כפל מבצעים: קיבל ״הנחה״ בכתובה וביקש גם חלוקה לא שוויונית של הרכוש
אדם שחויב לשלם לגרושתו כתובה של 400,000 שקל טען שהדבר מצדיק לקצץ את חלקה באיזון המשאבים. בית המשפט קבע שהאישה זכאית למחצית מהרכוש בנוסף לכתובה.
כרבע מיליון שקל לפועל שהתמוטטה עליו דופן של בור ניקוז
העובד אובחן עם שבר מרוסק בעצם הבריח. האחריות המלאה הוטלה על הקבלן, שלא הדריך אותו ולא סיפק לו אמצעי מיגון, ובאופן תמוה אף התכחש לכך שהיה המעסיק שלו.
זכה בחלקה אפילו שלא דאג לרשום את הזכויות במשך שנים
למרות הסכם המכר, בעל השטח העביר את השטח לבנו. לימים הרוכש גילה שאין לו זכויות כלל והמוכר נפטר. בית המשפט קבע כי הבן לא נהג בתום לב ולא שילם תמורה עבור העסקה, ולכן זכותו של הרוכש גוברת.
"אירוע חריג": מחלק עיתונים נבהל מכלב נובח וקיבל התקף לב
במהלך עבודתו האיש נתקל בכלב מאיים ולקה בליבו. ביטוח לאומי סירב להכיר בו אך בית הדין לעבודה קבע שמדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי.
פשיטת הרגל בוטלה: לא לחייבים כאלה נועד ההליך
אדם שהצהיר על חובות של כ-4 מיליון שקל, אינו חושף את מלוא מצבו הכלכלי למנהל המיוחד בהליך, ואף יצר פיגורים גדולים בתשלומים החודשיים. השופט קבע כי מדובר בזלזול ובניצול לרעה של ההליך.
חברת בנייה מכרה קרקע לא שלה – הרוכשות זכו בהחזר מלא
החלקה נרכשה תמורת 400 אלף שקל אך היישוב שמחזיק בה התנגד לעסקה ומנע את העברת הזכויות. במסגרת הסדר פשרה עם היישוב הוחזרו לרוכשות 260 אלף שקל. את יתרת הסכום ישלמו החברה ובעליה.
ערב שנתבע על ידי בנק הפועלים יוכל להתגונן רק אם יפקיד 80,000 שקל
האיש חתם על ערבות להלוואה שנטלה חברה. הבנק תבע את הלווה והערב בסדר דין מקוצר. בית המשפט נתן לו רשות להתגונן, אך התרשם שסיכוייו אינם גבוהים והתנה זאת בהפקדת ערבות גבוהה.
יזמית תמ״א 38 שלא עמדה בהבטחות תפצה דיירים ביותר מחצי מיליון שקל
במסגרת הפרויקט התחייבה היזמית לבנות מעלית שתעצור בכל קומה ולשפץ את דירת התובעים. בית המשפט קבע שהיא הפרה את ההסכם וחייב אותה בפיצויים גבוהים במיוחד.
המחוזי: פרטי המשא ומתן בין ההורים לא ישמשו כראיה במשפט
אב לבת 7 ערער על חשיפת מסמך חסוי כחלק מתביעה שהגישה אמה לבטל ערבויות המוטלות עליה כשהיא יוצאת עם הילדה לחו"ל. השופט: לא הייתה סיבה לסטות מההלכה, ונכונות האב להתפשר לא מוכיחה שאינו חושש מחטיפה
למרות ״צוק איתן״: איחור במסירת דירה יעלה ליזמיות 57,000 שקל
בני זוג שרכשו דירה חדשה בתל אביב קיבלו אותה באיחור של 7 חודשים. חברות הבניה טענו שהעיכוב נבע מהמצב הבטחוני אך בית המשפט חייב אותן לפצות.