"דאגת יתר": ביקש להתמנות כאפוטרופוס של אחיינו ונדחה

בית המשפט קבע כי ההנמכה הקוגניטיבית ממנה סובל האחיין, כשלעצמה, לא מצדיקה את שלילת עצמאותו היחסית. לדוד הומלץ לספק את הסיוע לאחיינו דרך ביקורים ודאגה לשלומו

השופטת גילה ספרא-ברנע דחתה לאחרונה בקשה של אדם להתמנות כאפוטרופוס לענייניו של אחיינו. האחיין בגיר הסובל מפיגור שכלי ומסכיזופרניה מילדות ושוהה בהוסטל. האחיין סירב למינוי הדוד, שאינו מבקר אותו באופן סדיר. השופטת הדגישה כי מינוי אפוטרופוס ייעשה במקרים חריגים ויש להיזהר "מדאגת יתר תוך הפגנת פטרנליזם מגונן שיש בו משום כפיה המצמצמת את חרותו של האדם ופוגעת בכבודו".

המבקש הוא אחי אביו של אדם הסובל מפיגור שכלי ומסכיזופרניה מילדות. האחיין מטופל בתרופות, אינו במעקב נוירולוגי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי. לפי חוות דעת רפואית הוא לא יכול להביע דעה לגבי מינוי אפוטרופוס.

המבקש כבר ממונה כאפוטרופוס לאחיו, אביו של האחיין, הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית ואפילפסיה, וכן לאחותו של האחיין, המתגוררת במעון.

הדוד לא הסתיר שאחת ממטרות המינוי היא להעביר את אחיינו בשלב כלשהו למסגרת שונה מזו בה הוא גר מזה כ-17 שנה והקרובה יותר לבית המשפחה. עוד הוא ביקש לערוך לו אבחון, שלא נעשה עד היום.

המבקש צירף חוות דעת בה נטען כי הקשר עם אחיינו בא לידי ביטוי כשהוא מגיע לבקר את אביו ואחותו בערך אחת לחודש, וכי הוא יוכל לקבל עבורו החלטות, המיטיבות עמו במצבו.

מתסקיר שהוגש בתיק עלה שהאחיין שוהה בהוסטל משנת 2007. לפני כן הסתובב ברחובות, שהה בפנימייה והתדרדר לשימוש בסמים. האחיין מרוצה משהותו בהוסטל אף כי במצבי רוח משתנים הוא טוען שהוא מבקש לעזוב, אך כשנרגע הוא משתכנע להישאר. הוא מתמיד בעבודה במפעל מוגן, מושך כסף מהבנק לבדו, נוטל את תרופותיו וגם מתנייד בתחבורה ציבורית.

המלצת עורכת התסקיר הייתה שהאחיין אינו זקוק למינוי. היא ציינה שהאחיין מתנגד במיוחד למינוי המבקש, דודו, שאינו מבקר אותו. הוא אף נפגע מהדרישה לערוך לו איבחון, או בלשונו "איני מפגר".

פגיעה באוטונומיה

השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט למשפחה בקריות דחתה את הבקשה וקבעה שלא מתקיימים התנאים שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות למינוי אפוטרופוס. היא הבהירה שאין בהנמכה הקוגניטיבית כדי לחייב מינוי אפוטרופוס אם לא הוכח שללא המינוי יפגע עניינו של של האדם או לא ניתן להשיג את מטרת הבקשה למינוי באמצעים אחרים.

השופטת כתבה עוד כי המבקש יכול לסייע לאחיינו גם ללא שלילת עצמאותו היחסית. היא ציינה שלהתרשמותה המבקש אינו מבקר את האחיין באופן תדיר והאחרון אינו רואה בו מקור תמיכה. "רצון המבקש לסייע לאדם יוכל לבוא לידי ביטוי בביקורים, דאגה לשלומו בהוסטל, חום התעניינות ואכפתיות", כתבה.

היא גם הדגישה את הפסיקה שלפיה לא בנקל תיעשה פגיעה באוטונומיה של הפרט, מתוך ההכרה של שיטת המשפט שלנו בכבוד האדם ובחירויותיו.

השופטת הוסיפה שבשלב זה האיש עצמאי במידה הנדרשת לו ולכבודו, אין בבעלותו רכוש משמעותי שמצריך החלטות שהן מעבר ליכולתו, והחלטות יום-יומיות הוא מקבל בעזרת הגורמים להם הוא רוחש אמון והם זמינים עבורו – עובדי ההוסטל.

"אין מניעה כי המבקש ויתר הקרובים ימשיכו ויעניקו לו את החום והדאגה ללא מינוי; ככל שיקום צורך ספציפי, שלא יקבל מענה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט עם שינוי נסיבות", סיכמה.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ המבקש: עו"ד חיכאם מרזוק
• ב"כ האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס: עו"ד מוופק אבו יונס (מינוי הלשכה לסיוע משפטי) 
• ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד ריהאם רוחאנא

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין