54 שנה לאחר פטירת סבה – ביקשה לחלק מחדש את ירושתו
לטענת הנכדה, דוד שלה שנפטר רימה את סבתה על מנת שתסתלק מירושת הסבא והוא יקבל ירושה מוגדלת. אלא שטענותיה החמורות לא נתמכו בראיות
לטענת הנכדה, דוד שלה שנפטר רימה את סבתה על מנת שתסתלק מירושת הסבא והוא יקבל ירושה מוגדלת. אלא שטענותיה החמורות לא נתמכו בראיות
האישה, בת לאם יהודייה ואב נוכרי, הצהירה בפנייתה הראשונה לשגרירות ישראל בשנת 2000 שהיא מתפללת בכנסייה ומטבילה את ילדיה. נקבע שהיא עשתה זאת "על אוטומט" כמנהג המקום אך בפועל היא יהודייה
החברה שאחראית לפרויקט הריסה ובניה ברמת גן טענה בין היתר שהחוק מעניק לה פטור מלא מהיטל השבחה. השופט כתב שהטענה חסרת היגיון
בית הדין לעבודה דחה את טענת המעסיקה. נקבע שעצמאותו של העובד בחברה הייתה מוגבלת והוא עדיין היה כפוף למנהליו, כך שחל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה
לטענת המנהל הוא סובב את רגלו השמאלית ולאחר נפילתו החל לחוש כאבים חדים בברכו. בדיעבד התברר לו שנגרם קרע במיניסקוס. האירוע הוכר כתאונת עבודה
החייב הגיע להסדר מול הנושים שלפיו הוא ישלם כ-37% בלבד מהחובות, והנכסים שלו לא יימכרו. חרף התנגדות הממונה בית המשפט אישר את ההסדר
בין בני הזוג פרץ משבר והאישה עתרה לקבל חצי ממניות החברה שבבעלות הבעל. כסעד זמני היא דרשה למנות משקיף. בית המשפט למשפחה קיבל את את בקשתה אך המחוזי ביטל את ההחלטה
אב לתשעה, שהגדולה בהם לוקה בתסמונת דאון, טען שקצבת הנכות של בתו גדלה וגם מטעם זה יש להקל עליו את עול המזונות. השופטת קראה לו לצאת לעבוד והגדילה את התשלום החודשי
האם לא הצליחה להטיל ספק ביכולתו ההורית של האב והשופטת קיבלה את תביעתו לאחריות הורית משותפת עם זמני שהות שווים
רוכשי הדירה בירושלים קיבלו אותה באיחור מכיוון שייצור המטבח המיוחד לפסח אותו הזמינו, התעכב. השופט קבע שהאחריות לאיחור רובצת על הקבלן