עד
א) היה לאיש משטרה יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה - רשאי הוא לעכב עד, שיכול למסור מידע הנוגע באותה עבירה, כדי לברר את זהותו או מענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו.
ב) איש משטרה רשאי לזמן עד כאמור לתחנת משטרה קרובה, למועד סביר אחר שייקבע, לצורך חקירתו.
ג) ביקש העד להיות מוזמן לחקירה בתחנת משטרה אחרת או להיות מוזמן למועד אחר - יש להיעתר לבקשתו, אלא אם צרכי חקירה מיוחדים לא מאפשרים זאת.
ד) היה הזיהוי בלתי מספיק או היה חשש כי העד לא יתייצב לחקירה במועד - רשאי איש המשטרה לבקש מאותו עד להילוות אליו לתחנת המשטרה, לצורך חקירתו.
3) עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים - הוקנתה בחיקוק לאיש משטרה הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, כגון סמכויות חיפוש על פי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה התשכ"ט - 1969), או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, כגון הסמכות לדרוש מאדם רישיון רכב - רשאי הוא לעכב אדם או רכב, כדי לבצע את החיפוש ולאפשר את הצגת המסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש את שמו ומענו של האדם.
4) עיכוב לביצוע צו מעצר או צו מאסר
א) ביצוע מעצר על פי צו מחייב הצגת הצו לנעצר, כמפורט בסעיף 5. א. 4) להלן.
ב) היה לאיש משטרה יסוד סביר לחשד, כי הוצא נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, והצו אינו ברשותו לצורך ביצוע המעצר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק מן הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו, ובכפוף לסעיף 3. ג. 4) ב) להלן.
ג) לא ניתן לקבל עותק מן הצו, במקום הימצאו - רשאי איש המשטרה לדרוש מאותו אדם להילוות אליו לתחנת המשטרה, לשם מסירת הצו וביצוע המעצר או המאסר על פיו.
5) עיכוב רכב לשם חיפוש
א) איש משטרה רשאי לעכב כלי רכב ולערוך בו חיפוש, אם היה לו יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר וכי יש צורך לבצע חיפוש בכלי הרכב, כדי לאתר את מבצע העבירה או את קרבנה, או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה.
ב) הוראות סעיף 3. ב. 5) א) לעיל, יחולו גם אם אצל איש המשטרה קיים חשש שעומדת להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 35. (ב) לחסד"פ - מעצרים, וכמפורט בסעיף 1. טז. לעיל.
חשש לעניין סעיף זה, הוא גם מידע כללי בדבר כוונה לבצע פיגוע פח"ע, גם אם אין מידע קונקרטי לגבי זהות החשוד או יעד הפעולה.
ג) הוראות סעיף 3. ב. 5) א) לעיל, יחולו גם כאשר יש הסתברות גבוהה (קרובה לוודאות), שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר; כגון, כאשר יש מידע אמין שמתקרב ברכב אדם מזוין המתכוון לבצע רצח.
ד) סמכות העיכוב לפי סעיף 3. ב. 5) א) לעיל, מתייחסת לעיכוב של כלי רכב, גם אם אין החשד מתייחס לכלי הרכב המסוים המעוכב. סעיף זה מסדיר את הנושא של עיכוב כלי רכב במחסומים.
ג. חובות איש משטרה בעת ביצוע עיכוב
1) חובת הזדהות
א) איש משטרה המעכב אדם, יזהה עצמו תחילה, בפני האדם כאיש משטרה ובציון שמו.
ב) איש משטרה שאינו במדים חייב, נוסף לאמור לעיל, להציג בפני האדם המעוכב תעודת מינוי.
ג) איש משטרה במדים, יציג תעודת מינוי רק על פי בקשת האדם המעוכב.
ד) הוראות סעיף 3. ג. 1) א) לעיל, לא יחולו במקרה של עיכוב לצורך ביצוע חיפוש ברכב, כאמור בסעיף 3. ב. 5) לעיל.
אולם, איש משטרה המבצע עיכוב כאמור, יהיה, ככל האפשר, לבוש מדים או מצויד באמצעי זיהוי גלויים. אם לא יתמלאו תנאים אלו, יזדהה איש המשטרה באמצעות תעודת מינוי.
2) הודעה על העיכוב וסיבתו
א) איש משטרה המעכב אדם, יודיע לו מיד שהוא מעוכב.
ב) איש משטרה יודיע למעוכב מיד את סיבת העיכוב.
3) נסיבות לדחיית קיום חובות איש המשטרה
א) ניתן לדחות את מילוי החובות המפורטות לעיל, למעט החובה להודיע על עיכוב, בנסיבות כדלקמן:
(1) כנסיבות העניין ברור, כי זהות איש המשטרה וסיבת העיכוב, ידועות למעוכב.
(2) מילוי החובות עלול לסכל את ביצוע העיכוב או לפגוע בביטחון איש המשטרה או להביא להעלמת הראיה.
ב) חלפו הנסיבות כאמור - יש לקיים את החובות כאמור לעיל, מוקדם, ככל האפשר.
4) משך העיכוב
א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר, הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.
ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על 3 שעות.
בעיכוב שבו מעורב מספר רב של מעוכבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף, שלא יעלה על 3 שעות, מנימוקים שיירשמו. הנימוקים יירשמו בטופס מ-1072 - "דוח פעולה" ובטופס מ-3133 - "דוח על עיכוב/מעצר/שחרור", אם הוא ממגזר האג"ם או בטופס מ-3133, אם הוא ממגזר האח"ק.
ג) חקירתו של עד או של חשוד, בתחנת המשטרה, אינה חלק מהעיכוב המוסדר בחסד"פ - מעצרים, ולכן משך חקירה זו, כמפורט בסעיפים 3. ב. 1), 2), אינו נלקח בחשבון, לצורך חישוב משך העיכוב.
5) דיווח
א) עם תום העיכוב, ידווח איש המשטרה שביצע את העיכוב בטופס מ-1072 ו-3133, אם הוא ממגזר האג"ם, או מ-3133, אם הוא מגזר האח"ק, לפי העניין, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה.
(2) האדם עוכב לפרק זמן של 20 דקות או יותר.
אם עוכב לפרק זמן קצר מזה, אין צורך בדיווח.
ב) טופס מ-1072 או מ-3133, לפי העניין, ימולא במקור ובהעתק. המקור יצורף לחומר או לתיק החקירה, והעתק יתויק בתיק היחידה הנוגעת בדבר, לפי העניין.
ג) אין בהוראה זו כדי לפטור מחובת דיווח, אם זו קיימת על פי פקודות אחרות.
ד. עיכוב על ידי אדם פרטי
1) סמכויות אדם פרטי
א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר, עד לבואו של איש משטרה, אם נתקיים אחד מאלה: והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינו ידועה:
(1) האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש.
(2) אדם אחר הקורא לעזרה, מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בסעיף (1) לעיל.
ב) חשוד שעוכב לפ' סעיף 3. ד. 1) א) לעיל, יימסר לאיש המשטרה ללא דיחוי, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על 3 שעות.
ג) אדם המעכב לפי סעיף 3. ד. 1) א) לעיל, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לחשוד.
2) נודע לאיש משטרה כי אדם פרטי עיכב אדם, תינתן, ככל אפשר, עדיפות לטיפול באירוע זה.
4. מעצר בלא צו
א. הוראות החוק
להלן הוראות החוק העיקריות שבהן נקבעו סמכויות של איש משטרה לעצור אדם בלא צו שיפוטי:
1) סעיף 23. לחסד"פ - מעצרים.
2) סעיף 28. לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961.
3) סעיף 5. (5) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א - 1971.
4) סעיף 79. לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א - 1971.
5) סעיף 193. (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
ב. עילות המעצר
1) ככלל, ייעצר חשוד על פי צו שופט, אלא אם סבור איש משטרה העומד לבצע את המעצר, כי עקב הנסיבות, כגון: לוח הזמנים, צורכי החקירה וסיכון עתידי לאדם או לרכוש, לא ניתן להשהות את המעצר עד להוצאת הצו, ויש סמכות לבצע מעצר ללא צו, כמפורט בסעיף 4. ב. 2) להלן.
2) איש משטרה מוסמך לעצור אדם בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר, ונתמלא גם אחד התנאים המפורטים להלן:
א) החשוד עובר בפני איש המשטרה או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, ואיש המשטרה סבור, בשל העבירה שעבר, כי אותו החשוד עלול לסכן ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
ב) יש לאיש המשטרה יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
ג) יש לאיש המשטרה יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט, ובכלל זה העלמת רכוש או השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
ד) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
ה) החשד המיוחס לאדם הוא, כי עבר עבירה מן העבירות כדלקמן:
(1) עבירה שדינה מוות או מאסר עולם.
(2) עבירות ביטחון, לפי הפירוט הבא:
(א) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143, 144, 146, ו-147, לחוק האמור.
(ב) תקנות 58, 59, 62, 64, 66, 67, 84, ו-85, לתקנות ההגנה (שעת חירום) - 1945.
(ג) סעיף 2. או 3. לפקודת מניעת טרור, התש"ח - 1948.
(ד) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.
(ה) מי שחשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בסעיף 4. ב. 2) ה) (2) (א) - (ד) לעיל, וניתן לעצרו לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח - 1967.
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973, למעט שימוש והחזקה לשימוש עצמי.
(4) עבירה שבוצעה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
(5) עבירת אלימות כלפי בן משפחה, כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, כמוגדר בסעיף 1. א. לעיל.
ו) האדם הינו משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח שהפר תנאי מתנאי השחרור או שהוא עומד להימלט מהדין או שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
3) איש משטרה מוסמך לעצור אדם אשר אינו מציית לסמכויות העיכוב שניתנו לאיש המשטרה בדין או אם האדם מפריע לאיש המשטרה להפעיל את סמכויות העיכוב.
נעצר אדם בעילה זו, יובא לתחנת המשטרה, לתכלית אשרי לשמה ביקש איש המשטרה לעכבו.
4) ביטחון אדם, ביטחון הציבור - לעניין סעיף 4. ב. 2) לעיל, בנסיבות המתאימות, יש לראות גם בעבירות רכוש סיכון לביטחון האדם או הציבור. יובהר כי יהיו נסיבות בהן גם עבירות רכוש יכולות לשמש בסיס לחשש הסביר, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בחומרת הפגיעה או במידע על עברו של החשוד.
5) יובהר כי, בנסיבות המתוארות בסעיפים 4. ב. 2) א) - ד) לעיל, החשש שמבסס את עילת המעצר לא יהיה חשש בעלמא, אלא צריך שיעוגן בבסיס עובדתי, המתייחס לחשוד הספציפי, למידע המצוי בידי המשטרה, להתבטאויות החשוד, להתנהגותו ולנסיבות ביצוע העבירה.
6) יובהר כי בנסיבות המתוארות בסעיף 4. ב. 2) ה) לעיל, מטרת המעצר היא למנוע אפשרות של סיכון ביטחון האדם. ביטחון המדינה או ביטחון הציבור; וכאשר המדובר בחשד לביצוע עבירות כאמור, די בכך שאותו אדם חשוד כי ביצע את העבירות החמורות המצוינות בסעיף.
ג. אופן ביצוע המעצר
איש משטרה יקפיד הקפדה יתרה על אופן ביצוע המעצר, כפי שהוגדר במפורש בחוק. מילוי כל השלבים והדרישות מהווה תנאי לחוקיות המעצר.
1) עם הפעלת סמכות המעצר, יזדהה איש המשטרה בפני החשוד, כמפורט בסעיף 3. ג. 1) לעיל.
2) איש המשטרה יודיע לחשוד שהוא עוצר אותו.
3) איש המשטרה יודיע לחשוד את הסיבה למעצר, כלומר את החשד המיוחס לו, בהקדם האפשרי, במהלך ביצוע המעצר.
4) בנסיבות חריגות כדלקמן, ניתן לדחות את קיום החובות האמורות בסעיפים 4. ג. 1) ו-3) לעיל:
א) הנסיבות אינן מותירות ספק כי זהות העוצר כאיש המשטרה ידועה לעצור, כגון שמכירו כאיש משטרה באופן אישי או ממפגשים קודמים.
ב) הנסיבות אינן מותירות ספק, כי סיבת המעצר ידועה לעצור כגון שנעצר במהלך ביצוע העבירה.
ג) מילוי הוראות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר, כגון שהעצור עלול להימלט.
ד) מילוי הוראות אלה עלול לפגוע בביטחון העוצר, בשעת ביצוע המעצר או לתרום להעלמת ראיה, כגון שהעצור מחזיק בראיה ועומד לנצל את הזמן לשם השמדתה או העלמתה.
5) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיפים 4. ג. 1) ו-3) לעיל, יקיים העוצר את ההוראות, בהקדם האפשרי.
6) יש להימנע, ככל האפשר, מדחיית מילוי ההוראות האמורות, למניעת ספיקות בדבר חוקיות המעצר.
ד. שחרור עצור בשטח
1) איש משטרה שעצר אדם והתברר לו, בטרם הביאו לתחנת המשטרה, כי ניתן לשחררו, משום שאין צורך בהמשך מעצרו, ישחררו מהמעצר, בשטח.
2) איש המשטרה יתעד את המעצר ואת השחרור בטופס מ-3133 ויעביר את הדוח לקצין הממונה בהקדם האפשרי, באופן המפורט בסעיף 4. ו. להלן.
ה. הבאת עצור לתחנת המשטרה
1) עצר איש משטרה אדם ולא שחררו בטרם הביאו לתחנת המשטרה, יביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה אל הקצין הממונה, למעט בנסיבות חריגות, המפורטות להלן:
א) הבאת העצור למקום אחר, כדי שיקבל שם טיפול רפואי דחוף.
ב) השארת העצור במקום שבו נעצר או הבאתו למקום בו נדרשת נוכחות איש משטרה, כדי למנוע פגיעה באדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה או לצורך המשך החקירה, כאשר אין לאיש המשטרה אפשרות להביא את העצור לתחנה בעצמו או באמצעות איש משטרה אחר.
ג) השארת העצור במקום המעצר או הבאתו למקום האירוע, כאשר טובת החקירה דורשת פעולה דחופה שם, בנוכחות העצור.
ד) הבאת העצור למקום אחר, כאשר נוכחותו דרושה שם כדי למנוע פגיעה מידית וחמורה בביטחון הציבור או המדינה או מוות או נזק גופני חמור לאדם.
ה) הבאת העצור, בהסכמתו, למקום אחר, כדי לתפוס ראיון או למנוע את השמדתה.
2) חלפו הנסיבות המפורטות לעיל שמנעו הבאת העצור לתחנת המשטרה, יובא העצור לשם, ללא דיחוי.
3) נעצר חשוד שלא באזור מגוריו, יישלח מברק לידיעת היחידה שבאזורה מתגורר החשוד.
ו. דוח על מעצר - העוצר יערוך ויעביר לקצין הממונה, בהקדם האפשרי, דוח על המעצר, בטופס מ-3133 וזאת גם אם החליט לשחררו.
5. מעצר על פי צו שופט
א. ביצוע מעצר על פי צו - כללי
1) ככלל, ייעצר חשוד על פי צו שופט, אלא אם עקב הנסיבות, כגון: לוח הזמנים של החקירה, צורכי החקירה וסיכון עתידי לאדם או לרכוש, לא ניתן להשהות את המעצר עד להוצאת הצו, ויש סמכות לבצע מעצר ללא צו, כמפורט בסעיף 4. לעיל.
2) בטרם תוגש בקשה לצו מעצר, יש לבחון מראש, האם לא ניתן להסתפק בשחרור בערובה, בהתאם לשיקולים המפורטים בסעיף 11. להלן.
3) כל ההוראות החלות על איש המשטרה בעת ביצוע מעצר ללא צו, יחולו, בשינויים המתחייבים, גם בעת ביצוע מעצר על פי צו.
4) בעת ביצוע מעצר על פי צו, ימסור מבצע המעצר לעצור עותק מהצו. עותק מן הצו יכול שיהיה עותק שהתקבל באמצעות פקסימיליה.
אם אין בידו עותק מהצו, ניתן להשתמש בסמכות העיכוב, כמפורט בסעיף 3. ב. 4) לעיל.
5) העצור יובא, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה בפני הקצין האחראי על החקירה או בפני הקצין הממלא את מקומו, אלא אם הורה בית המשפט להביאו בפניו מיד.
6) כל ההוראות החלות על הקצין הממונה בעת ביצוע מעצר בלא צו, כמפורט בסעיף 6. להלן, יחולו, בשינויים המתחייבים, גם על קצין המשטרה, כמפורט בסעיף 5. א. 5) לעיל, שבפניו הובא העצור.
7) הפרוצדורה בבית המשפט תהיה כמפורט בסעיף 7. להלן.
ב. עילות להגשת בקשה להוצאת צו מעצר
1) היה לאיש המשטרה יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, ונתקיימה עילה מן העילות המפורטות להלן, יגיש בקשה להוצאת צו מעצר, לבית משפט המוסמך להוציא את הצו. סדרי הדיון בבית המשפט יהיו כמפורט בסעיף 7. להלן. העילות להגשת בקשה לצו מעצר הן כדלקמן.
א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה או מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
ב) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
ג) יש צורך לנקוט הליכי חקירה, שלא ניתן לקיימם, אלא כשהחשוד נתון במעצר.
ד) האדם נמלט ממשמורת חוקית.
2) עילת מעצר בסעיף 5. ב. 1) ג) לעיל תנומק ב"נימוקים מיוחדים". איש המשטרה המופיע בדיון להארכת מעצר לא יבקש מעצר על פי עילה זו, לתקופה העולה על 5 ימים, למעט במקרים מיוחדים, כמפורט בסעיף 9. ב. להלן.
6. חובות הקצין הממונה
א. הבאת העצור בפני הקצין הממונה
1) הובא עצור שנעצר בלא צו לתחנת משטרה - יובא, ללא דיחוי, בפני הקצין הממונה.
2) אם נדרשות פעולות חקירה ובירור ראשוניות הנדרשות לצורך החלטת הקצין הממונה בדבר המעצר או השחרור או נדרש זמן לצורך עריכת דוח - ניתן לבצע פעולות חקירה ובירור אלה, טרם הבאת העצור בפני הקצין הממונה, ובלבד שלא תעוכב הבאתו בפני הקצין הממונה למעלה משעה אחת.
3) נמצא אדם בתחנת המשטרה, בין אם הגיע מיזמתו ובין אם עוכב או הוזמן לתחנה, ומצא איש המשטרה כי אותו אדם חשוד בביצוע עבירה וכי יש עילה למעצרו או לשחרורו בערובה, יביאו בפני הקצין הממונה.
4) נעדר הקצין הממונה מהתחנה או נבצר ממנו לדון בשחרורו של עצור, רשאי איש המשטרה האחראי לחקירה, לשחרר את העצור לפי הוראות החוק; ובלבד שקיבל אישור לכך מן הקצין הממונה. אם הורה על שחרור בערובה, יקבל את אישור הקצין הממונה לערובה ולתנאיה.
אישור לפי סעיף זה יכול להיות גם אישור טלפוני, אשר יתועד בכתב. שוחרר עצור בערובה לפי סעיף זה, יראוהו כאילו שוחרר על ידי הקצין הממונה.
ב. בירור והחלטת הקצין הממונה באשר למעצר או לשחרור בערובה או ללא ערובה
1) הובא העצור בפני הקצין הממונה, יפעל כדלקמן:
א) יברר האם מעצר החשוד על ידי איש המשטרה היה כדין וכי היתה עילה למעצר, כאמור בסעיף 5. ב. לעיל. מצא הקצין הממונה כי לא היתה עילה למעצר, ישחרר את העצור לאלתר.
ב) על אף האמור בסעיף 6 ב. 1) א) לעיל, לא ישחרר הקצין הממונה את העצור, אם מצא שיש עילה למעצרו, כמפורט בסעיף 5. ב. 1) לעיל. בנסיבות אלה ישקול הקצין הממונה את כל העובדות והנסיבות שהובאו בפניו, כמתואר להלן, ויחליט כיצד לנהוג בחשוד, על פי אחת החלופות כדלקמן:
ג) שחרור החשוד לאלתר או שחרורו בערובה.
ד) הבאת החשוד לאלתר בפני שופט, לשם הארכת מעצרו או לשחרורו בערובה, בתנאים שאינם בסמכות הקצין הממונה או כשהחשוד אינו מסכים לתנאי השחרור שקבע הקצין הממונה.
ה) מעצר החשוד, עד להבאתו בפני שופט או עד לשחרורו בערובה או שלא בערובה, ובלבד שסך כל שעות המעצר לא יעלה על 24 שעות, אלא במקרים חריגים, כמפורט בסעיף 8. ב. 3) - 4) להלן.
2) ככלל, יעדיף הקצין הממונה לשחרר את החשוד בערובה, והחלטה בדבר מעצר תינתן רק בנסיבות בהן השתכנע הקצין הממונה כי מתקיימת עילת מעצר, ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר, אלא כשהחשוד במעצר.
בהקשר זה, יבחן הקצין הממונה אם אין בשחרור בערובה בתנאים מסוימים, כדי להשיג את מטרת המעצר. שיקוליו באשר לשחרור בערובה יהיו כמפורט בסעיף 11. להלן.
3) לפני קבלת החלטתו, יאפשר הקצין הממונה לחשוד להשמיע את דבריו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עלולה לחזק את הראיות נגדו, והכל כמפורט בטופס מ-3015 - "דוח של הקצין הממונה/קצין משטרה".
4) אם סנגורו של החשוד נמצא בתחנת המשטרה, ומבקש להשמיע דבריו, ישמע הקצין את טענותיו, לפני מתן ההחלטה בגין מעצר החשוד או שחרורו בערובה.
אין באמור לעיל כדי לחייב את הקצין הממונה להמתין לבואו של סנגור או לאפשר פגישה בין החשוד לסנגורו, אם קיימת מניעה לפגישה כאמור, על פי החוק, כמפורט בסעיף 6. ו. להלן.
5) החליט הקצין הממונה על מעצר, יוודא כי ייעשה כל מאמץ לנקוט הליכי חקירה במהירות המרבית, כדי למנוע את הצורך בהארכת מעצר מעבר לנדרש.
6) הפצת הטופס
א) הקצין הממונה יתעד את שיקוליו ואת החלטתו בטופס מ-3015.
ב) הטופס ימולא במקור ובשלושה העתקים ויופץ כדלקמן:
(1) המקור - לתיק החקירה.
(2) העתק ראשון - לבית המעצר.
(3) העתק שני - לאוגדן דיווח למערכת מעצרים מקוונת.
(4) העתק שלישי - לעצור.
ג. הבהרת זכויות לעצור
1) החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, מוטלת עליו חובה אישית להבהיר לו את הפרטים, כדלקמן;
א) דבר המעצר.
ב) סיבת המעצר, דהיינו החשד המיוחס לו ועילת המעצר, בשפה הידועה לו וברמת שפה המתאימה לו.
ג) זכותו שתימסר הודעה לאדם הקרוב לו ולעורך דין.
ד) זכותו להיפגש עם עורך דין.
ה) הקצין הממונה ימסור לעצור רשימה של עורכי דין המוכנים לשמש סנגורים לעצורים, שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין. אולם, איש משטרה לא ימליץ, לא במישרין ולא בעקיפין, בפני חשוד או עצור או נאשם או עד או מתלונן או בפני כל אדם אחר, הפונה אליו כאל איש משטרה, על עורך דין מסוים, וכן לא יביע דעתו על עורך דין כלשהו.
ו) זכותו להיות מיוצג על ידי סנגור, בנסיבות המפורטות בסעיף 15. לחסד"פ או בחוק הסנגוריה הציבורית.
הקצין הממונה ימסור לעצור דף הסבר בדבר הזכות להיות מיוצג על ידי סנגור.
ז) משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא בפני שופט.
2) הקצין הממונה ידאג לקבל אישור על קבלת ההודעות, בחתימת ידו של העצור, בטופס מ-3015.
ד. מסירת הודעה על מעצר
1) נעצר אדם, תימסר, ללא דיחוי, הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו, לאדם הקרוב אליו שהעצור נקב בשמו ושניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע, כאמור.
2) נעצר אדם, תימסר הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו גם לעורך דין אשר העצור נקב בשמו או לאחד מעורכי הדין המוכנים לשמש סנגורים, מן הרשימה שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין ושנמסרה לו כאמור בסעיף 6. ג. 1) ה) לעיל ואשר בו בחר החשוד, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.
האמור לעיל יחול בכפוף לסייג בבחירת סנגור מטעמים של ביטחון המדינה הקבוע בסעיף 14. בחסד"פ.
3) באחריות הקצין הממונה להודיע, ללא דיחוי, לקרוב ולעורך הדין גם על כל שינוי במקום החזקתו של העצור.
4) מסירת ההודעות כאמור בסעיף זה תתועד בכתב, והקצין הממונה יוודא, כי אמנם נמסרו ההודעות כאמור לעיל, לעורך הדין ולקרובו של העצור.
5) עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט
א) למרות האמור לעיל, היה ומדובר במעצרו של אדם בשל עבירת ביטחון, כאמור בסעיף 35. (ב) לחסד"פ - מעצרים או בשל פשע אחר שדינו מאסר 10 שנים ומעלה, רשאי שופט בית משפט מחוזי להתיר שלא תימסר ידיעה על המעצר. כן רשאי שופט בית משפט מחוזי להתיר שהידיעה תימסר רק למי שייקבע, אם אישר שר הביטחון בכתב, שביטחון המדינה מחייב סודיות המעצר או אם אישר מפכ"ל המשטרה בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.
ב) הפנייה לשר הביטחון או למפקח הכללי של המשטרה, לפי העניין, לשם קבלת האישור בכתב, תיעשה על ידי הממונה על החקירה, בנתיבי הדרג המקצועי, באמצעות מחלקת החקירות והתביעות.
ג) הבקשה לקבלת הרשאה לעיכוב ידיעה על מעצר, תידון במעמד צד אחד. מטעם המבקש יתייצב בבית המשפט המחוזי, הקצין הממונה.
ד) ההרשאה לפי סעיף 6. ד. 5) א) לעיל, תהיה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות. ניתן להאריכה, מעת לעת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 7 ימים. בעבירות ביטחון המנויות בסעיף 35. (ב) לחסד"פ - מעצרים. סך כל התקופות לא יעלה על 15 ימים. אם שר הביטחון אישר בכתב שביטחון המדינה מחייב זאת.
6) מסירת הודעה על מעצר לקרוב המצוי מחוץ לישראל
א) מתגוררים כל קרוביו של העצור מחוץ לישראל, יישלח מברק לאמ"ן/נציגויות זרות, ובו דרישה להעביר, ללא דיחוי, הודעה על המעצר ועל מקום הימצאו של העצור, לאדם הקרוב אליו שהעצור מסר את פרטיו.
ב) ביקש העצור כי ההודעה על מעצרו תימסר לאדם המצוי מחוץ לישראל, על אף שיש לו קרובים המתגוררים בארץ, ישמע הקצין הממונה את הנימוקים לבקשתו וייענה לבקשה, אם מצא כי הבקשה מוצדקת, בשל קרבה מיוחדת או שיש אפשרות סבירה יותר כי יקבל סיוע מאותו אדם או מסיבות מיוחדות אחרות.
סירב הקצין הממונה לבקשת העצור, יתעד את נימוקיו.
ג) המברק שיישלח לאמ"ן יכלול את פרטי היחידה המבקשת, תיק החקירה הנוגע בדבר או מספר האירוע, לפי העניין, פרטי העצור והעבירה שבגינה נעצר, מקום המעצר, פרטי האדם הקרוב לעצור, כתובתו ומספר הטלפון.
העתק המברק יתויק בתיק החקירה או צמוד לחומר החקירה, אם לא נפתח לאירוע תיק פלילי.
ד) עם מסירת הידיעה לאדם הקרוב, יישלח מברק מאמ"ן/נציגויות זרות ליחידה הנוגעת בדבר, המאשר ביצוע הפעולה המבוקשת. המברק יתויק צמוד להעתק מברק הדרישה, וישמש אסמכתא למילוי החובה למסור הודעה על המעצר.
7) מסירת הודעה על מעצר של חולה נפש
א) נעצר חשוד אשר קיים חשש כי הינו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, יש להודיע לאדם הקרוב אליו, בין אם ביקש זאת החשוד ובין אם לאו.
ב) כן יש להביא לידיעת העצור והאדם הקרוב אליו את זכותו של העצור להיות מיוצג על ידי עורך דין ולהיפגש עמו.
ה. פנייה לגורם מתאים, במקרה של תלויים בהשגחת העצור
טען העצור כי באחריותו נמצא, לשם טיפול או השגחה, ילד, חולה הרתוק למיטתו או נכה, יוודא הקצין הממונה כי תיעשה פנייה לגורם המתאים, כדי שיקבל לידיו את הטיפול באדם שנשאר ללא טיפול והשגחה.
ו. פגישת עצור עם עורך דין
1) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
ביקש העצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין להיפגש עם העצור, יאפשר זאת איש המשטרה שבאחריותו נמצא העצור, האחראי על החקירה או האחראי למקום המעצר, לפי העניין, אלא אם קיבל הוראה בכתב לדחות את הפגישה, על ידי הגורם המוסמך, כמפורט בסעיף 6. ו. 5) להלן, למשך הזמן הנקוב באותה הוראה.
2) פגישה ראשונה עם עצור תותר גם ללא הצגת ייפוי כוח בכתב מטעם העצור, אם הוברר כי עורך הדין זומן על פי בקשת העצור או על פי בקשת אדם קרוב לעצור, והעצור הודיע כי אינו מתנגד למינוי זה. פגישות נוספות בין אותו עורך דין לבין העצור יותרו, לאחר הצגת ייפוי כוח בכתב.
3) מועדי הפגישות
א) הפגישה הראשונה לאחר מעצר תתאפשר, ללא דיחוי, בכפוף לאמור בסעיף 6. ו. 6) להלן.
ב) פגישה שאינה פגישה ראשונה
(1) פגישה שאינה פגישה ראשונה תיערך לפי תיאום מראש בימים א - ה בין השעות 07:30 - 17:00; בימי ו' וערבי חגים, בין השעות 0800 - 1300.
(2) אם ניתן לאפשר את הפגישה גם בשעות אחרות, יתואם המועד גם לשעות אלה.
4) תנאי הפגישה
א) פגישת העצור עם עורך הדין תיערך ביחידות ובתנאים הראויים והמבטיחים את פרטיות השיחה וסודיותה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.
ב) אין לאפשר פגישת עורך הדין עם יותר מעצור אחד בו זמנית, מחשש של תיאום גרסאות בין העצורים.
5) עצור בתנאי בידוד
א) פגישת עצור המוחזק בתנאי בידוד עם עורך הדין תיערך, לאחר תיאום מוקדם עם האחראי לחקירה.
ב) האחראי לחקירה יפרט מראש, הוראות, אשר יאפשרו קיום פגישה בין עצור המוחזק בתנאי בידוד לבין עורך דין. בהוראות אלה יצוין גם מקום הפגישה.
ג) סבר האחראי לחקירה, כי יש מניעה לקיום הפגישה, ינהג כמותווה בסעיף 6. ו. 6) להלן.
6) דחיית פגישה עם עורך דין
א) אין לדחות קיום פגישה בין עצור לעורך דין, אלא בנסיבות מיוחדות, כאשר ישנה הצדקה עניינית לכך, כמפורט בסעיפים 6. ו. 6) ב) - ד) להלן.
החשש, שמא פגישת עצור עם עורך דין תניע את העצור לא לשתף פעולה עם חוקריו, אינה מהווה, כשלעצמו סיבה המצדיקה דחיית הפגישה.
ב) העילות לדחיית פגישה עם עורך דין ומשך הדחייה
(1) נמצא עצור בעיצומם של הליכי חקירה או בעיצומן של פעולות אחרות הקשורות בחקירה, ובאופן שנוכחותו נדרשת להשלמתם, ועריכת הפגישה עם עורך הדין ללא דיחוי מחייבת את הפסקתם או את דחייתם למועד אחר, וסבר הקצין הממונה, כהגדרתו בסעיף 1. ה. לעיל ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכן את החקירה באופן ממשי - רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת, בכתב, על דחיית הפגישה, לזמן הנדרש להשלמת הפעולות, ובלבד שהדחייה לא תעלה על שעות ספורות.
(2) שוכנע הקצין הממונה על החקירות בתחנה, כהגדרתו בסעיף 1. ו. לעיל ובתנאי שהינו בדרגת רפ"ק לפחות, כי פגישת העצור עם עורך דין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו עניין או למנוע גילוי ראיה או תפיסת דבר שהושג בקשר לאותה עבירה - רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות את הפגישה, לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות משעת המעצר.
(3) הממונה המקצועי, כהגדרתו בסעיף 1. ב. לעיל ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות פגישת עצור עם עורך דין, עד 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע כי נתקיים אחד מאלה:
(א) דחיית הפגישה דרושה לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע.
(ב) כשהדבר כרוך בעבירת ביטחון, כמוגדר בסעיף 1. טז. לעיל, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 6. ו. 6) ד) (2) להלן.
בנסיבות אלה, דרגת השכנוע בדבר קיום העילה צריכה להיות הגבוהה ביותר.
(4) ההחלטה המנומקת תיכתב בשני עותקים, תכלול הסבר אודות העילות שהוזכרו לעיל ותתויק בתיק החקירה.
(5) יש להודיע לעצור ולסנגורו אודות ההחלטה לדחות את הפגישה.
ככלל, אין חובה להודיעם אודות הנימוקים להחלטה. כאשר לדעת בעל התפקיד שהורה על דחיית הפגישה אין בכך כדי לסכן חיי אדם או לפגוע בחקירה או לסכן אינטרס ציבורי אחר, יימסרו הנימוקים להחלטה.
ג) אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותו של עצור שביקש זאת, קבלת הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דין, לפני שיובא לבית משפט בעניין מעצרו.
ד) דחיית פגישה בין עורך דין לעצור החשוד בעבירת ביטחון
(1) דחייה לשעות ספורות - נמצא עצור החשוד בעבירת ביטחון בעיצומם של הליכי חקירה או בעיצומן של פעולות אחרות הקשורות בחקירת עבירות ביטחון, באופן שנוכחותו נדרשת להשלמתם, וסבר הקצין הממונה, ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכן את החקירה באופן ממשי - רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת, בכתב, על דחיית הפגישה, לזמן הנדרש להשלמת הפעולות. ובלבד שהדחייה לא תעלה על שעות ספורות.
(2) דחייה מעבר לשעות ספורות
(א) העילות לדחיית פגישת עצור החשוד בעבירת ביטחון עם עורך דין בעבירת ביטחון עם עורך דין מעבר לשעות ספורות הן כדלקמן:
- הפגישה עלולה לשבש מעצר של חשודים אחרים.
- הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או לתפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת.
- מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה או לשמור על חיי אדם.
(ב) ממונה מקצועי בדרגת סנ"ץ רשאי לדחות פגישת עצור עם עורך דין, לפרק זמן שלא יעלה על 6 ימים ממועד ביצוע המעצר.
במניין ימים אלו, יילקח בחשבון פרק הזמן לדחיית הפגישה, בו עשה שימוש הקצין הממונה, כמצוין בסעיף 6. ו. 6) ד) (1) לעיל.
(ג) ממונה מקצועי בדרגת נצ"ם, רשאי לדחות פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת, שלא תעלה על 4 ימים.
(ד) ההחלטה בדבר הדחייה תינתן בכתב, תוך פירוט מרבי של הנימוקים לכך שבקיום הפגישה, יש כדי לקיים אחת העילות המצוינות בסעיף 6. ו. 6) ד) (2) (א) לעיל. ההחלטה תצורף לתיק או לחומר החקירה, והתיעוד ילווה את העצור, אם יועבר למקום מעצר אחר.
(ה) לעצור תימסר הודעה על דחיית הפגישה: ואם ביקש, תימסר הודעה על הדחייה ומשכה גם לאדם קרוב שהעצור נקב בשמו.
(3) דחיית פגישה על ידי בית משפט
(א) סבר הקצין הממונה כי התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף 6. ו. 6) ד) (2) (א) לעיל, להאריך את משך דחיית הפגישה מעבר לתקופה הכוללת של 10 ימים, וסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך הדין לא יעלה על 21 ימים - יפנה בקשה לנשיא בית משפט מחוזי, לאחר שהבקשה אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בקשה כזו תידון במעמד צד אחד, ואת המבקש ייצג איש משטרה בדרגת רב פקד ומעלה.
(ג) על החלטה לפי סעיף זה, רשאים הצדדים לערור בפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בהרכב של שופט אחד.
(4) ערר
(א) נדחתה פגישת עצור עם עורך דין, שלא על ידי בית משפט, רשאי החשוד לערור על ההחלטה בפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהיעדרו בפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי.
על החלטת בית המשפט ניתן לערור בפני בית המשפט העליון, שידון בעניין
בהרכב של שופט אחד.
(ב) עצור רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה, לפי סעיף 35(א) לחוק, לדחות פגישה עם עורך דין, באמצעות מפקד מקום המעצר שבו הוא מוחזק או על ידי סנגורו. כתב הערר יוגש לבית המשפט בשלושה העתקים, והעתק ממנו יינתן לתובע.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 35(ה) לחוק, יוגש תוך 48 שעות מעת מסירת החלטת בית המשפט לבעלי הדין. כתב הערר יוגש לבית המשפט בשלושה העתקים, והעתק ממנו יינתן לצד שכנגד.
(ג) הדיון בערר יתנהל בהיעדר העצור, אלא אם ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו.
(ד) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של עצור, שפגישתו עם עורך
הדין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע קשר ביניהם, אלא אם החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון, בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה.
(ה) בדיון לפי סעיפים 6. ו. 6) ד) (4) (ג) ו-(ד) דלעיל, רשאי בית המשפט לקבל ראיה, לרבות ראיה בדבר הטעמים שנרשמו למניעת הפגישה, אף שלא בנוכחות החשוד או סנגורו או בלי לגלותה להם; אם שוכנע שגילוי הראיה לחשוד או לסנגורו, עלול לפגוע בביטחון המדינה או לסכל את החקירה.
הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה, לפי פרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1971.
(ו) החליט בית המשפט לאפשר את הפגישה בין עורך דין לבין עצור, לפי סעיף זה, והודיע נציג המדינה במעמד מתן ההחלטה על רצון לערור עליה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית הפגישה, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. לעניין זה, לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
(5) סיום תקופת הדחייה - סבר בעל התפקיד אשר החליט על דחיית הפגישה בין עצור לעורך דין או שביקש את דחייתה מבית המשפט, כי נסתיימה העילה שבגינה נדחתה הפגישה או נסתיימה החקירה, לפי המוקדם - יאפשר את קיומה, אף אם לא נסתיימה תקופת הדחייה אותה קבע מראש או אותה ביקש מראש מבית המשפט.
ז. עתירה בדבר מינוי סנגור
1) ביקש עצור החשוד בעבירת ביטחון למנות לעצמו סנגור, ונמנע הדבר ממנו, רשאי הוא לעתור על כך לבית המשפט המחוזי.
2) מפקד מקום המעצר יעביר את העתירה לבית המשפט המחוזי, והדיון בעתירה יתקיים בפני העצור, תוך 48 שעות מהגשת העתירה.
7. בקשות להוצאת צווי מעצר בבית המשפט
א. הגשת בקשה להוצאת צו מעצר
1) סמכות עניינית ומקומית
א) בית המשפט המוסמך להוציא את צו המעצר, כל עוד לא הוגש כתב אישום, הוא בית משפט השלום אשר באזור שיפוטו התקיים אחד מאלה:
(1) נעברה העבירה, כולה או מקצתה.
(2) נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
(3) האדם עצור באזור שיפוטו של בית משפט אחר ולא ניתן לפנות לבית המשפט במקומות המצוינים בסעיפים 7. א. 1) א) (1) ו-(2) לעיל, בשל נסיבות מיוחדות, שיפורטו; כגון שהארכת המעצר בוצעה במשמרת שבה פועלים רק חלק מבתי המשפט.
ב) לאחר הגשת כתב אישום, בית המשפט המוסמך להוציא צו מעצר הוא בית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום. אם הוגש ערעור, בית המשפט המוסמך להוציא צו מעצר הוא בית המשפט של ערעור.
ג) הוגשה בקשה לבית המשפט לפי חוק זה בעניין מעצר או שחרור, ימשיך אותו בית משפט לדון בכל בקשה הנמצאת בסמכותו העניינית בקשר לאותה עבירה, אף אם נתונה סמכות מקומית גם לבית משפט אחר, אלא אם התקיים אחד מאלה:
(1) בקשה הקודמת התייחסה למעצר בנסיבות האמורות בסעיף 7. א.1) א)(3) לעיל.
(2) חקירת העבירה הועברה ליחידת חקירות אחרת.
2) סדרי הדין בהגשת בקשה להוצאת צו מעצר
א) הבקשה תוגש על ידי החוקר המטפל בתיק החקירה או על ידי איש משטרה אחר הבקיא בתיק החקירה, כשהיא נתמכת בהצהרת איש משטרה, שלאחר אזהרה, בדבר העובדות המהוות בסיס לבקשה, כולל:
(1) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.
(2) תמצית העובדות והמידע שעליהם מבוססת הבקשה.
(3) עילת המעצר.
(4) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות, הנוגעים באותו עניין והמתייחסים לחשוד, והחלטות בית המשפט בהן.
ב) בקשה לבית משפט להוצאת צו מעצר, תוגש על גבי טופס מ-3096 - "בקשה להוצאת צו מעצר".
ג) הבקשה תמולא במקור ובשני העתקים. המקור יתויק בתיק בית המשפט. ההעתק הראשון יתויק בתיק החקירה וההעתק השני יימסר לחשוד או לסנגורו.
ד) המסמכים שיצורפו לבקשה
(1) טופס 211 של בתי המשפט - "צו מעצר".
(2) העתקים מבקשות מעצר קודמות, באותו עניין, הנוגעות באותו חשוד.
(3) הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות נגד אותו חשוד.
(4) חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט.
חומר חסוי בסעיף זה הוא חומר אשר חשיפתו, בשלב זה, עלולה לפגוע בניהול החקירה או לפגוע באינטרס ציבורי חשוב אחר.
ה) במקרה של בקשה דחופה, כאשר לא ניתן להשיג את המסמכים המפורטים בסעיפים 7. א. 2) ד) (2) - (4) לעיל, עד מועד הדיון, ניתן לבקש מעצר ללא המסמכים האמורים. במקרה כזה, מוסמך בית המשפט, אם שוכנע כי יש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה, להאריך את תקופת המעצר עד 24 שעות בלבד.
ו) כל החומר הנוגע בבקשת המעצר, לרבות מידע עליו מבוססת הבקשה והחומר הנמסר בהליך, נמסר לעיון שופט בלבד, למעט הבקשה שעותק ממנה יינתן גם לעצור. יש להקפיד לקבל את החומר חזרה לאחר שהשופט עיין בו וסימן אותו.
ז) השופט, החשוד או סנגורו רשאים לחקור את איש המשטרה לגבי בקשתו להוצאת צו מעצר, כמפורט בסעיף 7. ד. להלן.
3) בעת הגשת הבקשה להוצאת צו מעצר, רשאי איש המשטרה להציג בפני השופט מידע או ראיות, אף אם אינם קבילים בהמשך המשפט, לרבות עדות שמיעה ובדיקת פוליגרף.
ב. מועד הגשת הבקשה להוצאת צו המעצר
1) הבקשה להוצאת צו מעצר תוגש לבית המשפט, ככל שניתן, במועדים שנקבעו לכך בהסדרי בית המשפט.
2) התעורר צורך לפנות לבית המשפט, בשעה או במועד השונה מההסדר הקבוע, תכלול הפנייה לבית המשפט הסבר לצורך הדחוף שהתגלה.
ג. טיעונים למעצר
1) בבואו לטעון למעצר בבית המשפט, יסתמך איש המשטרה בטיעוניו, על הראיות והמידע שבתיק החקירה, וחובתו לקחת את תיק החקירה עמו לבית המשפט.
2) בעת הטיעון, יקפיד איש המשטרה להבהיר לבית המשפט, לחשוד ולסנגור, את הנימוקים לבקשתו, בלי לגלות חומר חסוי.
3) אם רצונו לבסס טיעוניו על חומר חסוי, יגיש את החומר לעיון השופט בלבד ויקבלו חזרה לאחר עיון השופט.
ד. חקירת איש המשטרה
1) השופט, החשוד או סנגורו רשאים לחקור את איש המשטרה על הבקשה להוצאת צו מעצר.
2) נתבקש איש המשטרה להשיב על שאלה הנוגעת בחומר חסוי, יבקש למסור את התשובה בכתב, לעיונו של השופט בלבד וינמק את בקשתו בסודיות המידע.
3) החליט השופט להיענות לבקשה, יוודא איש המשטרה כי מסמך התשובה סומן על ידי השופט, כי דבר העיון נרשם בפרוטוקול, וכי מסמך התשובה יוחזר אליו לאחר העיון.
איש המשטרה יתייק את מסמך התשובה המסומן, בתיק החקירה.
4) סירב השופט להיענות לבקשת איש המשטרה והורה לו להשיב בנוכחות הנאשם או סנגורו, רשאי איש המשטרה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר אליו מתייחסת השאלה או להשיב על השאלה לפי הנחית השופט באופן גלוי.
בקבלת החלטה בסוגייה זו, ינהג איש המשטרה על פי הנחיות שקיבל מהממונה עליו, מראש. אם לא ניתנו הנחיות מראש, יבקש הפסקה בדיון, לשם התייעצות עם הממונה עליו, ויפעל על פי ההנחיות שיקבל.
ה. פרוטוקול
1) הדיון בבקשת המעצר יתועד על ידי בית המשפט בפרוטוקול, ואיש המשטרה יוודא כי הוא קיבל העתק מהפרוטוקול ויצרפו לתיק החקירה.
2) חומר חסוי, כולל תשובות שתוכנן חסוי, שנמסר במהלך הדיון, והוחזר לאיש המשטרה, יוכנס למעטפה ויצורף עם הפרוטוקול לתיק החקירה.
ו. הפצת צו המעצר
1) צו המעצר ימולא במקור וארבעה העתקים אשר יופצו כדלקמן:
א) המקור - לבית המעצר.
ב) העתק ראשון - לתיק החקירה.
ג) העתק שני - לתיק בית המשפט.
ד) העתק שלישי - לעצור.
ה) העתק רביעי - לאוגדן דיווח, למערכת המעצרים המקוונת.
2) איש משטרה יזין את פרטי צו המעצר למערכת המעצרים המקוונת, בהקדם האפשרי.
ז. הוצאת צו מעצר שלא במעמד החשוד - דיון בבקשה להוצאת צו מעצר שלא במעמד החשוד יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם הורה השופט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
8. הבאת חשוד בפני שופט, להארכת מעצר או לשחרור בערובה
א. הנסיבות להבאת חשוד בפני שופט
איש משטרה יביא את החשוד בפני שופט בנסיבות כדלקמן:
1) החשוד נעצר על פי צו מעצר שניתן בהיעדרו, והשופט הורה להביאו בפניו.
2) הקצין הממונה סבור, כי המשך מעצרו של החשוד, מעבר ל-24 שעות או מעבר ל-48 שעות לפי העניין, דרוש מאחת או יותר מהעילות הבאות:
א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
ג) יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם, אלא כשהחשוד נתון במעצר.
ד) החשוד נעצר, כי יש יסוד סביר לחשד שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
3) הקצין הממונה סבור כי בנסיבות המקרה ניתן לשחרר את החשוד בערובה, אך מן הראוי להתנות את שחרור החשוד בערובה בתנאים נוספים, שאינם בסמכותו, או שהחשוד אינו מסכים לתנאי השחרור שקבע הקצין הממונה, ושייקבעו על ידי בית המשפט.
4) התובע החליט, בסיום החקירה, להגיש כתב אישום, ומתקיימת עילה לכאורה לבקשת מעצר עד תום ההליכים - והמשך המעצר דרוש לצורך הכנת כתב אישום.
יודגש, כי פרק הזמן לגביו ניתן לבקש מעצר מעילה זו, לא יעלה על 5 ימים.
ב. מועדי הבאה בפני שופט
1) חשוד שנעצר בלא צו או על פי צו שניתן בהיעדרו, יובא בפני שופט, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות מתחילת מעצרו, לשם דיון בהמשך מעצרו או בתנאי שחרורו בערובה.
2) חשוד שנעצר על פי צו בית משפט יובא בפני שופט, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 24 שעות מתחילת מעצרו. קצין משטרה אינו מוסמך, בכל מקרה, להאריך את משך המעצר הזה.
3) דחיית הבאתו של עצור בפני שופט
א) קצין ממונה יכול לדחות הבאה בפני שופט, של עצור שנעצר בלא צו, עד 48 שעות מתחילת המעצר, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שמתקיימים בה שני התנאים המצטברים הבאים:
(א) לא ניתן לבצע פעולת חקירה דחופה זו, אלא תוך מעצרו של החשוד.
(ב) לא ניתן לדחות את הפעולה, עד לאחר הבאת העצור בפני שופט.
(2) יש צורך בפעולת חקירה דחופה, המתייחסת לעבירת ביטחון, כמוגדר בסעיף 1. טז. לעיל.
ב) נתקבלה החלטה לעצור את החשוד ל-24 שעות ובמהלך אותן 24 השעות התעורר צורך לבצע פעולות חקירה דחופות, כאמור בסעיף 8. ב. 3) א) לעיל, יובא העצור בפני הקצין הממונה, על מנת שישקול האם להשתמש בסמכותו ולדחות את הבאתו בפני שופט עד 24 שעות נוספות. השימוש בסמכות זו יהיה בנסיבות חריגות.
בבואו להאריך את תקופת המעצר, יבצע הקצין הממונה את הפעולות המפורטות בסעיף 6 בשינויים המתחייבים.
החליט הקצין הממונה לדחות הבאת העצור בפני שופט עד 24 שעות נוספות יקבל את אישור הממונה המקצועי כמותווה בסעיף 8. ב. 3) ג) להלן.
ג) בנסיבות חריגות, כאשר מתחילת המעצר, ברור כי יש צורך לבצע פעולות חקירה דחופות שמתקיימים לגביהם התנאים כאמור בסעיף 8. ב. 3) א) לעיל, וידוע מראש כי לא ניתן יהיה להסתפק ב-24 שעות - רשאי הקצין הממונה, באישור הממונה המקצועי, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדחות מראש את הבאת העצור בפני שופט, עד ל-48 שעות מתחילת המעצר.
אישור הממונה המקצועי יכול שיהיה בעל פה, ואינו מחייב נוכחות הממונה המקצועי.
ד) אישר הממונה המקצועי לדחות הבאת העצור בפני שופט ב-24 שעות נוספות, יתעד החלטתו, תוך ציון הנימוקים לדחייה. האישור כאמור, יצורף לטופס מ-3015.
ה) הקצין האחראי על החקירה יפרט בכתב, את פעולות החקירה שבוצעו בזמן ההשהיה, תוך פירוט שעות הביצוע. הדיווח יועבר אל הממונה המקצועי ואל הקצין הממונה, לצורך צירופו לטופס מ-3015.
איש המשטרה שיופיע בבית המשפט במעמד הארכת המעצר, יצרף מסמך זה לתיק החקירה, והמסמך ישמשו להסברת הרקע לדחיית הבאתו של העצור בפני השופט.
4) מועדי הבאה בפני שופט בשבת ובחג
א) חל מועד הבאת עצור בפני שופט בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג.
ב) חל מועד הבאת עצור בפני שופט, כאמור בסעיף א) לעיל, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב, כן לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, יובא העצור בפני שופט, לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג.
החלטה בדבר צורכי חקירה מיוחדים תתועד ותצורף לטופס מ-3015.
ג) בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבת או החג, או במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט, לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר.
ד) עלה משך החג או צירוף משך החג והשבת על 48 שעות, ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט, בהקדם האפשרי, לאחר צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת המעצר, הכל לפי המאוחר.
ה) בשנה שבה חל ראש השנה בימי חמישי ושישי בשבוע, כך שצירוף החג והשבת עולה על 72 שעות ויש להביא עצור לפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו, יובא העצור בפני השופט על פי תיאום עם השופט, ביום שני של ראש השנה. ייעשה מאמץ להימנע, במידת האפשר, מחילול שבת וחג בקיום ההליך.
ביקש עצור שלא להביאו בפני שופט, לפני צאת השבת או החג, יובא בפני שופט, בהקדם האפשרי, לאחר צאת השבת או החג. דבר בקשתו של העצור יתועד בכתב.
ו) רשימת בתי המשפט שיהיו תורנים בכל הנוגע להבאת עצורים לבית המשפט בסוף השבוע ובחג וההסדרים הקשורים בקיום דיונים בבתי משפט אלו, יהיו כמפורסם ב"רשומות".
ז) המועדים המדויקים להבאת עצור בפני שופט, יהיו כמפורסם בהנחיות המשטרה.
5) מניין שעות המעצר עד להבאה בפני שופט
א) מניין השעות למעצרו של מי שנעצר בלא צו מעצר או של מי שנעצר על פי צו מעצר שניתן בהיעדרו, יתחיל ממועד תחילת המעצר, שהוא עם מתן הודעה על המעצר או בעשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, כמפורט בסעיף 2. ז. לעיל.
ב) במניין השעות יבוא סך כל הזמן שהחשוד הוחזק במעצר, כולל הזמן שלפני הבאתו לתחנת משטרה, בין אם הוחזק בתחנת משטרה אחת או במספר תחנות משטרה, וללא הבחנה אם עילות המעצר השתנו במהלך תקופת המעצר.
6) הבאה בפני שופט
א) הסתיימו פעולות החקירה, יובא העצור בפני שופט, בהקדם האפשרי, ותוך המועדים כמפורט לעיל, אלא אם החליט הקצין הממונה לשחררו ללא ערובה או בערובה ובתנאים שקבע.
ב) המשטרה תמסור, ללא דיחוי, הודעה על מועד הדיון ומקומו לחשוד ולסנגורו. היה ואין לחשוד סנגור, תימסר ההודעה לאדם הקרוב לחשוד שהוא נקב בשמו.
ג. הדיון בבית המשפט בבקשה להארכת מעצר או לשחרור בערובה
1) הדיון בבית המשפט לעניין הארכת מעצר, עילות המעצר, הטפסים המשמשים להארכת מעצרו של חשוד, אופן הצגת הטיעונים בבקשה להארכת מעצר והצגת חומר חסוי בפני השופט יהיו בהתאם להוראות החלות על הדיון בבית המשפט לעניין הוצאת צו מעצר כמפורט בסעיף 7 לעיל ובכפוף לשינויים המפורטים להלן.
2) הדיון בבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו של החשוד או לשחררו בערובה, יתקיים בנוכחות החשוד.
א) נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא משטרה או רופא אחר, שאי אפשר להביא את החשוד בפניו, מפאת מצב בריאותו, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו של החשוד או בנוכחות סנגור שימנה לו השופט. פסקה המניעה להתייצבות החשוד בבימ"ש, וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר.
ב) דיון בעניין מעצרו של מי שלגביו קיימת מניעה לפגישה עם עורך דין, ינוהל באופן שלא יינתן להם להיפגש.
3) בדיון בבית המשפט, תיוצג המשטרה, בדרך כלל, על ידי החוקר המטפל בחקירה או על ידי איש משטרה אחר הבקיא בפרטי המקרה.
4) הדיון בהארכת מעצר יהיה פומבי, אלא אם הורה שופט על קיום דיון בדלתיים סגורות, על פי העילות המנויות בסעיף 68. (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984.
5) מעצר בעילה של צורכי חקירה
א) איש משטרה הטוען למעצר בעילה של צורכי החקירה, יציג בפני בית המשפט נימוקים מיוחדים, שיירשמו, המוכיחים שלא ניתן לבצע את החקירה הנדרשת, אלא כאשר החשוד נתון במעצר.
ב) התקיימה עילה כאמור לעיל, יבקש איש המשטרה את מספר ימי המעצר הנדרשים, לביצוע אותה פעולת החקירה, ולא יותר מ-5 ימים.
ג) נתקיימו נסיבות חריגות, אשר מחייבות הליך חקירה שלא ניתן להשלימו תוך 5 ימים, יבקש איש המשטרה הארכת מעצר לתקופה ארוכה יותר, ובלבד שסך כל משך התקופות לא יעלה על 15 ימים. בבקשתו זו, יפרט איש המשטרה את הליכי החקירה המתוכננים ואת הנסיבות שלא מאפשרות השלמת החקירה תוך 5 ימים.
ד. שחרור עצור שנעצר על פי צו, על ידי קצין משטרה
1) סבר הקצין האחראי לחקירה, כי טובת החקירה ונסיבות המקרה אינן מחייבות את המשך מעצרו של העצור, ובנסיבות הקיימות ניתן לשחררו בערובה או ללא ערובה, רשאי הוא להורות על שחרורו לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בצו. אולם אם קבע ביהמ"ש בצו את תנאי הערובה לשחרורו, אין הקצין מוסמך לקבוע תנאי שחרור שונים, אלא באישור בית המשפט.
2) הקצין האחראי לחקירה רשאי לשחררו ללא ערובה או בערובה, ובלבד שהעצור או סנגורו הסכים לערובה שקבע, ובלבד שלא נקבע על ידי בית המשפט אחרת.
9. תקופות מעצר
א. מעצר לתקופה של 30 ימים
1) שופט שציווה על מעצרו של חשוד בנוכחותו, מוסמך לעוצרו לתקופה שלא תעלה על 15 ימים ולחזור ולהאריך את מעצרו לתקופות נוספות, אשר כל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל ימי המעצר לא יעלה על 30 ימים.
2) בחישוב תקופת 30 ימי המעצר, ייכללו גם 24 השעות הראשונות (במקרה חריג 48 השעות הראשונות), שבהן היה החשוד במעצר מכוח החלטת הקצין הממונה.
ב. מעצר לצרכי חקירה
1) במעצר לצרכי חקירה, סך כל ימי המעצר לא יעלה על 15 ימים.
2) בהארכת מעצר מעילה של צורכי חקירה, המוגבלת ל-5 ימים, לא יובאו בחשבון שעות המעצר הראשונות, בטרם הובא בפני שופט (עד 48 שעות).
3) שעות המעצר הראשונות יובאו בחשבון, בעת חישוב סך כל ימי המעצר לצורכי חקירה שיינתנו על ידי שופט, דהיינו 15 ימים; וזאת להבדיל מבקשה להארכת מעצר מעילות אחרות, ששם לא ייחשבו שעות המעצר הראשונות בכלל 15 ימי המעצר הראשונים.
ג. בקשה להארכת מעצר, באישור היועץ המשפטי לממשלה
1) הגיע סך כל ימי המעצר לכדי 30 ימים, ודרוש המשך המעצר, תוגש בקשה להארכת המעצר, באישור היועץ המשפטי לממשלה.
2) אופן הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה
הפנייה אל היועץ המשפטי לממשלה תיעשה באמצעות מחלקת החקירות והתביעות, כדלקמן:
א) היחידה המבקשת תפנה בטלפון אל מחלקת החקירות והתביעות/מדור תביעות, לפחות יומיים לפני תום המעצר, על מנת לתאם בואו של החוקר המטפל בתיק החקירה.
ב) החוקר יצטייד בתיק החקירה ובסיכום אשר יכלול בין היתר: פרטי החשוד, פרטי העבירה, הראיות הנמצאות בידי המשטרה, מועדי המעצר ומועדי הארכתו, ציון הפעולות שבוצעו בחקירה והנימוקים לבקשה להארכת המעצר.
3) באישור היועץ המשפטי לממשלה להארכת תקופת המעצר, ייעשה שימוש חד פעמי. לפיכך. אם הסתיימו ימי המעצר הנקובים בצו השופט, אף אם לא הסתיימו ימי המעצר שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והתעורר הצורך להאריך מעצרו של החשוד לתקופה נוספת, יש לפנות מחדש אל היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות מחלקת החקירות והתביעות, ולנהוג לפי האמור בסעיף 9. ג. 2) לעיל.
4) חישוב ימי המעצר
א) תחילת מניין ימי המעצר כפי שנפסקו על ידי בית המשפט בנוכחות החשוד, תהיה עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם קבע השופט מועד אחר. דהיינו, לצורך חישוב ימי המעצר, ייחשבו 24 השעות שחלפו ממועד הודעת המעצר כיום אחד.
ב) ימי מנוחה, פגרה אן שבתון, יבואו במניין ימי המעצר על פי חיקוק. אף אם היו הימים האחרונים של תקופת המעצר. לפיכך, תוגש בקשה להארכת מעצר של חשוד אשר תקופת מעצרו מסתיימת באחד המועדים הנקובים לעיל תוך תקופת מעצרו, ולפני המועד הנקוב לעיל.
10. העברת עצורים בין יחידות
א. ביצוע מעצר לפי דרישה של יחידה אחרת
1) ככלל, פנייה של יחידת משטרה אחת אל יחידת משטרה אחרת, לעצור חשוד המתגורר או הנמצא באזורה או בהחזקתה של היחידה האחרת, תיעשה באמצעות מברק.
2) היתה הפנייה דחופה, ניתן לעשותה באמצעות הטלפון, ובלבד שמיד לאחר מכן יישלח מברק על כך.
3) פרטי הפנייה
הפנייה תכלול את הפרטים כדלקמן:
א) העבירה המיוחסת לחשוד, נסיבותיה, תאריך ומקום ביצועה והעילה למעצר, ככל שידוע הדבר.
ב) שמו של הקצין המבקש את המעצר, אם המעצר הוא ללא צו.
ג) אם המעצר הוא על פי צו מעצר שנמצא בידי היחידה המבקשת, עותק מהצו יועבר בדואר או בפקסימיליה.
4) נעצר החשוד המבוקש, תנהג היחידה העוצרת לפי הוראות פקודה זו, לרבות ההוראות בדבר דיווח על המעצר החלות על הקצין הממונה או קצין משטרה האחראי לחקירה. הדוח ימולא על ידי אנשי המשטרה שביצעו את המעצר בפועל.
5) העצור יילקח, ללא דיחוי, על ידי היחידה שביקשה את מעצרו, ויובא שם בפני הקצין הממונה, אשר יפעיל את סמכויותיו.
ב. העברת עצור, במהלך תקופת מעצרו, מיחידה ליחידה ושחרורו
1) העברה במהלך תקופת המעצר
יחידה שעצרה חשוד, והלה, במהלך תקופת מעצרו, נדרש לחקירה ביחידה אחרת, תנהג כדלקמן:
א) תצרף למסמך המורה על מעצר, המלווה את העצור, מכתב לוואי, שבו תציין את מספר תיק החקירה, העבירה שבגינה נעצר החשוד, דבר העברתו לפי דרישה והוראות לגבי שחרור.
העתק ממכתב הלוואי יתויק בתיק החקירה, וישמש אסמכתא להעברה.
ב) הועבר העצור ליחידה אחרת, לחקירת אותה עבירה שבגינה נעצר לראשונה אן בגין אותה סדרה של עבירות, תשתמש היחידה האחרת בימי המעצר שנקבעו במסמך המורה על המעצר.
במקרה כזה, יועבר עם העצור כל תיק חקירה אן העתק ממנו.
ג) הועבר העצור ליחידה אחרת, לחקירת עבירה אחרת מהעבירה שבגינה נעצר לראשונה, תפנה היחידה האחרת, בהקדם האפשרי, לבית המשפט, בבקשה להוצאת צו מעצר.
ד) כל עצור אשר מועבר ליחידה אחרת לאחר שהוארך מעצרו בבית משפט, יועברו עמו המסמכים המתעדים את ההחלטות השיפוטיות בעניינו.
2) בבקשה לבית המשפט, להארכת מעצרו של החשוד או לשחרורו, לפי העניין, תציין היחידה המבקשת גם את עובדת העברתו של העצור, תוך תקופת מעצרו ואת העבירה שבגינה נעצר לראשונה, ותצרף לבקשה את ההחלטה השיפוטית הקודמת, אם היתה כזו.
11. שחרור לאחר מעצר או כליאה
א. שחרור - כללים
1) במהלך המעצר, יבדוק הקצין האחראי על החקירה האם יש הצדקה להמשך החזקתו של החשוד במעצר כגון: מעצרו היה לצורך ניהול חקירה והחקירה הסתיימה, או העילה למעצרו היתה חשש להעלמת ראיה והראיה כבר נתפסה. התברר כי אין עוד הצדקה להמשך החזקתו או אם הוברר כי אין יסוד לחשד נגדו, ישוחרר החשוד מן המעצר, ללא תנאים או בתנאי ערובה.
2) שיקולים ומועדים
נעצר אדם ונכלא על פי החלטת הקצין הממונה וכמפורט בחלק ב' של טופס מ-3015, או על פי צו מעצר שניתן בהיעדרו, יש לנהוג בו כדלקמן:
א) אין הצדקה עניינית להמשך המעצר - ישוחרר העצור, בהקדם האפשרי, על ידי הקצין הממונה, בערובה או ללא ערובה או יובא לשחרור בפני שופט, אם הורה השופט כך בצו.
בשיקולי הקצין הממונה לשחרר את האדם בערובה או ללא ערובה יילקחו בחשבון, בין היתר, שיקולים כגון: מהות העבירה, עברו הפלילי של האדם, מקום מגורים קבוע, חשש לאי התייצבות או להימלטות מן הדין.
ב) לא שוחרר העצור כאמור לעיל, ואף לא הובא בפני שופט תוך 24 שעות ממועד מעצרו, לשם המשך מעצר או לשם שחרור בערובה - ישוחרר העצור מיד, אלא אם ניתנה החלטה לדחיית הבאתו בפני שופט עד ל-43 שעות, כמפורט בסעיף 8. ב. 2). 3) לעיל.
3) טופסי השחרור והפצתם
א) טופס מ-8018 - "אסמכתא לשחרור"
שחרור שלאחר כליאה, מכוח חלק ב' של טופס מ-3015, ייעשה על ידי הקצין הממונה, אשר ימלא טופס מ-3016, במקור ובשלושה העתקים.
הטופס יופץ כדלקמן:
(1) המקור - לתיק החקירה.
(2) העתק ראשון - לבית המעצר.
(3) העתק שני - לעצור.
(4) העתק שלישי - לאוגדן דיווח, למערכת המעצרים המקוונת.
ב) טופס 225 - "פקודת שחרור" של בתי המשפט
שוחרר עצור שנעצר על פי צו שופט, ימולא לגביו טופס 225 - "פקודת שחרור" של בתי המשפט.
הטופס ימולא במקור ובארבעה העתקים ויופץ כדלקמן:
(1) המקור - לתיק החקירה.
(2) העתק ראשון - לבית המעצר.
(3) העתק שני - לתיק בית המשפט.
(4) העתק שלישי - למשוחרר.
(5) העתק רביעי - לאוגדן דיווח, למערכת המעצרים המקוונת.
ב. הטלת ערובה ושחרור בערובה
1) שיקולי הקצין הממונה בקביעת ערובה
א) החליט הקצין הממונה לשחרר אדם בערובה או להטיל עליו ערובה, יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה. תנאי הערובה, גובה הערובה ומשך תקפם של התנאים יהיו במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הטלת הערובה.
ב) בהחלטתו, ישקול הקצין הממונה גם את אלה:
(1) מהות העבירה.
(2) המידע שבידי התביעה - החשש שהחשוד יסתתר בגבולות ישראל או יברח ממנה; החשש שהחשוד יסכל את החקירה או יפריע למהלכה; החשש שהחשוד ימשיך בביצוע עבירות מן הסוג המיוחס לו או עבירות אחרות.
(3) עברו הפלילי של החשוד.
(4) מצבו הכלכלי של החשוד ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת.
(5) האפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
ג) בקביעת תנאי הערובה של קטין, יתחשב הקצין הממונה, בין השאר, בצרכיו המיוחדים כקטין.
2) קביעת ערובה בידי הקצין הממונה
א) התנאים
שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט, בכל מועד שיידרש ולא ישבש הליכי חקירה ומשפט. כן רשאי הקצין, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה, בתנאים הבאים:
(1) חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
(2) איסור יציאה מישראל והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים:
(א) לא יצווה הקצין הממונה על איסור יציאה מן הארץ, אלא אם נתקיימו שניים אלה:
- קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב לחקירה, לדיון במשפט או לנשיאת עונשו.
- לא ניתן להבטיח את התייצבותו בהמצאת ערובה מתאימה או בקביעת תנאי שחרור מתאימים.
(ב) צו איסור יציאה מן הארץ ישמש אסמכתא למנוע את יציאתו של המשוחרר מן הארץ.
(ג) היה והתחייב החשוד בכתב שלא לצאת מישראל כאחד מתנאי הערובה - ידווח על כך הקצין הממונה לרישום ביקורת גבולות בטופס מ-2528 - "הכללה ברשב"ג", ויציין בטופס כי החשוד שוחרר בערובה בהתחייבות שלא יצא מישראל. דין התחייבות כזו כדין צו שופט לעיכוב יציאה מן הארץ.
(3) איסור כניסה לאזור, ליישוב או למקום בארץ, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
(4) איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע הקצין, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(5) חובת מגורים או הימצאות באזור, ביישוב או במקום בארץ, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
(6) חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבעו.
(7) איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
ב) החליט הקצין הממונה להתנות את הערובה בתנאים שהוא מוסמך להתנותם, יודיע לחשוד כי הוא מוסמך להתנות תנאים אלו לשחרורו בערובה, יסביר לו את מהות התנאים ויבקש את הסכמתו לתנאים. כן יסביר לחשוד כי זכותו שלא להסכים לתנאים אלו ולבקש להביאו לשחרור בפני שופט.
ג) החליט הקצין הממונה לשחרר את החשוד בערובה ולא הסכים החשוד להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה או סבר הקצין הממונה כי יש לשחרר את החשוד בתנאים שאינם בתחום סמכותו או לא תומצא הערובה במועד - ייעצר החשוד ויובא, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט.
ד) לצורך הפיקוח על קיום תנאי השחרור, יש לאיש המשטרה סמכות כניסה לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח כי המשוחרר נמצא בו או למקום שבו על המשוחרר להימצא.
ה) נקבעה ערובה על דרך של עירבון כספי ונבצר מן החשוד להפקיד את העירבון, רשאי הקצין הממונה להורות על שחרור החשוד בערובה אחרת, וכן להתנות את השחרור בהפקדת העירבון הכספי, תוך מועד שייקבע.
ו) דינו של מי שהוטלה עליו ערובה, כדין משוחרר בערובה, בשינויים המחויבים.
3) הבאה לשחרור בערובה בפני שופט
א) מצא קצין ממונה, המוסמך לעצור חשוד, כי בנסיבות המקרה אין הצדקה עניינית למעצר; אולם ניתן לשחררו רק בתנאים שמוסמך להתנות בית המשפט או שהחשוד אינו מסכים לתנאי השחרור שקבע הקצין הממונה - יביאנו בפני שופט, על מנת שיטיל עליו ערובה או שישחררו בערובה.
ב) שיקולי בית המשפט בקביעת הערובה זהים לשיקולי הקצין הממונה, כמפורט בסעיף 11. ב. 1) ב), ג) לעיל.
ג) בית המשפט מוסמך לצוות גם על נאשם או על נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה גם אם אינו מוסמך להורות על מעצרו על פי אחת מעילות המעצר עד תום ההליכים; וזאת כדי להבטיח את התייצבותו למשפט.
ד) תנאי השחרור בערובה של בית המשפט יהיו כמפורט בסעיף 48. לחסד"פ - מעצרים ובכפוף לסעיף 45. לחסד"פ - מעצרים.
ה) סדרי דין בהגשת בקשה לשחרור בערובה
(1) אופן הגשת הבקשה
(א) בקשה לשחרור בערובה תוגש בכתב, על ידי איש משטרה, ותכיל את תמצית הנימוקים לבקשה. אם קדמו לה בקשות אחרות באותו עניין, יצורפו אליה העתקי אותן בקשות והפרוטוקולים של הדיונים בבקשות אלה.
(ב) על בקשה כאמור לעיל יחולו הוראות סעיף 8. ג. לעיל, בשינויים המחויבים.
(2) נוכחות בעלי הדין
(א) דיון בערר על החלטת הקצין הממונה, בתוקף הערובה ובנושאים נוספים המנויים בחוק, יתקיים בנוכחות המשוחרר בערובה או הסנגור, בפני העצור ובנוכחות התובע.
אולם, מותר לדון בבקשת עצור שלא בפני תובע, אם ניתנה לתובע הודעה על הדיון, 24 שעות מראש.
מותר לדון בבקשת תובע שלא בנוכחות המשוחרר בערובה, אם הומצאה למשוחרר בערובה הודעה על הדיון, 48 שעות מראש.
(ב) הודעה על מועד הדיון ומקומו תימסר לעצור, למשוחרר בערובה, לסניגור ולתובע.
(ג) לא ניתן לקיים דיון בנוכחות העצור מפאת מצב בריאותו, יחולו הוראות סעיף 8. ג. 2) לעיל, בשינויים המחויבים.
ו) השהיית ביצוע השחרור
(1) החליט בית המשפט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה, של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט שנתן את הצו לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה. לעניין זה יחולו הוראות סעיף 29, בשינויים המחויבים.
(2) ערר כאמור לעיל, יוגש, בהקדם האפשרי, תוך התקופה שנקצבה.
(3) החליט היועץ המשפטי לממשלה או התובע, למרות הודעתו לבית המשפט, כי לא יוגש ערר, יודיע מיד לבית המשפט על החלטתו, והאדם ישוחרר לאלתר.
4) ערר על החלטת הקצין הממונה - מי ששוחרר בערובה על ידי הקצין הממונה, רשאי לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה ועל סבירות תנאיה, תוך 14 ימים מיום החלטת הקצין הממונה. כן רשאי הוא לערור אם ישתנו הנסיבות ויש בהן כדי להשפיע על קביעת תנאי השחרור.
5) סייג לשחרור בערובה של עצור על ידי הקצין הממונה
במקרים המנויים להלן לא ישוחרר חשוד בערובה במשטרה, אלא יובא לבית המשפט, לצורך שחרורו בערובה. במקרים כאלה, יש לנמק בבית המשפט את הצורך בשחרור על ידי בית המשפט ולא במשטרה:
א) עצור שיש יסוד סביר להניח שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
הימלטות ממשמורת חוקית לעניין סעיף זה הינה הימלטות ממקום מעצר או ממעצר שבוצע על פי צו מעצר.
ב) כאשר החשוד אינו מסכים לתנאי הערובה שנקבעו לו.
ג) כאשר הוצא צו מעצר על ידי בית המשפט והתקיים אחד מאלה:
(1) השופט קבע כי יש להביא את העצור בפניו לשם שחרורו בערובה.
(2) העצור ביקש להיות מובא בפני שופט לשם שחרורו בערובה.
ד) כאשר החליט הקצין הממונה, כי יש מקום לדרוש מהעצור לחתום על ערבות או להפקיד סכום כסף, כמפורט בהודעת מח"ק בנושא שחרור בערובה.
ה) במקרים מיוחדים, כגון: כאשר נטענה מצד החשוד טענה בדבר אלימות כלפיו מצד המשטרה או כאשר קיים צורך בהרתעת החשוד על ידי בית המשפט.
6) אי המצאת ערובה
א) אי המצאת ערובה שהוטלה על ידי קצין משטרה
(1) שוחרר אדם בערובה ולא המציאה במועד שנקבע, ייעצר ויובא בפני שופט, תוך 24 שעות ממעצרו.
(2) מיד עם המצאת הערובה הנדרשת ומילוי תנאי הערובה, ישוחרר האדם ממעצרו.
ב) אי המצאת ערובה שהוטלה על ידי בית משפט
(1) שוחרר אדם בערובה ולא המציאה במועד שנקבע, ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות מעת מעצרו.
(2) היתנה השופט את השחרור בהמצאת ערובה, ולא הומצאה הערובה במועד שנקבע, יובא העצור בפני שופט, תוך 24 שעות מתום המועד האמור.
(3) לא קבע השופט מועד להמצאת הערובה ולא הומצאה הערובה, יובא העצור בפני שופט תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה.
(4) מיד עם המצאת הערובה הנדרשת ומילוי תנאי הערובה, ישוחרר האדם ממעצרו.
7) כתב ערובה
א) כתב הערובה יפרט את תנאי השחרור וייחתם בפני שופט, רשם או מזכיר בית משפט או בפני איש משטרה או סוהר שהוסמך לכך בפקודת שירות בתי הסוהר.
ב) בכתב הערובה החתום בידי צד שלישי, יפורטו גם התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי.
8) תוקף הערובה
א) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו, אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד, תוך 180 ימים.
ב) בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה לכך, באישור תובע.
ג) בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה.
ד) עם העברת התיק לתביעה, יצוין על כריכת התיק, בהדגשה, המועד האחרון להגשת כתב האישום, בטרם יפקע תוקפה של הערובה. היתה תקופה זו קצרה מכדי לאפשר את הגשת כתב האישום במועד, תדאג יחידת החקירות להארכת תוקפה של הערובה או להחלפתה, לפני העברת התיק לתביעה.
9) סמכות איש משטרה
כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי איש משטרה שאינו תובע, כאמור בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, לנהל הליכים לפי סימן ג' לחסד"פ - מעצרים או לפי סימן ו', למעט הליכים לפי סעיפים 52. ו-53., לחסד"פ - מעצרים (עיון חוזר בהחלטת בית משפט, וערר על החלטת בית משפט)
10) פטור הערב
א) ביקש ערב צד שלישי לבטל את ערבותו או להחזיר לו את ערבונו, רשאי הקצין הממונה, לאחר שהזמין אליו את המבקש, המשוחרר בערובה וכל ערב שערב יחד עם המבקש, להיעתר לבקשה או לסרב לה.
ב) הקצין הממונה לא יסרב לבקשה, אם המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני הקצין הממונה.
ג) נעתר הקצין הממונה לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה, לקבוע ערובה אחרת או לשנות את תנאי הערובה.
ג. שחרור והפטר בתום משפט
זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט, ישוחרר מיד ממעצר, אם הוא עצור, ואם שוחרר בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, הכל לפי העניין. אולם, אם הודיעה התביעה כי בדעתה להגיש ערעור, רשאי בית המשפט לשחררו בערובה מטעמים שיירשמו או להורות על מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, לשם הגשת הודעת הערעור.
12. אוכלוסיות מיוחדות
א. בעלי חסינות מכוח החוק
1) להלן בעלי התפקידים שלהם חסינות מפני מעצר, מכוח החוק:
א) נשיא המדינה
ב) שר
ג) חבר כנסת.
2) החסינות של שר וחבר כנסת מפני מעצר לא תחול, אם נתפש בשעה שביצע פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרת שלום הציבור או בגידה.
3) על בעלי חסינות מכוח החוק חלות הוראות מיוחדות לעניין מסירת הודעות ותקופות המעצר, על פי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951.
ב. מעצר שופט
אין לעצור שופט, אלא בהוראה מאת המפקח הכללי או ראש אח"ק, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.
ג. מעצר איש ציבור בכיר
אין לעצור איש ציבור בכיר, כהגדרתו בהוראת אח"ק ובהנחית מח"ק, אלא אם ניתנה לכך הסכמתו של ראש אח"ק.
ד. מעצר איש משטרה
נוהלי המעצר לגבי איש משטרה החשוד בביצוע עבירה פלילית, הוסדרו בפקודת המטה הארצי 06.03.03 - "חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים" ובהנחית מח"ק.
ה. מעצר נציג חוץ
1) ככלל, יטופל אירוע שמעורב בו נציג חוץ, כמותווה בפקודת המטה הארצי 04.02.01 - "טיפול המשטרה באירוע שמעורב בו נציג חוץ".
2) התעורר צורך לבצע מעצר של נציג חוץ עקב ביצוע פשע, יש לקבל מראש, אישור של ראש אח"ק.
3) בוצע מעצר, אין לכלוא את נציג החוץ. יש לדווח על המעצר בדחיפות, לראש אח"ק ולהמתין לקבלת הוראות.
ו. מעצר נתין זר
1) היה העצור נתין זר, תפעל היחידה העוצרת כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.32 - "טיפול המשטרה בנתין זר - הוראות מיוחדות".
2) היחידה העוצרת תשלח מברק על המעצר לאמ"ן/נציגויות זרות ולידיעת גורמי המודיעין במחוז ובמרחב.
ז. עיכוב ומעצר קטין
1) עיכוב או מעצר קטין יבוצע כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.05 - "עבודת המשטרה עם קטינים".
2) אין לעצור קטין אשר טרם מלאו לו 12 שנים.
ח. מעצר חייל
עיכוב או מעצר חייל יבוצע כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.08 - "חיילים ואזרחים הנתונים לשיפוט צבאי - עיכוב, מעצר, חיפוש, חקירה והעמדה לדין".
_________________________________
1 י"פ תשנ"ח, 820.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה