הגבר התאהב בשכנתו הפך אובססיבי לגביה. באחד ממעקביו, ראה אותה נכנסת לחנות ומאז החל להטריד גם את בעל החנות ומשפחתו. כשנתיים לאחר מכן הותקף על ידי בעל החנות, תבע וזכה.
בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת גבר שהותקף עקב התנהגות אובססיבית ומטרידה פיצויים של כ-111 אלף שקל – על אף התנהגותו. סגנית הנשיא, השופטת יעל ייטב דחתה את טענת התוקף כי בסך הכל ניסה להגן על עצמו, וקבעה כי התובע הצליח להוכיח שהתקיפה הסבה לו נזקים פיזיים ועגמת נפש רבה.
במרץ 2013 הותקף התובע על ידי מכר שלו בשעה שעבר ליד החנות שבבעלותו. אל המכר הצטרפו בנו ועובד נוסף שלו ושלושתם הפליאו באיש מכות נמרצות.
האיש רץ להתלונן במשטרה ופינה את עצמו לבית החולים הדסה הר הצופים שבירושלים. בתביעה הנזיקית נגד בעל החנות, שהוגשה כחצי לאחר המקרה, טען האיש כי בסך הכל נופף לחברו לשלום והותקף בתגובה. הוא צרף חוות דעת אורתופד שקבע כי הוא סובל מ-10% נכות בגין חבלה בברך ובאחת מאצבעותיו.
הנתבע הכחיש את הטענות כלפיו, וטען כי התביעה היא חלק ממסכת הטרדות שנוקט התובע נגדו ונגד בני משפחתו ב-7 השנים האחרונות, והחל לגולל בפני בית המשפט סיפור מהסרטים.
לדבריו, התובע התאהב בשכנה שלו ומאז שצפה בה נכנסת לחנותו החל להטריד גם אותו. לטענתו לא אחת הגיע התובע לחנות שלו רק כדי להפריע לו והפיץ עליו שמועות זדוניות.
אם זה לא מספיק התובע אף אמר לאשתו שהוא מנהל רומן עם אישה אחרת. בעקבות זאת, היא לקתה בחרדות, עברה הפלה ובשלב מסוים אפילו עזבה את הבית וביקשה להתגרש.
לגופו של עניין, הנתבע טען כי ביום האירוע התובע הגיע לחנות והחל להתגרות בו, והוא בסך הכל ניסה להדוף אותו, כאשר בנו והעובד שלו נחלצו לעזרתו. משכך הוא טען שמדובר בהגנה עצמית. בנוסף, הוא צרף חוות דעת מומחה שקבעה כי לתובע אין כל נכות רפואית.
לתמיכה בטענותיו, הנתבע העיד את אותה שכנה, מושא אהבתו של התובע, שאישרה את דבריו והוסיפה סיפורים משלה. בין השאר היא סיפרה כי הוא נהג לעקוב אחריה לכל מקום שהלכה, התקין מכשיר מעקב על רכבה, הציץ דרך חלונות דירתה, ואף רכש אותה (את הדירה) לבסוף.
ההטרדה לא הצדיקה תקיפה
לאחר ששמעה עדויות רבות, ועיינה בחומר הראיות שהוגש לה, השופטת ייטב העדיפה את גרסת הנתבע לפיה התובע הגיע לחנותו והטריד אותו, על פני גרסת התובע לפיה הוא רק נופף לשלום.
יחד עם זאת, היא קבעה שהתובע הצליח להוכיח את התקיפה עצמה באמצעות הראיות שהגיש, ביניהן האישור הרפואי שהתקבל מבית החולים בזמן אמת, התלונה במשטרה וצילומים שתעדו את החבלות.
לעומת זאת, בעדויות העובד ובנו של הנתבע נפלו סתירות מהותיות, שהותירו סימני שאלה באשר לאמינותם.
השופטת הבהירה כי גם אם יש מקום לקבל את טענות הנתבע על מסכת הטרדות הקשה, אין בכך כדי להצדיק תקיפה, ואין לראות בה "הגנה עצמית" כפי שטען הנתבע.
באשר לנזקים, המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי התובע סובל מ-5% נכות ולאחר חישובים מדוקדקים ומפורטים, נקבעו לו פיצויים של כ-111 אלף שקל.
- ב"כ התובע: איאד מיעארי עורך דין נזיקין
- ב"כ הנתבע: עו"ד רמי עותמאן, עו"ד הילה שבתאי
עו"ד יצחק אברהם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין