אף שנרכש במהלך הנישואין: בית בקיבוץ יישאר של האישה

העובדה שבני הזוג לא ערכו הסכם ממון לא מנעה מביה"ד הרבני לקבוע אחרי גירושיהם שהנכס שייך למי שרשומה כבעליו

בפסק דין שנוי במחלוקת קבע בית הדין הרבני בחיפה שבית בקיבוץ - אותו רכשו בני זוג לשעבר במהלך נישואיהם ורשמו אותו על-שם האישה - יישאר שלה, וזאת חרף היעדר הסכם ממון הקובע זאת. הדיינים והרבנים ישראל דב רוזנטל (אב"ד), ינון בוארון ומשה שלום שור אף דחו את בקשת הבעל להשבת החזרי משכנתה ששילם, בנימוק שממילא הוא מחויב במדור אשתו וילדיו.

מדובר בבני זוג לשעבר והורים ל-3, אשר קנו בינואר 2018 - בעודם נשואים - בית בקיבוץ. הנכס נרשם על-שם האישה, אולם לא נערך במקביל הסכם ממון הקובע שבמקרה של פרידה הוא יישאר שלה. כמו כן, לשם מימון הרכישה נלקחה משכנתה משותפת, ואין מחלוקת שהבעל נשא בהחזריה למשך תקופה מסוימת. בינואר 2021 הצדדים התגרשו.

בבית הדין הרבני טענה האישה שהבית שייך לה בלעדית, על רקע היותה חברת קיבוץ, וזאת בניגוד לבעלה לשעבר שסירב להתקבל כחבר. נטען ש"מעולם לא הייתה כוונת שיתוף" לגבי הנכס, וכי "נכון שלפי חוק יחסי ממון נכסים שנרכשו במהלך הנישואין שייכים לשניהם - אבל כאן יש נסיבות מיוחדות למה לא".

מנגד טען הבעל שהבית משותף לצדדים משנקנה במהלך הנישואין, ומבלי שנערך הסכם ממון המחריגו לטובת האישה. "חייתי עם אדם נרקסיסט ואלים, חטפתי המון מכות ממנה. היא גם הרביצה לאחיינית שלי", סיפר אגב כך. לדבריו לולא עזרתו הכספית לא יכלה האישה, העובדת כמורה, לממן את רכישת הנכס.

הוא דווקא רצה הסכם ממון

אלא שהדיינים חשבו אחרת. בפסק דין שנוי במחלוקת הם החליטו שלמרות רכישתו תוך כדי הנישואין, וחרף היעדר הסכם ממון הקובע אחרת - הבית יישאר של האישה בלבד, הבעלים הרשמי. ראיה מרכזית עליה נסמכו הייתה התכתבות בין הצדדים מזמן אמת, המלמדת שבאופן מפתיע - הבעל הוא זה שדחף להסכם ממון, אשר לבסוף לא נחתם.

"כאשר אנו רואים שלא זו בלבד שהצד המוותר מסכים לוותר בשמחה", כתבו הדיינים, "אלא שהאיש עוד מגדיל לעשות, וכותב שהוא 'מתעקש' לערוך הסכם ממון כדי שהדירה תהיה של האישה לבדה, גם אם משום מה הדבר נזנח בסופו של דבר - הרי שלא נותר לנו כל ספק שאכן אלו פני הדברים", ועל הנכס להינתן לאישה.

אינדיקציה נוספת המחזקת, לדברי הדיינים, את תביעת האישה היא עצם היותה חברת קיבוץ, וזאת בניגוד לבעלה לשעבר שסירב להתקבל כחבר, ואף הרגיש כ"נטע זר" שם, כלשונם. הם כתבו ש"אי אפשר להתעלם מהעובדה שבעסקת המכר של הדירה יש פה גם מוכר, שהוא הקיבוץ, שמסיבותיו אינו רוצה למכור את הנכס לכל אדם שאינו חבר הקיבוץ - אלא לאישה לבדה, שהיא חברת הקיבוץ".

את החלטתם מעוררת המחלוקת סיימו הדיינים בקביעה שהבעל - חוץ מלאבד את הבית - אף לא יקבל בחזרה תשלומי משכנתה על הנכס בהם נשא, בנימוק שיש לראותם כהשתתפות מצדו ברכיבי מדור האישה וילדיהם, "דבר שהוא חייב בו מן הדין, ולכן אין מקום לבקשתו להחזר".

בסיכום העניין רשמה האישה ניצחון מוחץ על בעלה לשעבר: גם קיבלה את הבית בקיבוץ במלואו חרף היעדר הסכם ממון לטובתה, וגם לא תצטרך להשיב לו את החזרי המשכנתה בהם נשא.

• ב"כ התובעת: עו"ד ורד סימון
• ב"כ הנתבע: עו"ד עמוס צדיקה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.