הודעה על החלטה בדבר החכרת קרקע לדורות לצרכי מפעל של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים (717)

הודעה על החלטה בדבר החכרת קרקע לדורות לצרכי מפעל של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים (717) 1
מודיעים בזה כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960, החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום כ"ב בסיון בתשנ"ה (20 ביוני 1995), ובהמשך להחלטותיה מיום 10 יולי 1984, מיום 17 ביוני 1986 ומיום 27 באוקטובר 1987, בדבר החכרה לתקופה ארוכה של מקרקעין לקיבוצים, כי מינהל ישראל (להלן - המינהל) רשאי לפעול, לפי בקשת החוכר, כלהלן:
1. קרקע בשטח שבחזקת קיבוץ, המשמשת למפעל, כהגדרתו בחוזה החכירה לקיבוץ, לא תיכלל בחוזה החכירה לקיבוץ או תוצא ממנו, לפי הענין.
2. קרקע בשטח שהוכחר או שיוחכר, בחוזה חכירה לקיבוץ, שהקיבוץ יבקש להקים עליה מפעל, בהתאם ליעודה המאושר כחוק, תוצא מחוזה החכירה לקיבוץ או לא תיכלל בו, לפי הענין.
3. לגבי קרקע למפעל, כאמור בסעיפים 1 ו-2, ייחתם חוזה חכירה נפרד בין המינהל ובין הקיבוץ, או התאגיד שבשליטת הקיבוץ, אם הוא בעל שליטה בו למשך כל תקופת החכירה, והכל בתנאים הנהוגים במינהל למפעל מאותו הסוג ובאותו אזור.
בסעיף זה -
"קיבוץ" - לרבות הקיבוץ ביחד עם קיבוצים אחרים, ולרבות תאגיד שבו הקיבוץ, בין בעצמו ובין בעצמו ובין ביחד עם קיבוצים אחרים, הוא בעל השליטה;
"בעל שליטה" בתאגיד - המחזיק ב-26% לפחות מהון המניות הנפרע על התאגיד, שהוא בעל הזכות למנות 26% לפחות ממנהלי התאגיד הוא בעל הזכות לקבל 26% לפחות מרווחי התאגיד.
4. לגבי קרקע למפעל שייחתם לגביה חוזה נפרד, כאמור בסעיף 3, ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעורים הבאים:
א. במרכז הארץ - 51% מערך הקרקע;
ב. באזור עדיפות לאומית ב' - 26% מערך הקרקע;
ג. באזור עדיפות לאומית א' - 16% מערך הקרקע.
לשימושים שאינם תעשיה ישולמו 51% מדמי החכירה לאותו שימוש באותו אזור. תשלום היטל השבחה יחול על החוכרים.
5. א. לגבי קרקע למפעל הכלולה בחוזה החכירה לקיבוץ או שתיכלל בו, אשר לא נחתם לגביה חוזה חכירה נפרד, ישולמו דמי חכירה שנתיים בשיעור 5% מערך הקרקע, למעט במקרים שנקבעו בעבר לגבי קרקע זו דמי חכירה למפעל בשיעור שונה ותשלומם הוסדר לפי אותה הקביעה.
ב. האמור בסעיף קטן (א) יחול רק אם הקיבוץ הוא בעל השליטה במפעל, כהגדרת שליטה בחוזה החכירה לקיבוץ.
6. החלטה זו תחול רק על שטח שאינו עולה בגודלו על המפורט להלן:
א. במרכז הארץ - 250 דונם לישוב;
ב. באזור עדיפות לאומית ב' - 300 דונם לישוב;
ג. באזור עדיפות לאומית א' - 350 דונם לישוב; (להלן - הגודל המרבי).
7. מינהל מקרקעי ישראל יקים ועדת חריגים המוסמכת, במקרים חריגים ויוצאי דופן, להחליט כדלקמן:
א. לאשר הקמת מפעל נוסף כגון: מפעל תעשיתי, תחנת דלק, בית הארחה - על שטח נוסף שלא יעלה על 30 דונם יותר מהגודל המרבי;
ב. לאשר הקצאת שטח העולה על הקבוע בסעיף 6 לעיל - למיזם מיוחד שמעצם טיבו מחייב שימוש בשטח העולה על הגודל המרבי;
ג. על הקצאת שטח נוסף לפי החלטת ועדת החריגים, כאמור לעיל, יחולו כל תנאי החלטה זו;
ד. כל החלטות ועדת החריגים תובאנה לאישור מועצת מקרקעי ישראל.
8. החלטה זו לא תחול על בקשה להקצאה שהליך התכנון הכרוך בה יושלם לאחר תוך 10 שנים ממועד קבלת ההחלטה.
9. החלטה זו תחול גם על החלטות המועצה מיום 28 בנובמבר 1988 בדבר החכרה לתקופה ארוכה של מקרקעין למושבים שיתופיים, ומיום 11 במאי 1989 בדבר חוזי חכירה במושבי עובדים, וכן לגבי כפרים שיתופיים.
10. המינהל יקבע נהלים לביצוע החלטה זו, לרבות קריטריונים להגדרת שימושי הקרקע המותרים לפי החלטה זו.
11. א. סעיף 11 בהחלטה מס' 666 של מועצת מקרקעי ישראל, בדבר קרקע חקלאית שיעודה שונה למטרה אחרת (י"פ התשנ"ה, עמ' 411) - בטל.
ב. החלטה מס' 441 של מועצת מקרקעי ישראל, בדבר החכרת קרקע לדורות לצרכי מפעל של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים (י"פ התש"ן, עמ' 2271) - בטלה.
12. מועצת מקרקעי ישראל תשוב ותבחן החלטה זו מחדש, כעבור 10 שנים מיום קבלתה.
_________________________________
1 י"פ תשנ"ה, 3767.

חיפוש עורך דין לפי עיר