סכסוך בין שני שכנים הסתיים בקטטה אלימה שבגינה הורשע התוקף בעבירות של תקיפה, היזק לרכוש ואיומים. בהליך הנזיקי שהתנהל נגדו נקבע הוא האחראי הבלעדי לייסורי הגוף והנפש של הקורבן.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-63 אלף שקל לצעיר שהותקף על ידי שכנו באלימות קשה. אף שהשכן הורשע בתקיפה בהליך פלילי הוא ניסה לחמוק מאחריות ולתלות את האשמה בקורבן, אך השופטת אורלי מור-אל קבעה כי הממצאים והמסקנות של ההליך הפלילי - במסגרתו הודה השכן במעשיו - מחייבים אותו גם בהליך הנזיקי.
הצעיר שהותקף (36) שכר דירה בבניין וסייע לאחד מבעלי הדירות בבניין בוועד הבית ובהשכרת דירותיו. האירוע התרחש לפני כ-5 שנים, כשהתוקף - בעל חנות אלומיניום ואביה של בעלת חלק מהדירות בבניין - ניסה להשכיר את אחת מדירותיה למרות צו מניעה שאסר עליו לעשות כן בעקבות סכסוך משפטי בין בעלי הבניין השונים.
כשהצעיר ניסה להניא את שכנו מהשכרת דירה בניגוד לצו הוא נתקל בתגובה אלימה ביותר. תחילה, השליך עליו השכן מכסה פח אשפה, וכשניסה לברוח ולצלם את האירוע השכן חטף ממנו את הטלפון הנייד ושבר אותו.
לאחר מכן, הוא תפס את הצעיר, ירק עליו והחל להכות אותו באגרופים בעוצמה רבה. הצעיר, שניסה להתגונן נשך את השכן וניסה להדוף אותו, אך זה הפיל אותו ארצה. לאחר שהקטטה הסתיימה השכן נעצר והוגש נגדו כתב אישום שהסתיים בהודאה והרשעה בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש במזיד ואיומים.
בתביעה נזיקית שהגיש לאחר ההרשעה ביקש הצעיר פיצויים על נזקי הגוף והנפש שנגרמו לו. הוא ציין כי התוקף גרם לו לחתך ודימום בעפעף עין ימין, שריטות בראש ובאמה, נפיחות בשורש כף היד ושבר בצלעות צד שמאל. מעבר לזה הוא טען כי סבל מפוסט טראומה ונותר עם נכות נפשית.
הנתבע מצידו הגיש תביעה נגדית בטענה שהתובע פגע בשמו הטוב ובפרטיותו וגרם לו לנזקי גוף כשנשך אותו ובעט בו.
לדבריו, התובע הוא שהחל באלימות כשנכנס לחנות שלו, ניסה להבריח את השוכר וצילם אותו ללא רשותו. עוד לטענתו רוב הפגיעות נגרמו לתובע בשל אובדן שיווי משקל ולא קשורות אליו.
פגם מוסרי ופלילי
אולם השופטת מור-אל קבעה כי "אין כל הצדקה לאפשר לנתבע לסתור את האמור בכתב האישום המתוקן בו הודה". נקבע כי הנתבע הודה בתקיפת התובע והקביעות בהליך הפלילי שרירות וקיימות ואף נתמכות בעדותו המהימנה של התובע ובסרטון מצלמת אבטחה.
משכך השופטת קבעה כי הנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לתובע, תוך שדחתה את נסיונו לייחס לתובע אשם תורם. השופטת הבהירה כי גם בהנחה שהתובע התערב בענייניו של הנתבע ללא הצדקה (והיא לא סבורה כך) - לא הייתה לו זכות להפעיל נגדו אלימות חסרת כל פרופורציה.
עוד נקבע כי כל פעולות התובע "היו בבירור במסגרת הגנה עצמית" וברור שהוא לא צריך לשאת באחריות על הפגם המוסרי והפלילי שנפל בהתנהלות הנאשם.
לפיכך התביעה העיקרית התקבלה ואילו התביעה הנגדית נדחתה. השופטת פסקה לתובע פיצויים של 49,000 שקל על אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות וייסורי גוף ונפש ובנוסף פסקה לו החזר שכר טרחת מומחים של 2,000 שקל, שכר טרחת עורך דין של כ-12,000 שקל והוצאות משפט.
עו"ד דוד רייכרט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין