השופטת קבעה שגילוי העובדה כי למנוח היו חמישה ילדים ולא רק בת אחת מצדיקה לפתוח מחדש את הדיון בתיק. התוצאה: קרקע שמכרה הבת ב-1990 עשויה לחזור לעיזבון
דרמה של ממש נרשמה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בתו של גבר שהלך לעולמו ב-1947 הוציאה אחריו צו ירושה תוך שהצהירה כי היא היורשת היחידה. בסמוך להוצאת הצו היא מכרה את הקרקע שירשה מאביה, לאחרים. כעת, 76 שנה לאחר פטירת האב ולאחר שהתגלה כי בפועל היו לו חמישה ילדים – קבעה השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה שצו הירושה יתוקן באופן שיכלול גם אותם. בהתחשב בהשלכות שיש לקביעתה על רוכשי הקרקע היא נימקה שהן מתגמדות לעומת הפגיעה שתיגרם ליורשים אם הצו לא ישונה.
הסיפור מתחיל בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה. באותה שנה נרשם המנוח כבעלים של מקרקעין במדינה היהודית שעתידה להיוולד אחרי זוועות השואה. כעבור מספר שנים הוא נפטר ובשנת 1985, בהעדר יורשים, ניתן צו לניהול נכסיו לטובת האפוטרופוס הכללי. התמונה השתנתה כחמש שנים לאחר מכן, אז הופיעה בתו בפני בית המשפט ועתרה לקבל צו ירושה. לאחר שהצהירה שהיא היורשת היחידה ניתן לה הצו, ובסמוך לכך היא חתמה על הסכם למכירת הקרקע לצדדים שלישיים.
27 שנה לאחר מכן, אחרי שהבת כבר נפטרה, הגיש האפוטרופוס הכללי את הבקשה לבית המשפט. לטענתו, בשלב מסוים הוא גילה שלמנוח היו ארבעה ילדים נוספים כך שצו הירושה שניתן לבת אינו משקף נכונה את זהות היורשים.
בעמדת המשיבים ניצבו בין היתר רוכשי הקרקע. לטענתם הם כבר שינו מצבם לרעה ושילמו עבור הקרקע אלפי דולרים, כך שאין מקום לשנות כעת את צו הירושה.
אי אפשר לעצום עיניים
אבל השופטת ג'בארין כליפה קבעה שלא ניתן לעצום עיניים אל מול העובדה הדרמטית שהתגלתה ביחס למנוח. היא כתבה שמכלל המסמכים שהובאו בפניה עולה כי למנוח ארבעה ילדים נוספים שזכרם לא בא בטופס הבקשה לצו ירושה.
השופטת ציינה כי על מבקש צו ירושה לנהוג בהגינות ובדרך מקובלת, תוך גילוי מלוא היורשים, וקבעה שהסתרת המידע על ידי הבת מהווה פגם מהותי, נגועה בהטעיה ומרמה ומחייבת תיקון.
"לא יכולה להיות מחלוקת כי מהותה ומשקלה של עובדה חדשה זו הינו משמעותי, שכן זה הבסיס העומד מתחת לכל בקשה למתן צו ירושה", כתבה השופטת תוך שהבהירה כי "בית משפט זה אינו יכול להתעלם ולעצום עיניים מפגם מהותי זה, בפרט שפגם זה פוגע בזכויות ירושה של ילדים נוספים וצאצאיהם".
בתוך כך השופטת קבעה שזכותם של יתר היורשים להיכלל בעיזבון המנוח גוברת על אינטרס ההסתמכות של רוכשי הקרקע. היא הוסיפה כי מצופה היה מהרוכשים לדאוג לברר על מהות צו הניהול שנרשם לטובת האפוטרופוס הכללי לפני ביצוע העסקה, ולפעול להסרתו. משלא עשו זאת, הבהירה, הפגיעה שתיגרם להם בעקבות תיקון צו הירושה – נגרמה למעשה באשמתם.
לאור זאת קבעה השופטת שצו הירושה יתוקן באופן שיכלול את יתר ילדי המנוח שאינם בין החיים, כך שצאצאיהם יוכלו לבוא בנעליהם ולתבוע את חלקם.
הרוכשים חויבו לשלם לאפוטרופוס הכללי הוצאות בסך 8,000 שקל.
- ב"כ המשיבים 1-2 (נכדה ונין של המנוח): עו"ד רון ברנט ואח'
- ב"כ המשיבים 3-5 (רוכשי הקרקע): עו"ד עומר עב ואח'
עו"ד יוסי ברקוביץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין