העובדת הטיחה את הדברים במאבטחת באחד מסניפי המוסד. בית המשפט הבהיר כי לא ישלים עם גילויי גזענות שכאלה, גם אם נאמרו בשעת כעס ואף אם הובעה עליהם חרטה. למאבטחת נפסקו 31,000 שקל.
בית משפט השלום באשקלון חייב לאחרונה מזכירה במחלקת נכות של המוסד לביטוח לאומי בעיר לשלם פיצויים של 25,000 שקל והוצאות משפט של 6,000 שקל למאבטחת ממוצא אתיופי שכונתה על-ידה "אתיופית מסריחה" ליד חברים לעבודה. בפסק דין, שנכתב על רקע מחאת האתיופים, ציינה השופטת אורית חדד כי עצמת האמירה הגזענית לא קהתה אף שנאמרה בשעת כעס ולמרות התנצלותה של המזכירה.
לפי כתב התביעה שהגישה המאבטחת באפריל 2016, כחודשיים קודם לכן ניגשה המזכירה לעמדת המאבטחים כדי להעיר להם שאינם מבצעים את עבודתם נאמנה כיוון שהחניון חסום. בדרכה החוצה היא הפטירה "גם כן האתיופית המסריחה הזו אני אתן לה סטירה" – אמירה ששמעה מאבטחת אחרת שעבדה באותה משמרת.
לאחר שתובעת ניסתה להבין ממנה האם הדברים אכן נאמרו השיבה לה המזכירה "בטח שאני אגיד לך יא אתיופית מסריחה, אל תצחקי איתי ואל תפני אליי בכלל". את הדברים שמעו חברתה למשמרת והאחראי.
התובעת התלוננה על האירוע המשפיל למנהל הסניף ובעקבות זאת נערך למזכירה בירור משמעתי שבגינו הוחלט לעכב את קידומה. בתביעה התבקשו פיצויים של 100 אלף שקל שכן לטענת התובעת האמירות נועדו לפגוע ולהשפיל, ללא סיבה למעט גזענות. בתוך כך היא ביקשה מבית לתת משקל לפן החינוכי שבפסק הדין.
הנתבעת לא הכחישה את הדברים. היא ציינה כי התנצלה בפני התובעת ואף זכתה למחילתה, והמשיכה בהתנצלויותיה בכתב ההגנה ובמהלך הדיונים. הנתבעת הסבירה שהייתה זו מעידה חד-פעמית שאירעה "בעידנא דריתחא", כשהייתה לאחר צום ולילה ללא שינה.
זעקת אפליה
"בימים בהם נכתב פסק דין זה מתקיימת הפגנה נוספת של בני העדה האתיופית על רקע זעקתם המתמשכת לקיומו של יחס מפלה כלפיהם מצד הממסד ובכלל", ציינה השופטת חדד בפתח דבריה.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים השופטת קבעה כי "אין ולא יכול להיות ספק" שהאמירות של הנתבעת היו פוגעניות ונטולות היגיון "שהרי הנתבעת לא התיימרה להביע דעה אישית ועניינית על התנהגות כלשהי מצד התובעת, כי אם להצמיד לה, סתם כך, ועל רקע שייכותה העדתית, איפיון מבזה ומשפיל". לשיטת השופטת עוצמתו השלילית של האירוע מתעצמת לנוכח העובדה שהנתבעת היא עובדת ציבור.
כמו כן, השופטת הוסיפה כי בניגוד לטענת הנתבעת, התובעת לא אישרה שסלחה לה, אך לצד זאת ציינה כי בסופו של דבר התרשמה שהנתבעת הביעה חרטה כנה והאמירות הבוטות הללו לא אופייניות לה.
כך או כך השופטת הבהירה כי הנתבעת הוציאה לשון הרע ללא התגרות קודמת מצד התובעת, ובכך פגעה בכבודה כאדם וכבת לעדה שממילא סובלת מגילויי גזענות רבים.
באשר לפיצוי הראוי, השופטת קבעה כי יש להעביר מסר של הוקעה מוחלטת של גילויי גזענות בכלל ובמקום העבודה בפרט. לצד זאת, השופטת ביקשה להביא בחשבון את קהל השומעים המצומצם, את חרטת הנתבעת, שהבינה את טעותה ולפחות ניסתה להתנצל עליה, ואת העובדה שנענשה גם במסגרת העבודה.
לאחר בחינת סכומי הפיצויים שנפסקו במקרים דומים, החליטה השופטת שהפיצוי הראוי הוא 25,000 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.
עו"ד ענת נוי פרי עוסק/ת ב- לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין