במשך שנים הבעל לא עבד בכלל ולאחר מכן הסתפק במשרה חלקית. בכל הזמן הזה הוא גם לא תפקד כ"עקר בית" והאישה היא זו שבישלה, כיבסה וניקתה. בית המשפט קבע כי במצב כזה לא הוגן להורות על חלוקת זכויות שווה
נקבע שהירידה בשמיעה והצפופים מהם היא סובלת באוזניה נגרמו מהחשיפה לרעש המכונות במפעל
בעקבות הפרסומים האב החל לקבל איומים על חייו. הצו ניתן נגד האם ונאסר עליה להטרידו לאחר ששופט התרשם שהיא זאת שעומדת מאחורי הפרסומים
הורים לשתיים עירבו אותן בסכסוך וכל אחת בחרה צד – הגדולה עברה לאביה והקטנה נשארה עם אמה. כל עוד שתיהן היו קטינות כל הורה נשא בהוצאות של הילדה שאצלו. אחרי שהגדולה בגרה חויב האב במזונותיה. צודק?
החברה טענה שהרוכשים עיכבו את התשלומים ולכן אין לחייב אותה בפיצוי על האיחור במסירץ הדירות. בהליך התברר כי היא לא הנפיקה שוברים ולא סיפקה בזמן בטוחות הכרחיות
ההסתדרות הצליחה למנוע פיטורים של עובדים באגף המחשוב שהועסקו דרך חברה חיצונית. בית הדין לעבודה קבע כי מהראיות עלה בבירור שהעירייה הייתה המעסיקה האמיתית שלהם
בן 70 שפתח בהליך חדלות פירעון לא הגיש מסמכים ודו"חות ולא דיווח על מאות אלפי שקלים שקיבל. בנוסף, הוא פתח עסקים שונים על שם בנו וזוגתו והמשיך לצבור חובות. בית המשפט ביטל את ההליך בשל חוסר תום לב קיצוני
ביטוח לאומי לא הסכים לשלם דמי פגיעה בטענה שהבקע לא פרץ בשל מאמץ חריג בעבודה. בית הדין לעבודה העדיף את גרסת העובד
נקבע כי הילדה ממילא לנה אצלו מחצית מהזמן במסגרת המשמורת המשותפת בין ההורים, והאם לא מיהרה לשתף פעולה עם הערכת מסוכנות שאליה הופנו כבר ב-2019
בין דיירים ויזמים בגבעתיים לבין הוועדה המקומית התעוררה מחלוקת האם הם זכאים לפטור בפרויקטים המשלבים זכויות בנייה רגילות לצד זכויות הנובעות מתמ״א 38. הוועדה הפסידה
