אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922

דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922

דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922 1
חלק א' - הקדמה
1. השם (דה"מ 1947)
לדבר-מלך זה ייקרא דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947. דבר-מלך זה יקיף את השטחים של ישראל.
2. הגדרות (דה"מ 1939) (תיקון: תשי"א)2
בדבר-מלך זה: -
"אדם" לרבות כל חברה או התאגדות או איגוד של בני-אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים.
"עדה דתית" - פירושה כל עדה המוזכרת בתוספת השניה לדבר-מלך זה וכל עדה שהממשלה תכריז עליה בצו כעל עדה דתית.
מלים המסמנות את הרבים או את היחיד אפשר לייחסן לאדם אחד או לדבר אחד או ליותר מאדם אחד או מדבר אחד, ומלים המציינות את מין הזכר אפשר לייחסן למין הנקבה (הכל לפי הענין).
3. פירוש
((I כל מקום שדבר-מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות או מטילים תפקיד, הרי, אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, אפשר להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד מפעם לפעם כפי צורך השעה.
((II כל מקום שדבר-מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות לבעל-משרה או מטילים עליו תפקיד, הרי, אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, יכול כל מי שמשמש במשרה באותה שעה או כל מי שנתמנה כראוי למלא את מקומו להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד.
((III כל מקום שדבר-מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, הרי, אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, רואין את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצווים, כשהיא ניתנת לשימוש באותו אופן וכשהיא כפופה לאותו אישור ולאותם התנאים (אם יש כאלה) כדרך הסמכות הראשונה.
((IV ביטויים שהוגדרו בדבר-מלך זה, יהא מובנם אחד בכל הפקודות או התקנות שיצאו עפ"י דבר-מלך זה חוץ אם תהא נראית כוונה הפוכה מזו.
חלק ב' - הרשות המוציאה לפועל
8-4. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
9. (בוטל)4
10. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)3
11. הצגת גבולות, יצירת מחוזות וכו' (תיקון: תשמ"ד)
(1) (בוטל)3
(2)5 אם תתעורר שאלה בדבר מקום, אם נמצא הוא בגבולות איזה גליל או מחוז אדמיניסטרטיבי או מחוצה לו, ולא נראה הדבר שהשאלה נקבעה בהחלטת הממשלה או בכל עדות אחרת, תובא השאלה לפני הממשלה ותעודה שתצא מלפניה תהא תשובה מכרעת על השאלה הזאת ותהא מתקבלת על בתי המשפט כדבר המוכח מאליו.
13-12. (בוטלו) (תיקון: תשי"א)
14. מינוי פקידים
יכולה הממשלה למנות או לאשר מינוי פקידים לממשלת ישראל שיכונו באותם התוארים, שתמצאם לנאותים, ותוכל לקבוע את תפקידיהם; וכל פקידי ממשלה כאלה יכהנו במשרותיהם כל עת שיהיה הרצון מלפני הממשלה, חוץ אם נקבע אחרת בחוק.
15. הפסקת עבודתם של פקידי ממשלה
יכולה הממשלה, לאחר שתראה סיבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ממשלתית בישראל או להפסיק את עבודתו, ויכולה היא, לנקוט בפעולות דיסציפלינריות אחרות, כפי שתמצא לרצוי.
16-16ה. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
חלק ג' - הרשות המחוקקת
17. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)
34-18. (בוטלו) (דה"מ 1939)
חלק ד' - תחולת חוקים בריטיים מסויימים
37-35. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
חלק ה' - מוסדות המשפט
44-38. (בוטלו) (תיקון: תשי"ז)
45. בתי משפט של שבטים
יכול שר המשפטים לכונן, עפ"י צו, בתי-משפט נפרדים למחוז באר-שבע ולשאר אזורי שבטים, כאשר ימצא לנכון. בתי משפט כאלה יכולים לשפוט עפ"י מנהגי השבטים, עד כמה שאינם מתנגדים לצדק ולמוסר הטבעי.
46. (בוטל) (תיקון: תש"ם)
47. שיפוט בעניני המצב האישי (תיקון: תשי"ז)
בהתחשב עם הוראות חלק זה של דבר-מלך זה יהא לבתי-המשפט האזרחיים גם השיפוט בעניני המצב האישי של אנשים בישראל, כמוגדר בסעיף 51. שיפוט זה יהיה מוצא לפועל בהתאם לכל חוק, פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובהתחשב עם אלה ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי-הדין.
50-48. (בוטלו) (תיקון: תשי"ז)
51. בתי-דין דתיים, שיפוט בתי הדין הדתיים, הגדרת המצב האישי (דה"מ 1939, תיקון: תש"ך, תשכ"ה)
(1) בהתחשב עם הוראות הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל, יהא השיפוט בעניני המצב האישי, בהתאם להוראות חלק זה, מסור לבתי-הדין של העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, עניני מצב אישי פירושם תביעות בעניני נישואין או גיטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות-יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם, והנהלת נכסי אנשים נעדרים.
(2) מותר לקבוע בפקודה הוראות לענינים דלקמן:
(א) ההרכב, הארגון והפרוצידורה של בתי-דין של עדות דתיות, ובהתחשב עם הוראות דבר-המלך הזה, גם לענין השימוש בשיפוט ע"י בתי-דין אלה; וכן
(ב) קביעת הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית והאמצעים שעל פיהם יש ליתן תוקף חוקי להמרת עדתו הדתית של איזה אדם ולתוצאותיה.
(כדי להסיר כל ספק מכריזים בזה כי למרות כל דבר הכלול בדבר המלך העיקרי או תיקון מתיקוניו או בכל תקנה האומרים את ההיפך, הרי פקודת המרת העדה הדתית ופקודת העדות הדתיות (ארגון) ותקנות שהותקנו על פיה, הוחקו כחוק).
52. בתי דין מוסלמים דתיים (דה"מ 1939)
לבתי-הדין המוסלמיים הדתיים יהא שיפוט-יחיד בעניני המצב האישי של מוסלמים שהם נתינים ישראליים, או נכרים שהינם כפופים בענינים כאלה, לפי חוק נתינותם, לשיפוטם של בתי-הדין המוסלמים הדתיים, בהתאם לחוק הפרוצידורה של בתי-הדין המוסלמים הדתיים מיום 25 באוקטובר, 1333, הג'רייה, כפי שתוקן ע"י כל פקודה או תקנות. כמו כן יהא להם, בהתחשב עם הוראות כל פקודה או הצו מיום 20 בדצמבר, 1921, המכונן מועצה עליונה לענינים המוסלמים הדתיים או כל צווים או פקודות המתקנים אותה, שיפוט יחיד בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מוסלמים בפני בית-דין מוסלמי דתי. פסק שניתן ע"י בית-הדין של קאדי מגישין עליו ערעור בפני בית-הדין המוסלמי הדתי לערעורים, והחלטתו של בית דין זה תהיה סופית.
53. בתי דין דתיים של היהודים (תיקון: תשמ"ד)
((I (בוטל)3
((II (בוטל)3
((III שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית דין רבני לפי דיני ישראל.
54. בתי דין דתיים של הנוצרים (דה"מ 1939, תיקון: תשכ"ה)
לבתי-הדין של העדות הנוצריות השונות יהא: -
((I שיפוט יחיד בעניני נישואין וגיטין, מזונות של אנשים מבני-עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר בסעיף 59.
((II שיפוט בכל הענינים האחרים של מצבם האישי של אותם אנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם.
((III שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית-הדין הדתי בהתאם לחוק הדתי של העדה, אם יש לה לאותה עדה חוק דתי.
((IV השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ"י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם נתינים ישראליים ובין שהם נכריים.
55. ניגודים בין החוק ובין השיפוט
היו אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מצב אישי, יכול כל צד לפנות בבקשה לנשיא בית-המשפט העליון, והוא יחליט לאיזה בית-משפט יהא השיפוט, ואם ימצא לנכון, ייעזר בענין זה ביועצים מבני העדות הנוגעות בדבר. אם נתעוררה שאלה באם משפט מסויים הוא משפט של מצב אישי בגבולות שיפוטו היחיד של בית-דין דתי, יובא לפני בית-דין מיוחד שאופן הרכבו ייקבע עפ"י פקודה.
56. (בוטל) (תיקון: תשכ"ז)
57. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)
58. שיפוט על נכרים
לבתי-המשפט האזרחיים יהא שיפוט על נכרים, בהתחשב עם ההוראות הבאות:
59. הגדרת "נכרי" (דה"מ 1935)
לצורך חלק זה של דבר המלך הביטוי "נכרי" פירושו כל אדם שאינו נתין ישראלי.
63-60. (בוטלו) (דה"מ 1935)
64. עניני מצב אישי (דה"מ 1939) (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ה)
((I בהתחשב עם הוראות סעיף 54 מדבר המלך הזה יהיו עניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, פרט למוסלמים אשר לגביהם יהיה לבתי-הדין המוסלמים הדתיים שיפוט יחיד עפ"י סעיף 52 מדבר-המלך הזה, נחתכים ע"י בתי-המשפט האזרחיים שידונו בענינים אלה לפי החוק האישי של הצדדים הנוגעים בדבר בהתאם לתקנות שתתקין הממשלה מזמן לזמן:
בתנאי שלבתי-המשפט האזרחיים לא יהא שיפוט ליתן צו לביטול נישואין אלא בהתאם לכל פקודה המקנה שיפוט כזה.
((II החוק האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא החוק של נתינותו אלא אם כן אותו חוק גורר עמו את חוק מקום-המגורים שלו, ובמקרה זה נוהגין לפי אותו חוק.
(III)3 לכשידון בעניני המצב האישי הנוגע לנכרים, רשאי בית-המשפט להזמין את הקונסול או בא-כוח של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר לישב בדין כדיין-יועץ לצורך מתן עצה בענין החוק האישי הנוגע בדבר. כשדנים בערעור על פסק במשפט כזה, יהא הקונסול או בא-כוחה של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר, רשאי לישב לדין כדיין-יועץ בבית-המשפט לערעורים.
65. הזכות להעביר משפט לבית דין דתי (דה"מ 1935)
שום דבר האמור בסעיף הקודם לא יפורש כאילו בא למנוע נכרי המסכים לכך שענינים אלה יהיו מתבררים בפני בית-הדין של העדות הדתיות שיש להם שיפוט באותם הענינים כשהם נוגעים לנתינים ישראליים.
ואולם בתי-הדין של העדות הדתיות, פרט לבתי-הדין הדתיים של המוסלמים, לא תהא להם סמכות לתת לנכרי פסק-דין של התרת-נישואין.
לצורך סעיף זה, פסק לביטול-נישואין - כולל פסק-גט ופסק-גירושין.
65א. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)3
66. (בוטל) (דה"מ 1935)
67. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)3
חלק ו' - הרחקה וגירוש מן הארץ
72-68. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
חלק ז' - מתן תוקף חוקי לפקודות ופיצוי
80-73. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
חלק ח' - הוראות כלליות
81. (בוטל) (תיקון: תשמ"ד)3
82. שפות רשמיות (דה"מ 1939)
כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו עפ"י צו מאת הממשלה יפורסמו בערבית ובעברית6, בהתחשב עם כל תקנות שתתקין הממשלה אפשר להשתמש בשתי7 השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט 8.
83. חופש המצפון
כל האנשים בישראל ייהנו מחופש-המצפון המוחלט ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים. כל כתה דתית תיהנה מעצמאות בענינים הפנימיים בהתחשב עם הוראות כל פקודה או צו שיצאו מאת הממשלה.
84. (בוטל) (דה"מ 1939)
90-85. (בוטלו) (תיקון: תשמ"ד)3
תוספת ראשונה (בוטלה) (תיקון: תשמ"ד)3
תוספת שניה
העדה המזרחית (אורטודוכסית).
העדה הלטינית (קתולית).
העדה הגריגוריאנית-הארמנית.
העדה הארמנית (קתולית).
העדה הסורית (קתולית).
העדה הכשדית (אוניאטית).
העדה היהודית.
העדה היונית-הקתולית, מלכיתית.
העדה המרונית.
העדה הסורית-אורטודוכסית.
_________________________________
1 חא"י, ג, (ע) 2738, 2762, 2765(א) 2569, 2590, 2593; ע"ר 1935, תוס' 2, (ע) 197, (א) 197; 1939, תוס' 2, (ע) 381, (א) 459, 1941; תוס' 2, (ע) 561, (א) 666; 1948, תוס' 2, (ע) 29, (א), 35; ס"ח תשי"א, 52; תשי"ז, 155; תש"ך, 99; תשכ"ה, 82; תשכ"ז, 116; תש"ם, 163; תשמ"ד, 94; תשנ"ה, 397.
2 נוסח ההגדרות "מזכיר הממשלה", "נציב העליון", "המנדט", "הנציב העליון במועצה", "עיתון רשמי", הושמטו כי בוטלו מכללא לפי סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
3 ראה מועד תחילה בתוספת לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד-1984, בפרק יד. כנסת וממשל, 3.4 ביטול דינים שנושנו.
4 בוטל ע"פ סע' 6 לחוק חותם המדינה, תש"י-1949.
5 סעיף 4(ב) לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ז-1984 (ס"ח תשמ"ד, 94) קובע כי תחילת התיקון מיום 14.5.1948.
6 הושמטה המילה "באנגלית" לפי סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948.
7 תוקן במקום "בשלוש" לפי סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948.
8 הסיפא של הסעיף הושמט לפי סעיף 32 לפקודת הפרשנות (נוסח חדש).
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ