אף שהרופא הכחיש את טענות העובדת ואף ניסה לטעון שהיא זו שהטרידה אותו בהתנהגותה ה"משוחררת", בית הדין לעבודה האמין לעובדת, לאחר ניתוח מעמיק של הראיות והעדויות.
השופט דניאל גולדברג מביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הורה לרופא שיניים לשלם פיצויים בסך כ-84,000 שקל למי שניהלה את מרפאתו, לאחר שקיבל את גרסתה שלפיה הטריד אותה מינית בשני מקרים שונים.
התובעת סיימה לעבוד אצל הנתבע בסוף 2012. באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, היא טענה כי הנתבע הטריד אותה מינית, ולאחר שסירבה להצעותיו המיניות, הנתבע הרע את תנאי עבודתה, ולאחר מכן פיטר אותה.
לטענת התובעת, ההטרדה אירעה בשני מקרים שונים. פעם אחת כאשר במהלך נסיעה ברכבו של הנתבע, הוא הניח יד על רגלה וניסה ללטף אותה. פעם שנייה, כאשר השניים סיימו את הנסיעה ונכנסו אל מעלית ריקה, שם לטענתה הוא נצמד אליה עד כמעט "אפס" מרחק כשאמר "אני רוצה להגיד לך משהו", והרפה אחרי שביקשה ממנו להתרחק.
בנוסף היא פירטה ארבעה מקרים נוספים (שבגינם לא תבעה פיצוי), אחד שבו דחף אותה לתוך חדר, ושלושה מקרים שבהם הפנה כלפיה אמירות מיניות שונות.
התביעה הוגשה נגד הרופא ונגד החברה שבבעלותו, בה עבדה התובעת.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד מיכאל דבורין, טען כי התובעת נתפסה "בקלקלתה" מדווחת דיווחים כוזבים של שעות עבודתה ושל גובה שכרה לרו"ח של החברה (לטענתו דיווחה על "נטו" במקום ברוטו).
עוד הוא טען כי בנסיבות אלה התובעת המציאה סיפור על הטרדה מינית, בעוד שבפועל היא שהטרידה מינית את הנתבע, בהתנהגות משוחררת ומוחצנת במקום העבודה, ואף יזמה איתו מגע (שאינו מיני) פעמים רבות.
בתוך כך הרופא והחברה הגישו תביעה נגדית לתשלומים שונים ובהם שכר ששולם ביתר בגין דיווח כוזב ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים.
התנהגות אינה צידוק
לאורך למעלה מ-50 עמודים ניתח השופט גולדברג את עדויות הצדדים ויתר הראיות, שכללו סרטוני מצלמות אבטחה ושיחות מוקלטות בין הצדדים.
בכל הקשור לשכר שדווח, השופט הכריע לטובת התובעת, והבהיר כי הנתבעים לא הביאו כל ראיה או עדות שתסתור את גרסתה, התואמת את תלושי המשכורת שלה.
גם בעניין ההטרדה המינית, לאחר ניתוח מעמיק השופט האמין לתובעת לגבי שני המקרים – האירוע ברכב והאירוע במעלית – ואף לגבי ארבעת המקרים הנוספים.
בעניין זה השופט הבהיר כי קו ההגנה של הנתבע, שהתאפיין בניסיון להתמקד בהתנהגות התובעת במקום להתמודד עם טענותיה ולמסור גרסה עובדתית ברורה, אינו משליך על השאלה האם הנתבע הטריד מינית את התובעת או לא.
בהקשר זה השופט העיר כי התנהגות "מתירנית" או "משוחררת" בכל מקרה אינה יכולה להוות צידוק או הגנה לטענה בדבר הטרדה מינית.
עם זאת, השופט לא שוכנע שהתובעת התפטרה מעבודתה על רקע הרעה בתנאי עבודתה, ולכן דחה את תביעתה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
בהמשך פסק הדין התביעה הנגדית נדחתה כמעט במלואה, למעט רכיב אחד, במסגרתו התובעת חויבה לשלם לנתבע 7,076 שקל בגין בגין דיווח על שעות בהן לא עבדה בפועל.
התוצאה היתה כי הרופא והחברה (באופן שמפורט בפסק הדין) חויבו לשלם לתובעת פיצויים בסך כולל של כ-84,000 שקל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל. הפיצויים ניתנו בין היתר על הפרת החוק למניעת הטרדה מינית, ובגין זכויות סוציאליות שונות שלא שולמו לתובעת.
- ב"כ התובעת (והנתבעת שכנגד): עו"ד אלכסנדר ספינרד
- ב"כ הנתבעים (והתובעים שכנגד): עו"ד מיכאל דבורין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין