האישה קיבלה את זכויות בעלה לשעבר בדירת המגורים כחלק מהליכי הגירושין. 5 שנים אחרי, ובטרם רשמה אותן על שמה, הוטל עליהן עיקול על-ידי נושה שטען כי זכויותיו עדיפות על זכויותיה. בית המשפט סבר בדיוק ההפך.
השופט: "לא ניתן להשתחרר מן הרושם, שחלק נכבד מטענות המשיבים נשען בבסיסו לא בהכרח על דאגה לטובת אביהם, אלא על המטען הרגשי המתמשך שבין ילדיו ועל דאגתם של המשיבים לזכויות עתידיות פוטנציאליות שלהם".
השופטת דחתה את תביעתו נגד בעלת מגרש בקריית טבעון: "אין מילים לתאר את התנהלותו זו של התובע, אשר עוד הרהיב עוז והגיש תביעה לתשלום דמי תיווך עבור עסקה שהוא ניסה לגרום – מספר פעמים – שכלל לא תצא אל הפועל".
עם זאת, השופטת הטילה על הרוכב 40% מן האחריות לאירוע, כך שהפיצוי שנפסק לטובתו הופחת משמעותית ביחס לנזקיו.
בית המשפט קיבל תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לבן 12. בפסק הדין נקבע כי על אף שהילד במשמורת האם, לנוכח זמני השהות המשמעותיים של האב ההנחה היא שההוצאות של הצדדים על בנם דומות.
רכב אבטחה ביצע מרדף אחרי טרקטורון שרוכביו היו חשודים בפריצה והתנגש בו. קרנית טענה שלא מדובר בתאונת דרכים, כיוון שנהג הרכב התנגד בו במכוון. השופט חשב אחרת.
הנאשם גידל את הסם במעבדה מאובזרת היטב במחסן ביתו. השופטת אמנם החליטה להותיר את הרשעתו על כנה, אך יחד עם זאת הטילה עונש קל, מאחר שסברה כי עצם המשפט היווה עבורו גורם מרתיע.
בית המשפט הורה לחברת הבנייה "נאות מזרחי" לשלם כ-95,000 שקל בשל ליקויי בנייה בדירה שמכרה. הפיצוי ניתן גם על עגמת נפש שנגרמה לרוכשים, עקב יחס בעייתי ביותר מצד החברה.
האב המנוח הותיר צוואה בה ביקש להבחין בין כספים שהיו בחשבון משותף לבין כספים אחרים. בית המשפט קבע כי התחקות אחר רצונו מובילה לכך שאלמנתו היא הזוכה היחידה בכספי החשבון המשותף.
העובדת הטיחה את הדברים במאבטחת באחד מסניפי המוסד. בית המשפט הבהיר כי לא ישלים עם גילויי גזענות שכאלה, גם אם נאמרו בשעת כעס ואף אם הובעה עליהם חרטה. למאבטחת נפסקו 31,000 שקל.