תחולת החזקה לפיה בעל הרכב נהג בעת ביצוע עבירת תעבורה על עבירות חמורות
לפסק הדין בעניין הייב נגד מדינת ישראל
האם החזקה הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה, לפיה רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת שבוצעה בו עבירת תעבורה, חלה על עבירות חמורות שהנדבך הפלילי בהן הוא משמעותי ?
המערער אשר הורשע בין היתר בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, טען, כי לא הוא שנהג ברכב בעת שבוצעו העבירות.
בית המשפט העליון קבע, כי משלא הוכיח המערער כי אדם אחר נהג ברכבו, חלה לכאורה החזקה האמורה. עם זאת, ההלכה לפיה החזקה הנ"ל חלה על כל עבירות התעבורה לסוגיהן, עסקה בעבירות תעבורה "קלאסיות", ולכן לא בהכרח ניתן להסיק על תחולתה בעבירות תעבורה שהיסוד הפלילי בהן הוא משמעותי.
השופט חשין קבע, כי יש אף לבחון את היקפה ותחולתה של החזקה לאור חוקי היסוד, שכן משמעות החזקה הינה כי ייתכן שאדם יורשע בעבירה פלילית בלא שמתקיימים בו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של העבירה, רק בגין כשלונו למצאו את האדם שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה.
נקבע כי החזקה שבסעיף 27ב(א) יכולה להוות ראיית חיזוק אף ביחס לעבירות לפי חוק העונשין, ובהתאם לכך, במקרה הנדון, הוכחה עובדת נהיגתו של המערער ברכבו בזמן האירוע ברמה הראייתית הנדרשת.
לפסק הדין בעניין הייב נגד מדינת ישראל
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
