הרופא פוטר מעבודתו בדיור מוגן 5 שנים לאחר שהתלונן למשרד הבריאות על הזנחת מטופלים. טענת הנתבעת כי הפיטורים נעשו על רקע שינוי ארגוני לגיטימי התקבלה, והתביעה נדחתה
השופט אורן שגב דחה לאחרונה תביעה שהגיש רופא שהועסק בחברת ״בית הזהב״ שמפעילה דיור מוגן לאוכלוסייה מבוגרת. הרופא טען כי פוטר לפני כ-5 שנים לאחר שהתלונן בפני משרד הבריאות כי במקום התרחשו אירועי הזנחה. השופט קיבל את טענת החברה כי הפיטורים לא קשורים לאירועים וכי אלה דווחו על ידה וטופלו.
התובע הועסק כרופא במחלקה הסיעודית ובמרפאת הדיורה המוגן החל מיולי 2007.
לטענתו, בעקבות פנייתו למשרד הבריאות בתלונה על התנהלות צוות הדיור המוגן, זומן לשימוע שבעקבותיו פוטר.
הרופא סיפר שבדצמבר 2018 העביר דיווח למשרד הבריאות במחוז תל אביב בגין אירוע הזנחה בטיפול בחולה סיעודית, במסגרתו הלין על התנהלותה של האחות האחראית באותה מטופלת. הוא טען בתלונה כי אין זה המקרה הראשון של הזנחת מטופלים, וכי האחות האחראית נמנעה מלדווח על המקרה האחרון שאירע במסגרת ישיבת צוות.
לדבריו, בינואר 2019 הוא שלח מכתב נוסף למשרד הבריאות והתריע על ההתנהלות במחלקה הסיעודית ואף הביע חשש כי יפוטר. לפיכך, הוא ביקש הגנה כחושף שחיתות.
הרופא הוסיף שכבר למחרת היום הוא זומן לפגישה אצל מנהל בית הדיור המוגן כדי לדון בשינוי בשעות העסקתו, צמצומן והקטנת מספר שעות הכוננות – שינויים חד צדדים שנעשו לדבריו ללא כל צידוק מקצועי, והרופא הודיע שהוא מתנגד להם. עשרה ימים לאחר מכן הוא קיבל מכתב פיטורים שהביא לסיום העסקתו.
לטענת התובע, הליך השימוע היה פיקטיבי ונערך בחוסר תום לב והוא פוטר בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין). הוא תבע פיצוי בסך של 850,000 שקל.
הנתבעת טענה כי בשל רצונה לשפר את השירות הרפואי הניתן לדיירי בית הדיור המוגן, היא ביקשה ליישם שינוי שהייתה לו השלכה על שינוי שעות עבודתו של התובע והיקפן, וכי ניסיונותיה להגיע עמו להסכמות בעניין, לא צלחו. בנסיבות אלה, לדבריה, החליטה לסיים את העסקתו.
הנתבעת דחתה את טענות התובע, לפיהן הוא חשף אירוע הזנחה כלשהו, והבהיר שאירוע זה היה ידוע לבית הדיור המוגן, טופל על ידו ודווח לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות עוד לפני פניותיו של התובע עצמו.
המחדלים טופלו
השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב כתב שהתובע אישר כי לא יידע איש מהנהלת הנתבעת על המכתבים ששלח למשרד הבריאות, וגם הודה, כי העניין לא עלה מצדו במהלך ישיבת השימוע עצמה.
מעבר לכך, לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה האירועים שהתרחשו בבית הדיור המוגן, מושא תלונותיו של התובע, דווחו וטופלו.
״הנתבעת הצליחה להביא ראיות שסתרו את טענת התובע, לפיה הוא זה שחשף מעשים או מחדלים שלא טופלו או לא דווחו על ידה כנדרש, לכאורה. דוגמה לכך ניתן למצוא באופן הטיפול בפצעי לחץ מהם סבלו חולים״, כתב השופט.
השופט כתב עוד שהנתבעת הוכיחה כי המניע לפיטורי התובע היה השינוי הארגוני שהתובע סירב לקבל בשל מה שראה כפגיעה מוחשית בתנאי העסקתו, ולא בשל פניותיו למשרד הבריאות.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות בסך 7,500 שקל.
- ב״כ התובע: לא צוין
- ב״כ הנתבעת: עו"ד פנינית כהן
עו"ד רם גלבוע
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין