למרות קביעה ברורה של המוסד כי נגר שסובל מליקוי שמיעה וזמזום תמידי נחשב לנפגע עבודה, ועדת העררים החליטה שאין כל קשר בין הליקוי לבין עבודתו. בית הדין לעבודה הבהיר כי תפקידה מסתכם בקביעת מידת הנכות ותו לא.
העירייה ניסתה לקעקע את אמינות התובעת, ואף טענה כי מדובר שאינו באחריותה. אלא ששתי הטענות נדחו, תוך ביקורת על העירייה, שבעיני השופטת הפריחה "השערות לחלל".
נהג שהואשם בנהיגה בשכרות לאחר שלא הצליח לנשוף מספיק אוויר למכשיר הינשוף המשטרתי הביא מסמכים רפואיים המעידים על בעיות ריאה. השופט השתכנע אך הרשיע אותו בעבירה קלה יותר.
הנפגע הגיש תביעה נגד עיריית בת-ים ותאגיד המים העירוני אבל שני הגופים היו עסוקים בעיקר במאבקי כוחות והאשמות הדדיות. בית המשפט החליט: שניהם אחראים למכשול המסוכן.
הבעל הכחיש שהוא חי עם מאהבת וביקש שלום בית אך תוך כדי ההליך האמת נחשפה, ובית הדין מתח עליו ביקורת חריפה: כל מטרתו הייתה לעגן את האישה כדי לגרום לה לוותר על כתובה של 10 מיליון דולר.
הביטוח הלאומי טען כי התאונה אירעה במוצאי שבת ולא הוכח שהיה לה קשר לעבודה. אלא שבית הדין לעבודה קבע כי גרסת הנפגע הייתה מהימנה ועקבית, ונתמכה בעדויות רעייתו ובנו ובמסמכים רפואיים שהגיש.
בני זוג שקנו דירה בטבריה נדהמו לגלות שהבניין מתפורר. תביעה שהגישו לביטול ההסכם התקבלה לאחר שנקבע שהמוכרת ידעה את המצב אך הסתירה זאת מהם.
חייל שהוצב בחמ"ל בגליל העליון בזמן מלחמת לבנון השנייה, לקה בסוכרת שלושה חודשים לאחר מכן. פעם אחר פעם משרד הביטחון סירב להכיר בקשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה, אך ביהמ"ש הפך את החלטתו.
בית המשפט למשפחה נענה לדרישת האב אלא שבית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה משום שלא ניתנה לאם הזדמנות להביע את עמדתה ולהוכיח שההפרות היו מוצדקות.
הסייעת שלחה בקבוצת וואטסאפ תמונה של הגננת וכתבה להורים באירוניה "עובדת קשה". השופטת קבעה כי מדובר בפרסום שנועד להפוך את הגננת למטרה לשנאה, לעג ובוז.