קיפוח המיעוט באגודה שיתופית הישוב הוא אגודה שיתופית ובה 380 בתי אב. בבעלות האגודה שני נכסים המעניקים שירותי פנאי ונופש: 1.חדר כושר. 2. ברכת שחיה. מימון הפעילות בחדר כושר - ע"י גביה ישירה רק ממי שרוצה ובחר להשתמש בשירותיו. מימון הפעלת ברכת השחייה - על פי החלטת אספה כללית מחויבות כל משפחות החברים בתשלום חודשי קבוע ללא קשר לשימוש שעשו, כשבפועל עשרות רבות של משפחות חברים לא נכנסים לברכה מזה שנים. התוצאה, כפועל יוצא של תפעול הברכה כמתואר לעיל, שהרוב כופה על המיעוט לממן את פעילות הנופש שלו!. יש לציין כי דמי המנוי השנתיים לבית אב הנם כ-720 ש"ח לשנה (שני הורים +2ילדים), שזה בערך שליש מן המחיר הראלי של מנוי בברכות דומות באזור! הרוב רוצה לשמר את המחיר המגוחך שהוא משלם, כשמי שמחויב לסבסד אותו זה אותן משפחות שאינן עושות כלל שימוש בברכה, "כי הרוב קבע כך באספה כללית חוקית" השאלה: האם אופן מימון פעילות הברכה כנ"ל מהווה קיפוח המיעוט על-ידי הרוב, במיוחד כאשר ביחס לתפעול חדר הכושר פועלים אחרת?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש