פלונית נ' חברה פלונית ואח'

1. הנתבעת 1 בתיק סע"ש 15525-07-13 היא חברה המפעילה מרפאות שיניים (להלן: "הנתבעת").
2. הנתבע 2 בתיק סע"ש 15525-07-13, ד"ר י.א., הוא רופא שיניים ומנהל המרפאה והיה ממונה על עבודתה של התובעת (להלן: "הנתבע", הנתבעת והנתבע יכונו להלן ביחד "הנתבעים").
3. התובעת בסע"ש 15525-07-13, גב' ת.ג. (להלן: "התובעת"), הועסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה אצל הנתבעת 1 בתפקיד של מנהלת המרפאה (להלן: "המרפאה").
4. לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת תביעה זו בה טענה כי הנתבע 2 הטריד אותה מינית ולאחר שדחתה את הצעותיו המיניות, הוא החליט להרע את תנאי עבודתה ושכרה ולפטרה מהעבודה תוך העלאת האשמות כוזבות בדבר גניבה ממעסיקה (דיווח שעות כוזב וטענות נוספות שיפורטו בהמשך). התובעת עתרה בכתב תביעתה לפיצוי לפי סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן- חוק למניעת הטרדה מינית) בגין הטרדה מינית והתנכלות ולפיצוי לפי סעיף 10(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן- חוק שוויון ההזדמנויות) בגין פגיעה על רקע הטרדה מינית. כן עתרה התובעת לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין (בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מסיבה כוזבת ובהיעדר שימוע), פיצוי בגין נזק ממוני שנגרם עקב הפיטורים, פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם עקב הפיטורים, פיצוי בגין לשון הרע, פיצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, הפרשי שכר עבודה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי מחלה ותמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. סכום תביעתה של התובעת הועמד על סך של 623,637 ₪.
5. הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו הכחישו את טענות התובעת והסעדים להם עתרה. לטענת הנתבעים, התובעת נתפסה "בקלקלתה" מדווחת דיווחים כוזבים של שעות עבודתה ושל גובה שכרה המוסכם לרו"ח של הנתבעת (שכר 33 ₪ נטו במקום 33 ₪ ברוטו), ולאחר שעומתה עם ממצאי הנתבעת בחרה לנטוש את מקום עבודתה ולהכפיש את שם הנתבע 2 תוך בדיית סיפור בדבר הטרדה מינית, בעוד שהאמת היא שהתובעת היא שהטרידה מינית את הנתבע 2 בהתנהגותה ה"משוחררת" והמוחצנת במקום העבודה. הנתבעים טענו כי הם שומרים על זכותם להגיש נגד התובעת תביעה בגין התנהגותה ובגין כל הסכומים שנטלה מהנתבעת 1 שלא כדין.
6. הנתבעים הגישו ביום 2.6.14 תביעה נגד התובעת (סע"ש 4660-06-14) לתשלום בגין חוסרים בהפקדת מזומנים לשנים 2011-2012, השבת שכר ששולם ביתר בגין דיווח שכר בנטו במקום ברוטו ודיווח כוזב של שעות עבודה והשבת סכומים ששולמו לתובעת בגין המע"מ של סכומי העמלות לשנים 2011-2012 ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות. סה"כ סכום התביעה עמד על סך של 106,280 ₪. הנתבעים הוסיפו כי על אף שעומדת להם עילת תביעה נגד התובעת בגין הטרדה מינית של הנתבע 2 ובגין לשון הרע שפרסמה עליו בסיום עבודתה, בעצת באי כוחם, הם החליטו להסתפק בתביעה הכוללת השבת הסכומים שנטלה מהנתבעת שלא כדין.
7. בהסכמת הצדדים הדיון בשני ההליכים אוחד בהחלטת בית הדין מיום 30.10.14.
8. ביום 20.7.15 הודיעו הנתבעים כי הם אינם עומדים על תביעתם לתשלום בגין חוסרים בהפקדת מוזמנים לשנים 2011-2012 (בסך 66,581 ₪), ומכאן שאיננו נדרשים לדון בה.
9. למען הנוחות נמשיך לכנות את התובעת 'תובעת' ואת הנתבעים 'נתבעים' או 'הנתבעת' 'נתבע 2' בהתאמה, גם אגב הדיון בתיק סע"ש 4660-06-14.

ואלה הן העובדות העולות מכתבי הטענות, מהראיות והעדויות שהובאו לפנינו:

10. הפעילות של המרפאה נרכשה בחודש יולי 2010 על ידי הנתבעת 1 מד"ר מ.ב. (להלן: ד"ר מ.ב.). התובעת ועובדים נוספים שהועסקו קודם לכן על ידי ד"ר מ.ב. נקלטו לעבודתם אצל הנתבעת עקב רכישת המרפאה. יצוין כי גם הנתבע 2 הועסק קודם לכן במרפאתו של ד"ר מ.ב. כנותן שירותים ועבד לצידה של התובעת שהועסקה כמנהלת המרפאה, כך שההיכרות בין השניים קדמה לתקופת העסקת התובעת על ידי הנתבעת.
11. התובעת הועסקה אצל הנתבעת בתפקיד של מנהלת המרפאה מיום 1.7.10 עד ליום 10.12.12.
12. ביום 16.8.10 התובעת והנתבע 2 חתמו על מסמך שכותרתו "הסכם עבודה בין ד"ר א.י. לבין ת.ג. ובו נרשמו הדברים הבאים:
13. גב' ת.ג. תקבל 28 ₪ לשעה.
14. גב' ת.ג. תקבל 1.5% מכלל הכנסות המרפאה (כלומר גם עסקאות שגב' ת.ג. לא סגרה בפועל).
15. כשהכנסות המרפאה יגיעו ל 300,000 ₪ גב' ת.ג. תקבל העלאה ל 30 ₪ לשעה.