אישה תבעה את גרושתו של בן זוגה בגלל פוסטים בהם כינתה אותה בין היתר ״שטן בגוף אדם״. ביהמ״ש קבע שמדובר בלשון הרע אך לא פסק פיצוי מכיוון שהתובעת הסיתה את ילדיה של הנתבעת נגדה
השופטת מירית פולוס קיבלה לאחרונה תביעת דיבה שהגישה אישה נגד גרושתו של בן זוגה אך לא פסקה לטובתה פיצוי. השופטת התרשמה כי שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר ולא ניתן לאתר את קצה החוט שהוביל לפלונטר. פסק הדין חשף מצב משפחתי מורכב ורווי שנאה שהנפגעים העיקריים ממנו הם שלושה קטינים.
בתביעה על סך 400,000 שקל סיפרה האישה כי הנתבעת היא גרושתו של בן זוגה הנוכחי. לדבריה, הנתבעת פרסמה בקבוצת פייסבוק של הורים מנוכרים תגובה לפוסטים שפרסמו אחרים ובהם שלל השמצות נגדה. בין היתר היא כתבה כי בנה בן ה-10 גדל בבית אביו ובת זוגו והבית שלהם מתנהל כמו כת, שטיפות מות והשמצות בלתי פוסקות.
התובעת הוסיפה כי הנתבעת האשימה אותה שלקחה את בנה למטפלת רוחנית שתטמיע בו שהיא והוא נשמות תאומות והיא אמו האמיתית. בנוסף היא כתבה כי היא ״שטן בגוף אדם״.
לטענת התובעת, כל האמירות האלה מהוות לשון הרע ונעשו בכוונת זדון במטרה לפגוע בה ובשמה הטוב.
הנתבעת ציינה כי לה ולבעלה לשעבר שלושה ילדים קטינים. סכסוך הגירושין הוביל לנתק בין האב לבין בתם הבכורה וכיום יש ביניהם קשר דל ביותר. עוד לדבריה, בינה לבין בנם האמצעי נוצר נתק מוחלט עד היום. בנוסף, בין האחים עצמם נוצר נתק ואבדו קשרי האחאות.
לדבריה, עם הצטרפותה של התובעת למשפחה ותחילת הקשר הזוגי עם האב היא ליבתה את היצרים ותרמה במו ידיה לנתק בינה לבין בנה. לשיטתה, התובעת מתארת עצמה כקורבן בעוד היא זו שבחרה לערב את עצמה בהליך הגירושין ואחראית יחד עם האב לניכור ההורי הקשה של בנה כלפיה וכלפי אחותו.
היא הוסיפה כי התובעת חדרה במרמה לקבוצת פייסבוק המיועדת להורים מנוכרים בניסיון לייצר עילת תביעה נגדה.
קצה החוט
השופטת מירית פולוס מבית המשפט למשפחה בראשון לציון קבעה כי הפרסומים שביצעה הנתבעת הם לשון הרע ולא מתקיימות במקרה זה ההגנות שבחוק.
עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לזכות את התובעת בפיצוי כלשהו. היא קבעה שהתובעת הגישה את התביעה בחוסר תום לב שכן היא מעורבת באופן פעיל ביותר בסכסוך המשפחתי. מעורבותה תרמה לניכור של הנתבעת מבנה הקטין, אף כי התובעת לא הייתה הגורם היחיד לכך ולהורים תרומה משמעותית גם כן.
השופטת ציינה עוד כי התובעת ערבה את הקטינים בסכסוך, תוך הכפשת אמם בפניהם, ומדובר בפעולה פוגענית לא פחות מהפעולות שביצעה הנתבעת.
בהקשר זה הדגישה השופטת כי מי שמגיע לבית המשפט ודורש פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב, נכון שיקפיד אף הוא בשמו הטוב של הצד שכנגד.
״כאשר בית המשפט מתרשם באופן מובהק, כי שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר, אין מקום לטעמי לפסיקת פיצוי כספי בגין לשון הרע״, כתבה השופטת. היא הוסיפה כי המצב במשפחה הספציפית הזו כה סבוך, כואב ורווי מחירים אישיים, שלא ניתן לאתר היום את קצהו של החוט שהוביל לפלונטר הבלתי ניתן להתרה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי אין מקום לפסיקת פיצוי כספי, והתוצאה כמוה כפסיקת שקל אחד.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 25732-07-18
- ב״כ התובעת: עו״ד אביתר כהן
- ב״כ הנתבעת: עו״ד יסמין בן דוד
עו״ד מיכאל בן לולו
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין