תביעה שהגישו בני זוג נגד החברה ונתבעים נוספים התקבלה חלקית. בית המשפט פסק כי ליקויי הרטיבות שנותרו כיום הם מזעריים אך לתובעים מגיע פיצוי על ירידת ערך ועוגמת נפש.
בני זוג שרכשו דירה בשנת 2000 החלו לסבול מבעיות רטיבות שש שנים לאחר מכן. לאחרונה קיבל השופט עדי הדר תביעה שהגישו ב-2013 נגד חברת הבנייה ונתבעים נוספים ופסק לטובתם 100,000 שקל. בין היתר קבע השופט כי תנאי בחוזה המכר שאסר על הרוכשים לתבוע פיצוי על עוגמת נפש הוא מקפח ובטל.
הרוכשים סיפרו כי בסוף שנת 2006 התגלו ליקויי רטיבות בדירתם ומאז הם סובלים מהתופעה בכל חורף לאחר הופעת הגשמים.
התובעים ציינו כי ב-2009 הנתבעים אבחנו שמקור הרטיבות בדירה שמעל דירתם אך בעל השכן מלמעלה לא הסכים לבצע תיקונים נדרשים.
הם תבעו פיצוי על תיקון הליקויים, ירידת ערך, אובדן הכנסה משכירות ועוגמת נפש.
הנתבעים טענו מנגד כי ניסו לבצע תיקונים אך לא יכלו לעשות כן בשל התנגדות השכן מלמעלה. בכל מקרה לטענתם יש לדחות את התביעה בשל השיהוי הרב בהגשתה.
הנתבעים הוסיפו כי אין לפסוק לתובעים פיצוי על עוגמת נפש לנוכח סעיף מפורש בהסכם המכר האוסר זאת.
התובעים השיבו בעניין זה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שאין לתת לו תוקף.
בית המשפט מינה מומחה לבדוק את מקור הרטיבות, לקבוע מהם התיקונים הנדרשים ולפקח על ביצועם על ידי הנתבעים. המומחה לא הצליח לזהות את מקור הבעיה אך הורה על מספר תיקונים שבוצעו. בחוות דעתו האחרונה הבהיר המומחה כי נותר ליקוי רטיבות ״מזערי״ והמליץ לפצות את התובעים על ירידת ערך ב-75,000 שקל.
תנאי מקפח
השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב קבע בהתאם לממצאי המומחה כי הליקויים תוקנו כמעט במלואם והעבודות שנותרו הם בהיקף זניח. השופט ציין שהתובעים הקשו על עבודת המומחה והם נושאים באחריות לכך שהעבודות לא מוצו עד תום. בנסיבות אלה הוא לא פסק לטובתם פיצוי על תיקון הליקויים.
לעומת זאת, השופט קיבל את קביעת המומחה לעניין ירידת הערך ופסק לטובת התובעים 75,000 שקל ברכיב זה. הוא כתב כי ״יש לתת משקל לרתיעת קונה מרכישת דירה שסבלה ממפגע רטיבות זמן כה רב, גם אם הרטיבות צומצמה כעת לממדים מזעריים״.
באשר לעוגמת הנפש הבהיר השופט כי על פי החוק, תנאי בחוזה אחיד ששולל את הזכות לסעד משפטי הוא מקפח. לדבריו, בהתחשב בזהות הצדדים, חברה קבלנית מצד אחד וקונה פרטי מאידך, אין מקום להסכים לתנאי שמונע תרופה משפטית מהותית מהקונה בהעדר ראיה כי ניתנה לו תמורה עבור הוויתור, כגון הנחה כספית משמעותית.
לפיכך קבע השופט כי שלילת זכותם של התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש בהסכם היא תנאי מקפח בטל. הוא פסק כי כישלון הנתבעים לזהות את מקור בעיית הרטיבות במשך שנים ארוכות גרר את התמשכות עבודות התיקון והדבר מצדיק פסיקת פיצוי על סבל. עם זאת הוא קבע כי בשל השיהוי בהגשת התביעה הפיצוי יעמוד על 25,000 שקל בלבד.
בסך הכל חויבו הנתבעים בפיצוי של 100,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נדיה נסים
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין