לאחר שהסתבך בחו"ל עקב הידרדרות במצבו, הבהיר בית המשפט שלא ידון בבקשה ליציאה מהארץ אלא לאחר שיוכח שהאיש מטופל ונמצא במעקב. כשתביעה חדשה הוגשה מבלי לעמוד בתנאים אלה, נמתחה ביקורת חריפה על עורך הדין.
החברה טענה כי בעל הרכב אשם בתאונה כיוון שעלה על הנתיב הייעודי כדי לעקוף פקק, אך בית המשפט לא קיבל זאת לנוכח מסמך עליו חתם נהג המטרונית.
פועל שעבר במפעל עצים נפצע קשה בידו הימנית ונותר עם כ-40% נכות. המעסיקה טענה כי הוא היה צריך להיזהר אך בית המשפט קבע שהיא התרשלה כשלא הדריכה אותו וגידרה את המכונה.
שני עורכי דין היו מעורבים בהגשת צו ירושה מזויף שעל בסיסו העביר הבנק מניות ליורש יחיד. המניות נמכרו והשניים קיבלו לכיסם את רוב הסכום. תביעה שהגישו נגדם כמה מהיורשים האחרים התקבלה.
חברות הבנייה המעורבות בפרויקט העלו שלל טענות נגד הרוכשים, למשל הטענה כי ויתרו על זכותם לתבוע כיוון שבמהלך הדרך מכרו את הדירה לרוכש נוסף. השופט מתח ביקורת חריפה על ניסיונן של החברות להתנער מאחריות להתנהלותן הלקויה.
בעל בית בצפון הארץ טען כי תכנון לקוי ובנייה רשלנית יצרו בעיה הולכת וגוברת של סדקים בכל הבית. השופטת קבעה כי רק המהנדס שתכנן ופיקח על הבנייה נושא באחריות, ויפצה את בעל הבית בכ-117,000 שקל.
כשנתיים וחצי לאחר שנפרדו ובהיותם כבר גרושים, האיש קיבל כחצי מיליון שקל "מענק עידוד פרישה ודמי הסתגלות". הדיינים קבעו כי מדובר בנכס שאינו שייך לרכוש המשותף, אולם הדבר השפיע על חלוקת הנכסים המשותפים.
שברים בגולגלת ובעצמות הפנים, שלוש שיניים שבורות וקרע בטחול – אלה הפציעות עמן נאלץ להתמודד בעקבות התאונה. האחריות הוטלה בעיקרה על הקבלן.
הקבלן פתח בהליכי הוצאה לפועל לאחר שצ'ק שקיבל מהחברה לא נפרע. החברה טענה מצידה שאינה חייבת לו דבר משום שנפלו ליקויים חמורים בעבודתו. בית המשפט קבע כי לא הוכיחה טענת הגנה טובה שמצדיקה פטור מתשלום.
עובד אחזקה בבית חולים הטריד מינית שתי עובדות ניקיון. הליך שיקום אינטנסיבי שעבר הוביל לאישור הסדר טיעון שלפיו הרשעתו תבוטל ולא יושת עליו עונש למעט צו מבחן ופיצוי למתלוננות.
