נכלא בעקבות תלונות שווא למשטרה ויפוצה בעשרות אלפי שקלים. כך נקבע בשבוע שעבר בבית משפט השלום בירושלים במסגרת תביעת לשון הרע.
בינואר 2011 הגישו אחיין ודודו תלונות במשטרה כנגד שכן שלטענתם איים עליהם וסחט אותם. בעקבות התלונות השכן נעצר ונכלא ליממה, ואף הוגש נגדו כתב אישום, אשר ממנו זוכה בסופו של יום.
ב-2014 השכן הגיש תביעת לשון הרע בבית משפט השלום בירושלים, בה ביקש לפסוק לו פיצויים בסך 100 אלף שקל.
השכן טען כי התלונות שהוגשו נגדו הן שקריות וכי הוגשו במטרה לסבכו בפלילים, על מנת לפגוע בשמו הטוב ולשבש את אורח חייו. הרקע לתלונות שני הנתבעים נגדו נעוץ לטענתו באירוע משנת 2008, במסגרתו הותקף על ידי אביו של אחד מהם (שאף הורשע ונשלח למאסר של ארבע שנים וחצי).
מנגד, הנתבעים טענו כי תלונותיהם במשטרה הן אמת ולכן הם מוגנים מפני תביעת לשון הרע (מה שמכונה בעגה המשפטית הגנת "אמת דיברתי"). כמו כן הם טענו כי זיכוי שכנם מההליך הפלילי נבע רק ממחדלי חקירה, וכי כלל לא פגעו בשמו הטוב מאחר שלא היה לו כזה: מדובר בעבריין מורשע.
נקמה יקרה
אולם השופט מוחמד חאג' יחיא קבע כי גרסאותיהם של האחיין ודודו נראות מחד "מתואמות" מדי ומאידך, חסרות פרטים מהותיים ומלאות פערים וסתירות.
כך למשל, הדוד פתח את עדותו ב-2013 בכך שהוא לוקח כדורים ש"משבשים לו את הזיכרון" ואף לא ידע לענות על הרבה שאלות, משום שלא זכר את ההתרחשות, כך גם טען במשטרה ב-2011. ואולם, בדיון ב-2016 הוא טען לפתע שאין לו ולא היו לו בעיות רפואיות או נפשיות, והסביר את "קשיי הזיכרון" שלו בקושי לטעון כנגד בן משפחה (בזמן שבילו התובע והנתבעים בבתי המשפט, בן דודו של התובע נישא לבתו של הנתבע).
השופט קבע כי תלונות הנתבעים במשטרה אכן היו תלונות שווא ולפיכך הם לא הצליחו להוכיח כי דיברו אמת, כך שאין להם הגנה מפני התביעה.
השופט חאג' יחיא כתב כי "לאור הרקע העכור בין הצדדים, מסתברת יותר הטענה כי לפיה הנתבעים פעלו כפי שפעלו על מנת 'לסבך' אותו בפלילים, ולמעשה, כנקם על מה שאירע לקרובם אשר ריצה זמן מאסר ממושך בגין תלונתו של התובע".
בעניין שמו הטוב של התובע, הוא ציין כי מאז שהורשע בפלילים בגיל 17חלפו 16 שנים והרי "כולם עושים טעויות".
בנוגע לסכום הפיצוי, התובע דרש את כפל הפיצוי בחוק לשון הרע. קבלת סכום זה מצריכה הוכחת נזקים ממוניים כמו הפסדי שכר, הוצאות וכיוצא באלה. מאחר שהתובע לא הוכיח, ואף לא טען, שנגרמו לו נזקים כאלה, השופט פסק לו את מרב הפיצוי שניתן לקבל ללא הוכחת נזק – 50 אלף שקל,
בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד חן הולנדר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמעון פרנקו
* עו"ד מיטל ויצמן עוסקת בתביעות לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.