ביהמ"ש קיבל באופן חלקי ערעור שהגישה הראל על שומת מס לשנים 2009,2010 וקבע כי לא תשלם מס רווח על הכנסותיה הישירות מעסקי נדל"ן בחו"ל. עם זאת, נקבע כי עליה לשלם מס רווח על דיבידנדים מעסקים אלה.
עד שנת 2009 השקיעה חברת הביטוח הראל את כספה וכספי מבוטחיה בהשקעות פיננסיות ובנכסי נדל"ן בישראל באופן ישיר, באמצעות שותפויות וחברות קשורות.
הראל, בהיותה מבטחת, סווגה על ידי רשויות המס בגין עיקר פעילותה כ"מוסד כספי" בהתאם לחוק מע"מ. מוסד כספי, בשונה מ"עוסק", אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו אלא בתשלום מס שכר ומסר רווח בשיעור 16% על השכר ששילם והרווח שהפיק.
בהתאם לכך, בנוגע להכנסותיה מהשקעות פיננסיות חויבה הראל בתשלום מס רווח ואילו ביחס להשקעותיה הישירות בנדל"ן בישראל סווגה הראל "כעוסק" וחויבה בתשלום מע"מ.
החל משנת 2009 החלה הראל להשקיע גם בנכסי נדל"ן בחו"ל, ופעילות זו הניבה לה רווחים ודיבידנדים. אולם בדיווחי המס שלה לשנים 2009 ו-2010 לא כללה החברה את הרווח שהפיקה מהשקעותיה הישירות בנדל"ן בחו"ל, ואף לא את הדיבידנדים שקיבלה מהחברות שבאמצעותן השקיעה בנכסים שם.
פקיד השומה למפעלים גדולים לא קיבל את דיווחיה, וקבע כי בחישוב מס הרווח עליה לכלול גם את הרווח שהפיקה מהשקעות ודיבידנדים אלה.
סיווגים שונים
הראל לא השלימה עם קביעת פקיד השומה וערערה על שומות המס לביהמ"ש המחוזי בת"א.
לאחרונה, ניתן פסק הדין שהכריע בשאלות: האם בחישוב מס רווח יש לכלול את ההכנסות הישירות של הראל מעסקי הנדל"ן בחו"ל והאם יש לכלול בו גם את ההכנסות מהדיבידנדים שחולקו להראל מהנדל"ן בישראל ומהנדל"ן בחו"ל.
בפסק דינו קבע השופט מגן אלטוביה כי הראל תסווג כ"עוסק" גם ביחס להשקעותיה הישירות בנדל"ן בחו"ל. השופט ציין כי אין מניעה על פי חוק המע"מ לסווג נישום בסיווגים שונים בהתאם לפעילותו, כפי שאף נעשה בפועל. על כן הראל יכולה להיות מסווגת כ"עוסק" ביחס לפעילותה כמשקיעה ישירה בנדל"ן וכ"מוסד כספי" לגבי יתר פעילותה כמבטחת.
השופט ציין כי אמנם תכליתה של ההשקעה בנדל"ן בחו"ל, כמו יתר ההשקעות של הראל, היא להשיג את ההון הנדרש ממנה כמבטחת, אולם בהתחשב בכך שמהות הפעילות היא רכישה, השכרה ומכירה של נדל"ן, נכון יותר לסווגה כ"עוסק" ביחס לפעילות זו ולא כ"מוסד כספי".
השופט דחה את טענת פקיד השומה לפיה סיווגה של הראל כ"עוסק" לצורך השקעותיה הישירות בנדל"ן בחו"ל עלולה לפטור אותה מתשלום מע"מ בארץ בשל העובדה שהיא משלמת בגינן מע"מ בחו"ל, וקבע כי ממילא אין תכליתו של חוק מע"מ להטיל מס על פעילות מחוץ לישראל.
עם זאת, ביחס להכנסות מדיבידנדים, קיבל השופט את עמדת פקיד השומה. השופט קבע כי אין להבחין בין חברות זרות לישראליות ובין השקעות בנדל"ן בארץ או בחו"ל, ואת כולן יש לייחס לפעילותה של הראל כ"מוסד כספי" ולא לפעילותה כ"עוסק".
השופט לא קיבל את עמדת הראל בעניין זה לפיה ההשקעה בנדל"ן באמצעות חברות קשורות היא רק "מעטפת טכנית הנובעת משיקולי הדין הפנימי במדינות ההתאגדות" ולפיכך אמור לחול עליה אותו הדין שחל על השקעה ישירה בנדל"ן. לגישת השופט, אין השקעה פאסיבית בנדל"ן דומה לניהול המלא הכרוך בהשקעה ישירה.
בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו כאמור, ולכן השופט קבע כי כל צד ישא בהוצאותיו.
- ב"כ המערערת: עו"ד ד"ר אלי גילב, עו"ד מתן לב ארי-ארזי
- ב"כ המשיב: עו"ד אלפא ליבנה מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
עו"ד שמעון חזן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין