עו"ד בפרויקט תמ"א 38 זכה: שכר הטרחה לא יוגבל

התקבלו טענותיו של עורך הדין כי ההסכם עם היזמית נכרת לפני שהתקנות המגבילות נכנסו לתוקף וממילא הוא מחייב אותה ולא את הרוכשים, שעליהם הן נועדו להגן. התוצאה: יקבל 1.5% מכלל התמורה שקיבלה היזמית בתוספת מע"מ.

בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי חברת "פ.י. יזמות לבניין" שביצעה תמ"א 38 בחולון תשלם לעורך הדין שלה שכר טרחה של 1.5% מהתמורה שקיבלה מרוכשי הדירות החדשות שנבנו, בתוספת מע"מ. השופטת הדס פלד קבעה כי מאחר שהיזמים לא התייצבו להוכחות היא מקבלת את טענתו של עורך הדין כי הסכם שכר הטרחה מחייבת את החברה וגובר על תקנות המכר המגבילות את ההוצאות המשפטיות על רכישת דירה ל-5,000 שקל או 0.5% מהתמורה. נכון לעכשיו תשלם החברה כ-330 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של כ-39 אלף שקל.   

שלושת היזמים שהחברה בבעלותם חתמו ב-2010 על הסכם שכר הטרחה שלטענת עורך הדין חל על שני בניינים ברחוב כצנלסון בחולון. ב-2016, לאחר שסירבו לשלם לו עבור הייצוג, הוא הגיש את התביעה ובה דרש 523,315 שקל.

החברה טענה כי היא לא אישרה את ההסכם ולא התקשרה עם התובע, בוודאי לא לגבי אחד הבניינים, שאת הפרויקט בו ליווה עורך דין אחר, ורק בשלב מאוחר התגלה שגם התובע מעורב בו.

ואולם, היזמים לא הגיעו לדיון ההוכחות ולא הציגו ראיות ועדויות שיתמכו בגרסתם ובהתאם לכך ביקש התובע שיינתן פסק דין בהיעדר התייצבות.

השופטת הדס פלד החליטה להיענות לבקשתו. השופטת ציינה כי מאחר שהיזמים לא התייצבו להעיד על התצהירים שהגישו בתיק הרי שהם לא הצליחו לסתור את הראיות שהביא התובע, ובכללן  הסכם רכישת המניות בחברה שקבע כי החברה מחויבת להתקשרות עמו וכי הוא יטפל במלוא צרכיה המשפטיים בהתאם להסכם שכר הטרחה.

מלבד זאת, התובע צירף תצהיר של אחד היזמים שהודה כי כולם היו מודעים לכך שהתובע מייצג את החברה בפרויקט, והוא אכן ביצע פעולות משפטיות ופעל רבות לקידומו. תצהיר נוסף שתמך בתביעתו הובא מטעם עורך הדין שייצג את הדיירים. כמו כן הציג התובע בבית המשפט פירוט של השירותים המשפטיים השונים שהעניק לשני הבניינים שנכללו במיזם.

לא סתרו את הטענות

בתוך כך השופטת ציינה שהקשתה על התובע ודרשה ממנו להסביר מדוע הסכם שכר הטרחה גובר על תקנות חוק המכר מ-2014 שהגבילו את שכר הטרחה לייצוג בעסקת מכר ל-5,000 שקל או 0.5% מהתמורה (לפי הנמוך מביניהם). עניין זה דרש בירור בהתחשב בכך שהדירות החלו להימכר ב-2016, כלומר אחרי שהתקנות נכנסו לתוקף.

בהקשר זה השיב התובע כי התקנות חלות על רוכשי דירה ואילו ההתחייבות לתשלום שכר הטרחה שלו היא של היזמית. מלבד זאת, לטענתו, ההסכם נכרת לפני כניסת התקנות לתוקף ואף אחד מהיזמים לא ביקש לשנות אותו לאורן.

גם בהקשר זה, בהיעדר התייחסות מטעם החברה והיזמים לנושא, השופטת קיבלה את עמדת התובע.

לפיכך נקבע כי התובע זכאי לשכר הטרחה שצוין בהסכם. לאור נתונים שהעידו כי נכון להיום נמכרו 10 דירות באחד הבניינים, הנתבעת תשלם לו כ-330 אלף שקל. מלבד זאת, אם יימכרו דירות נוספות תשלם לו הנתבעת את שכר הטרחה עד לתקרת סכום התביעה.

הנתבעת חויבה בנוסף  בשכר טרחת עורך דין של 25,000 שקל ובהחזר אגרה של כ-14,000 שקל.

• התובע ייצג את עצמו: אבי ענתבי, עו"ד תמ"א 38
• שמות ב"כ הנתבעת לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין