היורש ביקש לכלול את כלי הנגינה - שלטענתו עולה יותר מ-300 אלף שקל - בעיזבון אימו ולהעניק לו את חלקו, אך נדחה בביהמ"ש: "לא הוכיח את שוויו, ושניטל ללא רשות"
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעת יורש לקבל את חלקו בפסנתר "נדיר ויקר ערך" שהותירה אחריה אימו המנוחה, ושלטענתו נלקח על-ידי אחותו ללא רשות. השופט תומר שלם קבע שהתביעה הוגשה בשיהוי לא מוסבר, ומבלי שהאיש הוכיח הן את שווי כלי הנגינה והן את העובדה שהוא אכן ניטל בעת פינוי אחותו מדירת הירושה בה התגוררה.
התובע והנתבעת הם שניים משלושת ילדי אישה שהלכה לעולמה ב-2016. בתחילת שנות האלפיים ערכה המנוחה צוואה שלפיה רכוש המיטלטלין שלה יחולק אחרי מותה בין שלושת ילדיה שווה בשווה. עוד נקבע בצוואה שאחת משתי דירות בתל אביב השייכת לאם, בה גרה בתה-הנתבעת, תוענק לאחר פטירתה לשני ילדיה האחרים.
בפברואר 2019 התפנתה הנתבעת מדירת הירושה בה התגוררה. כשלוש שנים לאחר מכן, במרץ 2022, הוגשה התביעה לבית המשפט - בה טען אחיה, יורש מחצית הדירה, כי במעמד הפינוי לקחה ללא רשות פסנתר ייחודי ויקר ערך השייך לאימם, בשווי כ-300 אלף שקל. הוא עתר לקבל את חלקו בהתאם לצוואה, כלומר 100 אלף שקל.
מנגד טענה האחות שבעת עזיבתה את הדירה לקחה עימה את רכושה הפרטי בלבד בנוסף למזכרות ולאחד משלושה פסנתרים שהיו בה, אשר אינו זה שבמוקד ההליך. מכל מקום, נטען שלכלי הנגינה אשר בלב הסכסוך אין ערך כספי - הוא בן יותר מיובל שנים ושימש בזמנו את המנוחה לצרכי לימוד, כך שלבטח אינו שווה 300 אלף שקל.
"עדות מתפתלת ומבולבלת"
השופט שלם דחה את התביעה במלואה. הוא קבע שגרסת היורש הייתה לא אמינה בעליל, כאשר תשובותיו לשאלות שנשאל היו מתחמקות ועדותו הייתה "מתפתלת ומבולבלת, רוויה בסתירות, לא קוהרנטית ולא מהימנה".
בראש ובראשונה קבע השופט שטענת התביעה המרכזית - לקיחת הנתבעת את הפסנתר ללא רשות - לא הוכחה בראיות כלל ועיקר. בפסק הדין צוין שהתובע לא הפנה לאחותו במסגרת ההליך המשפטי ולו שאלה אחת בנוגע לפסנתר, כך שגרסתה לפיה לא נטלה אותו ללא רשות, למעשה לא נסתרה.
נושא נוסף שבו התגלה התובע כלא אמין נגע, לדברי השופט, לשווי הפסנתר. לדבריו בעוד שבכתב התביעה טען האיש שעלותו המוערכת הינה "מעל 300 אלף שקל", הרי שבתצהירו הודה כי שוויו האמיתי נמוך בהרבה ועומד על 50 אלף שקל בלבד.
אם בכך לא די, העיר השופט לקראת סיום, הרי שהתביעה אף הוגשה בשיהוי לא מוסבר של יותר משלוש שנים מאז פינוי הדירה על-ידי הנתבעת. "אף אם אין המדובר בשיהוי במובן המשפטי המקים מחסום דיוני, אין ספק כי מדובר בשיהוי משמעותי בהגשת התביעה - דבר המקהה את עילת התביעה ופוגם באמינות גרסת התובע", כתב.
לפיכך השופט הורה על דחיית התביעה תוך חיוב היורש ב-7,000 שקל הוצאות לטובת אחותו.
- ב"כ התובע: עו"ד אורי פליישר
- ב"כ הנתבעת: לא צוין
עו"ד שי איל
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.