נוהל מיוחד שלעת עתה קיים רק בביהמ"ש למשפחה בתל-אביב מאפשר להציג טענות בדבר ניכור הורי בפני שופט באופן מיידי. מקרה של תאומים בני 16 שחיים עם אביהם, הוביל לביקורת קשה על האב, שלא מבין את חומרת התנהלותו.
שלוש אחיות ורופאה הגישו תביעת דיבה על סך 400 אלף שקלים נגד קולגה ששלחה לממונים מכתבים שתיארו ממצאים מזעזעים על התנהלותן כלפי העובדים האחרים. בית המשפט קבע: ביצעה את חובתה המוסרית בתום לב.
היועמ"ש לממשלה התנגד בתוקף בטענה שבת ה-16 נמצאת בסיכון גבוה, בן זוגה הבגיר חסר יציבות וישנו חשש שהוריה החליטו בשבילה. אלא שביהמ"ש התרשם לחיוב מהזוג ולא הבין מדוע מניעת הנישואים תשרת את טובת הקטינה.
בן שקיבל מהוריו את הזכויות במתנה הצליח להביא לפינויים של אחותו ובעלה. עם זאת נקבע כי לא יהיה זה הוגן שהממון שהשקיעו בבנייה ירד לטמיון. הבן והוריו חויבו לשלם להם לפיכך 195 אלף שקל.
ביהמ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל בקשה של אם לילדה, במסגרת תביעה למזונות, והורה לעקל 115,200 שקל של מי שהיא טוענת כי הוא אביה של הילדה, ומתגורר בחו"ל. הכספים יעוקלו מהתמורה שיקבל ממכירת דירתו בישראל.
הרוכש ביטל שני שיקים שמסר למוכר, בטענה שהאחרון הבטיח שהעסק מניב פדיון יומי של 2,000 שקל – התחייבות שהוכחה כלא-נכונה. בית המשפט קיבל את עמדתו.
התקבלו טענותיו של עורך הדין כי ההסכם עם היזמים נכרת לפני שהתקנות המגבילות נכנסו לתוקף וממילא הוא מחייב אותה ולא את הרוכשים, שעליהם הן נועדו להגן. התוצאה: יקבל 1.5% מכלל התמורה שקיבלה היזמית בתוספת מע"מ.
פקיד השומה טען שמאחר שהעסקת מסתננים לא נעשית בהיתר המעסיקים בתחומי התעשייה והחקלאות לא זכאים להקלה שנקבעה בחוק לענפים אלה. אלא שביהמ"ש קבע כי שאלת ההיתר כלל לא רלוונטית לאור מדיניות "אי האכיפה".
נהג חלוקה של "קרביץ" נפצע כשפרק סחורה. המבטחת של קרביץ התעקשה שמדובר בתאונת דרכים אבל השופט בתיק קבע שהיא מבקשת למתוח את ההגדרה שבחוק מעבר לגבול הטעם הטוב.
רשמת הוצאה לפועל החליטה על עיקול חלקו של האב, מאחר שצבר חובות ונהג בזלזול בהחלטותיה. ערעורו על ההחלטה נדחה: מדובר בכלי לגיטימי להבטחת החיוב שמשתרע על פני תקופה ארוכה
