לאחר שהמפקד חשד שהשוטר הוא שהפיץ את השמועה על רומן בינו לבין שוטרת בתחנה, הוא החל להשפילו והעביר אותו לתחנה אחרת. לאחרונה הוכרה הפגיעה הנפשית שנותרה לו בעקבות האירוע ככזו שנגרמה משירותו במשטרה.
יחסיהם של שוטר ותיק במשטרת ישראל ומפקדו עלו בינואר 2005 על שרטון, לאחר שנפוצה בתחנת המשטרה שמועה על רומן בין המפקד לשוטרת אחרת בתחנה, שבעלה משרת בה גם כן.
לייעוץ בנושא תגמולים ושיקום:
פנה ל- עו"ד משרד הביטחון
לדברי השוטר, לאחר שמפקדו חשד בו כמי שהפיץ את השמועה, יחסו אליו השתנה, והוא החל להשפילו בפומבי. בעקבות האירוע, מצבו הנפשי הדרדר והוא החל לסבול מכאבים ולחצים בחזה.
כחודשיים לאחר מכן, השוטר קיבל הודעה על העברתו מתחנת המשטרה לשלוחה אחרת שהעבודה בה קשה יותר, אף שציין בעבר באזני מפקדו כי הוא מפחד מהשירות שם. שלושה ימים אחר כך, המפקד ערך עימות בינו לבין השוטרת שעליה הופצה השמועה, ודרש ממנו להתנצל בפניה. לאחר העימות השוטר התמוטט ואושפז במחלה הקרדיולוגית בבי"ח פוריה.
בהמשך, השוטר המשיך לסבול מירידה במצב הרוח, נדודי שינה וחרדות והחל לקבל טיפול פסיכיאטרי במחלקה לבריאות הנפש, וביולי 2005 אושפז שוב ועבר צינתור. בקשה שהגיש לקצין התגמולים להכיר בנכותו נדחתה, כשנקבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לשירותו ולעימות עם מפקדו.
השוטר ערער על ההחלטה בפני ועדת הערר בבימ"ש השלום בחיפה.
המפקד אישר כי חשד שהשוטר הפיץ את השמועה, שלטענתו לא הייתה נכונה באותו זמן. לדבריו, רק כמה חודשים לאחר העימות – לאחר שהוא והשוטרת התגרשו מבני זוגם – החלה להתקיים ביניהם מערכת יחסים.
לדבריו, השוטרת היא שביקשה לערוך בירור מול השוטר והוא ראה לנכון לעשותו מכוח תפקידו, אם כי אישר שבדיעבד ראוי היה שאדם שאינו מעורב בפרשה יערוך את הבירור. המפקד הוסיף כי השוטר הוצב בשלוחה הסמוכה מספר חודשים לאחר העימות כדי להחליף שוטר אחר, וללא כל קשר לפרשה.
חוות דעת המומחים הפסיכיאטריים שהוגשו מטעם השוטר ומטעם משרד הביטחון קבעו שתיהן כי המערער פיתח סימפטומים דיכאוניים והתקפי חרדה על רקע מתח נפשי ממושך. עם זאת, המומחית מטעם משרד הביטחון סברה, בשונה מהמומחה מטעם השוטר, כי מצבו הנפשי של השוטר כלל לא קשור לשירותו במשטרה וליחסיו המעורערים עם מפקדו.
עימות טעון
ועדת הערר בראשות השופט יואב פרידמן קיבלה את ערעור השוטר. נקבע, כי גם ללא העדויות ניתן להניח שהעימות במשרד המפקד היה טעון מאוד, לאור העובדה שהוא והשוטרת היו נשואים לאחרים, ובעלה של השוטרת שירת גם הוא בתחנה, והיה חבר של המערער. השופט פרידמן ציין, כי לא מדובר בוויכוח רגיל שבשגרה בין מפקד לפקוד, אלא בסיטואציה קשה מבחינה אובייקטיבית.
חברי הוועדה שוכנעו, כי ההאשמות שהוטחו בשוטר, היחס שספג ממפקדו והעברתו משירותו בתחנה הם שגרמו להתפתחות סימני המצוקה הנפשית, ואף שלא נותרה לו נכות נפשית קבועה, נשארו אצלו שרידי תסמינים.
משכך, עניינו של השוטר הוחזר לוועדה הרפואית, שתקבע האם שרידים אלה מזכים את השוטר בנכות לפי התקנות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד תמר סיון ממשרד צדקוני - סיון עוסקת בדיני צבא וביטחון ובייצוג נכי צה"ל.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין