כבר בתחילת ההליך בית המשפט רמז לבעל שאין לו סיכוי מאחר שההסכם קבע הפרדת רכוש מוחלטת אך הוא המשיך להתעקש. בסופו של דבר התביעה נדחתה והוא חויב לשלם לפרודתו הוצאות של 50,000 שקל
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע רותם קודלר עיאש דחתה לאחרונה תביעה שבמסגרתה דרש בעל לחייב את אשתו בנפרד להשתתף בחובות שבחשבונות הבנק שלו למרות הסכם ממון שקובע הפרדת רכוש מוחלטת. בפסק הדין נקבע כי בני הזוג בחרו שחוק יחסי ממון לא יחול על מערכת היחסים ביניהם ועל הבעל לכבד זאת. מאחר שהתעקש להמשיך בתביעה למרות העובדה שכבר בתחילת הדרך נאמר לו שאין לה ממש סיכוי, הוא חויב לשלם לאשתו הוצאות של 50,000 שקלים.
בני הזוג לשעבר התחתנו בנישואים אזרחיים כשהגבר היה בן 37, גרוש עם ילדה, והאישה בת 24. לפני הנישואים הם חתמו על הסכם ממון בפני נוטריון שבו קבעו בין היתר שתהיה ביניהם הפרדת רכוש מוחלטת – בחשבונות בנק, בנכסים שכל אחד מהם צבר ובעסקים. הרכוש המשותף היחיד יהיה זה שירכשו יחד במוצהר.
לפני כשנתיים הם נפרדו והחלו לנהל הליכים משפטיים, במסגרתם הגיעו להסכמה למכור וילה שרכשו יחד כנכס משותף ולחלק ביניהם את התמורה אחרי כיסוי המשכנתה והוצאות המכירה.
אלא שאז הגיש הבעל תביעה לחייב את אשתו לשלם מהחלק שלה חצי מחובות של יותר מחצי מיליון שקלים לבנקים ולחברות אשראי, שלטענתו נצברו במהלך החיים המשותפים עקב הלוואות ושימוש שלה באשראי שלו לצורכי המשפחה. הבעל טען שהסכם הממון חל רק על הזכויות והחובות שלו בעסק או כאלה שצבר בעבר, אבל לא על חובות בחשבונות בנק ששימשו להוצאות המשפחה אחרי הנישואים.
האישה התנגדה וטענה כי הסכם הממון מאוד ברור וקובע שהיא לא שותפה – לא בחובות ולא בזכויות של בעלה בחשבונותיו כולל אלה שנצברו בתקופת הנישואים. היא ציינה שהיא לא לוותה כספים ולא חתמה על שום הסכם הלוואה למעט הלוואת משכנתה לשיפוץ הבית.
הוא יזם
סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קבע כי הסכם הממון קובע בצורה ברורה ומפורשת שלאף אחד מבני הזוג אין חלק בזכויות ובחובות לבנקים (למעט המשכנתה) – בעבר ובעתיד. היא הוסיפה כי התובע לא הצליח להוכיח שהכוונה שלו ושל אשתו הייתה שונה מזו שהובעה בהסכם. היא ציינה בהקשר הזה כי מהראיות בתיק עלה כי התובע הוא שיזם את ההסכם כדי להגן על הנכסים והעסקים שלו, והוא אף נערך על-ידי עורך הדין של משפחתו.
בכל מקרה, הוסיפה השופטת כי התובע לא הוכיח שהחובות נגרמו בשל כספים שנטלה הנתבעת לצרכי המשפחה. "נהפוך הוא, מעדות התובע עולה כי מדובר בחובות שנוצרו בעקבות התנהלותו העסקית וממילא הכספים לא שימשו להוצאות המשפחה אלא הושקעו בשוק ההון", כתבה.
"משבחרו הצדדים שלא להחיל את הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, הרי שיש להחיל על ענייניהם הכספיים והרכושיים את הוראות הסכם הממון וזאת לאור עיקרון כיבוד הסכמים וחובת תום הלב וההגינות", הוסיפה.
לפיכך, התביעה נדחתה. מאחר שהתובע התעקש לנהל את ההליך אף שכבר בתחילת הדרך הובהר לו שהסיכוי שתתקבל נמוך, החליטה השופטת שהוא ישלם לנתבעת הוצאות של 50,000 שקלים.
עו"ד ענת גולדשטיין מגנזי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.