שר הפנים חתם על תקנות שיאפשרו קיצור של עד 4 שנים בקבלת היתרי בנייה. האם התוכנית תצליח היכן שתמ"א 38 נכשלה ותספק מיגון לתושבי הפריפריה?
בשורות משמחות בענף הבנייה: שר הפנים משה ארבל חתם בשבוע שעבר (13.11.23) על על תקנות המסדירות תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר - תיקון 139 לחוק התכנון והבניה, חלופה לתמ"א 38" ("תוכנית פלוס היתר"). התקנות יאפשרו אישור תוכנית ומתן היתר בנייה בדיון אחד בלבד, מה שצפוי להקל על הבירוקרטיה ולקצר בין שנה ל-4 שנים בתהליך קבלת היתרי הבניה.
התקנות שקודמו על ידי מינהל התכנון מתירות ביורוקרטיה מקלה בתהליכי רישוי ותכנון במקביל, ולא בטור כפי שנהוג היום. לכן הן מהוות בשורה פרקטית בתחום תהליכי הרישוי והתכנון. בתהליך כינון התוכנית היו מעורבים נציגים ממשרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים, וגורמים רלוונטיים נוספים בענף התכנון והבניה.
שני מסלולים לתוכנית הרישוי המהירה: הראשון, מתמקד בתוכנית נקודתית להריסה ובניה מחדש שמקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר, ואישור התוכנית מהווה אישור הבקשה להיתר מכוחה.
המסלול השני מאפשר לסייע לוועדות מקומיות להטמיע את התהליך בצורה שלבית. במסלול זה הבקשה להיתר תיבדק לאחר החלטת הועדה המקומית לאשר את התוכנית, כלומר בשלב מתן תוקף ניתן יהיה כבר להתחיל לטפל בבקשה להיתר. למעשה, בוטלו שלבים בתהליך הרישוי ואוחדו שלבים בתהליכי התכנון והרישוי כך שנוצר הליך יעיל ומהיר, שיתרום לזירוז מתן היתרי בנייה לקבלנים.
עד כה, אישור התוכנית ואישור היתר הבניה נעשו בנפרד מסיבות בירוקרטיות וניהוליות, כחלק מהבעיות במנהל הציבורי שקורות בתחום הבנייה בדיוק כמו בתחומים אחרים. תוכנית הרישוי המהירה מהווה שינוי תפיסתי משמעותי. ישנו תהליך חיובי אך איטי של מעבר מביזוריות לריכוזיות, כלומר האצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. חלק מההשלכות של התהליך זה גם שינוי תפיסתי בוועדות בכנסת ובמשרד הפנים שאחראיות על ענף הבנייה והתכנון.
התוכנית החדשה תקל על קבלנים ותקדם את ענף הבנייה, והיא גם נותנת מוטיבציה לשינויים בירוקרטיים עתידיים נוספים שיקלו על אזרחים וגופים ציבוריים. אך האם היא צפויה לפתור את בעיית המיגון לתושבי מדינת ישראל שלרבים מהם אין ממ"ד?
התוכנית נועדה אומנים לזרז תהליכים, אלא שכאן נכנסים גם שיקולים כלכליים מצד הקבלנים. תמ"א 38 נכשלה משום שיושמה ברובה במרכז הארץ ולא בפריפריה מסיבות של כדאיות כלכלית. גם התוכנית המהירה לרישוי, שאומנם שופכת אור באוריינטציה רגולטיבית, עדיין לא תיתן את המענה הכלכלי. בשורה התחתונה, התוכנית החדשה כנראה לא תפתור את בעיית מיגון הבתים בישראל.
לצד זאת, קיימות בעיות נוספות שמעכבות התחדשות עירונית וצריך לתת להן פתרון. למשל, ניתן לראות שרשויות מסוימות אינן נוטות לקדם בשטחן התחדשות עירונית מסיבות שונות, בהן היעדר ידע והבנה בנושא. על הרשויות לגייס כוח אדם איכותי שיוכל להיות מאותגר מול החסמים והביורוקרטיה הקיימים בענף הבנייה. כמו כן, הממשלה צריכה לספק תמריצים כלכליים לרשויות שיעודדו ויקדמו התחדשות עירונית.
בעיה נוספת ברמת המאקרו היא חוסר הוודאות בנוגע להיתכנות כלכלית של פרויקטים מסוג התחדשות עירונית. ההאטה בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות על רקע עלויות הבנייה הגבוהות, באה לידי ביטוי בהאטה בקידום פרויקטים.
התחדשות עירונית אינה תלויה רק ברשות המקומית אלא בממשלה, בתקשורת בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. יש צורך בתוכנית ארצית שתיתן עדיפות להתחדשות עירונית באזורים מסוימים בארץ, בתמריצים כלכליים, וכמובן ברצון טוב מצד הרשות לתמוך בהתחדשות עירונית לטובת התושבים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין