מסכימה להתגרש? אין מזונות: הפסד לפרודה בביה"ד הרבני
לאחר שנות נישואים רבות הגיש הבעל תביעת גירושין. בדיון השיבה האישה "גם אני", בדעת רוב נקבע כי יש לראות בכך רצון להתגרש השולל זכאות למזונות אישה עד הגט
בפסק דין שפורסם לאחרונה קבע בית הדין הרבני הגדול כי בעל שנפרד מאשתו לאחר שנות נישואים ארוכות פטור מלשלם לה מזונות עד לגירושין. הרבנים מרדכי רלב"ג ואברהם מאיר שלוש, דייני הרוב, נימקו את קביעתם בכך שאין אפשרות לפסוק מזונות לאישה שאינה מעוניינת בשלום בית. לעומתם סבר הרב מימון נהרי, בדעת מיעוט, שרצונה האמור לא הוכח, ולכן יש לחייב את הבעל במזונותיה.
הצדדים התחתנו ב-1995 והביאו לעולם שני ילדים. במשך שנות הנישואים גרה המשפחה בבית דו-קומתי באחד המושבים שבצפון. הליכי הגירושים החלו בשלהי 2024, כשבנובמבר אותה שנה דחה בית הדין הרבני בחיפה את בקשת האישה לפסוק לה מזונות עד למועד הגירושין. מכאן הערעור שהוגש לבית הדין הגדול.
לטענת המערערת, אומנם הסכימה להתגרש אך לעמדתה זכאית למזונות אישה עד למועד סידור הגט. היא סיפרה, בהקשר הזה, שבעוד בעלה לשעבר - שנטען כי בגד בה - נהנה מהכנסות של כ-50 אלף שקל מהמשק ואף נוסע ברכב פאר שעלותו מוערכת ב-400 אלף שקל, היא נותרה חסרת כול, ולכן עליו לכלכלה בתקופת הביניים.
מנגד טען הבעל שבית הדין האזורי צדק כשקבע שלא מגיע לפרודתו מזונות, על סמך עצם רצונה בגירושין, כך שאין מקום להתערבות בפסק הדין.
תרתי דסתרי
הרב רלב"ג, אחד מדייני הרוב, צידד בעמדת הבעל. הוא סמך ידו על פסיקת האזורי שלפיה אישה שאינה מעוניינת בבעלה נחשבת ל"מורדת" המפסידה את מזונותיה. לעמדתו הצטרף, כאמור, הרב שלוש, שנימק כי פסק הדין מושא הערעור תואם פסיקות קודמות השוללות מזונות מאישה המביעה רצון להיפרד סופית מבעלה.
"הן אמת", כתב הדיין, "כי במקום שהבעל גרם לפירוד וביטול המגורים המשותפים עדיין חייב הוא במזונותיה, אך כל זה דווקא כאשר האישה חפצה בשלום בית, אבל במקום בו האישה חפצה להתגרש - גם אם המניעה למגורים המשותפים הינה מחמת הבעל - הכריעו שם בפסק הדין שפטור הוא ממזונותיה".
הרב שלוש סיכם, אם כן, שתנאי סף לכל תביעת מזונות אישה היא רצונה בחיים משותפים. "אין אפשרות להכריז מצד אחד כי האישה מעוניינת להתגרש, ובד בבד לבקש מזונות. בקשות אלו הינן תרתי דסתרי", הדגיש.
לעומת דייני הרוב סבר הרב נהרי, בדעת מיעוט, שיש לחייב את הבעל, בנסיבות העניין, ב-16,000 שקל מזונות אישה - המורכבים מ-4,000 שקל בחודש למשך חצי שנה, בניכוי 8,000 הוצאות משפט. הוא חידד שמי שהגיש בפועל את תביעת הגירושין היה הבעל, כשלעמדתו אין להבין מתשובת פרודתו בבית הדין האזורי - "גם אני" - משום רצון מפורש להתגרש.
אלא שכאמור עמדת הרב נהרי לא התקבלה, ובית הדין פסק בדעת רוב - של הרבנים רלב"ג ושלוש - כי האישה אינה זכאית למזונותיה, מחמת הבעת רצונה להתגרש.
- ב"כ המערערת: עו"ד ניר שי ועו"ד גלית בן גל
- ב"כ המשיב: עו"ד אילנה מור יוסף
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.