שלושה ימים טרם מותה, כשהיא חולה, ביקשה אם ל-5 בעל-פה להעניק לאלמנת בנה חלקת אדמה. השופטת: "זו צוואה תקפה"
דרמה בבית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת: צוואה בעל-פה של אישה גוססת לטובת אלמנת בנה, הסוטה מציווי קודם - תקוים. השופטת רונית גורביץ דחתה את בקשת בנות המנוחה לפסילת הצוואה מחמת אי-כשירות. אדרבה, היא מצאה שמדובר ב"צוואת שכיב מרע" העומדת בהוראות חוק הירושה, ועל כן תקפה.
המנוחה הייתה אם לשני בנים ושלוש בנות, בהן שתי המתנגדות. אחד מבניה, אב לשתיים, נפטר לפניה. בחייה הייתה המנוחה רשומה כבעלים על חלקת אדמה בכפר מסוים. בשלהי 2012 ערכה את צוואתה הראשונה, בה הורישה את זכויותיה בחלקה לשלושת בנותיה ושתי נכדותיה מבנה המנוח, בשיעורים שונים.
השנים חלפו וביוני 2019, כשהיא חולה, ביקשה המנוחה לשנות את צוואתה, הפעם בעל-פה. היא הזעיקה את הנוטריון שערך את צוואתה הקודמת ואמרה לו שהיא "מודעת כי שעתה מתקרבת" וכי היא "רוצה לעזוב את העולם במצפון נקי כלפי אלמנת בנה", אשר גידלה את נכדותיה בגפה. בקשתה הייתה להוריש חצי מאדמתה לכלתה ונכדותיה, ואת המחצית הנוספת - לשלוש בנותיה.
שלושה ימים לאחר אמירת הצוואה הלכה האישה לעולמה, בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשהיא בת 81. לאחר מותה נאבקו הכלה והנכדות מצד אחד, ושתיים מבנות המנוחה מן העבר השני, על גורל הירושה.
טענת הבנות הייתה שבמועד ההורשה בעל-פה אימן לא הייתה כשירה, ומכאן שהיא בטלה ויש לקיים את צוואתה הקודמת, אשר אינה כוללת את גיסתן.
הן סיפרו שאימן הייתה אישה חולנית, ובמיוחד בתקופה שקדמה למותה - "הייתה שוכחת דברים ולא עונה עניינית על מה שנשאלה". לדבריהן במעמד הציווי בעל-פה אימן לא תפקדה ולא תקשרה עם הסובבים אותה. לעמדתן, לא הייתה לה את המסוגלות הנפשית והמנטאלית להחליט על שינוי צוואתה הקודמת.
"רואה את אלוהיי"
אבל השופטת גורביץ שוכנעה אחרת, על רקע הערכת מומחה בית המשפט כי קיימת סבירות רבה שהמנוחה הייתה כשירה קוגנטיבית במעמד צוואתה בעל-פה. המומחה הדגיש שהמנוחה לא הייתה במצב של בלבול או דמנציה בעת אמירת הדברים, ושלל את הטענה שהיא לא תפקדה או תקשרה עם הסובבים אותה. השופטת אימצה את מסקנותיו וניגשה לבדוק האם מדובר בצוואה תקפה על-פי כללי חוק הירושה.
מסקנתה הייתה שכל התנאים להחשבת הציווי בעל-פה כצוואה מתקיימים. כך למשל, בנוגע לתנאי שעניינו ראיית פני המוות בעת הציווי, העיד הנוטריון שהמנוחה ידעה, מבחינה סובייקטיבית, כי שעתה קרובה. לדבריו היא אמרה לו "אדם הולך לפגוש את אדוניו / עומד למול אלוהיו בעת המוות", וכי היא רוצה שמצפונה כלפי כלתה יהיה נקי.
בהקשר לכך הדגישה השופטת שגם ברמה האובייקטיבית הוכח כי בשעת הציווי עמדה המנוחה למול פני המוות. "מצבה הרפואי של המנוחה הידרדר כמה שעות לאחר אמירת הצוואה בעל-פה והיא הובהלה לבית חולים", הדגישה, תוך שציינה כי לאחר שלושה ימים בלבד - הלכה לעולמה. עוד ציינה השופטת כי גם אם המנוחה לא הייתה בהכרח בסכנת חיים בשעת הציווי, הרי שיש להסתכל על התמונה המלאה, במסגרתה תוך 72 שעות מהציווי הייתה האישה ללא רוח חיים.
בסופו של יום אישרה השופטת את הצוואה בעל פה, וחייבה את המתנגדות ב-18,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אליאס אבו אלזאלף
- ב"כ המתנגדות: עו"ד עאבד מג'די
עו"ד מאור זכריה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.