שני האחים טענו מצד אחד שמסמכי המינוי זויפו ומצד שני כי נחתמו תחת לחצים והשפעה בלתי הוגנת מצד אחותם, בזמן שההורים כבר היו חולים וסיעודיים. בית המשפט קבע כי לא הצליחו להוכיח אף אחת מהטענות
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה שלי אייזנברג דחתה לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים לביטול המינוי של אחותם ובעלה כ"בן ממשיך" במשק של הוריהם המנוחים. בפסק הדין נקבע כי האחים לא הצליחו להוכיח אף אחת מהטענות שהעלו – לא שמסמכי המינוי זויפו ולא שהופעלו על ההורים לחצים והשפעה בלתי הוגנת תוך ניצול מצבם הבריאותי הרעוע. זאת, לאחר שמומחים אישרו כי החתימות שייכות להורים וכי היו כשירים לחתום על המסמכים.
ההורים מינו את בתם ובעלה עוד ב-1989. 9 שנים לאחר מכן האב המנוח אף אישר את המינוי במסגרת צוואתו שקוימה לאחר שהלך לעולמו ב-2004. האם נפטרה 4 שנים קודם לכן.
בתביעה שהגישו ב-2017 שני הבנים שלהם הם ביקשו לבטל את המינוי בטענה שאחותם ניצלה את ההורים, סחטה אותם והפעילה עליהם השפעה בלתי הוגנת בזמן שהיו חולים וסיעודיים. טענה נוספת הייתה כי החתימות על מסמכי המינוי זויפו.
התובעים העלו טענות קשות כלפי אחותם, שלטענתם גנבה מההורים כספים ועינתה את אמם באלימות. לדבריהם, לאורך כל השנים ההורים שלהם חזרו וביקשו שרכושם יתחלק בצורה שווה בין הילדים – אם באמצעות העברת המשק לאחד מהם תמורת חלוקת כספים לאחרים ואם באמצעות מכירתו.
האחות ובעלה הכחישו את הדברים וציינו כי חזרו לגור במושב לבקשת ההורים שביקשו מהם לעזור להם בטיפול במשק ומינו אותם כ"בן ממשיך". הם בנו במקום את ביתם והשקיעו במשק את כל חייהם וכספם. התובעים, לעומת זאת, עזבו את המושב ולא נקפו אצבע כדי לסייע בטיפול בהורים. השניים הדגישו כי המינוי כבר בוצע והזכויות נרשמו על שמם וכי זה היה רצון ההורים המנוחים – גם לפי צוואותיהם.
אפס ראיות
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה שלי אייזנברג דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי התובעים לא הציגו כל ראיה שתומכת בטענותיהם.
בהקשר לזיוף הפנתה השופטת לחוות דעת של מומחית לכתבי יד שמינתה שלפיה החתימות שייכות להורים. התובעים לא הצליחו לסתור את חוות הדעת ואף לא שלחו למומחית שאלות הבהרה או ביקשו לזמן אותה לחקירה, קבעה.
בנוסף, פסיכיאטרית שמונתה לבחינת כשרות ההורים בתקופת החתימה על מסמכי המינוי מצאה כי הבעיות הרפואיות מהן סבלו ההורים לא גרעו מהיכולת שלהם לבצע פעולות משפטיות. גם בעניין זה התובעים לא הציגו מסמכים שיסתרו את מסקנותיה או זימנו אותה לחקירה.
השופטת הוסיפה כי הטענה להשפעה לא הוגנת אף לא מתיישבת עם העובדה שבתקופה שבה נחתמו המסמכים הנתבעים עדיין לא גרו עם ההורים ולא עבדו במשק, כך שלא הוכח שההורים היו תלויים בהם באיזשהו אופן.
טענות האלימות והגניבה לא בוססו אף הן, קבעה. לא זומנו עדים ולא הוצגו מסמכים כלשהם שמעידים על התנהלות פסולה מצד הנתבעת. מעבר לזה, השופטת תהתה כיצד התובעים לא נקפו אצבע כדי לסייע להורים אם אכן היו נתונים לאלימות קשה או לסחיטה ואיומים, כטענתם.
לבסוף השופטת הדגישה כי לא הוכח שרצון ההורים היה שונה ממה שהצהירו במסמכים ואף בצוואת האב שנערכה 9 שנים לאחר המינוי.
לאור זאת השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעים בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 18,000 שקלים.
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין